וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃
(27) And God created man in His own image, in the image of God created He him; male and female created He them.
(יח) וַיֹּ֙אמֶר֙ יי אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ (כא) וַיַּפֵּל֩ יי אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃ (כב) וַיִּבֶן֩ יי אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃ (כד) עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃
(18) And the LORD God said: ‘It is not good that the man should be alone; I will make him a help meet for him.’ (21) And the LORD God caused a deep sleep to fall upon the man, and he slept; and He took one of his ribs, and closed up the place with flesh instead thereof. (22) And the rib, which the LORD God had taken from the man, He made into a woman, and brought her unto the man. (24) Therefore shall a man leave his father and his mother, and shall cleave unto his wife, and they shall be one flesh.
(ה) לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃ (פ)
(5) A woman shall not wear that which pertaineth unto a man, neither shall a man put on a woman’s garment; for whosoever doeth these things is an abomination unto the LORD thy God.
The Talmud says that what is prohibited is falsifying identity for the purpose of spying on the other sex. The great medieval commentator Rashi says that the prohibition is limited to concealing identity for the purpose of adultery. The Shulhan Arukh notes that cross-dressing is permitted on Purim because its purpose is simha (celebration, joy) and that it is forbidden if it is for the purpose of fraud. In limiting the prohibition to situations of fraud and deception, the talmudic and medieval rabbis indicated that cross-dressing in a way that is true to the cross-dresser’s identity is permitted.
(www.jewishrecon.org)
(ו) הֲ־לַיְהוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃
ישעיהו מ"ט:ט"ו
(ט"ו) הֲתִשְׁכַּ֤ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵרַחֵ֖ם בֶּן־בִּטְנָ֑הּ גַּם־אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ׃
(6) Is this your reward to God, you dull and witless people? surely He is the Father who created you, Fashioned you and made you perfect!
Isaiah 49:15
(15) Can a woman forget her baby, Or disown the child of her womb? Though she might forget, I could never forget you.
(א) אנדוגינוס יש בו דרכים שוה לאנשים ויש בו דרכים שוה לנשים ויש בו דרכים שוה לאנשים ונשים ויש בו דרכים אינו שוה לא לאנשים ולא לנשים:
(ה) רבי מאיר אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמה הוא ולא יכלו חכמים להכריע עליו אם הוא איש או אשה אבל טומטום אינו כן פעמים שהוא איש פעמים שהוא אשה:
(1) An Androginus (a hermaphrodite, who has both male and female reproductive organs) is similar to men in some, and to women in other ways, in some ways to both, and in some ways to neither.
Rabbi Meir Says: Androginus is a (gender) category of its own, (because) the rabbis could not decipher whatever s/he is a man or or a women. However a Tumtum is not so, as at times s/he is fully male, and at times s/he is fully female (but we can't tell which).
(Literal translation by Abby Stein)
(א) ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. אמר רבי ירמיה בן אלעזר: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, אנדרוגינוס בראו, הדא הוא דכתיב: זכר ונקבה בראם. אמר רבי שמואל בר נחמן: בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, דיו פרצופים בראו ונסרו ועשאו גביים, גב לכאן וגב לכאן. איתיבון ליה, והכתיב: ויקח אחת מצלעותיו?! אמר להון: מתרין סטרוהי, היך מה דאת אמר: (שמות כו): ולצלע המשכן, דמתרגמינן ולסטר משכנא וגו'.
רבי תנחומא בשם רבי בנייה ורבי ברכיה בשם ר"א אמר: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון גולם בראו, והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו, הדא הוא דכתיב: (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך וגו'.
(1) And God said: Let us make Adam in our image, in our shape: R' Yirmiyah ben Elazar said, when Hashem created Adam HaRishon, he was created as both genders; thus is it written, "male and female did He create them." R' Shmuel bar Nachman said, when Hashem created Adam HaRishon, He created him with two faces, one on each side, and [when He made Chavah,] He split him along the middle, forming two backs. They challenged him: but it is written, "And He took one of his ribs!" He said to them, ["mitzalosav" doesn't mean rib, it means] one of his sides, similar to that which is said, "and to the 'tzela' of the Mishkan," which is translated "the side of the Mishkan." R' Tanchuma said in the name of R' Benaya, when Hashem created Adam HaRishon, He created him as a lifeless mass able to reach from one end of the Earth to the other; thus is it written, "Your eyes saw a mass."
רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אָזִיל לִטְבֶרְיָה, וְהֲווּ עִמֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי חִיָּיא. אַדְּהָכִי חָמוּ לֵיהּ לְרַבִּי פִּנְחָס דְּהֲוָה אָתֵי. כֵּיוָן דְּאִתְחַבָּרוּ כְּחֲדָא, נַחֲתוּ וְיָתְבוּ תְּחוֹת אִילָנָא חַד מֵאִילָנֵי טוּרָא. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הָא יָתִיבְנָא, מֵאִלֵּין מִלֵּי מַעַלְיָיתָא דְּאַתְּ אָמֵר בְּכָל יוֹמָא בְּעֵינָא לְמִשְׁמַע.
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר (בראשית יג) וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעָי. וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו, לְמַסָּעוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ. מַאי לְמַסָּעָיו. אֶלָּא תְּרֵין מַטְלָנִין אִנּוּן. חַד דִּידֵיהּ וְחַד דִּשְׁכִינְתָּא. דְּהָא כָּל בַּר נָשׁ בָּעֵי לְאִשְׁתַּכְּחָא דְּכַר וְנוּקְבָא בְּגִין לְאַתְקָפָא מְהֵימְנוּתָא. וּכְדֵין שְׁכִינְתָּא לָא אִתְפָּרְשָׁא מִנֵּיהּ לְעָלְמִין.
תָּא חֲזֵי, כָּל זִמְנָא דְּבַר נָשׁ אִתְעַכַּב בְּאוֹרְחָא (בכל חיליה) בָּעֵי לְנַטְרָא עוֹבָדוֹי. בְּגִין דְּזִוּוּגָא עִלָּאָה לָא יִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ וְיִשְׁתְּכַח פָּגִים בְּלָא דְּכַר וְנוּקְבָא. בְּמָתָא אִצְטְרִיךְ כַּד נוּקְבֵיהּ עִמֵּיהּ, כָּל שְׁכֵּן הָכָא דְּזִוּוּגָא עִלָּאָה אִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּהָא זִוּוּגָא עִלָּאָה נָטִיר לֵיהּ בְּאָרְחָא וְלָא מִתְפָּרְשָׁא מִנֵּיהּ עַד דְּיִתוֹב לְבֵיתֵיהּ.
Rabbi Simeon was journeying to Tiberias, and there were with him, Rabbi Jose, Rabbi Jehuda, and Rabbi Hiya. While on the way, they saw Rabbi Pinchus coming to meet them. After exchanging greetings, they all sat down under a great shady tree by a hillside.
Then Rabbi Simeon said: "It is written, 'and he went on his journeys from the south to Bethel unto the place where his tent had been at the beginning, between Bethel and Hai' (Gen. 13:3). It says, 'He went on his journeys' instead of 'his journey.' Why is that? There is a reference not only to his own journeying, but also that of the Schekina, who always went with Jacob, and therefore we learn that every person needs to be male and female at all time, for the sake of his faith, he ought not to think or imagine that the Schekina forsakes him in any way.
See, it has been said, a man ought always to cleave to his wife that the Schekina may always be with him, yet it is possible to go alone on a journey and the Schekina will still be with him. And when doing so he ought to direct his prayer to the Holy One that this may be, and in this way the male and female will always be associated in union with oneself.
(Translation by Abby Stein)
The midrash, classical Jewish exegesis, adds that the [first human] being formed in G-d's likeness, was an androgynous, an inter-sexed, person . . . Hence, our tradition teaches that all bodies and genders are created in G-d's image, whether we identify as men, women, inter-sex, or something else.
(Rabbi Elliot Kukla, Reform Devises Sex-Change Blessings)
In this model, the individual mystic's soul, gendered feminine, first participates in an act of transgender-homoerotic mystical fellowship with those of hir fellow mystics in order to at once welcome in the Divine feminine (in some cases entering into erotic union with Her) and immediately switch gender roles to embody that Divine feminine for her congress with the male Godhead. This act of psychic double-transvestism is abetted by the Kabbalistic trope that casts God and Israel as the two lovers in the Song of Songs, or the two cherubs over the ark, with Israel taking the female role.
( Dr. Jay Michaelson)
לִרְחִימָתָא, דְּאִיהִי שַׁפִּירְתָּא בְּחֵיזוּ, וּשְׁפִירְתָּא בְּרֵיוָא, וְאִיהִי טְמִירְתָּא בִּטְמִירוּ גּוֹ הֵיכָלָא דִּילָהּ, וְאִית לָהּ רְחִימָא יְחִידָאָה, דְּלָא יַדְעִין בֵּיהּ בְּנֵי נָשָׁא, אֶלָּא אִיהוּ בִּטְמִירוּ. הַהוּא רְחִימָא, מִגּוֹ רְחִימָא דְּרָחִים לָהּ עָבַר לִתְרַע בֵּיתָה תָּדִיר, זָקִיף עֵינוֹי לְכָל סְטָר. אִיהִי, יַדְעַת דְּהָא רְחִימָא אַסְחַר תְּרַע בֵּיתָה תָּדִיר, מָה עַבְדַת, פָּתְחַת פִּתְחָא זְעֵירָא בְּהַהוּא הֵיכָלָא טְמִירָא, דְּאִיהִי תַּמָּן, וּגְלִיאַת אַנְפָּהָא לְגַבֵּי רְחִימְאָה, וּמִיָּד אִתְהַדְּרַת וְאִתְכַּסִיאַת. כָּל אִינּוּן דַּהֲווֹ לְגַבֵּי רְחִימָא, לָא חָמוּ וְלָא אִסְתַּכָּלוּ, בַּר רְחִימָא בִּלְחוֹדוֹי, וּמֵעוֹי וְלִבֵּיהּ וְנַפְשֵׁיהּ אָזְלוּ אֲבַתְרָהּ. וְיָדַע דְּמִגּוֹ רְחִימוּ דִּרְחִימָת לֵיהּ, אִתְגְּלִיאַת לְגַבֵּיהּ רִגְעָא חֲדָא, לְאִתְּעָרָא לגביה רחימו ליה. הָכִי הוּא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא, לָא אִתְגְּלִיאַת, אֶלָּא לְגַבֵּי רְחִימְאָה.
It is compared ... To a lovely princess, Beautiful in every way and hidden deep within her palace. She has one lover, unknown to anyone; he is hidden too. Out of his love for her, this lover passes by her gate constantly, Lifting his eyes to every side. She knows that her lover is hovering about her gate constantly. What does she do? She opens a little window in her hidden palace and reveals her face to her lover, Then swiftly withdraws, concealing herself. No one near the lover sees or reflects, Only the lover, And his heart and his soul and everything within him flow out to her. And he knows that out of love for him She revealed herself for that one moment to awaken love in him. So is the words of the God in the Torah, she doesn't reveal itself only to her lover.
(Original translation by Abby Stein)
Medieval Kabbalah
In the last few decades, Kabbalah has enjoyed an unlikely resurgence, from high-profile celebrities such as Madonna to many ‘‘New Age’’ seekers, including, notably, feminists and queer people interested in alternatives to traditional Western religious discourse. And Kabbalah often delivers: feminine God-language, experiential mysticism and mythic esotericism, and a richer notion of Eros than one typically finds in mainline synagogues or churches.
Is it possible to attempt queer readings of Kabbalistic text and symbolism that are at once honest with the texts and yet of use to a contemporary queer theology?
("Kabbalah and Queer Theology")
(ג) הלא אודעתך בשבת שעבר רזין דתרין נשי קמיית', והשתא אתינא לאודעותך רזא דהאי איתתא תליתאה, הלא לך למינדע דהאי אתתא הות בזמן עבר זכר ת"ח כשר אלא דהוה כילי בממוניה ולא הוה עביד מיניה צדקה, וגם הוי כילי בחכמתו ולא היה רוצה ללמד לאחרים ועל כן נענש להתגלגל בנקבה מדה כנגד מדה הוא לא היה רוצה להשפיע לאחרים כעין אותם שמזכירים אותם לגנאי כי על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה כלומר הצדיק הוא משפיע לאחרים הוא גורם שצדיק יסוד עולם ישפיע בכנסת ישראל, וזה שאמר זכר כלומר שיסוד הוא גורם שיעשה פעולת זכר, ולפיכך אינה יולדת בחברתך אבל אני אעשה שיתנוצצו בה נצוצות מנשמת נקבה, וזה סוד ויתן יי לה הריון ותלד בן האמור ברות מלמד שלא היה לה עיקר מטרין הוא הדבר שאמרתי שנשמתה היה נשמת זכר כי היא היתה תמר, וכבר אמרתי שנשמת תמר היתה נשמת זכר. והנה סיבת עכבת לידת אשתך זהו בסבת שנשמת שניכם נשמת זכר ועכשיו כבר התנוצצו בה ניצוצות נשמת נקבה ועל ידי כך תקבל הריון ממך, וזכתה לכך ע"י מעשיה הטובים ועל ידי הצער שנצטערה על ידי שגלית מאצלה. וגם ע"י הצער שנצטערה בשירות חולייך כי כל כך זוכה כשיסורים באים עליו כשסובלם בסבר פנים יפות כמו שזוכה בעשיית מצוה. והטעם לפי שעל ידי היסורים בגוף מתחלש כח הטומאה ומזדככת הנפש מטומאת זוהמת הנחש ונשארה טהורה ונקיה, והנה נתנוצצו בה ניצוצות הללו מנשמת בת זוגך, ועד עכשיו לא היה אפשר מפני שהיתה נשואה לאחר ועכשיו נתאלמנה וע"י הזכיות הנז' נתנוצצו ממנה ניצוצות בזוגתך זאת כדי שתוליד ממנה כאשר אמרתי וע"י הדברים האלו הנזכרים זכתה להתנוצץ בה ניצוצות נשמת נקבה ועל ידי כן תלד לו בנים זכרים כאשר הבטחתיך ואמרתי לך ואתה שלום:
I have already revealed to you last Shabbat concerning your first two wives. Now I have come to reveal to you the secret of your third wife.
You should know that this woman was in the past, a proper male Torah scholar. However, he was stingy with his money and would not give charity. He was also stingy with his wisdom and would not teach others. He was therefore punished that his soul migrated into a woman, measure for measure…
Therefore, his soul was incarnated into a female, who is constantly receiving and needs someone to bequeath to her. Therefore you see, that she does abundant charity and loves you very much because you work to spread Torah and toil in writing books to teach others…because these things bring about the rectification of her soul, she therefore loves you…
It is because she has the soul of a male that you have not had children from her, because a male and another male cannot produce offspring. If you shall point out that she has children from her first husband, this is because the first husband has the spark of a female soul within him…
(Themagid explains at length above, that it is entirely possible for a male to have a female soul and vice versa.)
שער הגלגולים, הקדמה ט'
גם דע, כי לפעמים יתגלגל האיש בגוף נקבה, לסבת איזה עון, כמו משכב זכור וכיוצא בו. והנה הנקבה הזאת שהיא גלגול נשמת זכר, אינה יכולה לקבל הריון ולהתעבר.
והנה האשה הזאת צריכה זכות גדול לשתוכל להתעבר ולהוליד, ואין לה מציאות אחר, זולתי שתתעבר בה איזו נשמת אשה נקבה אחרת בסוד העבור.
אמנם אי אפשר לה ללדת בנים זכרים לשתי סבות, האחת היא, לפי שהכתוב אומר, אשה כי חזריע וילדה זכר, אבל כאן האשה היא זכר כבעלה, ואינה יכולה ללדת זכרים אלא נקבות. הסבה הב' היא, לפי שכיון שאותה נשמה של הנקבה שנכנסה בה, לא נכנסה רק בסוד העבור לבד, כדי לסייעה שתתעבר ותלד, ולכן כיון שהאשה הזאת יולדת, אין הנשמה ההיא צריכה עוד להשאר שם בסוד העבור ללא צורך, ואז בעת שיולדת נכנס בה הנשמה ההיא של סוד העבור, ואז הולד ההוא יוצא נקבה ולא זכר:
Sha'ar Hagilgulim, Chapter 9
Sometimes a man may reincarnate into the body of a woman because of a sin, such as homosexuality or something similar. This woman who has received the soul of a man will not be able to conceive and become pregnant
This woman will need great merit to enable her to become pregnant and give birth. The only way it can be done is that some other feminine soul must enter her as an ibur.
However, she cannot give birth to sons for two reasons. The first is [as follows:] There is a verse that says, "…If a woman puts forth seed, and a male child is born" (Lev. 12:2). In this case, the woman is a male, just like her husband. She cannot give birth to boys, but only to girls.The second reason is that the feminine soul that has entered her does so only as an iburin order to help her become pregnant and give birth. Once this woman gives birth, that soul does not need to stay there any longer for no reason. At the time that she gives birth, that [feminine] soul enters into the fetus as an actual Gilgul, and not as an Ibur, like it was at first. That is why the child that is born most be female and not male.
ספר רזין דאורייתא, בשם הרבי ר' מיכל מזלאטשוב
אולם הכוונה, דנודע אשר יצחק נולד בנשמת נוקבא, וכמו שכתב בעל אור החיים הק', ועל ידי העקדה היה לו נשמת דכר להשפיע. ועל פי זה מובן למה לא נמצא באדם יותר עקרה מאשר מבבהמה, אשר בפסוק נשתוו זה לזה בברכה, לא יהיה בך ובבהמתך עקר ועקרה, רק זאת נודע סדר הגלגולים. ולפעמים נקבה תסובב גבר כי בסבת הגלגול נשמת נקבה תבוא בזכר, כאשר י'תרעם ה'גלגל ו'יתרעש ה'חוזר לבוא בגלגול שני ושלישי. ואם נקבה אשר תסובב בגבר, שני נקבות אינם מולידים, רק עח ידי מעשי הטוב מחליפין הנשמה, וליצחק החליפו הנשמה. לפיכך לו ולא לה, כי יצחק היה צריך לאותו דבר ולא רבקה:
18th Century Hasidus
It is known that when Issac was born, he was born with the soul of a female, as it is written in Or Hachaim, and through the akeidah (binding of Issac) he got a male soul that can influence (meaning, can impregnate). With that we can understand why they more infertile humans than animals, even though that they both got the same blessing "It will not be within you and within your animals infertility". But, this is known according to the Sod (Secret/Mysticism) of reincarnation - that at times, a female would be in a male body, because in the reasons of gilgal (reincarnation) the soul of a female would come to be in a male. ... that is why it says by Issac that Hashem answered to hi,m and not to her (Rebecca), because he needed divine help to be bale to have kids.
Translation by Abby Stein
ספר אבן בוחן, רבי קלונימוס בן קלונימוס
אוי למי שבניו זכרים: הוטל עליהם עול כבד סיגים וגדרים... חקים חוקים ומצות נוראות, שלשה עשר ושש מאות: ומי האיש הלזה, שיקיים מה שכתב בזה?
אילו בראני, אומן שעשאני, אשה הגונה - היום הייתי חכמת לב ובעלת בינה. בידיה טוו אני ורעיותי מחזיקות בפלך מוזרת לבנה, מספרות זו עם זו פעם באור פעם באפלות, דברי הימים והבלי טפלות...
ולעתים מזומנים כדרך נשים כמשפט הבנות, בתוך האפר אשכבה בין שפתים, מקום שפיחת הקדרות בין תנור וכירים, חוטבת עצים וחותה בגחלים, וטועמת מיני תבשילים. ולמועד ורגלים, הנזם על אפי והעגילים...
ולקץ ימים בהגיע פרקי ומזלי, בחור טוב יעלה בגורלי: יאהבני אישי יושביני בקתדרא, יעדה עדי זהב על מעילי, הנטיפות והשירות וגם כל חלי. וביום מועד, בעדן חדוה והכנסת כלה ובשבוע הבן, תרבה שמחתי וגילי...
חוק ומוסר לא יפרע, ועונתי לא יגרע: שבת בשבתו וחדש בחדשו, עלי יניח צדיק ראשו: שלש אלה יעשה לי כמצות שוכן מעונה: שאר כסות ועונה. גם אני שלש כנגד שלש אשמור ואקים, שלשה המה לא נפלאו ממני ולא רחוקים: דם ואש וחלת לחם... עליהם אין להוסיף במספר ומנין, אין לשאול אחריהן: הני נשים במאי זכיין?
אבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם / שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם / הָפַכְתָּ אוּר כַּשְׂדִים לְבַל תִּשְׂרֹף בְּחֻמָּהּ / וְהָפַכְתָּ דִּינָה בִּמְעֵי אִמָּהּ / וְהָפַכְתָּ הַמַּטֶה נָחָשׁ לְעֵינֵי אַלְפֵי רִבְבָן / וְהָפַכְתָּ הַיָּד הַטְּהוֹרָה לָבָן / וְהָפַכְתָּ יַם סוּף לְיַבָּשָׁה / וְקַרְקַע הַיָּם אֶרֶץ נְגוּבָה וְקָשָׁה / הַהוֹפְכִי הַצּוֹר אֲגַם מַיִם / חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם / מִי יִתֵּן וְתַהְפְכֵנִי מִזָּכָר לִנְקֵבָה! / אִלּוּ זָכִיתִי לְכָךְ כַּמָּה חֲנַנְתַּנִי טוֹבָה / גְּבֶרֶת הַבַּיִת הָיִיתִי וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָא / וּמָה אֲדַבֵּר וּמָה אֹמַר / לָמָּה אֶבְכֶּה וְלָמָּה אֶתְמַרְמָר / אִם אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם גָּזַר עָלַי / וְנָתַן בִּי מוּם קָבוּעַ אִי אֶפְשָׁר לַהֲסִירוֹ מֵעָלָי / וְהַדְּאָגָה בְּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר כְּאֵב אָנוּשׁ וָחֵבֶל / וְלֹא יוֹעִילוּ בָהּ תַּנְחוּמִין שֶׁל הֶבֶל / אָמַרְתִּי אֶשָּׂא וְאֶסְבֹּל / עַד אֶגְוַע וְאֶבֹּל / וְאַחַר שֶׁכָּךְ לָמַדְתִּי מִפִּי הַשְּׁמוּעָה / שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה וְעַל הָרָעָה / אֲבָרֵךְ בְּקוֹל נָמוּךְ בְּשָׂפָה חֲלוּשָׁה / בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה.
Even Bohan, Kalonymus ben Kalonymus
What an awful fate for my mother / that she bore a son. What a loss of all benefit!...Cursed be the one who announced to my father: "It's a boy! . . . "Woe to him who has male sons / Upon them a heavy yoke has been placed / restrictions and constraints. Some in private, some in public / some to avoid the mere appearance of violation / and some entering the most secret of places.Strong statutes and awesome commandments / six hundred and thirteen / who is the man who can do all that is written / so that he might be spared?Oh, but had the artisan who made me created me instead - a fair woman. Today I would be wise and insightful. We would weave, my friends and I / and in the moonlight spin our yarn / and tell our stories to one another / from dusk till midnight / we'd tell of the events of our day, silly things / matters of no consequence.But also I would grow very wise from the spinning / and I would say, "Happy is she who know how to work with combed flax and weave it into fine white linen."And at times, in the way of women, I would lie down on the kitchen floor, between the ovens, turn the coals, and taste the different dishes. On holidays I would put on my best jewelry. I would beat on the drum / and my clapping hands would ring. And when I was ready and the time was right / an excellent youth (husband) would be my fortune.He would love me, place me on a pedestal /dress me in jewels of gold / earrings, bracelets, necklaces.And on the appointed day, in the season of joy when brides are wed, for seven days would the boy increase my delight and gladness. Were I hungry, he would feed me well-kneaded bread. Were I thirsty, he would quench me with light and dark wine. He would not chastise nor harshly treat me, and my [sexual] pleasure he would not diminish / every Shabbath, and each new moon / his head would rest upon my breast.The three husbandly duties he would fulfill / rations, raiment, and regular intimacy. And three wifely duties would I also fulfill, [watching for menstrual] blood, [Sabbath candle] lights, and bread. . .
Father in heaven / who did miracles for our ancestors / with fire and water / You changed the fire of Chaldees so it would not burn hot / You changed Dina in the womb of her mother to a girl / You changed the staff to a snake before a million eyes / You changed (Moses') hand to (leprous) white / and the sea to dry land. In the desert you turned rock to water / hard flint to a fountain.Who would then turn me from a man to woman? Were I only to have merited this / being so graced by goodness ... What shall I say? why cry or be bitter? If my father in heaven has decreed upon me / and has maimed me with an immutable deformity / then I do not wish to remove it. the sorrow of the impossible / is a human pain that nothing will cure / and for which no comfort can be found. So, I will bear and suffer / until I die and wither in the ground. Since I have learned from our tradition / that we bless both, the good and the bitter / I will bless in a voice / hushed and weak / Blessed are you God / who has not made me a woman. Translated by Rabbi Steve Greenberg
A Blessing for Transitioning Genders
by Rabbi Eli Kukla
Jewish sacred texts such as the Mishna, the Talmud, midrash and classical legal codes acknowledge the diversity of gender identities in our communities, despite the way that mainstream Jewish religious tradition has effaced the experiences of transgender, intersex and gender queer Jews. This blessing signals the holiness present in the moments of transitioning that transform Jewish lives and affirms the place of these moments within Jewish sacred tradition.
This blessing takes the same form and grammatical structure as classical blessings that mark wondrous occasions. “The Transforming One” as a name for God appears in the traditional blessings of gratitude that are recited each morning. Th e Hebrew verb root of this word, avar, has multiple layers of meaning within Judaism. Most literally it means to physically cross over, however it also implies spiritual transformation in High Holiday prayers. It lies at the root of the word Ivrim, Hebrew people. We are the Ivrim, the crossing over people, because we physically crossed over the Jordan River to escape from slavery and oppression and spiritually transformed ourselves. At its core, our ancestral sacred memory holds this moment of painful and yet redemptive, physical and spiritual transition. In Modern Hebrew, this same verb root is used to form the word, ma’avar, which means to transition genders.
The second blessing is also taken from morning liturgy. It is based on the book of Genesis, which teaches that male and female bodies were equally created in God’s image. The Midrash, classical Jewish exegesis, adds that the Adam HaRishon, the first human being formed in God’s likeness, was an androgynos, an intersex person. Hence our tradition teaches that all bodies and genders are created in God’s image whether we identify as men, women, intersex or something else. When we take physical or spiritual steps to more honestly manifest our gender identities we are fulfilling the foundational mitzvah, religious commandment, to be partnered with God in completing the work of creation.
(transtorah.org)