ספר דברים פרק כ פסוק יט
כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַ בִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ א תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדּ ֹחַ עָלָיו גַּר ְ זֶן כִּי מִמֶּנּוּ ת ֹאכֵל וְא ֹתוֹ א תִכְר ֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָב ֹא מִפָּנֶי* בַּמָּצוֹר: (כ) רַ ק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי א עֵץ מַאֲכָל הוּא א ֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָ תָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא ע ֹשָׂה עִמְּ* מִלְחָמָה עַד רִ דְתָּהּ: פ
Deuteronomy, 20:19-20, Judaica Press translation
“When you besiege a city for many days to wage war against it to capture it, you shall not destroy its trees by wielding an ax against them, for you may eat from them, but you shall not cut them down. Is the tree of the field a man, to go into the siege before you? However, a tree you know is not a food tree, you may destroy and cut down, and you shall build bulwarks against the city that makes war with you, until its submission.
ספרי דברים פיסקא רג
כי האדם עץ השדה, מלמד שחייו של אדם אינם א- לא מן האילן. רבי ישמעא- ל אומר מיכן חס המקום על פירות האילן קל וחומר .מאילן ומה אילן שעושה פירות הזהירך הכתוב עליו פירות עצמם על אחת כמה וכמה
Sifrei, Deuteronomy, section 203, translation by R’ Yonatan Neril '
...For a person is a tree of the field' teaches that the life of a person comes only from the tree. Rabbi Yishmael said, “From where [do we learn] that G-d is concerned about fruit of trees? Based on a logical inference from trees: just as Scripture warns you about [not destroying] a fruit-bearing tree, the fruit itself how much the more so!”
רבינו בחיי על דברים פרק כ פסוק יט
ואותו לא תכרת כי האדם עץ השדה - פירשו המפרשים ז"ל כי חיי האדם ומזונו הוא עץ השדה, וכענין שכתוב (דברים כד) כי נפש הוא חובל, ועל כן אנכי מצוך שלא תשחיתהו כי ברכה בו. ולפי דעתי כי האדם נמשך א-ל לא תכרות ובאור הכתוב כי לא האדם עץ השדה שיבא מפניך במצור כמו האדם, ואין מפעולות עם חכם ונבון להשחית הדבר הראוי ללא תועלת, ולכך אין לך להוציא כח בזה לכרות עץ השדה א- לא שתשמור מהשחית אותו ומהזיקו ותקח ממנו התועלת, זהו כי ממנו תאכל, ואם אתה משחיתו נמצאת מזיק ...ומפסיד התועלת
Rabbeinu Bachayei, (ben Asher ben Hava), commentary to Deuteronomy 20:19, 13th Century, Spain, translation by Rabbi Yonatan Neril
“The commentators explain that the life of man and his food is [from] the tree of the field, as the verse says, 'for he would be taking a life as a pledge' (Deuteronomy 24:6, Artscroll translation), and therefore I command you that you should not destroy it because there is blessing in it... and it is not the actions of a wise and understanding nation to needlessly destroy something so worthy, and therefore you should not expend energy to cut down a tree of the field; rather you should protect it from destruction and damage and take benefit from it. This [is the meaning of] 'from it you will eat,' and if you destroy it you will damage and take away its benefit.”
רש"י דברים פרק כ פסוק יט
כי האדם עץ השדה - הרי כי משמש בלשון דלמא. שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך להתייסר ביסורי רעב וצמא :כאנשי העיר למה תשחיתנו
Rashi (Rabbi Shlomo ben Yitzchak, 1040-1105 C.E., France), commentary to Deuteronomy 20:19, Artscroll Rashi translation
See now, that the word ‘Ki’ functions here in the sense of “perhaps”: Is the tree of the field perhaps a man that it should be included in the besieged town because of you, to suffer the tribulations of hunger and thirst like the people of the city? Why should you destroy it?
אבן עזרא דברים פרק כ פסוק יט
וזה פירושו, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה , והטעם: כי חיי בן אדם הוא עץ השדה. וכמוהו: כי נפש הוא חובל (דברים כד, ו) , כי חיי נפש הוא חובל. ואותו לא תכרות . דבק עם לבא מפניך במצור . הנה לא תשחית עץ פרי שהוא חיים לבן אדם, רק מותר שתאכל ממנו, ואסור לך להשחיתו כדי שתבא העיר מפניך במצור
Rabbi Abraham Ibn Ezra, (1089-1164 C.E., Spain), commentary to Deuteronomy 20:19, translation by Torat Chayim, Deuteronomy: Ibn Ezra, p. 174
And this is the interpretation [of this verse]: "you should eat from it and don't cut it down, because man is a tree of the field." And the explanation is: the life of a man is [from] a tree of the field...'and don't cut it down' is attached to 'to come before you in a siege.' [Meaning] don't destroy a fruit tree, which is [a contributor to] the life for man; it is only permitted to eat from it, and forbidden to destroy it in order that the city will come before you in a siege
ספורנו עה"ת ספר דברים פרק כ פסוק יט
(יט) לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן. לא תשחית את העץ כדי לנדוח עליו גרזן משחית בלבד שלא לצורך א-לא להזיק לבני העיר: כי ממנו תאכל. כי אמנם כריתת העצים דרך השחתה בלבד יעשהו הצבא להזיק כאשר לא יהיה בטוח לנצח ולשבת בארץ אבל אתה הבטוח לכבוש את הארץ ולשבת בה אין לך להשחית עץ מאכל: כי ממנו תאכל. שתכבוש הארץ בלי ספק ותאכל ממנו כשלא תשחיתהו: כי האדם עץ השדה. כי האמנם עץ השדה האדם ראוי לבא מפניך בגללו העיר במצור למסור את עצמם בידך מכח מצור וכיון שאינו כן בזה גם שראוי להזיק ליושבי העיר בכלי מלחמה כמו בסוללות וזולתם להביא העיר במצור. הנה בהיות שלא תשיג זה בהשחתת האילנות אין ראוי להשחיתם כמו שראוי שתשחית האדם יושבי העיר: לבא מפניך במצור. כדי שתבא בשביל זה העיר מפניך במצור באופן שימסרו את עצמם בידך
Sforno, commentary to Deuteronomy 20:19, translation by Artscroll
You shall not destroy its trees, wielding an axe against them. Do not destroy the tree (just) to wield an axe of destruction upon it, i.e., (for the sole purpose) of doing harm to the inhabitants of that city. --א תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדּ ֹחַ עָלָיו גַּרְ זֶן לֵאכ ֹת נּוֶּמִּמ יִכּ-- Because from it you shall eat. Because the cutting down of trees in a destructive manner is done by armies to harm (the enemy) when they are not certain that they will be victorious and dwell in the land. However, you, who are assured that you will conquer the land and settle in it, must not destroy the fruit-bearing trees. לֵאכ ֹת נּוֶּמִּמ יִכּ-- Because from it you shall eat. Without a doubt, you will conquer the land and (ultimately) eat from its trees, provided you do not destroy them. הֶדָשַּׂה ץֵע םָאָדָה יִכּ Is then the tree of the field a man? Is then the tree of the field a man who is capable of submitting to you that the city be besieged on its, account, and be forced to surrender because of the siege? This is (obviously) not so, and although it is acceptable to inflict damage upon the inhabitants of a city with implements of war and other kinds of (tactics) so as to besiege the city, since you will not attain (this goal) by destroying the trees, it is improper to destroy them. (Yet, it is still) proper that you destroy the people who dwell in the city. צוֹרָמַּבּ* יֶנָפִּמ א ֹבָל-- To bring under siege before you. In order that you bring the city under siege before you in a manner that they will (be forced) to give themselves over into your hand. species a is it Although. food for tree a not is know you which tree a Only רַ ק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי א עֵץ מַאֲכָל הוּא -- of tree which is meant for food, if you know that it is old or spoiled (deficient) to such an extent that it cannot produce fruit, and that it is not worthwhile for one to exert himself on its behalf (given its meager productivity), you may destroy it.
