תפלת המנחה עד הערב וכו': אמר ליה רב חסדא לרב יצחק התם אמר רב כהנא הלכה כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה הכא מאי אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי אמר רב חסדא נחזי אנן מדרב מצלי של שבת בערב שבת מבעוד יום ש"מ הלכה כרבי יהודה אדרבה מדרב הונא ורבנן לא הוו מצלו עד אורתא שמע מינה אין הלכה כרבי יהודה השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד
רא"ש מסכת ברכות פרק ד
כתב הגאון דמאן דמקדים ומצלי ערבית תו לא מצי לצלויי מנחה אלא עד פלג המנחה כרבי יהודה דאם איתא דרבי יהודה ליתא לדרבנן ואם איתא דרבנן ליתא לדרבי יהודה לכן אי צלי תפלת המנחה עד הערב תו לא מצי לאקדומי לתפלת הערב בפלג המנחה דאי אפשר לו לעשות פעם כרבי יהודה ופעם כרבנן:
רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף יח עמוד ב
דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד אע"פ שנראה מכאן שאם ירצה יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ואילך דלר' יהודה משם ואילך אינו זמן תפלת מנחה ולדברי רבנן יכול להתפלל מנחה עד הערב אפ"ה אין לו לאדם לעשות בענין שיהו מנהגותיו סותרין זה את זה שאם יתפלל מנחה לפעמים מפלג המנחה ואילך כרבנן ולפעמים יתפלל ערבית באותו זמן קודם שקיעת החמה כר' יהודה נמצאו דבריו סותרין זה את זה שפעמים דן אותו יום ופעמים דן אותו לילה אלא יעשה כל שעה כמו רבנן שיתפלל מנחה עד שקיעת החמה ותפלת ערבית אח"כ או כמו ר' יהודה שיתפלל תפלת המנחה לעולם עד פלג המנחה בלבד ויתפלל ערבית אח"כ כל זמן שירצה ואפילו קודם שקיעת החמה ועכשיו כיון שמנהגנו להתפלל תפלת מנחה אחר פלג המנחה כרבנן אין לנו להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה כרבי יהודה אלא לעשות הכל כרבנן מיהו בדיעבד אם התפלל תפלת ערבית בכונה לצאת מפלג המנחה ואילך יצא ולא מחייבין ליה לחזור ולהתפלל. מפי מורי הרב נר"ו:
בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף כז עמוד א
ומ"מ כתבו הגאונים שאין לאדם אחר להתפלל מנחה וערבית בזמן זה מה נפשך אם יום אין לילה אם לילה אין [יום] ויש אומרים ששעה ורביע זה משמש ליום ולילה לענין תפלה ובדיעבד ואם התפלל בו מנחה וערבית יצא ונראה כדעת ראשון ומ"מ הרי מוסיפים לומר שאם התפלל בו פעם אחת מנחה שוב לא יתפלל בה ערבית שכבר קבלו עליו ביום וכן בהפך ולמדו מכאן שמאחר שאנו נוהגים להתפלל מנחה בערב איןלנו להתפלל תפלת ערבית בפלג המנחה ואותם שהיו מתפללים של שבת בערב שבת לא היו מאחרין מנחה לעולם עד זמן זה ואיני נסכם לדעת זה כלל אלא ביום אחד אין ראוי לו להתפלל בו מנחה וערבית אבל מיום ליום אין לחוש כלל ואין כאן משום תרתי דסתרן אהדדי דבדרבנן לא חיישי' והרי זהכשני שבילים אחד טמא ואחד טהור שהלכו שני בני אדם זה באחת וזה באחרת שאם באו לישאל בבת אחת שניהם טמאים ובזה אחר זה שניהם טהורים:
תוספות מסכת ברכות דף ב עמוד א
לכן פי' ר"ת דאדרבה קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואם תאמר היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום. ויש לומר דקיימא לן כרבי יהודה דאמר בפרק תפלת השחר (דף כו.) דזמן תפלת מנחה עד פלג המנחה דהיינו אחד עשר שעות פחות רביע ומיד כשיכלה זמן המנחה מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר היאך אנו מתפללין תפלת מנחה סמוך לחשכה ואפילו לאחר פלג המנחה. יש לומר דקיימא לן כרבנן דאמרי זמן תפלת המנחה עד הערב ואמרינן לקמן (דף כז.) השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. מכל מקום קשיא דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה משום דקיימא לן דשעת המנחה כלה כדברי רבי יהודה ומיד הוי זמן ערבית ובזמן התפלה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן.
רא"ש מסכת ברכות פרק א
ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק"ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה"פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה [לעשות] (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי"ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז"ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק"ש לאו זמן שכיבה הוא
כסף משנה הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ג
הלכה ד
[ד] וזמן מנחה קטנה וכו'. משנה פרק תפלת השחר (דף כ"ו.) תפלת המנחה עד הערב ר' יהודה אומרעד פלג המנחה ואיבעי לן בגמרא (דף כ"ז.) אי הלכה כרבי יהודה בתפלת המנחה כי היכי דהלכתאכוותיה בתפלת השחר ואסיקנא דמאן דעבד כמר עבד ומאן דעבד כמר עבד וז"ש רבינו עד שישאר מןהיום שעה ורביע דהיינו עד הערב כת"ק. ויש לדקדק בלשון רבינו שהו"ל לכתוב וזמן המנחה קטנהמתשע שעות ומחצה עד שתשקע החמה אבל נראה שכיון למה שכתב הרא"ש בשם הגאון דמאןדמקדים ומצלי ערבית תו לא מצי לצלויי מנחה אלא עד פלג המנחה כר"י דאם איתא לדרבי יהודהליתא לדרבנן ואם איתא לדרבנן ליתא לדר' יהודה וכן אי צלי תפלת המנחה עד הערב תו לא מצילאקדומי לתפלת הערב בפלג המנחה דאי איפשר לו לעשות פעם כרבנן ופעם כר"י וגם ה"ר יונה ז"לכתב כן. ונראה לי שהוא מוכרח בלשון שאמרו דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואין ספק שפירושוהתופס שיטתו לעשות כמר עבד והתופס שיטתו לעשות כמר עבד ולכן כתב רבינו זמנה עד שישאר מןהיום שעה ורביע ומשם ואילך הוא זמן תפלת הערב היינו כרבי יהודה:
לחם משנה הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ג
ומדברי רבינו לא נראה כן אלא שיכול לנהוג כר"י ורבנן וכקולתו של זה וכקולתו של זה שכן כתב וזמןמנחה קטנה וכו' ויש לו להתפלל וכו' נראה דפירוש דבריו הוא דמאי דקרא לזה זמן מנחה קטנה עדאותו העת הוא כדי שיוכל לומר ערבית משם ואילך כר' יהודה אבל לענין המנחה עצמה יכוללהתפלל אותה עד שקיעת החמה דהיינו כרבנן דאמרי עד הערב והוא ז"ל מפרש דעד הערב ר"ל עדשקיעת החמה וכמו שפירש בפירוש המשנה א"כ לפי זה נקטינן כקולי דתרוויהו ואע"פ דלא עבדינןבשאר מילי הכי למנקט קולי דתרוויהו שאני הכא דתפלת ערבית רשות ואין לדקדק בזמנה כמו שכתבהוא ז"ל למטה זה נראה לי מלשונו דאם היה מפרש כפירוש רבינו יונה ז"ל לא היה לו לסתום דבריוולומר ויש לו להתפלל וכו' אלא היה לו לומר אם רצה לנהוג כך וכו' אבל אחר שסתם הדין משמע בפי'כדכתיבנא.
ערוך השולחן אורח חיים סימן רלג
סעיף ד
אמנם יש להתבונן בזה בדברי הרמב"ם בפ"ג דין ד' שכתב הא למדת שזמן מנחה גדולה משש שעותומחצה עד תשע שעות ומחצה וזמן מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה עד שישאר מן היום שעהורביע ויש לו להתפלל אותה עד שתשקע החמה עכ"ל ופי' רבינו הב"י בספרו כסף משנה דה"ק אםירצה יתפלל עד שעה ורביע כר"י ואם ירצה יתפלל עד שקיעה כרבנן ע"ש וא"א לומר כן דא"כ עיקרחסר מן הספר ועוד דאח"כ כתב תפלת הערב זמנה מתחלת הלילה וכו' ואי כפי' זה הלא כשנוהגכר"י זמנה שעה ורביע קודם הלילה:
סעיף ה
ויראה לי דלהרמב"ם היה לו בזה שיטה אחרת ומנחה אינו תלוי בערבית לומר שכשכלה זמן מנחהמתחיל תפלת ערבית דבאמת יש בזה בגמרא דברים תמוהים שאומר שם [כ"ז.] השתא דלא אתמרהלכתא לא כמר ולא כמר דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד ותימא כיון דלא אתמר הלכתא לא כמרולא כמר הדרינן לכללא יחיד ורבים הלכה כרבים כבכל התורה כולה ואין דומה לזה בכל הש"ס ועודדמקודם [כ"ו:] מביא ברייתא הך פלוגתא דר"י ורבנן והכי איתא שם ומפני מה אמרו תפלת המנחהעד הערב שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב ר"י אומר עד פלג המנחה שהרי תמיד שלבין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה ע"ש ואינו אלא תימא וכי נחלקו מתי היתה ההקרבהבמקדש ועוד שלשון שהרי משמע דבר ברור והמה שני הפכים:
סעיף ו
אך לפענ"ד העניין כן הוא דהנה תפלת המנחה הוא כנגד תמיד של בין הערבים ולפי שבכל יוםהקריבוהו בתשעה ומחצה כדתנן ר"פ תמיד נשחט [פסחים נ"ח.] וכמ"ש הרמב"ם שם מקודם ע"שודבר ידוע שהקרבתו לא היה שוהה עד הלילה שהרי היו צריכין להקטיר קטורת ומנחה וניסוך הייןוהשיר ולכל היותר לא שהו בהקרבתו יותר ממחצה זמן זה דהיינו שעה ורביע ולזה שפיר קאמר ר"ישהרי קרב עד פלג המנחה כלומר שכן היתה הקרבתו התמידית ורבנן שפיר קאמרי שהרי קרב עדהערב כלומר אם יארע שלא קרבוהו בט' ומחצה הלא מותר להקריבו עד הערב ולפ"ז שפיר קאמרהש"ס השתא דלא אתמר הלכתא וכו' כלומר דבזה לא שייך לומר יחיד ורבים הלכה כרבים דוודאי גםרבנן מודים לר"י דעד פלג המנחה הוא העיקר כיון שכן היה בכל יום אלא דפליגי דלר"י אין לולהתפלל אחר פלג המנחה מפני שברוב הימים לא נאחרה הקרבתו מפלג המנחה אבל רבנן סברידוודאי לכתחלה יותר טוב להתפלל עד פלג המנחה אך בדיעבד אם לא התפלל יכול להתפלל עדהערב [וכ"מ להדיא מרמב"ם פ"ג ה"ז וא"צ לדוחק של הכ"מ ע"ש ודו"ק]:
סעיף ז
ונמצא לפ"ז דבאמת קיי"ל כרבנן אלא דא"א לומר להדיא כן דא"כ הוה משמע שלכתחלה יכול לאחרעד הערב ואינו כן ולזה אומר דעבד כמר עביד וכו' כלומר שיש לפסוק כשניהם דלכתחלה יראהלהתפלל עד פלג המנחה אך אם לא עשה כן מתפלל עד הערב והן הן דברי הרמב"ם [תפילה פ"ג הל'ד'] שכתב וזמן מנחה קטנה מט' ומחצה עד שישאר שעה ורביע כלומר כן יהדר להתפלל אז ואח"כאומר ויש לו להתפלל אותה עד שתשקע החמה כלומר דאם לא קדם להתפלל מתפלל אח"כ כרבנןוהנה לפ"ז אין העניין נוגע לתפלת ערבית כלל ואנו שמתפללים סמוך לשקיעת החמה הוה ג"כ לאלפי שיטה זו והיא שיטה המחוורת אך מה נוכל לעשות שקשה לקבץ עשרה קודם פלג המנחה ומישיכול לעשות כן או המתפלל ביחידות מצוה וחובה להתפלל קודם פלג המנחה:
סעיף ח
ולבד זה יש לצעוק על מנהג מדינתינו שמאחרין תפלת מנחה עד השקיעה ממש והרי בגמ' [כ"ט:]איתא להדיא במערבא לייטי אמאן דמתפלל מנחה עם דמדומי חמה והא דאיתא בירושלמי רפ"דדריב"ח היה מתפלל עם דמדומי חמה אשחרית קאי כמו שמסיים שם כדי שיהא עליו מורא שמים כלהיום [וצע"ג בהגמ"י שם ע"ש ודו"ק] אך לימוד הזכות הוא דטרדתינו מפרנסתינו גדולה מאד ד' ירחםולכן מאחרין ומ"מ הירא את דבר ד' יתאמץ להתפלל מקודם ובפרט לשיטת הרמב"ם שבארנו עיקרזמנה לכתחלה קודם פלג המנחה כמ"ש:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלת המנחה סימן רלג
סעיף א
<א> מי (א) שהתפלל תפלת המנחה לאחר ו' שעות (ב) ומחצה א ולמעלה, [א] יצא. ב ועיקר זמנהמט' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה (ג) שהוא עד סוף י"אשעות חסר רביע. הגה: ג ומשערי' שעות אלו לפי ענין היום, ואף אם היום ארוך משערינן לי"ב שעות והם נקראים דשעות זמניות, וכן כל מקום ששיערו חכמים בשעות, (ד) משערינן לשעות אלו (רמב"ם בפי' המשנה בפ"ק דברכות),ואסיקנא, (ה) דעבד כמר, עבד; ודעבד כמר, עבד; והוא שיעשה (ו) ה לעולם כחד מינייהו, שאם עושהכרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה, שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה; ואם עושהכר' יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה (ז) באותה שעה;ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה (ח) עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית (ט) קודם שקיעתהחמה; ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה (י) ו ולמעלה, יצא. (יא) ובשעת הדחק, יכוללהתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה. הגה: ולדידן במדינות אלו שנוהגין להתפלל ערבית מפלגהמנחה, אין לו להתפלל (יב) מנחה אחר כך; ובדיעבד (יג) או בשעת הדחק, יצא אם מתפלל מנחה עד הלילה * (יד) זדהיינו עד צאת הכוכבים (בית יוסף בשם אהל מועד ורשב"א).
