Judaism, Charity, and the Assumptions We Make
1 א
I. The Obligation of Charity
2 ב
כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא. נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.

If there will be among you a needy person, from one of your brothers in one of your cities, in your land the Lord, your God, is giving you, you shall not harden your heart, and you shall not close your hand from your needy brother. Rather, you shall open your hand to him, and you shall lend him sufficient for his needs, which he is lacking. Beware, lest there be in your heart an unfaithful thought, saying, "The seventh year, the year of release has approached," and you will begrudge your needy brother and not give him, and he will cry out to the Lord against you, and it will be a sin to you. You shall surely give him, and your heart shall not be grieved when you give to him; for because of this thing the Lord, your God, will bless you in all your work and in all your endeavors. For there will never cease to be needy within the land. Therefore, I command you, saying, you shall surely open your hand to your brother, to your poor one, and to your needy one in your land.

3 ג
לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ וְכָל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ. הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא תָצוּמוּ כַיּוֹם לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם. הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה. הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ.

"Why have we fasted, and You did not see; we have afflicted our soul and You do not know?" Behold, on the day of your fast you pursue business, and [from] all your debtors you exact [payment]. Behold, for quarrel and strife you fast, and to strike with a fist of wickedness. Do not fast like this day, to make your voice heard on high.Will such be the fast I will choose, a day of man's afflicting his soul? Is it to bend his head like a fishhook and spread out sackcloth and ashes? Will you call this a fast and an acceptable day to the Lord? Is this not the fast I will choose? To undo the fetters of wickedness, to untie the bands of perverseness, and to let out the oppressed free, and all perverseness you shall eliminate. Is it not to share your bread with the hungry, and moaning poor you shall bring home; when you see a naked one, you shall clothe him, and from your flesh you shall not hide. Then your light shall break forth as the dawn, and your healing shall quickly sprout, and your righteousness shall go before you; the glory of the Lord shall gather you in.

4 ד
רבי יהושע בן לוי אמר כל הרגיל לעשות צדקה זוכה הויין לו בנים בעלי חכמה בעלי עושר בעלי אגדה בעלי חכמה דכתיב ימצא חיים בעלי עושר דכתיב צדקה בעלי אגדה דכתיב וכבוד כתיב הכא וכבוד וכתיב התם (משלי ג, לה) כבוד חכמים ינחלו
תניא היה רבי מאיר אומר יש לו לבעל הדין להשיבך ולומר לך אם אלהיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסן אמור לו כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם
וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע אם אלהיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסם א"ל כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם א"ל [אדרבה] זו שמחייבתן לגיהנם אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו והלך אדם אחד והאכילו והשקהו כששמע המלך לא כועס עליו ואתם קרוין עבדים שנאמר (ויקרא כה, נה) כי לי בני ישראל עבדים אמר לו ר"ע אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו והלך אדם אחד והאכילו והשקהו כששמע המלך לא דורון משגר לו ואנן קרוין בנים דכתיב (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלהיכם אמר לו אתם קרוים בנים וקרוין עבדים בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין בנים ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין עבדים ועכשיו אין אתם עושין רצונו של מקום אמר לו הרי הוא אומר (ישעיהו נח, ז) הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית אימתי עניים מרודים תביא בית האידנא וקאמר הלא פרוס לרעב לחמך:

R. Joshua b. Levi said: He who does charity habitually will have sons wise, wealthy, and versed in the Aggadah. 'Wise' as it is written, He shall find life; 'wealthy' as it is written, [He shall find] righteousness; 'versed in the Aggadah' as it is written, And [he shall find] honor: and it is written elsewhere, The wise shall inherit honour.

It has been taught: R. Meir used to say: The critic [of Judaism] may bring against you the argument, 'If your God loves the poor, why does he not support them?' If so, answer him, 'So that through them we may be saved from the punishment of Gehinnom.'

This question was actually put by Turnus Rufus to R. Akiba: 'If your God loves the poor, why does He not support them?' He replied, 'So that we may be saved through them from the punishment of Gehinnom.' 'On the contrary,' said the other, 'it is this which condemns you to Gehinnom. I will illustrate by a parable. Suppose an earthly king was angry with his servant and put him in prison and ordered that he should be given no food or drink, and a man went and gave him food and drink. If the king heard, would he not be angry with him? And you are called "servants", as it is written, 'For unto me the children of Israel are servants.' R. Akiba answered him: 'I will illustrate by another parable. Suppose an earthly king was angry with his son, and put him in prison and ordered that no food or drink should be given to him, and someone went and gave him food and drink. If the king heard of it, would he not send him a present? And we are called "sons", as it is written, 'Sons are ye to the Lord your God.' He said to him: 'You are called both sons and servants. When you carry out the desires of the Omnipresent you are called "sons", and when you do not carry out the desires of the Omnipresent, you are called "servants". At the present time you are not carrying out the desires of the Omnipresent. R. Akiba replied: 'The Scripture says, Is it not to deal thy bread to the hungry and bring the poor that are cast out to thy house. When "dost thou bring the poor who are cast out to thy house"? Now; and it says [at the same time], Is it not to deal thy bread to the hungry?'

Mishneh Torah, Laws of Gifts to the Poor 7:1-3
5 ה
(1) מצות עשה ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני אם היתה יד הנותן משגת שנאמר פתוח תפתח את ידך לו ונאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך ונאמר וחי אחיך עמך.
(2) וכל הרואה עני מבקש והעלים עיניו ממנו ולא נתן לו צדקה עבר בלא תעשה שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון.
(3) לפי מה שחסר העני אתה מצווה ליתן לו אם אין לו כסות מכסים אותו אם אין לו כלי בית קונין לו אם אין לו אשה משיאין אותו ואם היתה אשה משיאין אותה לאיש אפילו היה דרכו של זה העני לרכוב על הסוס ועבד רץ לפניו והעני וירד מנכסיו קונין לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו ומצווה אתה להשלים חסרונו ואין אתה מצווה לעשרו.
(1) It is a positive commandment to give charity to the poor according to what is appropriate for each, if the person is able, as it says, "Open your hand to him," and as it says, "You shall uphold him, whether he is a stranger or resident, and he should live with you," and as it says, "And your brother will live with you."
(2) And one who sees a poor person asking but raises his eyes from him and does not give him charity, he has violated a negative commandment, as it says, "You shall not harden your heard, and you shall not close your hand from your needy brother."
(3) You are commanded to give to a poor person in accordance with what he lacks. If he has no clothing, clothe him; if he has no housewares, buy them for him; if he has no wife, help him marry, and if it is a woman, help her marry a man. Even if it was the way of this poor person to ride a horse and have a servant run before him, and he became poor and lost his fortune, buy him a horse to ride and a servant to run before him, as it says, "sufficient to his needs, which he is lacking," and you are commanded to fill his needs, not to enrich him.
6 ו
שאל העני ממך ואין בידך כלום ליתן לו פייסהו בדברים ואסור לגעור בעני או להגביה קולו עליו בצעקה מפני שלבו נשבר...
If a poor person asks [something] of you and you do not have anything to give, you should conciliated him with words, and it is forbidden to scold a poor person or to raise one's voice to him in a shout, because his heart is broken...
7 ז
II. Trust, or Verify?
8 ח
יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם.יהושע בן פרחיה אומר, עשה לך רב, וקנה לך חבר , והוי דן את כל האדם לכף זכות.
Yehoshua ben Perachiah and Nittai of Arbel received the transmission from them. Yehoshua ben Perachia said, Make for yourself a rabbi, acquire for yourself a friend; and judge every person in their favor.
9 ט

Commentary on Avot 1:6- Rabbi Ovadiah of Bartenurah

והוי דן את כל האדם לכף זכות - כשהדבר בכף מאזנים ואין לו הכרע לכאן ולכאן. כגון אדם שאין אנו יודעים ממעשיו אם צדיק אםרשע ועשה מעשה שאפשר לדונו לזכות ואפשר לדונו לחובה, מדת חסידות היא לדונו לכף זכות. אבל אדם שהוחזק ברשע, מותר לדונו לחובה,שלא אמרו אלא החושד בכשרים לוקה בגופו [שבת צ"ז א], מכלל שהחושד ברשעים אינו לוקה:

10 י
"And judge every person in their favor"- When the thing is balanced in the pans of the scale and has no tilt one way or the other. For instance, if a person whose actions do not show whether he is righteous or wicked, and it is possible to judge him for merit or for guilt, it is the trait of the pious to judge him for merit. But the person who is gripped by wickedness, it is permitted to judge him guilty, because it only says that the one who is suspicious of the blameless receives lashes, and therefore the one suspicious of the wicked does not receive lashes.
11 יא
עני שאין מכירין אותו ואמר רעב אני האכילוני אין בודקין אחריו שמא רמאי הוא אלא מפרנסין אותו מיד היה ערום ואמר כסוני בודקין אחריו שמא רמאי הוא ואם היו מכירין אותו מכסין אותו לפי כבודו מיד ואין בודקין אחריו.
A poor person whom you do not recognize that says, "I am hungry," feed him and do not investigate him to determine whether he is dishonest, but support him immediately. If he is unclothed and says, "Clothe me," investigate him to make sure he is not dishonest, but if you recognize him, clothe him in accordance with his need and do not investigate him.
12 יב
Derech Emunah, Commentary on the Rambam, Gifts to the Poor 7:6

שאין מכירין אותו- אם הוא באמת עני ושמא הוא רמאי:

אין בודקין אחריו שמא רמאי הוא- דכיון שמצטער מרעב אם ימתין עד שיבדקו אחריו לכן אין ממתינין ומאכילין אותו מיד:

שמא רמאי הוא- ואם ידוע שהוא רמאי פשיטא שאין נותנין לו כלל:...

הי' ערום- לאו ערום ממש דאז פשיטא שמכסין אותו מיד ואין בודקין אחריו שהרי מצטער מחמת הצינה וגם מבוזה ... אלא דמיירי הכא שאינו מכוסהלפי כבודו והוא מבוזה בבגדים אלו אבל אין מצטער מצינה:

בודקין אחריו שמא רמאי הוא- דכיון שאין מצטער בגופו יכול הוא להמתין...

מכירין אותו- שאינו רמאי ויודעין בו שהוא עני שבדקוהו כבר:

Whom you do not recognize- if he is truly poor or if he is dishonest

Do not investigate him to determine whether he is dishonest- Because he will be in pain from hunger if he waits until you investigate him, and so you should not delay and should feed him immediately

Whether he is dishonest- But if is known that he is dishonest, it is obvious that he should not be given anything

If he is unclothed- Not literally naked, because then one should obviously clothe him immediately and not investigate, because he is in pain from the cold and is also ashamed... but here we are speaking of not clothing him in accordance with his station, if he is wearing clothing that degrades him but is not pained by the cold

Investigate him to make sure he is not dishonest- Because he is not in physical pain, he can wait

Recognize him- He is known not to be dishonest, because he was investigated previously

13 יג
כל מי שאינו צריך ליטול ומרמה את העם ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות והרי הוא בכלל ארור הגבר אשר יבטח באדם...

Any person who does not need to take [charity] and deceives the people and takes will not reach old age and die until he requires assistance from people at large. He is among those of whom it is said, "Cursed be a person who trusts in mortals."...

14 יד
III. Where does the value lie in the act of charity?
15 טו
Midrash Tanchumah, Parshat Tazria, Siman 5
וביום השמיני ימול-... מעשה ששאל טורנוסרופו' הרשע את ר' עקיבא איזו מעשים נאים של הקב"ה או של ב"ו, א"ל של ב"ו נאים, א"ל טורנוסרופוס הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם,א"ל ר"ע לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם. א"ל למה אתם מולין א"ל אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקב"ה.הביא לו ר"ע שבלים וגלוסקאות א"ל אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה ידי אדם א"ל אין אלו נאים יותר מן השבלים, א"ל טורנוסרופוס אם הוא חפץ במילה למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו, א"ל ר"ע ... לפי שלא נתן הקב"ה את המצות לישראל אלא לצרף אותם בהם, ולכך אמר דוד (תהלים יח) כל אמרת ה' צרופה

And on the eighth day, circumcise-... It occurred that Turnus Rufus the wicked asked Rabbi Akiva, "Which actions are more pleasing, those of G-d or those of man?" He replied, "Those of man are more pleasing." Turnus Rufus said to him, "Can a man make the heavens and earth or things like them?" Rabbi Akiva said, do not speak to me of things that are above creation, which [man] has no control over; rather, speak of things that are found in connection with human beings." He said, "Why do you circumcise?" He responded, "I knew that this is what you were asking about, and that is why I first said that the actions of human beings are more pleasing than those of G-d." Rabbi Akiva brought him ears of grain and cakes and said, "These are the work of G-d and these are the work of man. Are the cakes not more pleasing than the ears of grain?" Turnus Rufus replied, "If he wanted circumcision, why is the baby not born circumcised?" Rabbi Akiva replied... "Because G-d gave the mitzvot to Israel only to refine the people through them, and that is why David says (Psalms 18) 'Every utterance of G-d refines.'"

16 טז
כי יקרא קן צפור לפניך - גם זו מצוה מבוארת מן אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (ויקרא כב כח). כי הטעם בשניהם לבלתי היות לנו לב אכזרי ולא נרחם... ואנחנו מחזיקים בסברא השניה שיהיה בכל המצות טעם. והוקשה עליו עוד מה שמצא בב"ר (מד א) וכי מה איכפת לו להקב"ה בין שוחט מן הצואר לשוחט מן העורף, הא לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות שנאמר (משלי ל ה) כל אמרת אלוה צרופה, וזה הענין שגזר הרב במצות שיש להם טעם, מבואר הוא מאד כי בכל אחד טעם ותועלת ותקון לאדם, מלבד שכרן מאת המצוה בהן יתברך. ... שאין התועלת במצות להקב"ה בעצמו יתעלה, אבל התועלת באדם עצמו למנוע ממנו נזק או אמונה רעה או מדה מגונה, או לזכור הנסים ונפלאות הבורא יתברך ולדעת את השם. וזהו "לצרף בהן", שיהיו ככסף צרוף, כי הצורף הכסף אין מעשהו בלא טעם, אבל להוציא ממנו כל סיג, וכן המצות להוציא מלבנו כל אמונה רעה ולהודיענו האמת ולזוכרו תמיד...
If you happen across a bird's nest- This is mitzvah can be explained in the same way as "Do not slaughter [an animal] and its child in the same day" (Leviticus 22:28). Because the reason for both is to prevent us from developing a cruel and unmerciful heart...
And we subscribe to the second opinion* that all mitzvot have a reason. And there is a further question on this that can be found in Bereishit Rabbah (44:1), and that is, what difference does it make to G-d whether an animal is slaughtered from the front or the back of the neck? And the answer is that mitzvot were only give to refine G-d's creatures, as it says, "Every utterance of G-d refines" (Proverbs 30:5), and this is the idea that the Rambam decreed regarding mitzvot having reasons; it is very clear that for each one, there is a reason and a purpose and an improvement for man, aside from the reward that G-d grants for the mitzvah...
Because the impact of the mitzvah is not on G-d himself, but rather on the man, to remove some damage or negative belief or detestable trait, or to remember the miracles and wonders of the creator and to know G-d. That that is what is meant by "to be refined by them," that they will be like refined silver. Because the refining of silver is not an action without purpose, but rather removes impurities, and so the mitzvot remove from our hearts all negative beliefs, and show us the truth and remind us of it always.
17 יז
ארבע מדות בהולכי לבית המדרש: ארבע מדות בהולכי לבית המדרש: הולך ואינו עושה, שכר הליכה בידו; עושה ואינו הולך, שכר מעשה בידו; הולך ועושה, חסיד; לא הולך ולא עושה, רשע.
There are four characters among those who attend the House of Study: he who goes but does not practice obtains the reward for going; he who practices but does not go obtains reward for practicing; he who goes and practices is pious; he who neither goes nor practices is wicked.
18 יח
Talmud Yerushalmi, Peah 1:1
מתני' ...אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולן: גמ' ...הזכות יש להן קרן ויש לה פירות
עבירה יש לה קרן ואין להפירות הזכות יש לה קרן ויש לה פירות שנאמר [ישעי' ג י] אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. עבירה יש לה קרן ואין להפירות שנאמר [שם יא] אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו מה אני מקיים [משלי א לא] ויאכלו מפרי דרכיהם. אלא כל עבירה שעשת פרי יש לה פרי ושלא עשת פרי אין לה פרי
מחשבה טובה המקום מצרפה למעשה; מחשבה רעה אין המקום מצרפה למעשה. מחשבה טובה המקום מצרפה למעשה דכתיב [מלאכי ג טז] אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו' מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה
.למעשה שנאמר [תהילים סו יח] און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה


Mishna: ...These are the things for which a person eats of their fruit in this world and the value endures in the next world: respecting one's father and mother, and acts of kindness, and bringing peace between people, and the study of Torah is equal to them all.

Gemara: ...Merit has both eternal and temporal results; sin has eternal but not temporal results. Merit has both eternal and temporal rewards, as it says, "Praise the righteous man for he is good, for the fruit of their deeds they shall eat." Sin has eternal but not temporal punishment, as it says, "Woe to the wicked [who does] evil, for the recompense of his hands shall be done to him," and so I will fulfill "They will eat the fruit of their way." But every sin that bore fruit has temporal results, and every sin that did not bear fruit has no temporal results.

G-d joins in fulfilling a good intention; G-d does not join in fulfilling a bad intention. G-d joins in fulfilling a good intention, as it says, "Then the G-d-fearing men spoke to one another, and the Lord hearkened and heard it." G-d does not join in fulfilling a bad intention, as it says, "If I saw iniquity in my heart, the Lord does not hear it."