וְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֨ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃
And make fifty gold clasps, and couple the cloths to one another with the clasps, so that the tabernacle becomes one whole.
פָּתַח וְאָמַר (שמותכו) וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעוֹת וְגוֹ', הָא הָכָא רָזָא (קל"ט ע"ב) דְּיִחוּדָא, דְּהָא תִּקּוּנָא דְּמַשְׁכְּנָא מִכַּמָּה דַּרְגִּין אִיהוּ, דִּכְתִּיב בֵּיהּ וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד. לְאִתְחֲזָאָה דְּכָל שַׁיְיפִין דְּגוּפָא, כֻּלְּהוּ רָזָא דְּגוּפָא חַד.
... And with the mishkan you will make ten curtains”—here, this is the mystery of unification, which is fixing/arrangement of the mishkan from so many levels, as it’s written, “and the mishkan was one” [Ex 26:6; 36:13] . . . In a person there are so many parts, upper and lower ones, those that are innermost within, and those that are revealed outside, and all of them are called one body. So also . . .
והנה עשר יריעות הוא המשכן והמשכן קראו אחד כולל הכל. כי כל גוף אינו דבר אחד רק הוא מחובר מאחדים. וככה השם הנכבד שהוא אחד כולל הכל ונקרא אחד. וכן העולם הקטן והגדול:
[THAT THE TABERNACLE MAY BE ONE WHOLE.] Look, the term tabernacle refers to the ten curtains. The tabernacle is called one, and it encompass all ten [curtains] for all physical entities are made of various elements. Similarly God the revered, who is One. God includes everything and is called One. The same is true with the microcosm and the macrocosm.
להיות התורה האלהית ועם יי' אלה שומרי מצותיה מתייחסים במהותם כבר יאמרו עליהם שיהיו חטאים ושלמים במצב אחד. אמנם יהיה ענין המשפט הזה כאשר יתבאר. וזה כי הוא מבואר לחכמים כי מדרך כל דבר שלם שלא להיות אלא אחד עד כי האחד והשלם יאמרו בהרדפ' כי אתה אם תניח דבר אחד ותצטרך להוסיף דבר אחד עליו או לגרוע ממנו להשלמתו הנה אין אחד מהחלקים שלם ואינו ראוי ליקרא אחד. אמנם קבוץ הדברים המשלימים יקרא ענין אחד כמו שהנשאר אחר הפרדת התוספות יהי' שלם ואחד. והנה להיות האמת כאשר הונח הטילה התורה שם האחד בתואר הדבר השלם על שני הענינים האלו. וזה כי כמו שנתפרסם שמושו בהפרד דבר מדבר כאומרו האחד בא לגור (בראשית י"ט). ויפתח האחד את שקו (שם מ"ב). רצא האחד מאתי (שם מ"ד). ויכו האחד את האחד (שמואל ב' י"ד) וכיוצא. הנה כן נשתמש' בו בתואר הכלל הדבר ושלמותו אמר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (בראשית א'). יורה כי תשלום הזמן אשר במדתו יתנועע השמש בקשת היום על שיעור מה שיתנועע בו בקשת הלילה הוא יום שלם ואחד והוא טעם נכבד למה שלא נאמר יום ראשון כמו שנזכר שם. והוא עצמו מה שכוון באומרו חלום פרעה אחד הוא ועל השנות החלום פעמים (שם מ"א) ופירוש רש"י ז"ל והנה חלום שלם לפניו דוקא שלם שפירוש אחד בכאן אינו זולתי שלם כי משני החלומות נשלמ' הכוונה כמו שנתבאר במקומו והוא עצמו מאמר הנביא הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו (ישעי' נ"ח) כי כמו שכל חלקי האיש לפי שהם מתיחסים כלם אל ענין אחד ואל תכלית אחד חבורן יחד נקרא אחד ע"ד אחד היה אברהם (יחזקאל ל"ג) כן השני חלקים האלו שהם איש ואשה אחר שמשניהם יסודר ענין אחד להשאיר המין ולכלכל הנהגת הבית מה שאי אפשר בזולת חבורן לזה נקראים אחד. ובמדרש הנעלם (זוהר פ' ויקרא) דכר בלא נוקבא פלג גופא אקרי ופלג לאו איהו חד וכד אתחברון כחדא תרי פלגא אתעבדו חד גופא וכדין אקרי חד ורזא דמילתא כיון דכנסת ישראל בגלותא וקודשא בריך הוא סילק לעילא זווגא אתפרש ולא אקרי חד אימתי אקרי חד בשעתא דמטרוניתא + אישתכחת גבי מלכא וישתכחון כחדא הדא הוא דכתיב והיתה לה' המלוכ' מאן מלוכה דא כנסת ישראל דמלכו בה אקשר כדין ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכרי' י"ד). ראה ענין זה המאמר נפלא מאד לענין כוונתינו באלו השמושים כמו שיתבאר עוד והנה אין ספק שכבר נמשך זה המשפט אף בדבר המקובץ מאחדים רביה כמו שאמר והיה המשכן אחד (שמות כ"ו) כי בהכלל חלקיו יושלם להיות שלם ואחד כמו שהכלל כל חלקי העולם יחד ישלם אותו להיות אחד. והנה על זה האופן עצמו אמר הכתוב על זה העם האלהי גוי אחד בארץ כמו שע"ד