מגן אברהם סימן רלג
ז (פמ"ג) (מחה"ש) דהיינו צ"ה - וז"ל ד"מ מהרי"ל היה מתפלל מנחה בשעת הדחק סמוך לצ"הואמר אע"פ שנראה בעיר לילה מ"מ עדיין יום הוא כמ"ש ר"י יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא עכ"ל וזהו דוקא בעיר שבתיה גבוהין או שיושבת בעמק ועכשיו נוהגין להתפלל מנחה ומעריב סמוכין זה לזה כי סוברין כרבנן ומה שמתפללין ערבית קודם הלילה היינו מפני הדוחק שטורח הוא לאסוף הצבור שנית וכ"ה בטור סי' רל"ה ויחיד שלא התפלל בב"הכ ימתין עד הלילה, ועמ"ש סימן צ' ס"ט וצריך ליזהר שלא יתפלל ערבית קודם פלג המנחה כמ' של:
משנה ברורה סימן רלג
(יא) ובשעת הדחק וכו' - ר"ל דאף אם דרכו תמיד להתפלל מנחה אחר פלג מ"מ יכול להתפללתפלת ערבית ג"כ בזמן הזה [טו] ומ"מ אין להקל בזה רק אם עכ"פ באותו היום התפלל מנחה קודםפלג אבל אם באותו היום גופא התפלל מנחה אחר פלג שוב אסור לו להתפלל ערבית קודם הלילהדהוי תרתי דסתרי באותו יום גופא [טז] וכ"ז אם מתפלל ביחידי אבל צבור שהתפללו מנחה וכשילכולביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערב ויתבטל תפלת הצבור לגמרי הקילו האחרונים שמותרלהתפלל ערבית סמוך למנחה ועיין לקמן בסימן רל"ה ס"א:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסז
(ב) א מקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול, * (ג) ובפלג (ד) המנחה יכול להדליק ולקבל שבתבתפלת ערבית (ה) ב [א] ולאכול (ו) מיד (וע"ל סי' רל"ג כיצד משערין שיעור פלג המנחה).
משנה ברורה סימן רסז
(ג) ובפלג וכו' - משמע מדברי המ"א דאפילו הנוהגין להתפלל מעריב בזמנה מותרים להתפלל בליל שבת מבע"י ובלבד שיהיה מפלג המנחה ואילך דכיון דמצותה להוסיף מחול על הקודש וכבר קבל שבת עליו יכול לסמוך על דעת הסוברים דהוי כלילה לענין תפלה אך הנוהג כן יזהר עכ"פ בע"ש להתפלל מנחה קודם פלג המנחה כדי שלא יהיה תרתי דסתרי אהדדי [היינו דלדעת ר' יהודה בגמרא זמן מנחה נמשך רק עד פלג המנחה ומשם ואילך הוא זמן תפלת ערבית ולדעת רבנן זמן מנחה הוא עד סוף היום וזמן מעריב הוא בערב] [ג] וי"א דבצבור יש להקל להתפלל מעריב מבע"י אף אם התפלל מנחה אחר פלג המנחה [ד] ונ"ל שאין לסמוך על זה רק כשהוא מתפלל מעריב עכ"פ בבין השמשות ובשעת הדחק אבל לא כשהוא עדיין ודאי יום וק"ש יחזור ויקרא כשהוא ודאי לילה ועיין בבה"ל: