Vayishlach ~ Dina, Shechem, Shimon and Levi

Our triennial focuses on Dina's story.

  • Using the text, describe Dina with your own words.
  • Describe Shechem. What does the text imply about Shechem's power?
  • Using the text, describe Shechem’s three actions. If this is a case of rape, what is missing? What does the simple meaning (pshat) imply regarding Dina’s agency?
  • Using the text, describe the understanding of Shechem’s actions by Yaakov.
  • Using the text, describe how Chamor sees what has happened. Why is it possible that the town does not see the danger?
  • Using the text, describe how the brothers see what happened.
  • What do you imagine is going to be the traditional understanding of Dina?

(א) ותצא דינת בת לאה, יצאה מאהל אמה ואביה שהיה מחוץ לעיר ובאה אל העיר לראות בבנות הארץ. ומה שאמר בת לאה, דרשו בו (ב"ר פ') יוצאנית בת יוצאנית "ותצא לאה לקראתו" ואמר אשר ילדה ליעקב, כי מה שקרה לה עונש יעקב היה כמו שכתבנו:

(1) ותצא דינה בת לאה, she went forth from her parents' tent that was outside of the city, and entered the city to see the daughters of the land. The reason why the Torah underscored that she was the daughter of Leah, was to tell us that she was "Yatzanit" like her mother. The reason the Torah mentioned that she was the daughter of Yaakov,” was in order to tell us that what happened to her was a punishment on account of her father's action.

Radak paraphrases Rashi. There is no doubt that Rashi made "the victim is as guilty" the most common vision in the uneducated read of this story. But other commentators, particularly Abarbanel, (last source, not completely translated) will disagree.

Rashi (see below) will also bring the midrash that puts blame on Yaakov. Yaakov's inaction will be part of Abarbanel's exploration of the issue.

(א) ותדבק נפשו בדינה בת יעקב, דבקה נפשו בה בעבור יפיה ועוד שהיתה בת אדם גדול ונכבד.

(ב) וידבר על לב הנערה, בעבור שעינה דבר על לבה שלא יחר לה, וכי הוא ישאנה לאשה, והוא נשיא הארץ:

(1) ותדבק נפשו בדינה בת יעקב, his soul felt a strong attachment to her on account of her beauty as well as on account of the fact that she was the daughter of an outstanding personality, Yaakov.

(2) וידבר על לב הנערה, seeing that he had caused her pain, he now did his best to soothe her feelings as he was intent of marrying her and needed her consent. He hoped that his being the crown prince would help sway her opinion in his favour.

(א) ותדבק נפשו על הפך באמנון לתמר אחר ששכב אותה:

(ב) בדינה בת יעקב בשביל שהיתה בת יעקב הנכבד בעיני האומות כאמרו אח''כ כי חפץ בבת יעקב:

(1) ותדבק נפשו, this was the opposite of Amnon having raped Tamar whose infatuation with her turned to disgust the moment he had satisfied his biological urge. (Samuel II 13,14-16)

(2) בדינה בת יעקב, because she was the daughter of the widely respected Yaakov, someone of an international reputation. The Torah confirms this once more later in verse 19 when it describes Shechem as desiring the “daughter of Yaakov.”

ילקוט שמעוני

ר' ברכיה בשם רבי לוי: לאחד שיש בידו לטירא של בשר וכיון שגלה אותה ירד העוף עליו וחטפה ממנו, כך ותצא דינה בת לאה וירא אותה שכם בן חמור

Yalkut Shimoni

When one has a pound of meat and he exposes it, that is when the birds snatch it from you. In this way did Dina Bat Leah go out and Shchem saw her.

(א) ותצא דינה. מעצמה

And Dina went out: Of her own will

לראות בבנות הארץ: לעיין נשי הארץ ההיא ומנהג מלבושן, כמשפט הבנות. ובס' השמרונים כתוב להראות.

To see the daughters of the land: To look at the women of the land, and their clothing as women tend to do. And in the Samaritan Pentateuch it is written להראות (to instruct instead of to see)

Shadal brings another defense, obliquely: Dina was going out to instruct the local girls - just as her great-grandmother did. The idea that she goes to see what the women in the land wear is a common traditional explanation, given also by Abarbanel below.

(א) כתיב, וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ (עמוס ה, יט). וכשבא יעקב לארץ אחוזתו שבארץ כנען נשכו הנחש, ואי זה הוא הנחש, זה שכם בן חמור שהיתה בתו של יעקב יושבת אוהלים ולא היתה יוצאה לחוץ מה עשה שכם בן חמור הביא נערות משחקות חוצה לו מתופפות ויצאה דינה לראות בבנות הארץ המשחקות ושללה ושכב עמה והרתה וילדה את אסנת ואמרו בני ישראל להורגה שאמרה עכשו יאמרו בכל הארץ שיש בית זנות באהלי יעקב.

"OR went into the house and leaned his hand on the wall, and the serpent bit him" (Amos v. 19). When Jacob went into his house in the land of Canaan the serpent bit him. || And who was the serpent? This was Shechem, the son of Chamor. Because the daughter of Jacob was abiding in the tents, and she did not go into the street; what did Shechem, the son of Chamor, do? He brought dancing girls who were (also) playing on pipes in the streets. Dinah went forth to see those girls who were making merry; and he seized her, and he slept with her, and she conceived and bare Asenat. The sons of Israel said that she [Asenat] should be killed, for they said that now people would say in all the land that there was an prostitution house in the tents of Jacob.

(ב) מה עשה יעקב, הביא שרץ של זהב שם הקדש כתוב בו ותלה על צוארה, ושלחה והלכה, והכל צפוי לפני הב"ה. וירד מיכאל המלאך והורידה למצרים לבית פוטיפרע, שהיתה אסנת ראויה ליוסף לאשה, והיתה אשתו של פוטיפרע עקרה, וגדלה עמה כבת, וכשירד יוסף למצרים לקחה לו לאשה, שנ' ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע.

(2) What did (Jacob) do? He wrote the Holy Name upon a golden plate, and suspended it about her neck and sent her away. She went her way. Everything is revealed before the Holy One, blessed be He, and Michael the angel descended and took her, and brought her down to Egypt to the house of Potiphera; because Asenath was destined to become the wife of Joseph. Now the wife of Potiphera was barren, and (Asenath) grew up with her as a daughter. When Joseph came down to Egypt he married her, as it is said, "And he gave him to wife Asenath the daughter of Potiphera priest of On" (Gen. xli. 45).

The midrash tries to fix two problems: Dina's disappearance and Yosef's marriage later on. They give Dina a more accepted role - mother - and ascribe Jewishness to Asenat.

On the brother's and Yaakov's reactions:

1. Note the word used to describe what happened (verse 5). How does it compare with verb used in verse 2?

2. What is Yaakov's reaction when he hears what happened to Dinah?

3. What is the reaction of Dinah's brothers? What is specified as the "vile thing" that Shechem did? Note the verb used in verse 7 and compare with verse 2.

4. What does Shechem offer in his negotiation for permission to marry Dinah? What is the significance of the repetition of the word "very" in verses 7 and 12?

5. Why is Chamor talking to the brothers, and not Yaakov?

Radak [Rabbi David Kimchi] (1160-1235)

ויעקב שמע כי טמא: שכם הנזכר, ונטמאה היא שנבעלה לערל.

And Jacob heard that he had defiled: Shechem, who was [previously] mentioned, and she was defiled by having intercourse with a man who has a foreskin.

From Ellen Frankel's Five Books of Miriam, p. 66


OUR DAUGHTERS ASK: Does Shechem really fall in love with Dinah at first sight? He doesn't seem the type!

DINAH ANSWERS: You're right! Read the story carefully and note the order of events: Shechem, son of Hamor (whose name means "ass"), first saw me, then took me, and then lay with me by force.

Only after these actions did he feel "STRONGLY DRAWN" to me and "IN LOVE WITH THE MAIDEN." And only then did he finally speak "TO THE MAIDEN TENDERLY" and ask that his father "GET ME THIS GIRL AS A WIFE" (34:2-4).

OUR MOTHERS COMMENT: How clearly the Torah understands the nature of rape! As we have reaffirmed in our own time, sexual violation is an act of violence, not desire. Shechem is driven not by animal instincts but by human aggression and appetite, the lust to possess, not to mate. It is first a lust of the eye, and only later of the heart.

Etz Hayim [with commentary of Nahum Sarna, Jewish Publication Society] (1985)

bride-price: The Hebrew word mohar refers to the payment made by the prospective husband in return for the bride. The amount is usually fixed by custom. Shechem's readiness to pay far beyond that is a tacit recognition of the need to make reparations.

gifts: The ceremonial gifts made to the bride's family.

Ellen Frankel's The Five Books of Miriam (p. 67)

OUR DAUGHTERS ASK: Why does Shechem's father, Hamor, speak with Dinah's brothers instead of with her father?

HAGAR THE STRANGER ANSWERS: Hamor, the shrewd chieftan of Shechem, chooses to present his proposition to Dinah's brothers because they are the ones who will eventually need to marry wives from among "the daughters of the land." Jacob, on the other hand, who's married to one of his own, might not prove as sympathetic to his proposal.

(כה) וְֽאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־הנער [הַֽנַּעֲרָה֙] הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ׃ (כו) ולנער [וְלַֽנַּעֲרָה֙] לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לנער [לַֽנַּעֲרָ֖ה] חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֙הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ (כז) כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָעֲקָ֗ה הנער [הַֽנַּעֲרָה֙] הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ׃ (ס) (כח) כִּֽי־יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ נער [נַעֲרָ֤ה] בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ׃ (כט) וְ֠נָתַן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַאֲבִ֥י הנער [הַֽנַּעֲרָ֖ה] חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖ה כָּל־יָמָֽיו׃ (ס)
(25) But if the man comes upon the engaged girl in the open country, and the man lies with her by force, only the man who lay with her shall die, (26) but you shall do nothing to the girl. The girl did not incur the death penalty, for this case is like that of a man attacking another and murdering him. (27) He came upon her in the open; though the engaged girl cried for help, there was no one to save her. (28) If a man comes upon a virgin who is not engaged and he seizes her and lies with her, and they are discovered, (29) the man who lay with her shall pay the girl’s father fifty [shekels of] silver, and she shall be his wife. Because he has violated her, he can never have the right to divorce her.
(ב) אחלקם ביעקב אַפְרִידֵם זֶה מִזֶּה שֶׁלֹּא יְהֵא לֵוִי בְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים, וַהֲרֵי הֵם חֲלוּקִים דָּבָר אַחֵר אֵין לְךָ עֲנִיִּים, וְסוֹפְרִים וּמְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת אֶלָּא מִשִּׁמְעוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נְפוּצִים, וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי עֲשָׂאוֹ מְחַזֵּר עַל הַגְּרָנוֹת לַתְּרוּמוֹת וְלַמַּעַשְׂרוֹת, נָתַן לוֹ תְּפוּצָתוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד:
(2) אחלקם ביעקב I WILL DIVIDE THEM IN JACOB — I shall separate them from each other inasmuch as Levi shall not be numbered among the tribes (cf. Numbers 26:62) and thus they (Simeon and Levi) will be divided (cf. Genesis Rabbah 98:5). Another interpretation is: both of these tribes will be dispersed in Israel, and this happened, for you will find that the very poor — the Scribes and elementary teachers — were all of the tribe of Simeon, and this was so in order that this tribe should be dispersed, since such poor people must wander from city to city to eke out a livelihood. As for the tribe of Levi, He made them travel round from one threshing floor to another to collect their heave offerings and tithes; thus He caused them also to be “scattered” but in a more respectable manner (Genesis Rabbah 99:6).

Jacob ignores his obligation to protect the women of his household and ignores Dinah’s suffering. This seems peculiar — does it suggest that Dinah was not raped? In the Hebrew Scriptures, rape is generally indicated by a cry for help from the woman (showing lack of consent) and violence on the part of the man (indicating a forcible, hostile act).

But the intercourse of Shechem does not fit this pattern. Genesis 34:2 reports that he sees Dinah, takes her (the Hebrew word for “take” is often used for taking a wife), lies with her (a euphemism for sexual intercourse), and shames her (the NRSV combines the last two verbs, rendering “lay with her by force,” a reading that should be contested).

Then the text (v. 3) provides three expressions of affection: first it says he bonds with her (the NRSV uses “was drawn” to her, but the word bonds more appropriately represents a word used for marital bonding), then that he loves her, and finally that he speaks tenderly to her. From this description Shechem appears to be a man in love, not a man committing an exploitative act of rape. Rapists feel hostility and hatred toward their victims, not closeness and tenderness.

So why does the text include the verb to shame (or to humble, put down), and why does it record that Jacob’s daughter has been “defiled” (Genesis 34:5; compare Genesis 34:13, 27)? Shame, or intense humility, usually relates to failure to live up to societal goals and ideals. Because sexual relations should be part of marital bonding, it is shameful for an unmarried woman like Dinah to have sex. The declaration of love and desire for marriage comes after she and Shechem have sex.

But concerning the question of whether Dinah has been raped, the final clue comes in the last sentence of the story. Simeon and Levi say, “Should our sister be treated like a whore?” (34:31). Prostitutes engage in sexual intercourse for financial gain, and their sexual actions involve mutual consent. Rape therefore does not characterize either prostitution or what has happened to Dinah.

(א) ואת אחד עשר ילדיו וְדִינָה הֵיכָן הָיְתָה? נְתָנָהּ בְּתֵבָה, וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, שֶׁלֹּא יִתֵּן בָּהּ עֵשָׂו עֵינָיו, וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב שֶׁמְּנָעָהּ מֵאָחִיו, שֶׁמָּא תַּחֲזִירֶנּוּ לַמּוּטָב, וְנָפְלָה בְּיַד שְׁכֶם (בראשית רבה):

(1) ואת אחד עשר ילדיו AND HIS ELEVEN CHILDREN — But where was Dina? He placed her in a chest and locked her in so that Esau should not set his fancy upon her (desire to marry her). On this account Jacob was punished — because he had kept her away from his brother for she might have led him back to the right path; she therefore fell into the power of Shechem (Genesis Rabbah 76:9).

(ט) וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וגו' (בראשית לב, כג), וְדִינָה הֵיכָן הִיא, נְתָנָהּ בְּתֵבָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, אָמַר הָרָשָׁע הַזֶּה עֵינוֹ רָמָה הִיא, שֶׁלֹא יִתְלֶה עֵינָיו וְיִרְאֶה אוֹתָהּ וְיִקַּח אוֹתָהּ מִמֶּנִּי. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא הַכֹּהֵן בַּרְדְּלָא אָמַר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (איוב ו, יד): לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד, מָנַעְתָּ מֵרֵעֲךָ חָסֶד, מָנַעְתָּ חַסְדְּךָ מִן אֲחוּךְ, דְּאִלּוּ אִתְנְסֵיבַת לְגַבְרָא לָא זִנְּתָה [נסח אחר: דנסבת לאיוב לאו גירתיה בתמיה], לֹא בִקַּשְׁתָּ לְהַשִֹּׂיאָהּ לְמָהוּל הֲרֵי הִיא נִשֵֹּׂאת לְעָרֵל, לֹא בִקַּשְׁתָּ לְהַשִֹּׂיאָהּ דֶּרֶךְ הֶתֵּר הֲרֵי נִשֵֹּׂאת דֶּרֶךְ אִסּוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה.

That same night he arose, and taking his two wives, his two maidservants, etc.

But where was Dina? He placed her in a chest and locked her in. He said, this wicked one has a wandering eye; let him not see her and take her from me. Rav Huna said in the name of Rabbi Abba HaKohen Bardela: God said to him, "He who withholds kindness from a friend [forsakes the fear of the almighty]"; You have withheld kindness from a friend, you have withheld your kindness from your brother. Had you married her to [Esau] she would not have sinned. You didn't want her to marry one who is circumcised? She married an uncircumcised one! You didn't want her to marry legally? She married illegitimately! As it says, (Gen 32:24) "And Dina, daughter of Leah, went out."

שאלת היציאה לשוק והחשיפה בפני אחרים היא אפוא סוגיה שימיה כימי דינה, ואף אנחנו עצמנו עוסקים בו בכל עת, כאשר מדובר בסוגיות פתיחות ומעורבות מול הגנה ושמירה. כדרכן של סוגיות אלה, לא ניתן לקבוע דרך אחת נכונה לכולם, ולא ניתן להציע הרבה מעבר למפתח יסודי של החובה לבנות חוט שידרה עוצמתי דיו כתנאי הכרחי ליציאה מתוך המסגרות הבועתיות אל מרחב החיים הגדול שסביבנו. ובכל זאת, משעה שיודע אדם כי אף לא אחת מהדרכים מבטיחה דבר – שהיציאה החוצה עלולה להיות סיבה לנפילה, אך גם אין וודאות כלשהי בתוצאות ההטמנה בתיבה – אפשר שהאמירות הבטוחות יפנו את מקומן לתנועה מתמדת של בדיקה ובחינה, ניסיון ולמידה, ומתוך הענווה הגדולה הזו אפשר שימצא אדם את דרכו המדויקת.

Rav Yuval Cherlow, Yeshivat Hesder Rana'na

The question of entering the public sphere and exposure to others is an issue as old as Dina herself. We too deal with it in our own time, when we deal with questions of openness and fraternization balanced against protection and guarding. As is our way in these matters, one cannot set a single correct path for everyone, and one cannot offer more than the central point - to build, as a necessary precondition, a strong enough backbone for going out from one's own bubble to the great expanse of life all around us. And yet with this, one must realize that no amount of guarding can nessecarily prevent against all occurences: "going out" may very well lead to problems, but "being hidden in the box" cannot guarentee its consequences either.... One must strive for a constant movement of pondering and examination, experience and learning, and from this great humility a person may find his or her exact path.

