Sukkah 29b Sugiyah 1

ועל שהיה ספק בידם למחות ולא מיחו ועל שפוסקים צדקה ברבים ואינן נותנין אמר רב בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון על כובשי שכר שכיר ועל עושקי שכר שכיר ועל שפורקין עול מעל צואריהן ונותנין על חבריהן ועל גסות הרוח וגסות הרוח כנגד כולן אבל בענוים כתיב (תהלים לז, יא) וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום: (הדרן עלך הישן) מתני' לולב הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו פסול נפרדו עליו כשר רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה ציני הר הברזל כשירות לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר: גמ' קא פסיק ותני לא שנא ביו"ט ראשון ולא שנא ביום טוב שני בשלמא יבש הדר בעינן וליכא אלא גזול בשלמא יום טוב ראשון דכתיב (ויקרא כג, מ) לכם משלכם אלא ביום טוב שני אמאי לא א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה שנאמר (מלאכי א, יג) והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה גזול דומיא דפסח מה פסח לית ליה תקנתא אף גזול לית ליה תקנתא לא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש

Sukkah 29b:1-30a:1

Mishnah: A Lulav that is stolen or dried is invalid; [A Lulav] of a worshiped tree or a wayward city is invalid; [If a Lulav's] top was cut off, or its leaves were detaching, it is invalid; If it's leave were separating [from one another], it is valid; Rabbi Yehudah says One should tie it [additionally] from the top. The fronds of the Iron Mountain are valid. A Lulav that has three hand-breadths, so that one can shake it, is valid. Gemara: The mishnah states the law clearly. It does not make a difference [if the case arises] on the first day of the holiday, and it does not make a difference [if the case arises] on the second day of the holiday. It makes sense for the dry [Lulav]; we need a beautiful one, and it is not. However, with a stolen [Lulav]- it makes sense on the first day of the holiday, as it is written, "For you (Leviticus 23:40)"- meaning from that which is yours. Rather, on the second day of the holiday, why not? Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon the son of Yochai,

סוכה ל׳ א:א׳-ח׳

משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה שנאמר (מלאכי א, יג) והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה גזול דומיא דפסח מה פסח לית ליה תקנתא אף גזול לית ליה תקנתא לא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש בשלמא לפני יאוש (ויקרא א, ב) אדם כי יקריב מכם אמר רחמנא ולאו דידיה הוא אלא לאחר יאוש הא קנייה ביאוש אלא לאו משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה וא"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי מאי דכתיב (ישעיהו סא, ח) כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה משל למלך בשר ודם שהיה עובר על בית המכס אמר לעבדיו תנו מכס למוכסים אמרו לו והלא כל המכס כולו שלך הוא אמר להם ממני ילמדו כל עוברי דרכים ולא יבריחו עצמן מן המכס אף הקב"ה אמר אני ה' שונא גזל בעולה ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזל אתמר נמי אמר רבי אמי יבש פסול מפני שאין הדר גזול פסול משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה ופליגא דר' יצחק דא"ר יצחק בר נחמני אמר שמואל לא שנו אלא ביום טוב ראשון אבל ביום טוב שני מתוך שיוצא בשאול יוצא נמי בגזול מתיב רב נחמן בר יצחק לולב הגזול והיבש פסול הא שאול כשר אימת אילימא בי"ט ראשון הא כתיב לכם משלכם והאי לאו דידיה הוא אלא לאו ביום טוב שני וקתני גזול פסול (רבא אמר) לעולם ביום טוב ראשון ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא שאול דלאו דידיה הוא אבל גזול אימא סתם גזילה יאוש בעלים הוא וכדידיה דמי קא משמע לן אמר להו רב הונא להנהו אוונכרי כי זבניתו אסא מעכו"ם לא תגזזו אתון אלא לגזזוה אינהו ויהבו לכו מאי טעמא סתם עובדי כוכבים גזלני ארעתא נינהו

Sukkah 30a:1-8

For the reason that it is for him a commandment that is fulfilled through a transgression. As it says, "And you have brought the stolen [animal], the lame [animal], and the ill [animal as offerings] (Malachi 1:13)." [Therefore, we see] a stolen offering is similar to a lame one. Just like a lame animal has no way to fix it, so too a stolen animal has no way to fix it [to render it permissible]. It does not matter whether it is before the owner despaired of finding the animal, or after he despaired. It makes sense, to say before the owner's despair: "A person, when he brings from his," said the Merciful one, and it (the stolen animal) is not his. But after the owner's despair- hasn't he taken ownership when the owner despaired? Rather, it is for the reason that it is for him a commandment that is fulfilled through a transgression. And Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon the son of Yochai, "What does the verse, 'For I am G-d, loving of justice, hating of thievery greatly (Isaiah 61:8)' mean? It is compared to an allegory of a flesh-and-blood king, who was passing by a tollbooth and said to his servants, 'Give the tax to the collectors.' They said to him, 'And is not the whole tax yours?' He said to them, 'From me should all the travelers learn, and not distance themselves from the tax.' So too the Holy One, Blessed be he, says, 'I am G-d, hater of thievery in elevation-offerings- from Me should all my children learn and distance themselves from thievery.'" It was also said: Rabbi Ami said, "A dry [Lulav] is invalid because it is not beautiful, [and] a stolen [Lulav] is invalid because it is for him (the user) a commandment fulfilled through a transgression." And Rabbi Yitzchak argued with him, For Rabbi Yitzchak quoted, "Shmuel said: 'They did not teach [that a stolen Lulav is invalid], except for on the first day of the holiday; but on the second day of the holiday, because he can fulfill his obligation with a borrowed [Lulav], he can fulfill his obligation also with a stolen [Lulav]. Questioned Rabbi Nachman the son of Yitzchak, "A Lulav that is stolen or dry is invalid; doesn't [it exempt] a borrowed [Lulav as] valid? When [is it exempted as valid]? If you would say on the first day of the holiday, isn't it written, 'For you'- [meaning] from that which is yours? And isn't [a borrowed Lulav] not belonging to him? Rather, [it means] on the second day of the holiday, and as [the mishnah] taught, a stolen [Lulav] is invalid. (Rava said), Really, [the Mishnah applies] on the first day of the holiday, and we do not need to state [the other case of a borrowed Lulav]. We do not need to state [the law about a] borrowed Lulav [being ivalid], for it is not his. However, [with a] stolen [Lulav], I say that outright robbery includes the despair of the [original] owners, and so it resembles being his. We can learn from this [the halakha]. Said Rav Huna to some merchants, "When you buy Hadasim from Non-Jews, do not cut them yourselves, but rather make them cut it, and they shall give it to you. What is the reasoning? Normal worshipers of stars are thieves of land,