Q: Many synagogues give gifts to a Bar Mitzvah on Shabbat. Doesn’t this practice contradict the laws which forbid giving gifts on Shabbat?
ואלו הן משום מצוה לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין: גזרה משום מקח וממכר:
And these are the Mitzvahs [that were prohibited on Shabbat and Yom Tov] מקדישין [designating an animal for sacrifice or donate an object to the Temple treasury], מעריכין [Lev. 27:1-8, another instance of donating to the Temple] מחרימןין [setting aside an object for priestly or Temple use] because they [are or are similar to] commerce.Translation from Goldwurm et al.
משום מקח וממכר - דלמקח וממכר דמו שמוציא מרשותו לרשות הקדש ומקח וממכר אסור מן המקרא דכתיב ממצוא חפצך ודבר דבר (ישעיהו נח) אי נמי מקח וממכר אתי לידי כתיבה שטרי מכירה
On account of buying and selling - that buying and selling is similar to take out from his domain and transfer the object to the holy domain [the Temple]. This action is forbidden by Torah which states "[honor the Sabbath by not] seeking out your personal desires, nor discussing [forbidden] matters." (Isaiah 58:13). Or alternatively, buying and selling will cause someone to write a bill of sale.
מי שלא הניח עירובי תבשילין הרי זה לא יאפה ולא יבשל ולא יטמין לא לו ולא לאחרים ולא אחרים אופין ומבשלין לו כיצד הוא עושה מקנה קמחו לאחרים ואופין לו ומבשלין לו
Someone who did not create an eruv tavlishin, behold he may not bake nor cook nor insulate food. Not for himself nor others. And others may not bake or cook for him. What should he do? He should מקנה his flour to others [who created an eruv] [and the others may] bake and cook for him.
מרדכי מסכת ביצה פרק יום טוב תרע"ו
מקנה קמחו לאחרים [רמז תרעו] ובה"ג התירו להקנות ביו"ט משום מצוה וכן לולב ואתרוג יוצאין בהן כל העם ע"י מתנה על מנת להחזיר ודכוותיה קונין (*בחוש"מ) [*מש"מ] ואפילו בשבת:
Selling his flour to another. In such a case, they permitted transfer of ownership on Yom Tov in the name of a mitzvah. And similarily, one may fulfill the obligation of Lulav and Etrog by means of a gift on the condition that they are returned. And this is like purchasing. [It is allowed] even on Shabbat.
Beit Yosef 527
והמרדכי (סי' תרעו) כתב בה"ג התיר להקנותו ביו"ט משום מצוה וכן לולב ואתרוג יוצאין בהם כל העם ע"י מתנה על מנת להחזיר ודכוותיה (ב"ב קנו:)
ואיני מבין דבריו דאי בלשון מתנה בלא סודר מאי איריא משום מצוה בלא מצוה נמי אמאי ליתסר ואי בקנין סודר מאי מייתי מלולב הא גבי לולב לאו בקנין סודר מקנינן. ועוד דכיון דאפשר להקנות לו קמחו במשיכה תו ליכא מצוה בקנין סודר ולמה התירוהו. ואפשר דאפילו להקנות במשיכה בלא קנין סודר סובר המרדכי דאסור משום דמיחזי כמקח וממכר ובמקום מצוה התירו:
And the Mordechai wrote that in such a case...(see above)
His words are not in the language of giving a gift via barter. What is the proof that it is allowed because of a mitzvah? Wouldn't it also be allowed when there wasn't a mitzvah? Why is it forbidden? If it was barter, why did Mordechai bring the case of a Lulav? Regarding a Lulav it is not a case of barter. And more so, since one may transfer ownership of his flour to another via pulling. Additionally one can not facilitate a mitzvah via barter, so why did he permit it? Perhaps he reasoned that even transfering ownership via pulling and not via barter, and that should be asur because it appears to be commerce. But in the space of mitzvah he permitted it.
*קינין סודר - barter. In the case of סודר, the transaction is enacted by a kerchief.
*משיכה - getting ownership by pulling an article.
(לד) מדידה של מצוה - ואע"ג דלא הותר שבות אפילו במקום מצוה וכמ"ש לעיל בס"ק כ"ח שאני מדידה דלא הוי איסור כ"כ אלא משום דהוי כעובדא דחול ולהכי שרי במקום מצוה:
Measuring for the sake of a mitzvah - even though [that measuring] is not permitted on Shabbat, even for the sake of a mitzvah but as we said previously, measuring is different. It is not forbidden from scripture, but rather because it appears to be weekday work and thus it is permitted for the sake of a mitzvah.
ילקוט יוסף שבת ב סימן שו, סעיפים ז
א. אסור למכור ולקנות בשבת, וכן אסור לשכור ולהשכיר בשבת. ואיסור זה חל הן על הקונה, והן על המוכר, גזרה שמא יכתוב.א)
ב. אסור למכור ולקנות בשבת אפילו כשהוא מתכוין לשם מצוה, כגון מכירת חמץ לגוי בערב - פסח שחל בשבת, ומכירת בהמה לגוי כדי להנצל מקדושת בכור, או קניית ד' המינים ומצה. [ומה שנהגו להקל למכור את העליות,היינו משום שאין כאן מעשה קנין, אלא התחייבות לצדקה].ב)
ז. המקדש אשה ואמר לה הרי את מקודשת לי על מנת שירצה אבא, יש אומרים שאסור לאב לומר בשבת רוצה אני, שהרי על - ידי אמירתו יחולו הקידושין. ויש חולקים. ולכן לכתחלה טוב שלא לעשות כן.ז)
כה. אסור לתת מתנה בשבת, דהוי כמקח וממכר. והרוצה ליתן לחבירו איזה מתנה בשבת, או ביו"ט, יזכה את המתנה לחבירו מער"ש ע"י אחר, ואז מותר ליתנה לחבירו בשבת, אם אין עליה תורת מוקצה. [ובמקום שאין עירובבלאו הכי אסור לטלטל שום חפץ מרשות לרשות בשבת].כט)
כו. המנהג שנהגו להעניק מתנה מטעם הנהלת בית כנסת לחתן הבר - מצוה בשבת, יש לו על מה לסמוך, והנח להם לישראל. ומכל מקום נכון יותר שגבאי בית הכנסת יזכה לו את המתנה מערב שבת על ידי אחר, באופן שיגביה את המתנה, ויאמר: "אני זוכה לו לפלוני מתנה זו". וקיימא לן זכין לאדם שלא בפניו (גיטין יא ב).ל) ואפילו עדיין לא מלאו לו שלש עשרה שנה ויום אחד, ונמצא שעודנו קטן, אף על פי כן יש לו זכיה. וכזה ראוי לעשות.אולם ברור שבמקום שאין עירוב ברשות הרבים, צריך להימנע בהחלט מלהוציא את המתנה ממקום למקום, ולשומעים ינעם.לב)
כו : The custom of giving a gift to a Bar Mitzvah on behalf of Synagogue leadership has support... It is better that the Gabbi receives the gift on behalf of the Bar Mitzvah on Erev Shabbat. He should lift the gift and say "אני זוכה לו לפלוני מתנה זו" ... Even if the Bar Mitzvah is less than thirteen years and one day old, and he is still a קטן, nevertheless he aquires it. This is the appropriate way to give a gift to a Bar Mitzvah. However, in a place that does not have an eruv, it is necessary to prevent the gift from moving from place to place. This last point is clear and without doubt.