The episode of the violation of Dina by Shechem is one of the most troubling passages in the Torah. Most troubling is the reaction of the two fathers, Yaakov and Chamor. The former’s reaction is totally passive, a seeming disinterest that is appalling; meanwhile, the latter’s response is so sanguine as to be unintelligible - how could any father not be horrified by his son’s act of rape, even to the point of trying to negotiate a treaty based on that son’s feelings of “love”? Furthermore, how could Chamor’s townspeople not expect Dina’s family to avenge such an abominable crime?

The answer is simple, if shocking: according to the plain meaning of the verses, as Rav Papa notes (Yoma 77b), Dina was not raped. She goes out “to see with the girls of the land” (34:2) and we know whom they went to see: the boys of the land. (See Rashi ibid.) Furthermore, the expression of force, “chazaka” or “tefisa,” which we find by every case of rape in Scripture (Bemidbar 5:13; Devarim 22:25, 28; II Shemuel 13:14) and defines an act of intercourse as being against the woman's will, is missing here. The term “inui,” which does appear here, does not indicate force, but any case of mistreatment of the body, self-inflicted, imposed, or willing, as seen by its use to describe fasting (Vayikra 23:32), slavery (Bereishit 15:13), and even adultery (Devarim 22:24). Moreover, from the psychological standpoint, the usual case of rape results in disgust on the part of the rapist for his victim; so Amnon casts his half-sister Tamar into the streets (II Shemuel 13:15-19), and so the rapist is enjoined to marry and never to divorce his victim unless she desires it (Devarim 22:29). As regards Shechem, on the contrary, “his soul clung to Dina… and he loved the girl, and he spoke to the girl’s heart” (34:3).

Bearing this in mind, we can now understand the three distinct views of Dina's experience. Rape is an objective crime; seduction, however, is not. It is subject to interpretation, in this case three of them: that of Yaakov (“for Dina his daughter had been defiled” [v. 5]); that of his sons (“for an abomination had been committed in Yisrael” [v. 7]); and that of Chamor (“Shechem my son longs for your daughter” [v. 8]).

Let us examine these three views. To Yaakov’s mind, his daughter has been defiled; his baby, unaccustomed to the attentions of men she is not related to, has been taken advantage of by the local prince, a youth who may have slept with half the girls in his town already. Perhaps she even believes she is in love with him. He is upset, but he remains silent; what can he say now? He certainly does not want to leave his daughter in the hands of this fiend, but he cannot force her to leave either.

For Yaakov’s sons, Dina’s brothers, it is a clear-cut case of rape - statutory rape, perhaps, but the legal difference is slight. “For an abomination had been committed in Yisrael, to sleep with a daughter of Yaakov - such cannot be done!” They all decide to act with guile, convincing the townspeople to circumcise themselves. Shimon and Levi, the zealots, alone murder every male, but everyone helps in the plunder (v. 25-28).

Chamor, on the other hand, sees it as a case of young love. Apparently, he is serious, seeing a full socioeconomic assimilation in his town’s future. Indeed, his townsmen see circumcision as a prerequisite for the assimilation of Yisrael amid the Chivi. They suspect nothing, since they see nothing wrong with the whole situation.

(יז) ויבא יעקב שלם עיר שכם וגו'. עד ויצא חמור אבי שכם. שכם הידוע מהנראה הוא שהיה קרוב לממרא קרית הארבע כי הנה בהיות יעקב יושב בחברון היא קרית ארבע היו בני רועים את צאן אביהן בשכם והדעת נותן שלא יהיה ביניהם אלא דרך יום או פחות ולכן שלח יעקב לראות את שלום אחיו ואת שלום הצאן להיותו קרוב למקום אביו. אמנם המקום אשר ענו את דינה היה רחוק מאד מחברון שהיה שם יצחק ויקשה על זה מזה שאחז"ל שהיה שכם מקום מוכן לפורענות שם ענו את דינה שם קלקלו השבטים ומפני זה נראה לי שהיה שכם שם המקום כלו ושהיה חמור נשיא כל הארץ ההיא ובתחלת המחוז פגע יעקב בבואו בפדן ארם ושם קרה ענין דינה בשלם שהיה עיר ממחוז שכם ומשם הלך יעקב לבית אל ומשם לחברון שהיה שם יצחק אביו והיה קרוב משם מקום אחד שנקרא ביחוד שכם מאותו מחוז עצמו ושמה היה רועים בני יעקב את צאן אביהם כי ענין דינה קרה בעיר נקרא שמה שלם בתחלה וקצה מקום שכם ובני יעקב היו רועים בקצה האחר היותר רחוק מאותו מחוז ומפני השתתפות מקומות המחוז בשם שכם ארז"ל שהיה מקום מוכן לפורעניות ולזה אמר עיר שכם אשר בארץ כנען בבואו מפדן ארם כי היה המחוז ההוא בארץ כנען ובקצהו שהיה מצד פדן ארם קרה ענין דינה בקצהו המנגד שהיה סמוך לחברון היו רועים בני יעקב והותרה בזה השאלה הא'. אמר ויחן את פני העיר להגיד שהתחברו סבות לענין דינה ראשונה שיעקב חנה את פני העיר סמוך אליו ובעבור זה הלכה דינה לראות בבנות העיר ואלו לא חנה יעקב כל כך קרוב לעיר כי אם הרחק משם במקום צאנו לא היתה דינה יוצאת ולא קרה אותה מה שקרה. והסבה הב' שקנה יעקב את חלקת השדה אשר נטה שם אהלה מיד חמור אבי שכם והכתוב הזה מורה שראשונה נטה יעקב אהלו בשדה ההוא וכאשר ערערו עליו הבעלים קנה אותה חלקת שדה כי לא רצה להשכירה אלא לקנותה ויען קנאה מיד חמור נשיא הארץ יתחייב שיקנה אותה בדמים יקרים כי נשיא הארץ לא ימכור שדהו לאיש נכרי כי אם בתתו לו יותר משויו הרבה. והנה לא היתה הקניה מיד בני בני חמור כי הוא לזקנתו ולא הלך שמה לעשות המכירה אלא בניו ובסבת זה הלכו בני חמור אל אהלי יעקב וראו שם את דינה ואין ספק שדברו עמה וחשקה נפש שכם בה וזה גם כן היה סבה אל מה שנמשך כאשר יצאה היא לראות בבנות הארץ ומפני זה כלו נכתב הספור הזה כלו והותרה השאלה הב'. וכבר כתב הרא"בע שיעקב נתעכב בעיר הזאת שנים רבות כי דינה בת שבע שנים היתה בבואה לשם ושמעון ולוי נערים היו ולפי שיעקב בבואו שם נכנס לארץ כנען הארץ הקדושה ומלבד זה קנה שם חלקת השדה ונעשה בעל קרקע על אדמת הקדש לכן הציב שם באותה חלקת השדה אשר קנה מזבח להודות לי"י אשר גמלו כרחמיו וכרוב חסדיו להביא אותו אל ארצו ולהצילו מלבן ומעשו ונתן לו אחוזת קרקע בארץ הקדושה. ואמנם אמרו ויקרא לו אל אלקי ישראל אין ענינו אצלי שקרא למזבח אל אלא שעל המזבח קרא לאלקיו והצילו ופרסם שעל הכל הוא אל אלדי ישראל כי אלדי ע"א הם רבים לפי שמושלים עליהם הגלגלים ומניעיהם שהם שרי מעלה אמנם על ישראל אינם מושלים ובלבד משול עליהם אל אחד הוא אלדי ישראל לא מזל ולא כוכב ולא מלאך שעל כן נקרא ישראל ששרו הוא אל העליון ואין עמו אל נכר וזהו אמרו ויקרא לו אל אלדי ישראל שקרא ופרסם על אותו מזבח שאל והוא האל המיוחד הוא אלקי ישראל לא אחר וחז"ל דרשו ויקרא לו אל אלדי ישראל שאלדי ישראל קרא ליעקב אל והענין שקראו ישראל שר עם אל הרי שקראו בשם אל. ואולי שגם ענין המזבח היה גם כן סבה לענין דינה כי כאשר בנה יעקב את המזבח באו כל בניו וכל בנותיו לאכול שם מן השלמים ומן הזבחים ובאו אנשי העיר לראות בחנוכת המזבח ושכם ראה שמה את דינה וחשק בה וכאשר היא יצאה לראות בבנות העיר נמשך עה שנמשך והותרה בזה השאלה הג'. וספר הכתוב שיצאה דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לא לספר בגנותה שהיתה יצאנית בת יצאנית כדברי רש"י כי הנה לאה צנועה היתה עד שלצניעותה לא הכירה יעקב כשבא אליה. ומה שיצאה ליעקב לאמר אלי תבא וגו' אל פתח ביתה יצאה ולשם שמים נתכונה אבל הכתוב הזה בא לספר שבחה של דינה שלא קרה לה זה להיותה יצאנית בטבעה כי היא היתה בת לאה המלומדת לשבת בית כי רחל היתה רועה את הצאן ולאה לא היתה יוצאת החוצה. גם מפאת אביה שהיתה בת יעקב יושב אוהלים ואם היה אביה צנוע כל שכן בתו וזה מורה שלא יצאה לכוונה רעה חלילה אלא לראות בבנות הארץ לא אמר באנשי העיר וגם לא בבני העיר אלא בבנות העיר ר"ל לראות בבנות העיר במלבושיהן ותכשיטיהן יען לא היה בבית יעקב שום נערה בלתה והיא רצתה ללמוד מנערות העיר כדרך הבתולות והותרה עם מה שפירשתי השאלה הד'. ואין ספק שלא יצאה דינה יחידה לבדה מבלי חברת איש או אשה עם היות שלא זכרו הכתוב להיותו דבר מבואר בעצמו וכמ"ש ויצא משה לקראת חותנו וידוע שלא יצא הוא לבדו אבל אמר הכתוב וירא אותה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ להגיד שלהיותו בן נשיא הארץ בחזקה עשה זה ולא חשש למי שבא עם דינה ולא יירא מיעקב ובניו. ואמנם אמרו ויקח אותה וישכב אותה ויענה. כבר ראית מה שפי' רש"י ששכב אותה כדרכה ויענה שלא כדרכה והוא מגונה מאד ואיך ידבר בעשותו הנבלה הזאת. והראב"ע פירש שהיתה בתולה אמר בה ויענה ובעבור היות הענוי טבעי הרי הוא בכלל וישכב ולמה יזכרהו הכתוב ואין בו צורך אבל אמתת הדבר ששכם עשה שלש רעות האחד ויקח אותה שלקחה בחזקה בהיותה עוברת בשוק והכניסה לביתו באונס וזה מגונה שאף שיקחה לשם נשואין לא היה ראוי ללקחה באונס. והשנית וישכב אותה וחלל בתוליה. והשלישית ויענה שלא שכב עמה ברצונה כי אם באונס ובצער גדול ועל זה נאמר באחרונה ויענה. ואולי אמר ויענה לפי שהמשגל מענג בטבע ואף שתהיה תחלתו באונס הנה יהיה סופו ברצון על כל פנים להיותו תענוג טבעי וכבר זכרו בגמרא כי באת אשה לפני רבי ואמרה לו נבעלתי באונס והיה לפי שיהיה סבור רבי שהאונס תחלה וסוף שאל אותה אם התענגה בבעילה ההיא כי לא תהיה אנוסה לפי זה ותהיה אסורה לבעלה והשיבתו שאם בא אדם ונתן לתוך פיו ביום הכפורים דבש באונס האם ימתק לחכו. וזה ראיה התענוג הטבעי לא יוסר עם האונס אשר הוא בבחינות הרצון ולכן הגיד הכתוב שבח דינה שעל גודל צערה נמנע ממנה התענוג הטבעי בפועל המשגל וזהו מה שרצה באמרו ויענה שגודל הצער המיוחס לכח הרצוני העיק נפשה מהתענג החוש במושגו הטבעי וכל זה מורה על היות דינה נקיה מעון הזה ולולי זה אין ספק שאחיה הורגים אותה ביום בואם על החללי' כשמצאוה בבית שכם והיו נדונים הנואף והנואפת אלא שנתברר אצלם היותה אנוסה בהחלט. ולפי שהאהבה התלויה בפועל המשגל תתבטל או תחלש בהכרח עם השלמת הפועל המגונה ההוא וכמו שקרה לאמנון עם תמר העיד הכתוב שלא היה כן ענין שכם עם דינה שאחרי ששכב עמה עם היותה בעל כרחה דבקה נפשו בה וזה לשתי סבות האחת להיותה בת יעקב הרשום בשלמות ולזה לא די שלא מאסה אבל גם נדבקה נפשו בה. והב' מצד דינה עצמה שהיתה יפת תואר ויפת מראה אשת חן. ועל הראשונה אמר ותדבק נפשו בדינה בת יעקב כי זכר בת יעקב להגיד שלזה אהבה ביותר ועל השנית אמר ויאהב את הנערה שאהבה ג"כ מצד עצמה והנה דבקות הנפש הוא סבת גודל האהבה כי לא תתפרד צורת הדבר הנאהב מנפש האויב ודמיונו. ולפי שדינה היתה מצטערת על אנסה וחלול בתוליה והדרה היה שכם מדבר על לבה דברי שמחה נדרים ונדבות למלאת רצונה כדי שתאהבהו ותחפוץ בו. ומפאת זה אמר שכם לאביו קח לי את הילדה הזאת לאשה ר"ל שיבקשנה מאביה ומאחיה:
(17) From " And Yaakov came complete to the town of Shechem etc." until "And Chamor, the father of Shechem came out" - Shechem is apparently the city that is close to Mamre Kiriat Arba, since behold when Yaakov was dwelling in Hevron that is Kiriat Arba his sons were sheparding the sheep in Shechem. And it is logical that there was between them a distance of a day maximum, and that is why Yaakov sends [Yosef] to see how the brothers are faring, and the sheep too, and this was when he is close to where his father was. Despite this, the place where Dina was subjugated was far away from Hevron, where Yitzchak was, and this is a question that remains, since Chazal said that Shechem was a place ready for punishment, since there they subjugated Dina and the tribes were damaged. And from this it appears to me that Shechem was the name of the entire place, and Chamor was the prince of all that land [Abarbanel goes to show where he thinks the connection between Shalem, Shechem and Hevron is]... and the issue with Dina happened in a town named Shalem at the beginning, and it is in a corner of the place called Shechem, and the sons of Yaakov were pasturing the sheep in a different corner, farther away from that area... And it is said that "Yaakov put his tent in front of the city" to explain that there were other reasons for this issue [of Dina] to happen: the first one is that Yaakov pitched [his encampment] close to the city, and because of this Dina went out to see the daughters of the land, and if he had pitched in a place farther away, closer to the place of pasturing and farther from the city, Dina would not have come out and what happened would not have happened. Second reason, Yaakov had bought the piece of land where her tent was pitched from Chamor the father of Shechem, and the scripture teaches this by saying that at first he set his tent on the field, and then after the owners complained, he bought that piece of the field, since he did not want to rent it. And since he purchased it from the hand of Chamor, the prince of the land, it makes sense that he paid good money for it, since a prince of the land will not sell parts of his estate to a stranger unless he gave a princely sum. And he did not buy it from the hand of the sons of Chamor, his advanced age prevented him himself to go, but his sons went to make the sale, and this is why they went to the tents of Yaakov, and saw Dina there, and there is no doubt that they spoke with her and the soul of Shechem desired her, and this too was the reason of the continuation [of what happened] when she went out to see the daughters of the land. And this answers the second question. And Ibn Ezra already explained that Yaakov stayed in this city for many years, since Dina was seven years old when she arrived there, and Shimon and Levi were lads. Since Yaakov had entered the holy land, it was for this reason that he bought a piece of the field and became property owner of holy land, and he acquired an altar to praise G-d, that in His great compassion and love brought him to His land and saved him from Lavan... [Abarbanel goes into a discussion on the nature of Judaism, the name E-l and more] And maybe even this altar was a reason for what happened, since once it was ready all his children came to eat from the sacrifices and Shechem and all the town came to see the inauguration of the altar, and saw Dina there, and desired her, and what happened happened once she went out to see the daughters of the land - and this explains the third question. The Torah does not bring the phrase "and Dina came out" to criticize Dina as a "self-exposing daughter of a self-exposer; like mother, like daughter" as Rashi z"l has. Leah was a modest woman, to the point that Yaakov did not see anything until the moment he came to her. And the "Leah went out" really means that she went out just to the door of her tent and she went out joyfully and with holy intent to greet her husband Yaakov and from that came the birth of Yissachar, the tribe of modest Torah teachers. Also, one cannot say that she is called "daughter of Leah" as a criticism of her nature being of "self-exposing", since Leah was taught to stay in the tents, and Rachel was the one out with the sheep. And from Yaakov himself was known to be a modest person, hiding in the tents of scholars, and if he was modest like this, all the more his daughter. The intent wasnot for anything bad, as the text says "daughters of the town" and not sons of the town. Dina had no sisters, being the only maiden in the house and so she went out to see how the girls of the town dressed and used jewelry, and this explains our fourth question. And there is no doubt that she did not went out by herself, without the company of a man or a woman, and this is implied, just as the scripture has regarding Moses, that he went out to meet his father-in-law, and obviously he did not go alone. The text describes that Shechem was "the son of Chamor the Hivite, the prince of the land" to make sure that we understand that being the prince of the land he used force, and had no fear of those who were with Dinah or of the sons of Yaakov. And the text goes on to say, like Rashi explains, that he lay with her in the usual fashion and afflicted her in the unusual fashion, and how can one describe his doing such a disgrace. And Ibn Ezra explains that her being a virgin, and he doing three things - seizing her by force while she was passing through the market, forcing her in the natural way and in the unnatural way.And even if you know about the second thing, why is the text bringing the first? Isn't it already included? This is to teach that even if he wanted to have relations with her due to his wanting her as a wife, one cannot do this by force. The second comes to teach that he destroyed her virginity. And why is it explaining that he afflicted her? To explain that she did not go by her own will, but he hoped that it would being by her being forced and end by her wanting it.[...]