הפרד' מהזולת אמר ששים המה מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר אחת היא יונתי תמתי (שיר השירים ו'). והענין הראשון הכוונה בו כי עם היות עם ה' אלה רבי המספר באישיהם ולשבטיהם הנה אין ענין מציאותי רבוי ונפרד במהותו רק כלם פונים אל אחדות אחד שלם כמו שרבוי אישי המציאות וכללותם כלם יפנו אל היות הכל כאיש אחד כמו שביארנו זה הענין יפה בשער ל"א. וכבר יתדמו לאל ית' בשני אלו הענינים כי הוא יתע' כמו שנאמר בו האחדות על דרך ההפרד' הגמור' מכל שאר הנמצאים אשר עשה כן יאמר עליו ע"ד ההכלל והשלימות בענין נפלא מאד אשר עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כי הוא מה שנראה שכוון מהמאמר ההוא הנפלא ומפירושם ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכרי' י"ד) שכבר יהיה השם שלם והכסא שלם ויבא עוד באורו בטעם קלוס ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בשער צ' ב"ה. ואולם התורה האלהית זה ענינה בלי ספק שאין קבוץ פרשיותיה ורובי מצותיה רק תשלום וגמר דבר שכל מצוה ומצוה היא כמו אבר אחד מכלה כענין איברי האדם וכלם יחד הוא ענין שלם ולזה נקראת תורת ה' תמימה (תלים י"ט) ירצה שלימה. ומספר מצותיה יוכיח שהם רמ"ח כמספר איברי האדם שכלם משלימים אחדותו ותמותו ואזהרותיה שס"ה כחלקי אחדי השנה שקבוצן יחד הוא שנה אחת תמימה לומר שבכלל' פונה אל תל אחד ותכלית אחת. ולזה נאמר תורה אחת יהיה לכם (במדבר ט"ו) לפי שהמצות כלן הם משתתפות יחד על דרך שכתב החכם שהמעלות כלן הן משתתפות במעלת התבונ' כמו שכתבנו ענינו בשער י"ז עיין עליו. והנה לזה יאמר בענינים האלו וכיוצא בהם שבהתקומם חלק אחד מהם יתקומם כל הכלל כלו שהרי בנפול החלק יפול השלמות כמו שנרא' מבואר משני הענינים אשר הנחנום מתיחסים מצד הנסיון רצוני התורה האלהית ועם ה' אלה. כי הנה התורה כבר נמצא שיאמר על מי שעבר על מצוה אחת ממנה שעבר על התורה בכלל וגם כאשר יחטא איש מהעם שחטאו כלם אמנם בחטא האיש כבר נתבאר על ידי עכן כי הוא לבדו חטא בחרם ונאמר חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם ולא יכלו בני ישראל לקום לפני אויביהם וגו' (יהושע ז'). הנה כי נתיחס לכללם החטא וכן הגיע לכללם העונש וכמו שאמרו זקני ישראל והיה אתם תמרדו היום בה' ומחר על כל עדת ישראל יקצוף ואמרו הלא עכן בן זרח מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו (שם כ"ב) והנה מה שתמה משה במחלקתו של קרח האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף (במדבר ט"ז) כבר ביארנוהו יפה במקומו. ואמנם קרא החוטא באחת ממצותיה חוטא בכלה נתבאר גם כן מהענין ההוא במה שאמר עברו את בריתי אשר צויתי אותם (יהושע ז') דרך כלל וכן נאמר על היוצאים ללקוט ביום השבת עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורותי ראו כי ה' נתן לכם השבת (שמות י"ז) וכאלה רבים. אמנם מה שאמר גם גנבו וגם לקחו וגם כחשו וגו'. ביארנוהו אצל תשלומי ד' וה' שער מ"ו:
The term echad, one, is applied to items that are whole, not to parts of any unit. Anything that is incomplete, either through being defective or being surplus, redundant, cannot qualify for the description "one." G'd will be perceived as "One" in the messianic age, even though to our limited intellect He may appear as possessing many facets. "He will be one, and His name will be one." (Zecharyah 14,9) The Jewish people are goy echad, one nation. We have a mission in life, in history, which requires all parts of the nation to be part thereof. "It was evening, it was was night, one day." (Genesis 1,5) A day is not a night plus a day, but the total of the twenty four hour period is one day, one unit. When Joseph told Pharaoh that the repetition of his dream showed that the dream was one, he meant that each dream separately was meaningless, only when viewed together did it form a unit. Anyone who transgresses a single commandment of the Torah, destroys the unity of Torah, and is as if he had transgressed all the laws. The same applies to anyone tampering with Torah by either adding or subtracting a single law from it. (5 species for the lulav for instance) Man without woman is not really man at all, he cannot fulfil