(ה) לְהִתְפַּלַּל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם" (שמות כג, כה) – עֲבוֹדָה זוֹ תְּפִלָּה.
(5) To pray to him, as it is stated, "And ye shall serve the LORD thy God" (Deuteronomy 23:25), service [meaning] prayer.
מאימתי קורין את שמע בערבין.
Mishnah: From when may one recite the Shema in the evening?
The opening words of Zeraim does not begin with what we would think of being connected to agriculture. Rather, it opens with the laws of how to appeal for Divine Mercy.
ר' חייא בר אבא צלי והדר צלי א"ל רבי זירא מאי טעמא עביד מר הכי אילימא משום דלא כוון מר דעתיה והאמר ר"א לעולם ימוד אדם את עצמו אם יכול לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל
Rabbi Chiya bar Abba prayed and prayed again. Rabbi Zeira said to him: Why did the master do this? Should I say that the master did not concentrate? Because Rabbi Eliezer said: A person should always check oneself: if he can concentrate his heart--he should pray; if not--he should not pray.
(טז) סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות מכוונים לבן לפני המקום ומתפללין שנא' (מלכים א ח) והתפללו אל undefined היה עומד בחו"ל יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנא' (שם) והתפללו אל undefined דרך ארצם היה עומד בא"י יכוין את לבו כנגד ירושלים שנא' (שם) והתפללו אל העיר הזאת העומדים בירושלים מתפללין כנגד בית המקדש שנא' (שם) והתפללו אל הבית הזה העומדים במקדש יכונו את לבן כנגד בית קדשי הקדשים שנא' (שם) והתפללו אל המקום הזה נמצאו העומדין לצפון פניהם לדרום העומדים בדרום פניהם לצפון העומדים במזרח פניהם למערב העומדים למערב פניהם למזרח ונמצאו כל ישראל מתפללין למקום אחד. (יז) לא יעמוד [אדם] לא ע"ג מטה ולא ע"ג כסא ולא ע"ג ספסל ולא ע"ג מקום גבוה ויתפלל שאין גבהות לפני המקום שנא' (תהילים קל) ממעמקים קראתיך undefined אם היה זקן או חולה הרי זה מותר. (יח) היה רוכב על גבי החמור אם יש לו מי שיאחז את חמורו ירד למטה ויתפלל ואם לאו ישב במקומו ויתפלל ר' אומר בין כך ובין כך יתפלל במקומו ובלבד שיהא לבו מכוון. (יט) היה משכים לצאת לדרך נוטל שופר ותוקע לולב ומנענע מגילה וקורא בהן [ומתפלל] ולכשיגיע זמן קריאת שמע קורא וכן מי שהיה משכים לישב בקרון או בספינה מביאין לו לולב ומנענע מגילה וקורא בה ולכשיגיע זמן ק"ש קורא רשב"א אומר בין כך ובין כך קורא ק"ש ומתפלל. (כ) היה עומד בסרטיא ובפלטיא הרי זה עובר פני חמור ופני חמר ופני קדר אינו מפסיק אמרו עליו על ר' חנינא בן דוסא שהיה עומד ומתפלל נשכו ערוד ולא הפסיק הלכו תלמידיו ומצאו מת ע"פ חורו אמרו אוי לו לאדם שנשכו ערוד אוי לו לערוד שנשכו לבן דוסא. (כא) אין עומדין להתפלל [לא] מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר של חכמה וכן לא יפטר אדם מחבירו לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך דברים בטלים ולא מתוך קלות ראש אלא מתוך דבור של חכמה שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו את דבריהם בדברי שבח ותנחומין.
(16) A blind person and someone who cannot recognize the directions, [should] direct their hearts towards God, and [only then] pray, as it is said, “And they should pray to Hashem…” (I Kings 8:44)4 Those that are standing outside of the Land of Israel [should] direct their hearts5 towards the Land of Israel, and [only then] pray, as it is said, “And those that pray to You by the way of their land…” (I Kings 8:48) Those that are standing in the Land of Israel [should] direct their hearts towards Yerushalayim, and [only then] pray, as it is said, “And they will pray to Hashem by the way of the city that You have chosen…” (I Kings 8:44) Those that are standing in Yerushalayim [should] direct their hearts towards Bet Hamikdash (Temple), as it is said, “…and they should pray towards this house.” (II Chronicles 6:32) Those that are standing inside the Bet Hamikdash [should] direct their hearts towards the Holy of Holies and [only then] pray, as it is said, “… they will pray towards this place.” (I Kings 8:30) It comes out that [all of those] standing in the north will be facing the south, [all of those] standing in the south will be facing the north, [all of those] standing in the east will be facing the west, [and all of those] standing in the west will be facing the east. And it will come out that all of the Jewish people will be praying towards one place. (17) A person should not stand on top of a bed, and not on top of a chair, and not on top of a bench, and not on top of [any] high place and pray [Shmoneh Esreh], because there are no high places in front of God, as it is said, “From the depth I called out to You Hashem.” (Psalms 130:1) [However,] if he was an elderly person or sick then it is permitted [to pray Shmoneh Esreh on top of a high place] (18) [If a person] was riding on top of a donkey [and it came time to pray Shmoneh Esreh], if there is someone there who can hold his donkey, he should get down and [only then] pray [Shemoneh Esreh], and if not [then] he [should] sit in his place [on the donkey] and pray [Shmoneh Esreh that way]. Rebbi says, “Either way he should pray [Shmoneh Esreh while sitting] in his place [on top of the donkey], as long as he will be paying attention.” (19) [If a person] woke up early to go on a journey, he [should] take the Shofar and blow it [at dawn], [or he should take] the Lulav and shake it [at dawn], [or he should take] the Megillah and read it [at dawn], [or he should] pray [Shemoneh Esreh at dawn], and when it will come time to read the Shema, he should read it [then]. [If] he woke up to [travel while] sitting in a coach or on a ship he should pray [Shemoneh Esreh first at dawn], and when it will come time to read the Shema he [should] read [it then]. Rebbi Shimon Ben Elazar says, “Either way, he [should] read the Shema [first] and [only then] pray [Shemoneh Esreh].” (20) [If a person] was standing and praying [Shemoneh Esreh] in a main road or on a plaza he may move [out of the way] for a donkey, or a donkey driver [who is walking behind a donkey], or a potter [who is selling pots], and he does not stop [his prayer of Shemoneh Esreh]. They said [a story] about Rebbi Chaninah Ben Dosa that [one day] he was standing and praying [Shemoneh Esreh]. [Suddenly] he was bitten by an Arod (snake), but he did not stop praying. [Later] his students went and found [the Arod] dead on top of [the opening to] his hole. They said, “Woe to the man who was bitten by an Arod, woe to an Arod who has bitten Ben Dosa.” (21) We do not stand up to pray [Shmoneh Esreh directly after], a regular conversation, or after laughter or after idle actions or after frivolous behavior, bur rather [only] after words of wisdom. And also a person should not leave his friend [directly] after a regular conversation, or after laughter, or after idle actions, or after frivolous behavior, but rather [only] after words of wisdom. Because that is what we find the early prophets did, that they finished their words with the words of praise and consolation.
(כה) שמונה עשרה שאמרו חכמים כנגד שמונה עשרה אזכרות שבהבו ליי בני אלים וכולל של מינים בשל פרושין ושל גרים בשל זקנים ושל דוד בירושלים ואם אמר אלו לעצמן ואלו לעצמן יצא.
(25) Eighteen Berachot (blessings) that the Sages have established [for the prayer of Shemoneh Esreh have been established] corresponding to eighteen mentionings [of God’s name] that are in [the chapter of Tehillim that begins with] “Ascribe to God, children of princes…” (Tehillim 29) And [a person] should include [the Beracha against] the heretics into [the Beracha] for the Rabbinical Jews, and [the Beracha] for the converts into [the Beracha] for the elders, and [the Beracha] for [King] David into [the Beracha] for [the rebuilding of] Jerusalem. But if he said each one of them separately he has fulfilled his obligation [of praying Shemoneh Esreh].
(א) ואתחנן אל יי - הלכה: אדם מישראל שהיה עומד ומתפלל, מהו שיהא מותר לו להתפלל בקול גדול? כך שנו חכמים: (ברכות לא) היה עומד ומתפלל יכול ישמיע קולו. כבר פרשה חנה (ש"א א): וחנה היא מדברת על לבה. יכול יהא מתפלל שלושתן כאחת? כבר פירש בדניאל (דניאל ו): וזימנין תלתא ביומא הוה ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהיה. יכול יהא מתפלל בכל שעה שירצה? כבר פירש דוד (תהלים נה): ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי. יכול יהא תובע צרכיו ויוצא לו? כבר פירש שלמה (מלכים א' ח): לשמוע אל הרנה ואל התפילה. רנה, זו קילוסו של הקב"ה. ותפילה, לצרכיו של אדם. אבא שאול אומר: זה סימן לתפילה. אם כוון אדם לבו לתפילה יהא מובטח שתפילתו נשמעת, שנאמר (תהלים י): תכין לבם תקשיב אזנך. אמר רבי יוחנן: עשרה לשונות נקראת תפילה ואלו הן: שוועה. צעקה. נאקה. רנה. פגיעה. ביצור. קריאה. ניפול. ופילול. ותחנונים. שוועה, צעקה, שנאמר (שמות ב): ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וגו'. נאקה, דכתיב (שם): וישמע אלקים את נאקתם. רנה ופגיעה, דכתיב (ירמיה ז): אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפילה ואל תפגע בי. ביצור וקריאה, דכתיב (תהלים יח): בצר לי אקרא יי. ניפול, דכתיב: ואתנפל לפני יי. פילול, דכתיב (שם קו): ויעמוד פנחס ויפלל. ותחנונים, דכתיב: ואתחנן אל יי. ומכולן לא נתפלל משה, אלא בלשון תחנונים. אמר רבי יוחנן: מכאן אתה למד שאין לבריה כלום אצל בוראו, שהרי משה רבן של כל הנביאים לא בא אלא בלשון תחנונים. אמר רבי לוי: למה לא בא משה אלא בלשון תחנונים? המשל אומר: הוי זהיר שלא תיתפס מקום דבורך. כיצד? כך אמר הקב"ה למשה (שמות לג): וחנותי את אשר אחון. אמר לו: מי שיש לו בידי וריחמתי את אשר ארחם, במידת רחמים אני עושה עמו. ומי שאין לו בידי וחנותי את אשר אחון, במתנת חנם אני עושה עמו. ובשעה שהיה משה מבקש ליכנס לארץ ישראל, אמר לו הקדוש ברוך הוא: רב לך! אמר לפניו: ריבונו של עולם! לא כך אמרת לי, כל מי שאין לו בידי וחנותי במתנת חנם אני עושה עמו?! עכשיו איני אומר שמתבקש לי אצלך מאומה, אלא חנם עשה עמי! מנין? ממה שקרינן בעניין ואתחנן אל יי:
(1) "And I besought the Lord" (Deuteronomy 3:23). Halacha: A Jew who stands and prays [the Amidah prayer], may he pray out loud? The sages teach: (Talmud Berachot 31a) "Someone who stands and prays [the Amidah prayer] should hear his own voice [but others should not]. Chanah alrady explained: (I Samuel 1:13) "And Chanah spoke to herself..." One might think one can pray the three [Amidah prayers throughout the day] as a single [prayer]? Daniel already taught: (Daniel 6:11) "And three times a day he would kneel on his knees, and he would pray and bow before his god." One might think that one should pray at every moment one fancies? David already explained: (Psalms 55:18) "Evening, morning and afternoon I speak and moan, and He hearkened to my voice."
אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה
Don't stand to pray from sadness, and not from laziness, and not from laughter, and not from idle chatter, and not from frivolity, and not from purposeless matters. Rather, pray from the joy of the mitzvah.
(ה) כשמבקש עליו רחמים אם מבקש לפניו יכול לבקש בכל לשון שירצה ואם מבקש שלא בפניו לא יבקש אלא בלשון הקדש: (ו) יכלול אותו בתוך חולי ישראל שיאמר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל ובשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא:
(5) ...When one prays for mercy for the patient, if one is doing so in the patient's presence, one may pray in any language he desires, but if this is not in the patient's presence, one must only pray in the Holy Tongue [Hebrew]. (6) ...[When one prays for the sick person] one should include in the prayer a request on behalf of all of the ill among the Jewish people, saying, "May the One have mercy upon you among the people of Israel," and on Shabbat, one should say, "It is Shabbat and we don't cry out on Shabbat, but healing is near at hand."
(ט) יכול יהא משמיע קולו בתפלתו פירש בחנה (שמואל א א) וחנה היא מדברת על לבה יכול יהא כוללן בבת אחת פירש דוד (תהילים נה) ערב ובקר וצהרים ערב זו תפלת ערבית בוקר זו תפלת שחרית וצהרים זו תפלת מנחה יכול שואל הוא צרכיו ואח"כ מתפלל ויסתלק פירש שלמה (מלכים א ח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה רנה זו רנה וכן הוא אומר (תהילים לג) רננו צדיקים בundefined תפלה זו בקשה.
(9) I would have thought that [a person] should pray [Shmoneh Esreh] in a loud voice. [However] it explains by Chana, “and Chana was talking in her heart…” (I Samuel 1:13) I would have thought [a person] may pray all [three Shmoneh Esreh] in one shot. [However] it explains by David, “Evening, and morning, and afternoon…” (Psalms 55:18) Evening that is the Maariv prayer, morning that is the Shacharit prayer, and afternoon that is the Mincha prayer. I would have thought that [first a person] should ask for his [personal] needs and then he [should] pray [the established text of Shmoneh Esreh] and go away [from standing in front of God]. [However] it explains by Shlomo, “… to hear the song and the prayer …” (I Kings 8:28) Song that is the song,4 prayer that is the request. And so it says, “Sing before Hashem…” (Psalms 33:1)
(י) אין אומרין ד"א אמת ויציב אבל אומרין ד"א תפלה אפילו כסדר וידוי יוה"כ....
(10) We do not say anything [personal] after [the Beracha (blessing) of] Emet Veyatziv. But we do say [personal] things after [the] prayer [of Shmoneh Esreh], even if it is [as long as] the confession (Vidui) of Yom Kippur.
(יא) היה מהלך במקום סכנה ולסטים מתפלל תפלה קצרה איזו היא תפלה קצרה רבי אלעזר אומר עשה רצונך בשמים ותן נחת ליראיך בארץ והטוב בעיניך עשה ברוך שומע תפלה ר' אלעזר בר צדוק אומר שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתן ברוך שומע תפלה אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובין ודעתן קצרה יהי רצון מלפניך undefined אלהינו שתתן לכל אחד ואחד צרכיו ולכל גויה וגויה כדי מחסורה ברוך שומע תפלה אמר רבי אלעזר בר צדוק אבא היה מתפלל תפלה קצרה בערבי שבתות ומאהבתך undefined אלהינו ועל הכוס אומר אשר קדש את יום השבת ואינו חותם.
(11) [If a person] was walking in a dangerous place or [where there are] robbers [present and it came the time to pray Shmoneh Esreh] he [should] pray a short prayer [of Shmoneh Esreh instead of the regular Shmoneh Esreh]. What is a short prayer [of Shmoneh Esreh]? Rebbi Elazar says, “Do Your will in heaven above, and give pleasure to those that fear you on earth, and do what is good in your eyes. Blessed the One that hears prayer.” Rebbi Yossi says, “Hear the voice of the prayer of your nation Israel and fulfill their requests quickly. Blessed the One that hears prayer.” Rebbi Elazar Bar Tzadok says, “Hear the voice of the cry of your nation Israel and fulfill their requests quickly. Blessed the One that hears prayer.” Others say, “Your nation Israel has many needs, but they are short minded. May it be your will Hashem our God that You may give to each one all of his needs and to each creature so that they should not lack. Blessed the One that hears prayer.” Rebbi Elazar Bar Tzadok says, “My father used to pray a short prayer [of Shmoneh Esreh] on Shabbat nights: ‘And from your love Hashem our God that you love Your nation Israel, and from Your compassion, our King, that you had on the children of Your covenant, you have given us, Hashem our God, this great and holy Seventh day, with love.’” And over the cup [of Kiddush (sanctification)] he says, “Who has sanctified the day of Shabbat” and he does not seal off [the Beracha (blessing)].
