- Topics:
- planting a barren tree
- planting via grama
- status of notei'ah
- planting in a house
- potted plants
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ד
וכן היה רשב"ג אומר נוטעין אילן סרק בשביעית
(ה) אין נוטעין בשביעית אפילו אילן סרק ולא יחתוך היבולת מן האילנות ולא יפרק העלין והבדים היבשים ולא יאבק את צמרתו באבק ולא יעשן תחתיו כדי שימות התולעת ולא יסוך את הנטיעות בדבר שיש לו זוהמא כדי שלא יאכל אותו העוף כשהוא רך ולא יסוך את הפגין ולא ינקוב אותן ולא יכרוך את הנטיעות ולא יקטום אותם ולא יפסג את האילנות וכן שאר כל עבודת האילן ואם עשה אחת מאלו בשביעית מכין אותו מכת מרדות.
שו"ת הר צבי אורח חיים א סימן רח
ד. חרישה וזריעה בשבת במכונה המתוקנת לכך.
ומדי דברי בו זכור אזכור עוד את דברי החזו"א ב"ק דבחורש או זורע בשבת במכונה המתוקנת לכך והאדם לוחץ לחיצה הראשונה ועי"ז מוציא כח חום הגורם לאדים שיבואו ויניעו את הגלגל ותנועתה גלגל ממשכת יצירת האדים וכן חוזר חלילה, נראה דכל החרישה והזריעה חשיבא גיריה דיליה ומעשיו, וכמוש"כ הנמו"י באש דכל ההמשך הוא מעשיו אלא שמלאכת הכל נעשה בשעה ראשונה, ומוסיף שם להסביר דינו זה ואומר דעיקר חרישה וזריעה נעשה ע"י שור ואין האדם רק הנועץ את יתד המחרישה ומחזיקו ומבואר (במכות דף כא ע"ב) דחורש בשור חייב משום יו"ט ומשום שביעית ואם החרישה מכסה את הזרעים חייב משום זורע אע"ג דעיקר המלאכה נעשה בכח שור המושך דכיון דדרכו בכך זהו עיקר המלאכה כו', מיהו במלאכה שעיקרה בכחו אינו חייב על מעשה בהמתו דהא אמרו (שבת דף קכב) מעמיד אדם בהמתו ע"ג עשבים בשבת אע"ג דלענין נזקין המעמיד חשוב כאדם המזיק לדעת הרשב"א אלא דבמזיק שנאוי לפני המקום הנזק ובשבת שנאוי לפני המקום טורח האדם במלאכת חול, וכתב עוד ונראה דהזורע ע"י שורים בשביעית חייב דהרי מפולת שורים הוא הנהגת הזריעה כדאמר' (ב"מ דף קה) ולענין שביעית חייב על זה בין משום חורש ובין משום זורע,ע"כ.
...ויש לדון בדבריו טובא וכאשר אבאר
ר"ש מסכת שביעית פרק א
ורבינו תם מפרש דלא החמירו בנטיעה משום דבנטיעה אין תוספת שביעית דאורייתא אלא בחרישה ובפ"ק דראש השנה (ד' ט א) דרשינן לה מדכתב בחריש ובקציר תשבות ומיהו איכא תנאי התם דדרשינן ליה מקרא אחריני ועוד לא יתכן כלל דממ"נ דאורייתא היא בחרישה כתיב כרמך לא תזמור וכ"ש נטיעה דהיא עיקר מלאכה טפי כדמוכח בשבת (דף עג ב) דזומר תולדה דזורע וכ"ש נוטע דדמי לזורע טפי
(ד) כיצד החופר או החורש לצורך הקרקע או המסקל או המזבל וכיוצא בהן משאר עבודת הארץ וכן המבריך או המרכיב או הנוטע וכיוצא בהן מעבודת האילנות מכין אותו מכת מרדות מדבריהן.
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ערלה פרק א
רבי יוחנן בשם רבי ינאי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות דכתיב [דברים יד כב] עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה. ובשביעית צריכ' דכתיב [ויקרא כה ב] ושבתה הארץ שבת לה' וכתיב [שם ד] שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור: