ונוהגין לומר ויהי נועם לפי שהוא מזמור של ברכה שבו בירך משה לישראל בשעה שסיימו מלאכת המשכן... כתב רב שר שלום אין אומרים ויהי נועם אלא ממ"ש לחול לא במוצאי י"ט ואפילו חל י"ט באמצע שבת או צום כפור דליכא ששת ימי המעשה אין לומר ויהי נועם במ"ש כיון דאמר ומעשה ידינו תרי זימני בעינן שיתא יומא כולא דחול...
ואומרים ויהי נועם וסדר קדושה באריכות כדי לאחר סדר קדושה שאז חוזרים רשעים לגיהנם (טור) ובזמן שאין אומרים ויהי נועם כגון שחל יום טוב בשבוע אין אומרים סדר קדושה...
כגון שחל יו"ט וכו' - היינו אפילו חל ביום וי"ו דבעינן שכל השבוע יהיה ראוי למלאכה משום דכתיב בו ומעשה ידינו כוננה עלינו וגו'. ודוקא יו"ט גמור אבל פורים או ע"פ שחל בימי החול אין למנוע מלומר ויהי נועם במו"ש שלפניו:
מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות - עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין...
(1) [In] a place where [the inhabitants] were accustomed to do work on the eve of Pesach until noon, we may do [so]; [in] a place where [the inhabitants] were accustomed not to do [so], we may not do [so]. One who goes from a place where they do [work], to a place where they do not do [work], or from a place where they do not do [work] to a place where they do [work], we place upon him the stringencies of the place he came from, [or] the stringencies of the place that he went to. And a man should not deviate [from the established customs of a place], on account of [the] disagreement [to which such conduct may lead].
מתני' מקום שנהגו. אור"י בשם ריב"א דמפרש בירושלמי מאי שנא ערבי פסחים משאר י"ט? משום דזמן הפסח מחצות ואילך ואף יחיד קאמר התם בשאר ימות השנה ביום שמביא קרבן אסור במלאכה... ומשמע התם דמדאורייתא אסורה ונראה דאף בזמן הזה דליכא הקרבה כיון שנאסר אז אסור לעולם:
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן רצה
(ב) כגון. עיין ט"ז. ואם חל יום טוב בשבת אומרים ויהי נועם במוצאי שבת שלפניו. ואפילו חל פסח בשבת, וערב פסח אחר חצות מדינא אסור בעשיית מלאכה [סימן תסח סעיף א], וקודם חצות מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין [שם סעיף ג], אפילו הכי אומרים במוצאי שבת שלפניו ויהי נועם. ובסימן תקנ"ט בט"ז אות ג' הטעם שאין אומרים בתשעה באב, שהוסד על הקמת המשכן. ובב"י [שם ריש עמוד רנא] הטעם, דמקום שנהגו שלא לעשות [סימן תקנד סעיף כב]. א"כ פסח ביום שבת וערב פסח ביום ששי, או פורים באמצע השבוע, [אמאי] אומרים, לכן כתב הט"ז הטעם שהוסד על הקמת המשכן. ובמנהגים שלי [נועם מגדים אות ז יג, ד] הארכתי: