Shmita #10: Issur Hefsed

(א) כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַּשְּׁבִיעִית. כָּל הַמְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלֻגְמָא לָאָדָם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לַבְּהֵמָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלֻגְמָא לָאָדָם, אֲבָל לֹא לַבְּהֵמָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לֹא לְמַאֲכַל אָדָם וְלֹא לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, חִשַּׁב עָלָיו לְמַאֲכַל אָדָם וּלְמַאֲכַל בְּהֵמָה, נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי אָדָם וְחֻמְרֵי בְהֵמָה. חִשַּׁב עָלָיו לָעֵצִים, הֲרֵי הוּא כָעֵצִים, כְּגוֹן הַסִּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקֻּרְנִית: (ב) שְׁבִיעִית, נִתְּנָה לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה, לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, וְלָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ. לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן. וְכֵן בַּתְּרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. קַל מֵהֶם, שְׁבִיעִית, שֶׁנִתְּנָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר:

Mishnah Sheviit 8:1-2

(1) An important rule that they [the Sages] said regarding the Sabbatical year: anything that is specifically [considered] human food cannot be made into a plaster for humans, and it need not be said [that it cannot be made into a plaster] for animals. And anything that is not specifically [considered] human food can be made into a plaster for people but not for animals. And anything that is neither specifically [considered] human food nor animal food: [if] he intended it [at the time of picking] to be both human food and animal food, it takes on the stringencies of human food and the stringencies of animal food. [If] he intended it for wood, it is considered wood [and can therefore only be used to feed fire]. For example, Satureia Thymbra, hyssop, and thyme [can all be used either as food or as wood]. (2) [Produce grown during] the Sabbatical year may be used for eating or for drinking or for anointing; for eating that which is normally eaten, and for anointing that which is normally used to smear. He may not anoint with wine or vinegar, but he may anoint with oil. And so too in [produce that is] Terumah [produce consecrated for priestly consumption] or Ma'aser Sheni [second tithe, which must be eaten in Jerusalem]. The [law of the] Sabbatical year is more lenient than them in that it[s produce] may be used to light a candle.

פסחים נ״ב ב:ט׳-י׳

ר' אילעאי קץ כפנייתא דשביעית היכי עביד הכי לאכלה אמר רחמנא ולא להפסד וכי תימא הני מילי היכא דנחית לפירא אבל היכא דלא נחית לפירא לא והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הני מתחלי דערלה אסירי הואיל ונעשו שומר לפירי ושומר לפירי אימת הוה בכופרי וקא קרי להו פירי ר"נ דאמר כר' יוסי דתנן רבי יוסי אומר סמדר אסור מפני שהוא פירי ופליגי רבנן עליה

Pesachim 52b:9-10

...

משנה שביעית ח׳:ז׳

(ז) אֵין מְבַשְּׁלִין יָרָק שֶׁלַּשְּׁבִיעִית בְּשֶׁמֶן שֶׁלַּתְּרוּמָה, שֶׁלֹא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי פְסוּל. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְהָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן, נִתְפָּשׂ בַּשְּׁבִיעִית. וְהַפֶּרִי עַצְמוֹ, אָסוּר:

Mishnah Sheviit 8:7

(7) One may not cook a vegetable [grown during] the Sabbatical year in oil that is Terumah, so that he will not cause it to become invalid. Rabbi Shimon permits this. The very last [item bought with the proceeds of selling Sabbatical produce] is seized by the laws of the Sabbatical year. And the [original] fruit itself is [still] forbidden [like other Sabbatical produce].

הרב מתן גלידאי

הגרש`ז פסק (מובא ב'שמיטה ממלכתית במדינת ישראל' (תש`ס), עמ' 103), שהבעיה של הפסד פירות שביעית אינה קיימת במקרה זה, שכן בלא הדילול לא יצאו פירות ראויים לאכילה כלל, כך שבסופו של דבר הדילול גורם להצלת פירות השביעית, ולא להפסדם. פסק זה תלוי, כמובן, ביסוד האיסור להפסיד פירות שביעית: אם הבעיה היא הפגיעה בקדושת הפירות, אין היתר לפגוע בקדושה זו, גם אם הדבר נועד ליצור אפשרות לאכול את הפירות. ברם, אם האיסור נובע מכך שהפירות אינם מגיעים ליעדם, ברור שפעולה שמצילה חלק מהפירות ומביאה אותם לידי אכילה, היא פעולה מבורכת ולא אסורה.

סוכה ל״ה ב:ה׳-ו׳

ושל תרומה טהורה לא יטול: פליגי בה ר' אמי ור' אסי חד אמר מפני שמכשירה וחד אמר מפני שמפסידה מאי בינייהו כגון שקרא עליה שם חוץ מקליפתה חיצונה למ"ד מפני שמכשירה איכא למ"ד מפני שמפסידה ליכא:

Sukkah 35b:5-6

...

סוכה ל״ט א:ד׳

מתני' הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה לפי שאין רשאי ללוקחו בשביעית:

Sukkah 39a:4

...

שו"ת מהרי"ט חלק א סימן פג

אין בזה משום לאכלה ולא להפסד הואיל וגרמא הוא ואינם מפסידן ביד

R' Moshe Taragin, Virtual Beit Midrash

From a practical standpoint, most poskim maintain that even causing indirect damage to shvi'it fruit is forbidden. For this reason, most people follow the following procedures regarding shemitta leftovers: anything which is still edible for animals is placed in a separate bag and placed on the side until it rots to the point where it becomes no longer edible. It may then be discarded along with the regular garbage. Placing it directly into the garbage is problematic, since this may accelerate the natural pace of decomposition. Additionally, the garbage collectors will ultimately crush the fruit upon collection, and by placing it immediately into garbage collection bins you are assisting this prohibition.