10th of Tevet -why do we still have it? עשרה בטבת - למה זה עדיין קיים?

רקע – בעקבות הצהרת כורש, שיבת ציון ובנית הבית (לפחות לפי רש ) י" שולחים ראשי העם שאלה אל הכוהנים - האם לשמר את ימי האבל על חורבן בית ראשון .

קראו את פרק ז' וח (' בעיקר סופו) מה התשובה ? מהי משמעות הצומות? מהו תפקידם במערכת החוקים של עבודת ה'?

Background - after Coresh's declaration (that the Jews can return to their land) the return to the land and the building of the second temple (at least according to Rashi) the leaders of the people send a question to the Kohanin (priests) - should the mourning days over the first temple be kept?

Read chapter 7-8 (especially the end) what is the answer? What is the significance of the fast days?

What roll do the fast days play in the framework of 'Avodat Hashem'?

זכריה ז׳:א׳-י״ד

(א) וַֽיְהִי֙ בִּשְׁנַ֣ת אַרְבַּ֔ע לְדָרְיָ֖וֶשׁ הַמֶּ֑לֶךְ הָיָ֨ה דְבַר־ה' אֶל־זְכַרְיָ֗ה בְּאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁעִ֖י בְּכִסְלֵֽו׃ (ב) וַיִּשְׁלַח֙ בֵּֽית־אֵ֔ל שַׂר־אֶ֕צֶר וְרֶ֥גֶם מֶ֖לֶךְ וַֽאֲנָשָׁ֑יו לְחַלּ֖וֹת אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃ (ג) לֵאמֹ֗ר אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁר֙ לְבֵית־ה' צְבָא֔וֹת וְאֶל־הַנְּבִיאִ֖ים לֵאמֹ֑ר הַֽאֶבְכֶּה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִשִׁ֔י הִנָּזֵ֕ר כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי זֶ֖ה כַּמֶּ֥ה שָׁנִֽים׃ (פ) (ד) וַיְהִ֛י דְּבַר־ה' צְבָא֖וֹת אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (ה) אֱמֹר֙ אֶל־כָּל־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ וְאֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹ֑ר כִּֽי־צַמְתֶּ֨ם וְסָפ֜וֹד בַּחֲמִישִׁ֣י וּבַשְּׁבִיעִ֗י וְזֶה֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה הֲצ֥וֹם צַמְתֻּ֖נִי אָֽנִי׃ (ו) וְכִ֥י תֹאכְל֖וּ וְכִ֣י תִשְׁתּ֑וּ הֲל֤וֹא אַתֶּם֙ הָאֹ֣כְלִ֔ים וְאַתֶּ֖ם הַשֹּׁתִֽים׃ (ז) הֲל֣וֹא אֶת־הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤א ה' בְּיַד֙ הַנְּבִיאִ֣ים הָרִֽאשֹׁנִ֔ים בִּהְי֤וֹת יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ יֹשֶׁ֣בֶת וּשְׁלֵוָ֔ה וְעָרֶ֖יהָ סְבִיבֹתֶ֑יהָ וְהַנֶּ֥גֶב וְהַשְּׁפֵלָ֖ה יֹשֵֽׁב׃ (פ) (ח) וַֽיְהִי֙ דְּבַר־ה' אֶל־זְכַרְיָ֖ה לֵאמֹֽר׃ (ט) כֹּ֥ה אָמַ֛ר ה' צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר מִשְׁפַּ֤ט אֱמֶת֙ שְׁפֹ֔טוּ וְחֶ֣סֶד וְרַֽחֲמִ֔ים עֲשׂ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃ (י) וְאַלְמָנָ֧ה וְיָת֛וֹם גֵּ֥ר וְעָנִ֖י אַֽל־תַּעֲשֹׁ֑קוּ וְרָעַת֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אַֽל־תַּחְשְׁב֖וּ בִּלְבַבְכֶֽם׃ (יא) וַיְמָאֲנ֣וּ לְהַקְשִׁ֔יב וַיִּתְּנ֥וּ כָתֵ֖ף סֹרָ֑רֶת וְאָזְנֵיהֶ֖ם הִכְבִּ֥ידוּ מִשְּׁמֽוֹעַ׃ (יב) וְלִבָּ֞ם שָׂ֣מוּ שָׁמִ֗יר מִ֠שְּׁמוֹעַ אֶת־הַתּוֹרָ֤ה וְאֶת־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֜ח ה' צְבָאוֹת֙ בְּרוּח֔וֹ בְּיַ֖ד הַנְּבִיאִ֣ים הָרִֽאשֹׁנִ֑ים וַֽיְהִי֙ קֶ֣צֶף גָּד֔וֹל מֵאֵ֖ת ה' צְבָאֽוֹת׃ (יג) וַיְהִ֥י כַאֲשֶׁר־קָרָ֖א וְלֹ֣א שָׁמֵ֑עוּ כֵּ֤ן יִקְרְאוּ֙ וְלֹ֣א אֶשְׁמָ֔ע אָמַ֖ר ה' צְבָאֽוֹת׃ (יד) וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּם וְהָאָ֙רֶץ֙ נָשַׁ֣מָּה אַֽחֲרֵיהֶ֔ם מֵֽעֹבֵ֖ר וּמִשָּׁ֑ב וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶֽרֶץ־חֶמְדָּ֖ה לְשַׁמָּֽה׃ (פ)

Zechariah 7:1-14

(1) In the fourth year of King Darius, on the fourth day of the ninth month, Kislev, the word of the LORD came to Zechariah— (2) when Bethel-sharezer and Regem-melech and his men sent to entreat the favor of the LORD, (3) [and] to address this inquiry to the priests of the House of the LORD and to the prophets: “Shall I weep and practice abstinence in the fifth month, as I have been doing all these years?” (4) Thereupon the word of the LORD of Hosts came to me: (5) Say to all the people of the land and to the priests: When you fasted and lamented in the fifth and seventh months all these seventy years, did you fast for my benefit? (6) And when you eat and drink, who but you does the eating, and who but you does the drinking? (7) Look, this is the message that the LORD proclaimed through the earlier prophets, when Jerusalem and the towns about her were peopled and tranquil, when the Negeb and the Shephelah were peopled. (8) And the word of the LORD to Zechariah continued: (9) Thus said the LORD of Hosts: Execute true justice; deal loyally and compassionately with one another. (10) Do not defraud the widow, the orphan, the stranger, and the poor; and do not plot evil against one another.— (11) But they refused to pay heed. They presented a balky back and turned a deaf ear. (12) They hardened their hearts like adamant against heeding the instruction and admonition that the LORD of Hosts sent to them by His spirit through the earlier prophets; and a terrible wrath issued from the LORD of Hosts. (13) Even as He called and they would not listen, “So,” said the LORD of Hosts, “let them call and I will not listen.” (14) I dispersed them among all those nations which they had not known, and the land was left behind them desolate, without any who came and went. They caused a delightful land to be turned into a desolation.

זכריה ח׳:י״ד-כ״ג

(יד) כִּ֣י כֹ֣ה אָמַר֮ ה' צְבָאוֹת֒ כַּאֲשֶׁ֨ר זָמַמְ֜תִּי לְהָרַ֣ע לָכֶ֗ם בְּהַקְצִ֤יף אֲבֹֽתֵיכֶם֙ אֹתִ֔י אָמַ֖ר ה' צְבָא֑וֹת וְלֹ֖א נִחָֽמְתִּי׃ (טו) כֵּ֣ן שַׁ֤בְתִּי זָמַ֙מְתִּי֙ בַּיָּמִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְהֵיטִ֥יב אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה אַל־תִּירָֽאוּ׃ (טז) אֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֤וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַׁעֲרֵיכֶֽם׃ (יז) וְאִ֣ישׁ ׀ אֶת־רָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַֽל־תַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַֽל־תֶּאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻם־ה' (ס) (יח) וַיְהִ֛י דְּבַר־ה' צְבָא֖וֹת אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (יט) כֹּֽה־אָמַ֞ר ה' צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ׃ (פ) (כ) כֹּ֥ה אָמַ֖ר ה' צְבָא֑וֹת עֹ֚ד אֲשֶׁ֣ר יָבֹ֣אוּ עַמִּ֔ים וְיֹשְׁבֵ֖י עָרִ֥ים רַבּֽוֹת׃ (כא) וְֽהָלְכ֡וּ יֹשְׁבֵי֩ אַחַ֨ת אֶל־אַחַ֜ת לֵאמֹ֗ר נֵלְכָ֤ה הָלוֹךְ֙ לְחַלּוֹת֙ אֶת־פְּנֵ֣י ה' וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶת־ה' צְבָא֑וֹת אֵלְכָ֖ה גַּם־אָֽנִי׃ (כב) וּבָ֨אוּ עַמִּ֤ים רַבִּים֙ וְגוֹיִ֣ם עֲצוּמִ֔ים לְבַקֵּ֛שׁ אֶת־ה' צְבָא֖וֹת בִּירוּשָׁלִָ֑ם וּלְחַלּ֖וֹת אֶת־פְּנֵ֥י ה' (ס) (כג) כֹּ֥ה אָמַר֮ ה' צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֤ר יַחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹקִ֥ים עִמָּכֶֽם׃ (ס)

Zechariah 8:14-23

(14) For thus said the LORD of Hosts: Just as I planned to afflict you and did not relent when your fathers provoked Me to anger—said the LORD of Hosts— (15) so, at this time, I have turned and planned to do good to Jerusalem and to the House of Judah. Have no fear! (16) These are the things you are to do: Speak the truth to one another, render true and perfect justice in your gates. (17) And do not contrive evil against one another, and do not love perjury, because all those are things that I hate—declares the LORD. (18) And the word of the LORD of Hosts came to me, saying, (19) Thus said the LORD of Hosts: The fast of the fourth month, the fast of the fifth month, the fast of the seventh month, and the fast of the tenth month shall become occasions for joy and gladness, happy festivals for the House of Judah; but you must love honesty and integrity. (20) Thus said the LORD of Hosts: Peoples and the inhabitants of many cities shall yet come— (21) the inhabitants of one shall go to the other and say, “Let us go and entreat the favor of the LORD, let us seek the LORD of Hosts; I will go, too.” (22) The many peoples and the multitude of nations shall come to seek the LORD of Hosts in Jerusalem and to entreat the favor of the LORD. (23) Thus said the LORD of Hosts: In those days, ten men from nations of every tongue will take hold—they will take hold of every Jew by a corner of his cloak and say, “Let us go with you, for we have heard that God is with you.”

ראש השנה י״ח ב:א׳-ג׳

דאמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא מאי דכתיב (זכריה ח, יט) כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה קרי להו צום וקרי להו ששון ושמחה בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום אמר רב פפא הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה יש גזרת המלכות צום אין גזרת המלכות ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין אי הכי ט"ב נמי אמר רב פפא שאני ט' באב הואיל והוכפלו בו צרות דאמר מר בט' באב חרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר

Rosh Hashanah 18b:1-3

Rav Hanah bar Bizna has said in the name of Rabbi Simon the Saint: ‘What is the meaning of the verse, "Thus said the LORD of Hosts: The fast of the fourth month, the fast of the fifth month, the fast of the seventh month, and the fast of the tenth month shall become occasions for joy and gladness?" The prophet calls these days both days of fasting and days of joy, signifying that when there is peace they shall be for joy and gladness, but if there is not peace they shall be fast days’! — Rav Papa replied: What it means is this: When there is peace they shall be for joy and gladness; if there is persecution, they shall be fast days; if there is no persecution but yet not peace, then those who desire may fast and those who desire need not fast. If that is the case, the Ninth of Av also [should be optional]? — Rav Papa replied: The Ninth of Av is in a different category, because several misfortunes happened on it, as a Master has said: On the Ninth of Av the Temple was destroyed both the first time and the second time, and Beitar was captured and the city [of Jerusalem] was ploughed.

רש"י על ראש השנה י״ח ב:ג׳:א׳

שיש שלום - שאין יד העובדי כוכבים תקיפה על ישראל:

Rashi on Rosh Hashanah 18b:1:2

When there is peace - when the nations of the world have no dominion over the Jews.

Translation by Eliezer Melamed

רבינו חננאל: בזמן שיש שלום כלומר כל זמן שבית המקדש קיים יהיה לששון ולשמחה.

Rabeinu Chananel: When there is peace -all time when the temple exists shall be for joy and gladness

רשב"א: בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה. פירוש בזמן שיש שלום, שישראל שרוין על אדמתן.

Rashba: When there is peace, when the people of Israel are found on their land.

ראש השנה י״ח ב:ו׳-ז׳

צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים שנאמר (יחזקאל כד, א) ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם ואמאי קרי ליה עשירי עשירי לחדשים והלא היה ראוי זה לכתוב ראשון ולמה נכתב כאן כדי להסדיר חדשים כתיקנן ואני איני אומר כן אלא צום העשירי זה חמשה בטבת שבו באת שמועה לגולה שהוכתה העיר שנאמר (יחזקאל לג, כא) ויהי בשתי עשרה שנה בעשירי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הוכתה העיר ועשו יום שמועה כיום שריפה

Rosh Hashanah 18b:6-7

“The fast of the tenth,” This is the tenth of Tevet, on which the king of Babylonia laid siege to Jerusalem, as it is stated: “And in the ninth year, in the tenth month, on the tenth day of the month, the word of the Lord came to me, saying: Son of man, write the name of the day, of this same day: The king of Babylonia has laid siege to Jerusalem on this very day” (Ezekiel 24:1–2). And why did he call it the fast of the tenth? Because it is in Tevet, which is the tenth of the months. Wouldn’t it have been fitting to write this fast first, as the series of events began with the laying of the siege. Why was it written here at the end of the list? This was done in order to list the months in their proper order, as the prophet began with the fourth month and ended with the tenth month. This is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Shimon disagreed and said: I do not say this, but rather I expound the verse as follows: “The fast of the tenth,” this is the fifth of Tevet, on which the report reached the Diaspora that the city had been smitten, as it is stated: “And it came to pass in the twelfth year of our exile, in the tenth month, on the fifth day of the month, that one that had escaped out of Jerusalem came to me, saying: The city is smitten” (Ezekiel 33:21); and they made the day of the report of the destruction like the day of the actual burning and decreed a fast on that day.