(ט) ת״ר סומא ומי שאינו יכול לכוין הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים שנאמר (מ״א ח מד) והתפללו אל ה׳ אלהיהם. היה עומד בחוץ לארץ יכוין לבו כנגד א״י שנאמר (שם ח מח) והתפללו אליך דרך ארצם, היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים שנאמר (שם ח מד) והתפללו אל ה׳ דרך העיר אשר בחרת, היה עומד ביורשלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש שנאמר (שם ח לג) והתפללו אל הבית הזה. היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים שנאמר (שם ח ל) והתפללו אל המקום הזה היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת, היה עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאלו לפני הכפורת, נמצא עומד במזרח מחזיר פניו למערב, במערב מחזיר פניו למזרח, בדרום מחזיר פניו לצפון, בצפון מחזיר פניו לדרום נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד. א״ר אבין ואיתימא רבי אבינא מאי קרא (שיר ד ד) כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות. תל שכל פיות פונים בו:
(9) Our Rabbis taught : "A blind man or one who cannot determine the direction, let him direct his heart towards his Heavenly Father ; for it is said (I Kings 8, 44.) They will pray unto the Lord. If he is outside of Palestine let him direct his heart toward Palestine, for it is said (Ib. 48.) They will pray unto Thee in the direction of their land. If he stand in Palestine let him direct his heart towards Jerusalem, for it is said (Ib. ib. 44.) They will pray unto the Lord in the direction of the city which thou hast chosen. If he stand in Jerusalem then let him direct his heart towards the Temple, for it is said (Ib. ib. 33.) And they will pray and praise unto this house. If he stand in the Temple then let him direct his heart towards the Holy of Holies; for it is said (Ib. ib. 30.) And they will pray towards this place. If he stand in the Holy of Holies let him direct his heart towards the Kaporeth. If he stand behind the cover of the ark, let him consider it as if he were standing in front of the Kaporeth. Hence, if one is in the east, he should face towards west; in the west, he should face towards east; in the south, he should face towards the north ; in the north, he should face towards the south. It is thus found that all Israel directs its heart towards one place [towards the Holy of Holies]." Where is the Biblical passage [to refer to this] ? Thy neck is like the tower of David built on terraces (Songs 4, 4), i.e., a mound towards which all turn."
(ג) (דף סד) אמר רב יהודה אמר שמואל כל השותה רביעית יין אל יורה. א״ר נחמן לאו מעליא האי שמעתא דהא אנא כמה דלא שתינא רביעתא דחמרא לא צילאי דעתאי. א״ל רבא מ״ט אמר מר הכי והאמר רבי אחא ברבי חנינא מאי דכתיב (משלי כט ג) ורועה זונות יאבד הון כל האומר שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה מאבד הונה של תורה. א״ל הדרי בי. אמר רבה בר רב הונא שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה. שכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה. היכי דמי שתוי וה״ד שכור כי הא דר׳ אבא בר שומני ורב מנשיא בר׳ ירמיה מדיפתי הוי קמפטרי מהדדי אמעברה דנהר יופתי אמרי נימא מלתא כל חד וחד מינן דלא שמיע ליה לחבריה דאמר מרי בריה דרב הונא אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו. פתח חד ואמר ה"ד שתוי וה״ד שכור. שתוי כל שיכול לדבר בפני המלך. שכור כל שאינו יכול לדבר בפני המלך. פתח אידך ואמר המחזיק בנכסי הגר כיצד יעשה ויקיימו בידו. יקח בהן ס״ת:
(3) (Fol. 64a) R. Juda, in the name of Samuel, said: "He who drinks one-fourth of a Lug of wine should not decide any legal question." "This tradition is not a good one," said R. Nachman, "for I know that unless I do drink a quarter of a Lug of wine, I feel that my head is not clear." "Why," said Raba to him, "should the master express himself so? Has not R. Acha, the son of R. Chanina, said, 'What is meant by the passage (Pr. 29, 3.) But he that keepeth company with harlots will lose (his) wealth.' This means that whoever says one Halacha (Law) is beautiful and that the other Halacha is not beautiful will lose the wealth of the Torah (he will forget it)." "I take it back," R. Nachman said to him. Rabba b. R. Huna said: "One who is tipsy should not pray; but if he does pray, his prayer will nevertheless be acceptable. If one is intoxicated, he should not pray; and if he does pray his prayer shall be considered an abomination." When can one be termed tipsy and when intoxicated? This we learn from the incident of R. Abba b. Shumni, and R. Menashia, the son of R. Jeremiah of Diphti, who were taking leave of one another when they were on the boat which crossed the river of Yuphthi. They agreed to let each one say an Halacha which should be new to the hearer; for R. Mari, the grand-son of R. Huna b. Abba, said, "A man must not leave his associate otherwise than with a word of Halacha; by which he may remember him." So one began thus : "When can one be termed tipsy and when intoxicated? If one would have enough sense to speak to a king, he is merely tipsy; but one who would not have enough sense to converse with a king is called intoxicated." The other replied and said: What shall he who takes possession of the estate of a proselyte [who has no heirs-in-law] do [with the wealth] in order that it may endure with him? Let the possessor buy a Torah (a scroll)."
(יג) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע (וּבִתְפִלָּה). וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב, יב) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמָךְ:
(13) Rabbi Shimon says: Be careful in the reciting of the Shema and the Shemoneh Esrei. When you pray, do not make your prayers routine, but rather a plea for mercy and supplications before God, as is written (Joel 2:13), "For [God] is gracious and merciful, He is slow to anger, and abundant with kindness, and relents from punishment." Do not be wicked before yourself.
(ח) על כל צרה שלא תבוא על הצבור, מתריעין עליה, חוץ מרוב גשמים .מעשה שאמרו לו לחוני המעגל, התפלל שירדו גשמים.אמר להם, צאו והכניסו תנורי פסחים , בשביל שלא ימוקו .התפלל ולא ירדו גשמים.מה עשה, עג עוגה ועמד בתוכה, ואמר (לפניו), רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך.נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן, עד שתרחם על בניך.התחילו גשמים מנטפין.אמר, לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות.התחילו לירד בזעף.אמר, לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה .ירדו כתקנן, עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים .באו ואמרו לו, כשם שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל שילכו להן.אמר להן, צאו וראו אם נמחית אבן הטועים.שלח לו שמעון בן שטח, אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נדוי.אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו.ועליך הכתוב אומר, (משלי כג) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.
(8) For every plague—which may the community never be visited with! —an alarm is to be sounded, except for a superabundance of rain. It happened once, that they said to Honee, המעגל, "Pray for us, that rain may fall." He told them, "Go and bring in the Passover ovens, that they may not be spoiled by the rain." He prayed, and the rain did not descend. What did he then? He marked out a circle, and placing himself within it, thus prayed, "Creator of the world! thy children have looked up to me as being peculiarly favoured by thee; I swear, by thy Great Name, that I will not move from this place until thou wilt have compassion on thy children." The rain began to drop down [gently]. He said, "It was not for this that I petitioned, but for rain [sufficient to fill] wells, cisterns, and caves." The rain then fell in violent torrents; when he said, "Not for such rains did I petition, but for mild, felicitous, and liberal showers." The rain then fell in the usual manner, until the Israelites of Jerusalem were obliged to go from the city to the Temple mountain, on account of the rain. They came and said to him, "Even as thou didst pray that the rains might come down, thus pray now that they may cease." He said to them, "Go and see whether the stone טועים is covered by the waters." Simeon, son of Shatach sent him word, "If thou wert not Honee, I would order thee to be anathematised; but what shall I do to thee? since thou sinnest against God, and yet he forgives and indulges thee like a favoured child, who sins against his father, and is yet forgiven and indulged. To thee may be applied the text, 'Thy father and mother shall rejoice, and they who begot thee shall be glad.' (Prov. 23:25)"
(כח) אחטא ואשוב אחטא ואשוב, תרי זימני למה לי כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא אימא נעשית לו כהיתר. אחטא ויוה״כ מכפר אין יוה״כ מכפר לימא מתניתין דלא כרבי דתניא רבי אומר על כל עבירות שבתורה בין עשה בין לא עשה תשובה יום הכיפורים מכפר אפילו תימא רבי אגב שאני. רמי ליה רב יוסף בר חבו לרבי אבהו תנן עבירות שבין אדם להבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו דכתיב (ויקרא טז ל) מכל חטאתיכם לפני ד׳ תטהרו והא כתיב (ש״א ב כה) אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים. מאן אלהים דיינא אי הכי אימא סיפא ואם לה׳ יחטא איש מי יתפלל לו אלא הכי קאמר אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ימחול לו ואם לה׳ יחטא איש מי יתפלל לו תשובה ומעשים טובים:
(28) "I will sin, the Day of Atonement will atone for." Shall we assume that our Mishnah is not in accord with Rabbi? For we are taught in a Baraitha that Rabbi said: For all the sins mentioned in the Bible, [whether one has repented or not], the Day of Atonement atones. The Mishnah may agree with the opinion of Rabbi, but if a person sins, relying [on the Day of Atonement to atone for him], it is different. R. Joseph b. Chabu pointed out the following contradiction to R. Abahu: We are taught that the Day of Atonement does not atone for the sins against men until he appeases them, for it is written (Lev. 16, 30) From all your sins before the Lord shall ye be clean. Behold it is written (Sam. 2, 25) If one man sins against another, God will forgive him when he will pray. The word Elohim (God) refers here to the judge. If so, then how will you explain the last part of the passage : If against the Lord a man should sin, who shall judge him? [Cannot God himself judge him?] We must therefore say it means this: If one sins against a man, and appeases him, God forgives him; but if he sins against God, who can pray for him? Only repentance and good deeds.