his purpose in life. When one person sins, he destroys the unity of the nation, makes the nation unable to achieve its destiny, its purpose in G'ds universe. Our sages view the relationship between Israel and G'd in such a manner that the unity of G'd is impaired when Israel does not enjoy His favour through acting in a manner contrary to His wishes. When Achan sinned by concealing treasure captured at Jericho, the whole nation was considered as having sinned. "Israel sinned." (Joshua 7,11) As a result, the people lost the first battle of Ai. In the case of Korach, when Moses asked "shall one man sin and You will be angry at the whole nation?" Moses reasoned that since Korach's sin had been due to deliberate opting out from being part of the national purpose, such action should not come under the heading of collective responsibility. Moses was taught that he had erred. A few people, trying to collect manna on the Sabbath are considered as if the whole nation had refused G'ds commandments. "How long are you refusing to observe My commandments?" (Exodus 16, 28)
וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בְּחִינַת ״ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת (שמות כו, ו): ״וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד״, שֶׁנִּכְלָלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.
As a result of this, HaKadosh Barukh Hu and His Shekhinah are unified, as expressed in the opening verse of Kriat Shema, “[Hear O Israel,] HaShem is our God, HaShem is One.”, This same unity manifested in the Mishkan, as expressed by the verse “The Mishkan will be one.” Through the Mishkan, all the good points, which are the sparks of Godliness in each Jew, become encompassed in His Oneness.
Chasidut
Author:Nathan Sternhartz
Written by R. Nathan Sternhartz of Nemirov (1780–1845), this voluminous work — "Collected Laws" — follows the order of topics in the Shulchan Aruch, explaining them in the light of Breslov teachings.
Jewish Thought
Author:Isaac ben Moses Arama
Akeidat Yitzchak, written by the Spanish rabbi Isaac ben Moses Arama (c. 1420 – 1494) , is a collection of philosophical sermons on the Torah. The book is composed of 105 “gates” with each gate containing a sermon. Each sermon discusses a philosophical idea that comes from the chosen texts and a commentary that tries to solve the problems in the text. Akeidat Yitzchak was first published in 1522 in Salonika.
Composed: Salonica / Thessaloniki (c.1455 – c.1495 CE)
וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כׇּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃
And GOD shall be sovereign over all the earth; in that day there shall be one GOD with one name.
״וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״. אַטּוּ הָאִידָּנָא לָאו אֶחָד הוּא?
The Gemara cites another verse from the prophecy at the end of the book of Zechariah: “And the Lord shall be King over all the earth, on that day shall the Lord be one and His name one” (Zechariah 14:9). The Gemara asks: Is that to say that now He is not one?
אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: לֹא כָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה, עַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, וְעַל בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ דַּיַּין הָאֱמֶת״. לָעוֹלָם הַבָּא, כּוּלּוֹ ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״.
Rabbi Aḥa bar Ḥanina said: The World-to-Come is not like this world. In this world, upon good tidings one recites: Blessed…Who is good and does good, and over bad tidings one recites: Blessed…the true Judge. In the World-to-Come one will always recite: Blessed…Who is good and does good. There will be only one mode of blessing God for tidings.