Shmita #6: Biblical Parameters of Planting on Shmita
  • Topics:
    • planting a barren tree
    • planting via grama
    • status of notei'ah
    • planting in a house
    • potted plants

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ד

וכן היה רשב"ג אומר נוטעין אילן סרק בשביעית

(ה) אין נוטעין בשביעית אפילו אילן סרק ולא יחתוך היבולת מן האילנות ולא יפרק העלין והבדים היבשים ולא יאבק את צמרתו באבק ולא יעשן תחתיו כדי שימות התולעת ולא יסוך את הנטיעות בדבר שיש לו זוהמא כדי שלא יאכל אותו העוף כשהוא רך ולא יסוך את הפגין ולא ינקוב אותן ולא יכרוך את הנטיעות ולא יקטום אותם ולא יפסג את האילנות וכן שאר כל עבודת האילן ואם עשה אחת מאלו בשביעית מכין אותו מכת מרדות.


שו"ת הר צבי אורח חיים א סימן רח

ד. חרישה וזריעה בשבת במכונה המתוקנת לכך.
ומדי דברי בו זכור אזכור עוד את דברי החזו"א ב"ק דבחורש או זורע בשבת במכונה המתוקנת לכך והאדם לוחץ לחיצה הראשונה ועי"ז מוציא כח חום הגורם לאדים שיבואו ויניעו את הגלגל ותנועתה גלגל ממשכת יצירת האדים וכן חוזר חלילה, נראה דכל החרישה והזריעה חשיבא גיריה דיליה ומעשיו, וכמוש"כ הנמו"י באש דכל ההמשך הוא מעשיו אלא שמלאכת הכל נעשה בשעה ראשונה, ומוסיף שם להסביר דינו זה ואומר דעיקר חרישה וזריעה נעשה ע"י שור ואין האדם רק הנועץ את יתד המחרישה ומחזיקו ומבואר (במכות דף כא ע"ב) דחורש בשור חייב משום יו"ט ומשום שביעית ואם החרישה מכסה את הזרעים חייב משום זורע אע"ג דעיקר המלאכה נעשה בכח שור המושך דכיון דדרכו בכך זהו עיקר המלאכה כו', מיהו במלאכה שעיקרה בכחו אינו חייב על מעשה בהמתו דהא אמרו (שבת דף קכב) מעמיד אדם בהמתו ע"ג עשבים בשבת אע"ג דלענין נזקין המעמיד חשוב כאדם המזיק לדעת הרשב"א אלא דבמזיק שנאוי לפני המקום הנזק ובשבת שנאוי לפני המקום טורח האדם במלאכת חול, וכתב עוד ונראה דהזורע ע"י שורים בשביעית חייב דהרי מפולת שורים הוא הנהגת הזריעה כדאמר' (ב"מ דף קה) ולענין שביעית חייב על זה בין משום חורש ובין משום זורע,ע"כ.
...ויש לדון בדבריו טובא וכאשר אבאר


ר"ש מסכת שביעית פרק א

ורבינו תם מפרש דלא החמירו בנטיעה משום דבנטיעה אין תוספת שביעית דאורייתא אלא בחרישה ובפ"ק דראש השנה (ד' ט א) דרשינן לה מדכתב בחריש ובקציר תשבות ומיהו איכא תנאי התם דדרשינן ליה מקרא אחריני ועוד לא יתכן כלל דממ"נ דאורייתא היא בחרישה כתיב כרמך לא תזמור וכ"ש נטיעה דהיא עיקר מלאכה טפי כדמוכח בשבת (דף עג ב) דזומר תולדה דזורע וכ"ש נוטע דדמי לזורע טפי

(ד) כיצד החופר או החורש לצורך הקרקע או המסקל או המזבל וכיוצא בהן משאר עבודת הארץ וכן המבריך או המרכיב או הנוטע וכיוצא בהן מעבודת האילנות מכין אותו מכת מרדות מדבריהן.


תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ערלה פרק א

רבי יוחנן בשם רבי ינאי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות דכתיב [דברים יד כב] עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה. ובשביעית צריכ' דכתיב [ויקרא כה ב] ושבתה הארץ שבת לה' וכתיב [שם ד] שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור:


(י) עציץ נקוב, הרי זה כארץ. תרם מהארץ על עציץ נקוב, מעציץ נקוב על הארץ, תרומתו תרומה. משאינו נקוב על הנקוב, תרומה ויחזר ויתרם. מן הנקוב על שאינו נקוב, תרומה, ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות.
(10) A perforated pot is [considered] like land. [If one] took Terumah from [produce grown in] the earth for [produce grown in] a perforated pot, or from a perforated pot for the earth, his Terumah is [valid] Terumah. From a non-perforated pot for a perforated pot, [this is treated with the stringencies of valid] Terumah [but] one must return and retake the Terumah [in a valid manner]. From a perforated pot for a non-perforated pot is [valid] Terumah, and cannot be eaten until Terumot and Ma'asrot have been removed for it.
(טו) עציץ נקוב הרי הוא כארץ וכמה יהא בנקב כדי שרש קטן והוא פחות מכזית זרע תבואה בעציץ שאינו נקוב והביאה שליש ואח"כ נקבו ונגמרה התבואה והוא נקוב הרי הוא כצומח בשאינו נקוב עד שיקבנו קודם שיביא שליש. (טז) התורם מפירות הגדלין בארץ על הגדלין בעציץ נקוב או מפירות עציץ נקוב על הגדלין בארץ תרומתו תרומה תרם משאינו נקוב על הנקוב תרומתו תרומה ויחזור ויתרום תרם מן הנקוב על שאינו נקוב תרומתו תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות ממקום אחר.
(ב) ואחד הזורע או המנכש או המחפה כגון שהיתה חטה אחת ושעורה אחת או פול אחד ועדשה אחת מונחין על הארץ וחיפה אותן בעפר בין בידו בין ברגלו בין בכלי הרי זה לוקה ואחד הזורע בארץ או בעציץ נקוב אבל הזורע בעציץ שאינו נקוב מכין אותו מכת מרדות.
(י) כלי גללים וכלי אדמה שהשרשים יכולין לצאת בהן, אינם מכשירים את הזרעים. עציץ נקוב, אינו מכשיר את הזרעים. ושאינו נקוב. מכשיר את הזרעים. כמה הוא שעורו של נקב, כדי שיצא בו שרש קטן. מלאהו עפר עד שפתו, הרי הוא כטבלא שאין לה לזבז.
(10) Vessels made of dung or of earth through which the roots can penetrate, do not render the seeds susceptible to impurity. A perforated pot does not render seeds susceptible; but if it has no hole, it does render the seeds susceptible. What is the measure of the hole? Such that a small root can go out. If he filled it with earth to its brim, it is like as a frame that does not have an edge.
(ב) אינו לוקה מן התורה אלא על הזריעה או על הזמירה ועל הקצירה או על הבצירה ואחד הכרם ואחד שאר האילנות.