The Shalshelet

(טז) וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀ וַיַּחֲזִ֨קוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֣וֹ וּבְיַד־אִשְׁתּ֗וֹ וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהוָ֖ה עָלָ֑יו וַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃

Genesis 19:16

(16) Still he delayed. So the men seized his hand, and the hands of his wife and his two daughters—in the LORD’s mercy on him—and brought him out and left him outside the city.

בראשית רבה נ׳:י״א

(יא) וַיִּתְמַהְמָהּ (בראשית יט, טז), תִּמָּהוֹן אַחַר תִּמָּהוֹן, אָמַר כַּמָּה אִבּוּד בְּכֶסֶף וְזָהָב אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, יב): עשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ.

Bereshit Rabbah 50:11

...

באר מים חיים, בראשית י״ט:ט״ז:א׳

(א) ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וגו' בחמלת ה' וגו'. טעם למה שרצה להתמהמה הוא לצד שראה שאינם חפצים לעשות דבר עד אשר יצא מן העיר, סבר בדעתו כיון שעליו לא נגזרה הגזירה הוא יעכב את הפורעניות מלבא העיר כשיהיה בתוכה ולא יצא ממנה, ועל כן התעכב מעט כי אולי ברגע הזה ישובו אנשי סדום מחטאתם ולא יאבדו. ועל כן המלאכים שידעו להיפך אשר בשבילו לא יתעכב הפורעניות מלבא אדרבה גם הוא יספה בעוון העיר החזיקו בו ויוציאהו כי כל הצלתו הוא בחמלת ה' עליו ואינו כדאי לעכב הוא את הרעה ודי להציל עצמו כשיהיה מחוץ לעיר.

Be'er Mayim Chaim, Genesis 19:16:1

Lot could see that the angels didn't want to do anything until he left the city. He thought that since the decree of destruction did not fall upon him, he would be able to withhold the destruction from entering the city (of Sodom) by not leaving it.

He, therefore, delayed a bit because he thought that the people of Sodom would repent and not be destroyed.

The angels knew that it was the opposite- the punishment wouldn't be delayed because of Lot, and that he would also be consumed by the sins of the city held him and took him out. The reason for his salvation is because G-d took pity on him - he wasn't able to prevent the destruction, and it was enough for Lot to save himself once he left the city.

בראשית כ״ד:י״ב-י״ד

(יב) וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם׃ (יג) הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃ (יד) וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֙יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֙חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי׃

Genesis 24:12-14

(12) And he said, “O LORD, God of my master Abraham, grant me good fortune this day, and deal graciously with my master Abraham: (13) Here I stand by the spring as the daughters of the townsmen come out to draw water; (14) let the maiden to whom I say, ‘Please, lower your jar that I may drink,’ and who replies, ‘Drink, and I will also water your camels’—let her be the one whom You have decreed for Your servant Isaac. Thereby shall I know that You have dealt graciously with my master.”

בראשית כ״ד:ל״ט

(לט) וָאֹמַ֖ר אֶל־אֲדֹנִ֑י אֻלַ֛י לֹא־תֵלֵ֥ךְ הָאִשָּׁ֖ה אַחֲרָֽי׃

Genesis 24:39

(39) And I said to my master, ‘What if the woman does not follow me?’

רש"י על בראשית כ״ד:ל״ט:א׳

(א) אלי לא תלך האשה אֵלִי כְּתִיב, בַּת הָיְתָה לוֹ לָאֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה מְחַזַּר לִמְצוֹא עִלָהּ, שֶיֹּאמַר לוֹ אַבְרָהָם לִפְנוֹת אֵלָיו לְהַשּׂיאוֹ בִּתּוֹ, אָמַר לוֹ אַבְרָהָם בְּנִי בָרוּךְ וְאַתָּה אָרוּר וְאֵין אָרוּר מִדַּבֵּק בְּבָרוּךְ:

Rashi on Genesis 24:39:1

(1) אלי לא תלך האשה PERADVENTURE THE WOMAN WILL NOT FOLLOW ME —The word אולי perhaps is written without ו so that it may be read אֵלַי unto me. Eliezer had a daughter and he was endeavouring to find some reason why Abraham should say that he must appeal to him (Eliezer) that he should give his daughter in marriage to Isaac. Abraham said to him, “My son is blessed and you are subject to a curse. One who is under a curse cannot unite with one who is blessed” (Genesis Rabbah 59:9).

בראשית ל״ט:ח׳

(ח) וַיְמָאֵ֓ן ׀ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃

Genesis 39:8

(8) But he refused. He said to his master’s wife, “Look, with me here, my master gives no thought to anything in this house, and all that he owns he has placed in my hands.

