Homelessness Texts
(א) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (ב) דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

(1) And ADONAI spoke unto Moses, saying: (2) "Speak to all the congregation of the children of Israel, and say to them: You shall be holy; for I, ADONAI, your God am holy.

(ט) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט. (י) וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

(9) And when you reap the harvest of your land, you shall not wholly reap the corner of your field, neither shall you gather the gleaning of your harvest. (10) And you shall not glean your vineyard, neither shall you gather the fallen fruit of your vineyard; you shall leave them for the poor and for the stranger: I am ADONAI your God.

(ו) הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. (ז) הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

(6) No, this is the fast I desire: to loosen the fetters of wickedness, to undo the bands of the yoke, and to let the oppressed go free, and that you break every yoke? (7) It is to share your bread with the hungry, and bring the poor that are cast out to your house; When you see the naked, that thou cover him, and that you do not ignore your brethren.

.

(ח) מי שיש לו מאתים זוז, לא יטל לקט שכחה ופאה ומעשר עני. היו לו מאתים חסר דינר, אפלו אלף נותנין לו כאחת, הרי זה יטל. היו ממשכנים לבעל חובו או לכתבת אשתו, הרי זה יטל. אין מחיבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו.

(8) Someone who has 200 Zuz [ancient Israelite money] does not take from the food shelf, gleanings, untouched corners of the field, and poor-man's tithes. If he has one Dinar less than 200, even if he is given 1000 [as tzedakkah] at once, indeed he may take. If they are pledged to his creditor, or his wife’s marriage contract, indeed he may take. He is not obligated to sell his house or his clothes.

(ו) המשכיר בית לחברו, בימות הגשמים, אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח, בימות החמה – שלשים יום. ובכרכים, אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים, שנים עשר חדש. ובחנויות אחד עירות ואחד כרכים – שנים עשר חדש.

(6) Th one who rented a house to his fellow, in the rainy season, he cannot kick him out from Sukkot until Pesach [this is the winter/rainy season]. If [he rented to him] in the summer, he must have thirty days. And in large cities, whether the rainy season or the summer, twelve months.

Babylonian Talmud (8a)

A person must reside in a town for thirty days, then they are required to contribute to the soup kitchen; after three months to the charity fund; after six months; the clothing fund; after nine months the burial fund; after twelve months to repairing the town walls.