רבי חייא בר אבא חלש על לגביה ר' יוחנן
Eliezer was sick. Rabbi Yohanan went to visit him. He saw
that he lived in a dark house. He revealed his arm and light fell.
חביבין עליך יסורין
He saw that Rabbi Eliezer was crying. He said to him why
are you crying? If it's because of Torah that you didn't study, we've learned - 'one
(א) והאלהים נסה את אברהם. יש אומר כי הסמ''ך תחת שי''ן והה''א תחת האל''ף. וטעם כל הפרשה יכחישם רק נסה כמשמעו. ואנשי שקול הדעת אמרו כי הדעות הם שתים האחת דעת העתיד בטרם היותו והשנית דעת היש הנמצא וזה פי' נסה. גם כי עתה ידעתי. והגאון אמר שמלת נסה להראות צדקתו לבני אדם. גם מלת ידעתי כטעם הודעתי. והלא ידע זה הגאון כי בשעה שעקד בנו לא היו שם אפילו נעריו. ואחרים אמרו כי פי' והעלהו שם לעולה שיעלהו אל ההר וזאת תחשב לו לעולה. ואברהם לא ידע סוד הנבואה וימהר לשחוט אותו והשם אמר לו לא בקשתי זאת ואחרים אמרו הראה שתעלהו לעולה כמו והשקית אותם יין. והוצרכו אלא הגאונים לפי' האלה. כי יאמרו לא יתכן אחר שיצוה השם מצוה שיאמר אחר כן לא תעשנה. והנה לא שמו על לב הבכורים שהחליפם בלוים אחר שנה. ואחר שהכתוב אומר בתחלה והאלהים נסה את אברהם סרו כל הטענות והשם נסהו כדי שיקבל שכר
(א) ויהי אחר הדברים האלה, אחר מה שקרה לאברהם עם אבימלך וארכו לו שם הימים ובא לו לבאר שבע לגור שם היה הדבר הזה שנסה אלהים את אברהם בדבר בנו יחידו, וענין הנסיון קשה מאד לספרו על האל, כי הוא חוקר לב ומבין כליות וידע כי אברהם יעשה מצותו, ואם להודיע לבני עולם, הנה לא היה שם בעת העקדה אלא אברהם ובנו יצחק, כי אפילו נעריו שהלכו עמו לא ידעו בזה הדבר, ומי הודיע דבר זה לעולם, ואפילו היה הוא מספר מי מאמין לו; והאמת כי הנסיון הזה להראות לבני עולם אהבת אברהם השלמה, ולא נעשה לאותם הדורות אלא לדורות הבאים המאמינים בתורה שכתב משה רבינו מפי האל ובספוריה שיראו עד היכן הגיע אהבת אברהם לאל; וילמדו ממנה לאהבה את ה' בכל לבבם ובכל נפשם, כי אברהם היה אוהב את יצחק יותר מנפשו כי הוא היה זקן, ואם ימות הוא, ימות בטבעו בשיבה טובה זקן ושבע ימים אבל בנו היה נער ועדיין לא היה לו אשה ובנים ולא נהנה מן העולם, ואם ימות הוא יהיה הדבר קשה לאברהם מאד. ועוד שהיה לו בן זקונים, וכשאמר לו האל שיעלהו שם לעולה היתה כל אהבה והחבה כאין בעיניו, ולא שאל ולא נסה, הלא אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע, אלא כיון שאמר לו האל עשה כך, מיד השכים ומהר לעשות רצון האל, ולא חשב שום אהבה כנגד אהבתו, ובאמת קודם שנכתבה התורה וספוריה היה הדבר הגדול הזה מסור לזרע אברהה יצחק ויעקב כי יצחק מסר ליעקב ויעקב לבניו, ואחר שנכתבה התורה לבני יעקב נתפרסם הדבר בעולם יש מאמינים ויש שאינם מאמינים. והיום כמה שנים מיום שבטלה עבודת הצלמים והאלילים מאמינים רוב העולם בתורת משה רבינו ובספוריה, אלא שחולקים עלינו על המצות, שאומרים כי דרך משל נאמרו. ובהאמין רוב בני העולם הספור הגדול הזה הוא עדות גדולה על אברהם אבינו שהיה אוהב האל אהבה שלמה ותמה וראוי לאדם ללמוד הימנו דרך אהבתו.
(1) ויהי אחר הדברים האלה, after what happened to Avraham with Avimelech and as a result of his pact he had resided among the Philistines for many years, so that he had decided to migrate to Beer Sheva. At that point he received the instruction from G’d concerning his only son (by Sarah). It is very difficult to explain the matter of G’d’ “testing” someone, seeing that G’d knows in advance what the result of such a test is going to be. What then is the point of such a test? If the point was to demonstrate to the world at large that Avraham successfully passed such a test, how could this be accomplished in a setting where only Avraham and Yitzchok were present? He had even left the lads who had accompanied him behind so that there were no witnesses whatsoever to his carrying out a command which he had not even told Yitzchok about until the last possible moment! Even if Avraham had told someone what had transpired on the mountain, who would have believed him? The truth is that the purpose of the trial was to demonstrate to the world Avraham’s love for G’d. It was not meant to demonstrate anything to the generation during which Avraham lived, but to prove this to subsequent generations of people who believed in the Torah which was handed down to us by Moses at the command of G’d Himself. All that is written in the Torah [including such stories as that of Bileam and Balak, none of which had been witnessed by any Jew alive at that time, Ed.] is meant to teach the extent to which we are expected to demonstrate our love for G’d if and when the occasion arises. We know that Avraham loved Yitzchok more than he loved himself, seeing that he was already old and did not expect anymore out of life. If Yitzchok were to die at that time before he had married and raised a family, he would not have enjoyed any true satisfaction in his life on earth. This thought must have been very upsetting for his father Avraham. If he was nonetheless prepared to carry out G’d’s command without hesitation this was indeed a feat that all his descendants would marvel at. The fact that Avraham, who had prayed to G’d for sinners to be given a reprieve, did not even pray to G’d to spare the life of Yitzchok until he had at least married and started to raise a family, is meant to be an inspiration to all of us. Moreover, G’d Himself had provided Avraham with arguments which would have entitled him to at least defer sacrificing Yitzchok since he had told him that he, Avraham, would be known in history through Yitzchok. How could such a promise be fulfilled if Yitzchok were to die now? This story became the powerful message which Yitzchok transmitted to his son Yaakov, and which Yaakov transmitted to his sons. After the Torah was committed to writing the story became famous throughout the world, some people believing it, others not. Nowadays, after primitive paganism has ceased to exist in most of civilised society, most of mankind believes the story recorded in the Bible without hesitation. If large sections of mankind express some doubts about what is written in the Torah this concerns only whether everything written in the Torah as fact needs to be understood as historical, literal truth, or if many stories are to be understood as allegorical, but conveying the same ethical and moral messages. Similarly, these doubters believe that many of the practical commandments in the Torah were not meant to be fulfilled literally, but were examples demonstrating G’d’s attitude to certain problems confronting man. The very fact that the majority of mankind does believe that Avraham did what the Torah writes he did, is proof that Avraham had lived the kind of life which inspired man to believe that one can love G’d more than anything else in the universe.