רמב"ן על בראשית ל״ט:ח׳:א׳

(א) וימאן ויאמר אל אשת אדניו סיפר הכתוב כי מאן לעשות כרצונה אף על פי שהיא גברתו אשת אדוניו והוא ירא ממנה כי היה ירא את השם יותר וזה טעם אל אשת אדניו

Ramban on Genesis 39:8:1

...

בראשית ל״ט:י״א

(יא) וַיְהִי֙ כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשׂ֣וֹת מְלַאכְתּ֑וֹ וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃

Genesis 39:11

(11) One such day, he came into the house to do his work. None of the household being there inside,

תורה תמימה על התורה, בראשית ל״ט:י״א:א׳

(א) לעשות מלאכתו. רב ושמואל, חד אמר מלאכתו ממש, והד אפר לעשות צרכיו נכנס ^חיתכן דמדייק זה מדבא בשעה שאין איש בבית ולא חשש להביא עצמו לידי נסיון, אלא ודאי שכבר הסכים בלבו להשמע לה.
ויש להעיר בזה לפי מ"ש בשבת צ"ז א' על הפ' דפ' בהעלתך ויחר אף ה' בם, אמר ר"ע, מלמד שאף אהרן נצטרע, אמר לי' ר' יהודה בן בתירה, עתיד אתה ליתן את הדין, שגלית מה שהתורה כסתה, ור"ל שדרש בגנות אהרן, וא"כ קשה כאן מה ראה הדורש לדרוש בגנות יוסף מה שהתורה כסתה, ובפרט כשאפשר לפרש מלאכתו ממש. וי"ל משום דאדרבה בזה נתוספה מעלת צדקתו שאעפ"כ כבש את יצרו ועמד בנסיון. .
(סוטה ל"ו ב')

Torah Temimah on Torah, Genesis 39:11:1

...

חזקוני, בראשית ל״ט:י״א:א׳

(א) ויהי כהיום ויהי יום כשאר הימים לשבחו של צדיק ולגנותה של הארורה נכתב מקרא זה שאין דרך לשמש ביום לפיכך דבר גלוי הוא שלא נתכוין אלא לעשות מלאכתו ממש והיא אע״‎פ כן ותתפשהו בבגדו, רבי ישמעאל אומר יום מבול נילוס היה והלכו כולם לראות שכך היה המנהג כשנילוס מתגדל המלך והשרים הולכים לראות ולשמוח בנהר והיא והוא לא הלכו.

Chizkuni, Genesis 39:11:1

(1) ויהי כהיום, “it was on a day no different from any other day;” this short phrase has been inserted here as in praise of Joseph, the righteous person, and as condemnation of the cursed person. In a cultured society, marital intercourse is an activity reserved for the night, to be performed in darkness; the wife of Potiphar demanded from Joseph that he engage not only in infidelity to his master and to G-d, but that he do so in broad daylight. Seeing that Joseph could not have foreseen such a demand by his mistress, he can certainly not be faulted to have gone about his daily routine on that day just as on any other day. Regardless of this, she tried to disrobe him. According to Rabbi Yishmael, (Pessikta zutrata) that day was the day on which the Nile used to flood its banks to irrigate the fields; that day was a kind of joyous festival, everyone participating in the festivities. Mrs Potiphar and Joseph chose not to participate in those activities.

סוטה ל״ו ב:י״ג

(בראשית לט, יב) ותתפשהו בבגדו לאמר וגו' באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות

Sotah 36b:13

The verse states: “And she caught him by his garment, saying: Lie with me” (Genesis 39:12). At that moment his father’s image [deyokeno] came and appeared to him in the window. The image said to him: Joseph, the names of your brothers are destined to be written on the stones of the ephod, and you are to be included among them. Do you desire your name to be erased from among them, and to be called an associate [ro’eh] of promiscuous women?

רש"י על בראשית ל״ז:ג׳:א׳

(א) בן זקנים שֶׁנּוֹלַד לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם בַּר חַכִּים הוּא לֵהּ – כָּל מַה שֶּׁלָּמַד מִשֵּׁם וָעֵבֶר מָסַר לוֹ דָּ"אַ, שֶׁהָיָה זִיו אִקוֹנִין שֶׁלוֹ דּוֹמֶה לוֹ:

Rashi on Genesis 37:3:1

(1) בן זקנים THE SON OF HIS OLD AGE — because he was a wise son to him” — all that he had learnt from Shem and Eber he taught him (Genesis Rabbah 84:8). Another explanation of בן זקנים— his facial features were similar to his (Jacob’s) (Genesis Rabbah 84:8).