Some thoughts on Parshat Noach that we read today, blending a comment Rabbi Levine shared from the משך חכמה and one I read last week from the נצי"ב that blend well together:
(9) This is the line of Noah.—Noah was a righteous man; he was blameless in his age; Noah walked with God.—
Much ink has been spilled on what the first verse of the parsha really means. Was Noach truly righteous and virtuous? We can only infer so much, but the text does teach us a few properties of righteousness.
משך חכמה - פרשת נח
צדיק תמים בדורותיו הנה שני דורות היו דור אחד שלפני המבול ודור אחד שלאחר המבול. ובגמרא תמים בדרכיו צדיק במעשיו ופרש"י תמים עניו ושפל רוח צדיק בלא חמס והנה בדור שלפני המבול היה מעלתו שהיה בלא חמס שכולם היו חומסין ושטופין בעריות והוא לא אבל אחר המבול היו כולם גדורים מעריות ופרושין מחמס אמנם תמים עניו ושפל רוח בדורו אין חשיבות שאצלם לא היה חשוב צדיק אבל אחר המבול שנשאר לבדו וד' דבר עמו וברכו והצילו והיה זן ומפרנס כל העולם ולא היה מתגאה אז היה נחשב במה שהיה עניו לכן אמר כי אותך ראיתי צדיק כו' בדור הזה ותמים לא זכר ודו"ק.
The משך חכמה points out that בדורותיו is in the plural - multiple generations. Noach lived for 950 years, with the last 56 years covering Avraham's life!
(ב) תמים היה בדרתיו. צדיק משמעותו הוא בין אדם לשמים ורשע הוא להיפך אבל צדיק תמים משמש שהוא צדיק גם בין אדם לחבירו וסיפר הכתוב דנח הי׳ צדיק תמים שנגמר צדקו בכל הדורות שעברו עליו כי גם היה טוב עם אנשי דורותיו:
The meaning of tzadik is someone who masters their relationship with God, and a rasha is the opposite. But a tzadik tamim indicates that a person is righteous both with God and with other people. Scripture retells that Noach was a tzadik tamim that completed his [perfection?] of righteousness over all of the generations that he overlapped for he was also a good man with the people of his time.
Haamek Dvar (aka the נצי"ב) makes a note that the combination of צדיק and תמים teach us something critical about righteousness. In his eyes, a plain צדיק is someone who masters their relationship with God alone - the same concept appears often in Teshuva contexts, where we focus on Yom Kippur of teshuva between human and Eternal, and less so on interpersonal repentance. The word תמים shows us, according to the Netz"iv that not only was Noach a spiritual individual, he also mastered his relationships with those around him (I believe the reasoning draws on the usage of "יעקב איש תם יושב אהלים").
I believe these two comments show us 3 critical dimensions of what it means to be a צדיק. In society we gravitate towards people that are masters of a particular field, often ignoring the type of individual they are. We're less likely to favor someone who behind the scenes makes things happen, fixes relationships and problems if they don't have the big ticket items on their resume. And we're quick to make judgements on someone's character, for both good and bad, based on a few actions.
Pure righteousness requires command of all 3 dimensions. We have to master our relationship with God, as that's the core of why we do what we do. We must also be experts in our environments and communities, using our expertise to improve the world. Lastly, we can't rest on our laurels - longevity in all areas is what will leave a lasting impact.