Discussion Questions:
1. Why does the Torah forbid cutting down fruit trees to build siege-works during a war, when it is not needless destruction but use of resources for an important purpose?
2. What does it mean that a tree is compared to a person? Compare the different views of Rashi and Rabbeinu Bachayei in their understandings. Which resonates more with you?
3. What can these sources teach us about our responsibility to trees and all natural resources?
II. Beyond Trees
תלמוד בבלי מסכת שבת דף סז /ב
אמר רב זוטרא האי מאן דמיכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר משום בל תשחית
Babylonian Talmud, Tractate Shabbat 67b, translation by Dr. Akiva Wolff based on commentary of Rashi.
One who covers an oil lamp [causing the flame to burn inefficiently] or uncovers a kerosene lamp [allowing the fuel to evaporate faster] violates the prohibition of Bal Tashchit.
רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה ח-י
(ח) אין קוצצין אילני מאכל שחוץ למדינה ואין מונעין מהם אמת המים כדי שייבשו, שנאמר לא תשחית את עצה, וכל הקוצץ לוקה, ולא במצור בלבד א-לא בכל מקום כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה, אבל קוצצין אותו אם היה מזיק אילנות אחרים, או מפני שמזיק בשדה אחרים, או מפני שדמיו יקרים, לא אסרה תורה א-לא דרך השחתה . (ט) כל אילן סרק מותר לקוץ אותו ואפילו אינו צריך לו, וכן אילן מאכל שהזקין ואינו עושה א-לא דבר מועט שאינו ראוי לטרוח בו, מותר לקוץ אותו, וכמה יהא הזית עושה ולא יקוצנו, רובע הקב זיתים, ודקל שהוא עושה קב תמרים לא יקוצנו . (י) ולא האילנות בלבד, א-לא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בנין, וסותם מעין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר בלא תשחית, ואינו לוקה א-לא מכת מרדות מדבריהם
Rambam (Maimonides), Hilchot Malachim, Chapter 6, halachot 8-10
“One may not cut down fruit bearing trees outside the (besieged) city (for purposes of war) nor divert from them the water conduit, so as to make them wither, as it is stated: “you should not destroy the trees thereof.” Whoever cut them down is liable for the penalty of lashes. But this does not apply merely to the case of a siege, but in all cases. Whoever cuts down a fruit-bearing tree, in a destructive manner, is liable to lashes. But it may be cut down, if it damages other trees or causes harm to neighboring fields or because it fetches a high price. The Torah only forbade willful destruction. This is the case not only with trees. Whoever smashes household goods, tears clothes, demolishes a building, stops up a spring, or destroys articles of food violates the prohibition of ‘you shall not destroy.”
Discussion Questions:
1. How far does this tree-cutting prohibition go?
2. Why do you think that the prohibition was understood to have such a broad meaning?
3. What common modern examples of societal and personal waste directly violate the spirit and law of this mitzvah?
III. The Root Reasons of Bal Tashchit
ספר החינוך - מצוה תקכט
שׁלא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל : ...שּׁ ֹרֶ שׁ הַמִּצְוָה יָדוּעַ, שֶׁהוּא כְּדֵי לְלַמֵּד נַפְשֵׁנוּ לֶאֱה ֹב הַטּוֹב וְהַתּוֹעֶלֶת וּלְהִדָּבֵק בּוֹ, וּמִתּוֹ: כָּ: תִּדְבַּק בָּנוּ הַטּוֹבָה, וְנַרְ חִיק מִכָּל דָּבָר רָ ע וּמִכָּל דְּבַר הַשְׁחָתָה, וְזֶהוּ דֶּרֶ : הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה אוֹהֲבִים שָׁלוֹם וּשְׂמֵחִים בְטוּב הַבְּרִ יּוֹת וּמְקָרְ בִים אוֹתָן לַתּוֹרָ ה, וְא יְאַבְּדוּ אֲפִלּוּ גַּרְ גִּיר שֶׁל חַרְ דָּל בָּעוֹלָם, וְיֵצַר עֲלֵיהֶם בְּכָל אֲבַדּוֹן וְהַשְׁחָתָה שֶׁיִּרְ אוּ, וְאִם יוּכְלוּ לְהַצִּיל יַצִּילוּ כָּל דָּבָר מֵהַשְׁחִית בְּכָל כּ ֹחָם
Sefer Ha-Hinukh:The Book of [Mitzvah] Education, evidently by Rabbi Pinhas haLevi of Barcelona, 16th century, translated by Charles Wengrov. Feldheim Publishers: Jerusalem, vol. 5 p. 145
“The root reason for the precept [of Bal Tashchit/do not destroy] is known: for it is in order to train our spirits to love what is good and beneficial and to cling to it; and as a result, good fortune will cling to us, and we will move well away from every evil thing and from every matter of destructiveness. [This is the way of the kindly men of piety and the conscientiously observant; they love peace and are happy at the good fortune of people, and bring them near the Torah.] They will not destroy even a mustard seed in the world, and they are distressed at every ruination and spoilage that they see; and if they are able to do any rescuing, they will save anything from destruction, with all their power.”
