Roeh Edro: Us and G-d on the Yamim Noraim

מחזור לראש השנה - אשכנז, תפילת מוסף, יום ראשון של ראש השנה, חזרת הש"ץ קע״ה-קע״ז

וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶֽיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן. כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ.

Machzor Rosh Hashanah Ashkenaz Linear, Musaf, First Day of Rosh Hashana, Reader's Repetition 175-177

All mankind pass before You like young sheep.¹³See Mishnah, Maseches Rosh Hashana 1:2. “All mankind passes before Hashem to be judged individually, like young sheep who pass through a small opening in the corral as they are counted for tithing. Bartenura As a shepherd inspects his flock,

ראש השנה ט״ז א:א׳

מתני׳ בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים לג, טו) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:

Rosh Hashanah 16a:1

MISHNA: At four times of the year the world is judged: On Passover judgment is passed concerning grain; on Shavuot concerning fruits that grow on a tree on Rosh HaShana, all creatures pass before Him like sheep [benei maron], as it is stated: “He Who fashions their hearts alike, Who considers all their deeds” (Psalms 33:15); and on the festival of Sukkot they are judged concerning water, i.e., the rainfall of the coming year.

ראש השנה י״ח א:י״ג-י״ד

בר"ה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון: מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני אמרנא ריש לקיש אמר כמעלות בית מרון (אמר) רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד אמר רבב"ח א"ר יוחנן וכולן נסקרין בסקירה אחת אמר ר"נ בר יצחק אף אנן נמי תנינא (תהלים לג, טו) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם מאי קאמר אילימא ה"ק דברנהו לכולי עלמא ומייחד לבייהו כהדדי והא קא חזינן דלאו הכי הוא אלא לאו הכי קאמר היוצר רואה יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם:

Rosh Hashanah 18a:13-14

§ The mishna teaches: On Rosh HaShana all creatures pass before Him like benei maron. The Gemara asks: What is the meaning of the phrase benei maron? The Gemara answers: Here in Babylonia they interpreted it to mean: Like a flock of sheep [kivnei imarna]. Reish Lakish disagreed and said: Like the ascent of Beit Maron, which was very steep; one standing at the summit could discern all those climbing the mountain with a single look. Rav Yehuda said that Shmuel said another opinion: Like the soldiers of the house of King David, who could be surveyed with a single glance. Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: And they are all scanned in a single scan. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: We, too, learn this in the baraita: The verse states: “He who fashions their hearts alike, who considers all their deeds” (Psalms 33:15). What is this verse saying? If we say this is what it is saying: That He created everyone and unites all their hearts together, there is a difficulty, since don’t we see that it is not so, as the hearts of people are not united and are not similar to one another? Rather, is this not what it is saying: The Creator sees their hearts together and considers all their deeds with a single scan?

רש"י על ראש השנה י״ח א:י״ג:א׳-ג׳

בר"ה כל באי עולם כו' כבני אמרנא - ככבשים שמונין אותן לעשרן ויוצאין זה אחר זה בפתח קטן שאין יכולין לצאת כאחד: כמעלות בית מרון - הדרך קצר ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה שהעמק עמוק משני צידי הדרך: ה"ג ורב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד והדר גרסינן אמר רבה בר בר חנה כו':,כחיילות של בית דוד - וכבני מרון כבני חיילות של מלך מרון לשון מרות ואדנות וכך היו מונין אותם יוצאים זה אחר זה בצאתם למלחמה:

Rashi on Rosh Hashanah 18a:13:1-3

...

ריטב"א על ראש השנה י״ח א:ד׳

ה״ג מאי בבני [מרון] הכא תרגימו כבני אמרא ר״ל אמר כמעלות בית חורין שמואל אמר כחילות בית דוד. פי׳ מלשון מרות ואדנות. אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן וכולן נסקרין בסקירה אחת אמר רב נחמן בר יצחק אף וכו׳ יש נוסחאות משובשות שמקדימין דברי ר״י לדברי שמואל ודברי רב נחמן בר יצחק וטעות הוא:

Ritva on Rosh Hashanah 18a:4

...

בראשית מ״ח:י״ג-ט״ז

וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃ וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃ וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃

Genesis 48:13-16

And Joseph took them both, Ephraim in his right hand toward Israel’s left hand, and Manasseh in his left hand toward Israel’s right hand, and brought them near to him. And Israel stretched out his right hand, and laid it on Ephraim’s head, who was the younger, and his left hand on Manasseh’s head, guiding his hands intentionally; for Manasseh was the first-born. And he blessed Joseph, and said: ‘The God my fathers Abraham and Isaac walked before, the God who has been my shepherd all my life to this day, the angel who has redeemed me from all evil, bless the boys; and let my name be named in them, and the name of my fathers Abraham and Isaac; and let them grow into a multitude in the midst of the earth.’

ספורנו על בראשית מ״ח:ט״ו:ד׳

(ד) האלהים הרועה אותי אתה שעשית עמדי חסד:

Sforno on Genesis 48:15:4

(4) האלוקים הרועה אותי, the same G’d Who has acted as my own shepherd, i.e. “You Who have shown me so much love.”

ישעיהו מ׳:י׳-י״א

הִנֵּה אֲדֹנָי יְהוִה בְּחָזָק יָבוֹא וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו׃ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל׃

Isaiah 40:10-11

Behold, the Lord GOD comes in might, And His arm wins triumph for Him; See, His reward is with Him, His recompense before Him. Like a shepherd He pastures His flock: He gathers the lambs in His arms And carries them in His bosom; Gently He drives the mother sheep.

רד"ק על ישעי׳ מ׳:י״א:א׳

(א) כרעה עדרו. כמו רועה טוב שירעה עדרו שיקבץ הטלאים הקטנים שלא יוכלו עדין ללכת כשאר הבהמות ויקבצם מזה אחד ומזה אחד וישאם בחיקו והעלות שהן אמותיהן ינהל לאטם ולא ידפקם כך הקב"ה ינהל את ישראל מהגלות לאטם ויסמוך כל חולה וכל נשבר, ונקראו האמות עלות על שם בניהם שהם קטנים כמו עול ימים שהם נסמכים לאמותיהם לינק, וא"א ז"ל דקדק במלת עדרו שהעדר שהוא שלו חומל עליו יותר מן העדר שישמור בשכירות:

Radak on Isaiah 40:11:1

...

יחזקאל ל״ד:י״ב

כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם־הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ־צֹאנוֹ נִפְרָשׁוֹת כֵּן אֲבַקֵּר אֶת־צֹאנִי וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל־הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל׃

Ezekiel 34:12

As a shepherd seeks out his flock when some [animals] in his flock have gotten separated, so I will seek out My flock, I will rescue them from all the places to which they were scattered on a day of cloud and gloom.

שיר השירים ו׳:ג׳

אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים

Song of Songs 6:3

I am my beloved’s And my beloved is mine; He browses among the lilies.

רש"י על שיר השירים ו׳:ג׳:א׳

(א) הרועה בשושנים. הרועה את צאנו במרעה נוח וטוב:

Rashi on Song of Songs 6:3:1

...

תהילים כ״ג:א׳

מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר׃

Psalms 23:1

A Psalm of David. The LORD is my shepherd; I shall not want.

מדרש תהילים כ״ג:ב׳

(ב) דבר אחר ה' רועי לא אחסר. זהו שאמר הכתוב (תהלים קיט ק) מזקנים אתבונן. אמר ר' יוסי בר חנינא את מוצא שאין אומנות בזויה מן הרועה שכל היום הולך במקלו ותרמילו ודוד קרא להקב"ה רועה. אלא אמר דוד מזקנים אתבונן. יעקב קרא לו רועה שנאמר (בראשית מח טו) האלקים הרועה אותי. אף אני קורא אותו רועה שנאמר ה' רועי לא אחסר. דבר אחר זהו שאמר הכתוב (דברים ב ז) כי ה' אלקיך ברכך בכל מעשה ידיך. רבי אליעזר בן יעקב אומר כי ברכך. יכול אפילו יושב ובטל תלמוד לומר בכל מעשה ידיך. אם עשה הרי הוא מתברך ואם לאו אינו מתברך. מהו (שם) ידע לכתך. הילוכך ליכלוכך צערך בפרנסתך. רבי יהודה בשם רבי אלעזר אמר שלשה דברים הדרך עושה. מכלה את הכסות ושוחקת את הגוף וממעטת את היציאה. אבל הקב"ה לא עשה כן לישראל שנאמר (שם ח ד) שמלתך לא בלתה מעליך. (שם ב ז) לא חסרת דבר. זו היציאה. ה' אלקיך עמך. אמר רבי יודן בזכות שאמרתם (שמות טו ב) זה אלי ואנוהו. נתתי לכם זה ארבעים שנה. שמלתך לא בלתה. רבי יהודה אמר מלך במדינה אין המדינה חסרה כלום. כך (דברים ב ז) ה' אלקיך עמך לא חסרת דבר. בנוהג שבעולם אדם מקבל אורח. יום ראשון שוחט לו עגל. יום שני שה. יום שלישי תרנגול. רביעי קטנית. חמישי ממעט והולך. לא דומה יום ראשון ליום אחרון. יכול אף זה כן תלמוד לומר (שם) זה ארבעים שנה. יום ראשון כיום אחרון. רבי נחמיה אומר לא חסרת דבר. דלא הויא חסיר אלא מימר והוא מתעביד. אם אמר יעשה המן כבשר עגל הוא נעשה. יעשה שמן פטומה והוא נעשה. אם את מבקש קמח (במדבר יא ח) שטו העם ולקטו. קונדיטון (שם) או דכו במדוכה. אשישות (שם) ועשו אותו עוגות. לכך נאמר לא חסרת דבר. אלא מה שתדבר בפיך מה אתה רוצה. לחם (שמות טז ד) הנני ממטיר לכם לחם. מים אתה מבקש (תהלים עח כ) הכה צור ויזובו מים. שליו אתה מבקש (שמות טז יג) ותעל השליו. אמרו בשר אנו מבקשים כיון ששמע משה כך הלך אצל הקב"ה אמר לו ריבונו של עולם בניך מבקשים בשר. אמר לו הקב"ה תן להם. אמר לו (במדבר יא יג) מאין לי בשר. (שם כב) הצאן ובקר ישחט להם. אם ככה את עושה לי. מהו הרגני נא הרוג. אמר לפניו ריבונו של עולם אם לא אתן להם הורגין אותי ואם אדבר כנגדן הורגין אותי מכאן ומכאן הרוג אני. בבקשה ממך הרוג נא את ההרוג שנאמר הרגני נא הרוג. מיד חרה לו להקב"ה שנאמר (תהלים קו לב) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם. אמר לו הקב"ה תן בשר לבני. אמר לו מאין לי בשר. אמר לו צפרדעים היה לך במצרים כנים היה לך במצרים וכל כך היית שם עשיר ועכשיו נעשית עני. אמר לפניו ולא משלך היה לי. אמר לו במצרים היה לי וכאן לא היה לי (במדבר יא כג) היד ה' תקצר. רבנן אמרי לא חסרת דבר. לא היו חסרים דברים אלא היו מהרהרים בלבם והוא נעשה. רבי שמעון בן יוחאי אמר אתיא כההיא דאמר ר' ברכיה בשם ר' אבהו (תהלים עח יח) וינסו אל בלבבם. שהיו מהרהרין בלבם והוא נעשה. רבי שמעון בן יוחאי אמר לא חסרו אלא דבר דברי נבואה. תדע לך שכן הוא שכל אותן הימים שהיו ישראל מנודין לא היה הדבור עם משה שנאמר (דברים ב טז) ויהי כאשר תמו. מה כתיב בתריה (שם יז) ויאמר ה' אלי לאמר. רבי יוחנן אמר לא חסרו אלא תשובה. שנאמר (הושע יד ג) קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. רבי איבו אמר לא חסרו אלא דבר שכל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היה מלאך המות מכתת מהם חמשה עשר אלף ופרוטרוט וכמה הוא פרוטרוט אחד מארבע מאות ושמונים ותשע:

Midrash Tehillim 23:2

...

מצודת דוד על תהילים כ״ג:ב׳:א׳

בנאות. כרועה הרחמני המרביץ עדרו במקום דשא ולפי שהמשילו לרועה אמר לשון הנופל ברועה:

אבן עזרא על תהילים כ״ג:א׳:א׳

(א) מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר - זה המזמור נכבד ודמה עצמו כשה שמשענתו על הרועה, והנה השם הוא הרועה אותי, על כן לא אחסר כל. והטעם לא יחסר לי מה שאני צריך כדרך מלא.

Ibn Ezra on Psalms 23:1:1

...

חגיגה ג׳ ב:ד׳

שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא דכתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה

Chagigah 3b:4

Lest a person say: Now, how can I study Torah when it contains so many different opinions? The verse states that they are all “given from one shepherd.” One God gave them; one leader, i.e., Moses, said them from the mouth of the Master of all creation, Blessed be He, as it is written: “And God spoke all these words” (Exodus 20:1). The plural form “words” indicates that God transmitted all the interpretations of the Ten Commandments. Since the Sages invariably utilize the Torah itself or the statements of the prophets as the sources for their opinions, there is a certain unity to the study of Torah, despite the numerous explanations and applications.

חידושי אגדות על מסכת חגיגה ג׳ ב:ה׳

נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד כו'. דבכלל רועה אחד אל אחד כמ"ש האלהים הרועה גו' רועה ישראל האזינה גו' ובכללו ג"כ פרנס אחד זה משה שנא' איה משה רועה צאנו גו' והוא נקרא פרנס כמ"ש ג' פרנסין עמדו לישראל המן בשביל משה כו'. ואמר שאמרן מפי אדון כל המעשים כו' דגם להלכה למשה איכא לצדד לטמא ולטהר ומרבה ליה מכל הדברים האלה דכולן מפי הגבורה נאמרו שהיה הדבור מתחלק לכמה קולות כדאמרינן פרק ר"ע ודבר שאינו מפורש בתורה איכא צדדין לטמא ואיכא צדדין לטהר והתורה נתנה להכריע בהן ע"פ הרוב כמ"ש אחרי רבים להטות ואמר ע"ז עשה אזניך כאפרכסת כו' פירש בערוך אפרכסת הוא דלי של רחיים שהוא מכניס הרבה ומוציא קמעא עכ"ל והוא משל לעניינו שיכניס לאזנו לשמוע הרבה דברי כולן בין המטמאין ובין המטהרין אבל יקנה לו לב להבחין מדעות החלוקות איזה יכשר ויקבענו לו הלכה כמותו כפרש"י:

Chidushei Agadot on Chagigah 3b:5

...