Haggadah, מָצָה זוּ On Wings of Freedom, page 58/59
The Feast of Freedom, page 66/67
Exodus chapter 12, verse 39
Exodus 12, verses 1-3, 6-8, 11
(ה) רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה, ומרור. פסח - על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים. מצה - על שום שנגאלו אבותינו ממצרים. מרור - על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים. בכל דור ודור חיב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, שנאמר (שמות יג) והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים...
(5) Rabban Gamliel used to say: Whoever does not mentioned these three things on Passover does not discharge his duty, and these are they: the Passover-offering, matzah, and maror. The Passover-offering, because God passed over the houses of our ancestors in Egypt. Matzah, because our ancestors were redeemed from Egypt. Maror, because the Egyptians embittered the lives of our ancestors in Egypt. In every generation a person must regard himself as though he personally had gone out of Egypt, as it is said: “And you shall tell your son in that day, saying: ‘It is because of what Hashem did for me when I came forth out of Egypt.’” ....
Exodus chapter 12, verses 15, 17-20, Deuteronomy 16:3
(מ) וגם צדה לא עשו להם. לַדֶּרֶךְ. מַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא אָמְרוּ הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר בְּלֹא צֵדָה? אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ; הוּא שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּקַבָּלָה, "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיהו ב'), מַה שָּׂכָר מְפוֹרָשׁ אַחֲרָיו? "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' וְגוֹ'":
NEITHER HAD THEY MADE FOR THEMSELVES ANY PROVISION for the journey. This is stated to praise Israel: that they did not say, “How can we go forth into the wilderness without provisions?” But they had faith and set forth. This it is that is referred to more explicitly in the prophets: (Jeremiah 2:1) “I remember for you the affection of your youth, your betrothing love, how you went after me in the wilderness in a land that was not sown”. What reward is afterwards set forth there? “Israel is holy to Hashem.” (Mekhilta).
(א) ושמרתם את המצות. שלא יבאו לידי חמוץ מכאן אמרו תפח, תלטוש בצונן רבי יאשיה אומר אל תהי קורא את המצות אלא את המצוות, כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה אלא אם באה לידך עשה אותה מיד:
You must be vigilant regarding the matzos. So that they not come to be leavened… Rabbi Yoshiah said do not read it as "matzos", but rather as "mitzvahs". Just as we do not allow the matzah to leaven, so we do not allow a mitzvah to leaven. Rather, if the opportunity comes to you, do it immediately.
מדת הזריזות נתבעת היא מכל עובד ה' בכל עניני עבודתו, ומכל מקום מציינו שייכות פרטית למדת הזריזות עם עבודת חג הפסח. 'ושמרתם את המצות, מכאן שאין מחמיצין את המצות'... שיהוי זמן בעבודת ה' איננו מסוג של העדר מעלה, אלא שעל ידי זה הוא מדביק פגם למעשה המצוה. וזה נעשה על ידי שהוא מראה שהמצוה הוא תחת הזמן... אדיר חפצה (של הנפש) היא לקיים את מצווה שהיא עוסקת בה מעבר למחיצת הזמן, אלא מכיוון שנשואה היא בת המלֹך (משל לנפש) לכפרי (משל לגוף) אין הדבר עולה בידה והמצווה מתקיימת בעל כרחה בין החומות של זמן. וכתוצאה מן הנסיון הבלתי מוצלח הזה של הנפש לפרוץ פרצה במחיצת הזמן באה מהירות התנועה בעבידת ה'... ולומדין אנו דבר זה מחפזון דיציאת מצרים. אשר בודאי אין ענינו בא לומר שהמאורע לא ארך הרבה, אלא כדאסבר לן מאור עינינו המהר’ל שמכיון שיציאת מצרים הוא ה’בראשית' של 'נצח ישראל', דהיינו ההתהוות של כנסת ישראל שהיא בריאה למעלה מן הזמן, לכן הוצרכה יציאת מצרים להיות נמשכת מלמעלה מן הזמן והיינו שיציאת מצרים היתה בחיפזון.
Pachad Yitschak, Pesach, Article I
The attribute of being quick is demanded of all who serve God, in all aspects of divine service. Yet it is especially relevant to the Passover service. "'You must be vigilant regarding the matzos,' from this we learn that we must not allow the matzah to leaven"...
To delay a mitzvah is not simply to lose out on an enhancement, but to actually attach a deficiency to the mitzvah. Because in delaying, the person is showing that the mitzvah is subject to time...
The soul's most precious desire is to fulfill whatever mitzvah she is doing above the boundary of time. But because the soul is married to the body it is not possible, and the mitzvah is fulfilled between the walls of time. The rush in serving God comes as a result of the soul's failed attempt to burst a hole in the boundaries of time...
We learn this from the haste of the exodus from Egypt. Obviously, the point of this haste is not to tell us that the event was short. Rather, as the Maharal taught, the exodus is the "Genesis" of "Eternal Israel"-- that is, the existence of the congregation of Israel that is above time-- and, therefore, the exodus had to be pulled above time. This is the meaning of the exodus occurring in haste.
(11) No meal-offering, which you shall bring unto the LORD, shall be made chametz; for you shall make no leaven, nor any honey, smoke as an offering made by fire unto the LORD.
יא) לא תעשה חמץ. לפי שיצר הרע דומה לשאור. ומטעם זה גם כן הזהיר על הדבש שיצר הרע מתוק לאדם כדבש:
Ba'al HaTurim on Leviticus 2:11
Shall not be made chametz. Because the evil inclination is like leaven. For the same reason the Torah warns against honey, for the evil inclination is sweet to a person like honey.
ולא יאכל חמץ. כדי להשריש הזכירה בלב על ידי איזה פעולה המראה ומזכיר זה הענין צויתי שלא יאכל חמץ, דמצה אין בה יתרון על ידי האדם להעלות העיסה יותר מהקמח והמים שנבראים ממנו יתברך...
HaEmek Davar on Exodus 13:3
You shall not eat chametz. I commanded you not to eat chametz in order to root the awareness of this idea in the heart through some action that teaches and reminds us. Matzah does not benefit from the stratagems of human hands, to rise the dough any more than bread and water- which were created by the Blessed One.
Maharal, Gevurot Hashem, Ha Lachma Anya