(יז) זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ (יח) אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחַרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃ (יט) וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃ (פ)
(17) Remember what Amalek did unto thee by the way as ye came forth out of Egypt; (18) how he met thee by the way, and smote the hindmost of thee, all that were enfeebled in thy rear, when thou wast faint and weary; and he feared not God. (19) Therefore it shall be, when the LORD thy God hath given thee rest from all thine enemies round about, in the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance to possess it, that thou shalt blot out the remembrance of Amalek from under heaven; thou shalt not forget.
(ד) בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהן בבית המדרש. אמר להם, מה אני לבוא בקהל. אמר לו רבן גמליאל, אסור אתה. אמר לו רבי יהושע, מתר אתה.אמר לו רבן גמליאל, הכתוב אומר (דברים כג), לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי וגו'. אמר לו רבי יהושע, וכי עמונים ומואבים במקומן הן, כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האמות, שנאמר (ישעיה י), ואסיר גבלות עמים ועתודותיהם שושתי ואוריד כביר יושבים. אמר לו רבן גמליאל, הכתוב אומר (ירמיה מט), ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון, וכבר חזרו. אמר לו רבי יהושע, הכתוב אומר (עמוס ט), ושבתי את שבות עמי ישראל [ויהודה], ועדין לא שבו. התירוהו לבוא בקהל.
(4) On that very day, Yehuda, an Ammonite convert, came and stood before them in the Beit Midrash, and said to them, "What is my status with regard to whether I can enter [via marriage] into the congregation [of Israel]?" Rabban Gamliel said to him, "You are prohibited." Rabbi Yehoshua said to him, "You are permitted." Rabban Gamliel said to him, "The verse says, (Deuteronomy 23:4) 'An Ammonite and a Moavite may not enter into the congregation of the Lord, even to the tenth generation,' and so forth." Rabbi Yehoshua said to him, "And are the Ammonites or Moavites still [dwelling] in their own place? Sancheriv, king of Assyria, already arose and blended all the nations, as the verse says, (Isaiah 10:13) 'I have removed the borders of nations, and I have plundered their treasures, and like a great warrior laid low the inhabitants.'" Rabban Gamliel said to him, "The verse [also] states, (Jeremiah 49:6) 'And afterwards I shall return the captives of the children of Ammon,' and they are already returned." Rabbi Yehoshua said to him, "The verse [also] states, (Amos 9:14) 'And I shall return the captives of my nation Israel,' [and Judah], and they are not yet returned." They [the Sages, subsequently] permitted him [the Ammonite convert] to enter into the congregation.
(א) למחות זרעו מן העולם - שנצטוינו למחת זרעו של עמלק ולאבד זכדו מן העולם, זכר ונקבה, גדול וקטן, ועל זה נאמר (דברים כה יט) תמחה את זכר עמלק'', שבכלל זכר הוא הכל. וכבר טעה בנקוד תבה זו גדול הדור, והוא יואב בן צרויה, והשאיר מהם הנקבות, לפי שרבו לא השגיח יפה עליו כשלמדו מקרא זה ונשתבש יואב וקרא זכר במקום זכר כמו שבא בבבא בתרא פרק לא יחפר (כא, ב).
(ב) משרשי המצוה. לתת אל לבנו שכל המצר לישראל שנאוי לפני השם ברוך הוא, וכי לפי רעתו וערמת רב נזקו תהיה מפלתו ורעתו, כמו שאתה מוצא בעמלק כי מפני שעשה רעה גדולה לישראל שהתחיל הוא להזיקם צונו ברוך הוא לאבד זכרו מני ארץ ולשרש אחריו עד כלה (עי' ספהמ''צ להרמב''ם עשה קפט).
(ג) דיני המצוה. קצרים, והם מבארים בפרק שמיני מסוטה.
(ד) וזאת מן המצות המוטלות על הצבור כלן, וכענין שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כ, ב), שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך, ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרע עמלק. ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם, אם יש כח בידם בכל מקום ובכל זמן, אם ימצא אחד מכל זדעם. והעובר על זה ובא לידו אחד מזרע עמלק ויש ספק בידו להרגו ולא הרגו בטל עשה זה.
1) We are commanded to eradicate the seed of Amalek and destroy its memory from the world, man and woman, child and adult.
2) The source of the mitzvah: to put into our hearts that anyone who causes trouble for the jewish people is hated by G-d and the response by G-d will be just like the wickedness of the perpetrator. Amalek was the first to attack and therefore they have been condemned to destruction.
4) This mitzvah is incumbent upon everyone. It is a commandment on the individual as well as on the nation. If one Jew has the ability to kill a member of amalek and doesn't, he is passing over a positive commandment.
(א) אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס שנאמר יהיו לך למס ועבדוך קבלו עליהן המס ולא קבלו העבדות או שקבלו העבדות ולא קבלו המס אין שומעין להם עד שיקבלו שניהם והעבדות שיקבלו הוא שיהיו נבזים ושפלים למטה ולא ירימו ראש בישראל אלא יהיו כבושים תחת ידם ולא יתמנו על ישראל לשום דבר שבעולם והמס שיקבלו שיהיו מוכנים לעבודת המלך בגופם וממונם כגון בנין החומות וחוזק המצודות ובנין ארמון המלך וכיוצא בו שנאמר וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית ה' ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלים ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה כל העם הנותר מן האמורי ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד כי הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלישיו ושרי רכבו ופרשיו.
(ד) ואם לא השלימו או שהשלימו ולא קבלו שבע מצות עושין עמהם מלחמה והורגין כל הזכרים הגדולים ובוזזין כל ממונם וטפם ואין הורגין אשה ולא קטן שנאמר והנשים והטף זה טף של זכרים במה דברים אמורים במלחמת הרשות שהוא עם שאר האומות אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה שנאמר כן תעשה לכל וגו' רק מערי העמים לא תחיה כל נשמה וכן הוא אומר בעמלק תמחה את זכר עמלק ומנין שאינו מדבר אלא באלו שלא השלימו שנאמר לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון את הכל לקחו במלחמה כי מאת ה' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו.
If they don't accept or they accepted but didn't fulfill the seven noahide laws, we make war with them and kill the adult males. We do not kill the women and children. This is all talking about a Milchemet Reshut. But the Caananite nations and Amalekites who didn't fulfill their obligations, we kill everyone. How do we know that if a city makes peace they don't get killed? It says in a pasuk that with the exception of the Givonites they took everything in war since G-d hardened their hearts to make them go to war so they would be destroyed. From this we can deduce that they were offered peace and didn't accept.
(ה) וכן מצות עשה לאבד זכר עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק מפי השמועה למדו זכור בפה לא תשכח בלב שאסור לשכוח איבתו ושנאתו.
It is also a positive commandment to destroy the memory of amalek. Also it is a positive commandment to remember their hatred.
g
g
I heard the answer from my father of blessed memory. Every nation that conspires to destroy the Jewish people is considered by the halakhah to be Amalek. My father added that as concerns Amalek itself we were commanded to perform two mitzvot: (a) [for the individual] to blot out the memory of Amalek, which is incumbent on everyone [to slay] any individual member of Amalek [that he encounters], as expounded in the Torah portion of Ki Tetzeh, “You shall blot out the memory of Amalek” (Deuteronomy 25:19), and (b) [for the community] to engage in communal military preparednes for war against Amalek, as it is explained in the Torah portion of B’shalach, “The Lord will wage war with Amalek from generation to generation” (Exodus 17:16). With relation to any other nation that stands ready to destroy us, we are [now after the time of Sennacherib] commanded to wage war against it [even] while it prepares for war against us, and our war against it is a “War of Mitzvah”, in accordance with the command of the Torah that “The Lord will wage war with Amalek from generation to generation.” However, the destruction of individuals, which is derived from the Torah portion of Ki Tetzeh, refers only to the biological descendants of Amalek. The words of Maimonides include the obligation to wipe out individuals, which does not apply to any other antion that plots destruction against the People of Israel. However, since the obligation of warring with Amalek pertains to such a nation (as well), he did not employ the phrase “And its memory has already been lost.”