Rabbi Shampshon Rafael Hirsch (19th century, Germany), Horeb, sections 397,398
[Lo tashchit], 'do not destroy', is] “the most comprehensive warning to human beings not to misuse the position which Gd has given them as masters of the worlds and its matter to capricious, passionate, or merely thoughtless wasteful destruction of anything on earth.” He continues in Horeb, “If …you should regard the beings beneath you as objects without rights, not perceiving Gd Who created them, and therefore desire that they feel the might of your presumptuous mood, instead of using them only as the means of wise human activity—then Gd’s call proclaims to you, “Do not destroy anything!” (bang) Be a mensch! Only if you use the things around you for wise human purposes, sanctified by the word of My teaching, only then are you a mensch and have the right over them which I have given you as a human…However, if you destroy, if you ruin, at that moment you are not a human…and have no right to the things around you. I lent them to you for wise use only; never forget that I lent them to you. As soon as you use them unwisely, be it the greatest or the smallest, you commit treachery against my world, you commit murder and robbery against my property, you sin against Me!” …In truth, there is no one nearer to idolatry than one who can disregard the fact that all things are the creatures and property of Gd, and who then presumes to have the right, because he has the might, to destroy them according to a presumptuous act of will. Yes, that one is already serving the most powerful idols—anger, pride, and above all ego, which in its passion regards itself as the master of things.”
רש"ר הירש בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו פסוק יא
"שחת" מורה על קלקול, ולא על השמדה. המשחית הורס מצב מתוקן. הוא מעכב עצם שנועד להצליח, והופך הצלחה לכשלון. הוראת היסוד של "שחת": בור. אולם, הכורה שחת איננו מתכוון לטובה -, לצורכי שמירה ואחסנה - , א-לא רצונו לתת מכשול לפני הולך בדרך, לעצור אותו בדרכו א- ל מטרתו ולהביא עליו אבדון .
Rabbi Samphson Rafael Hirsch, commentary to Genesis 6:11, in The Pentateuch: vol. 1: Genesis, Rendered into English by Isaac Levy from the original German, Judaica Press, Gateshead, England, 1989 p. 138-139
Shachet “is the conception of corruption, not destruction. It is the overthrow of a good condition, and the impeding of progress, and the changing into the opposite of anything which was meant to thrive and prosper...
Discussion Questions:
1. How does the moral context for this mitzvah change its meaning?
2. It may be easy to see that someone who preserves is good, but is someone who wastes “bad”? What kind of waste would make them “bad” as opposed to thoughtless or negligent?
3. Today we often think of “destruction” or “waste” as a positive economic value. For example, buying new products that wear out after a few years is good for our economy. Recognizing this, how can we understand Rabbi Hirsch’s idea of “thriving” and “prospering”?
Jewcology.com is a new web portal for the global Jewish environmental community. Source sheets developed as part of the Jewcology project are sponsored by Teva Ivri. Thanks to the ROI community for their generous support, which made the Jewcology project possible. Uploaded by Jewish EcoSeminars.