(ו) חזק ואמץ . בדרך ארץ , כמה שהוא אומר : כי אתה תנחיל :
(6) Be strong and courageous: In the way of the land, therefore it says later: because you will allot inheritances.
(ז) רק חזק ואמץ מאד . בתורה , כמו שהוא אומר : לשמור ולעשות ככל התורה :
(7) Only be strong and very courageous: In Torah, as it is said: To guard and to carry out the whole Torah
(ט) הלוא צויתיך חזק ואמץ . במלחמה , כמו שנאמר : אל תערוץ ואל תחת , והיכן צוהו , בימי משה שנאמר ( דברים לא כג ) : ויצו את יהושע בן נון וגו' :
(9) As I commanded you, be strong and courageous: In war, as it is said: Don't be scared or dismayed. And he had been asked to do so previously, in the days of Moshe (Devarim 31:23) "And he compelled Yehoshua Bin Nun etc"
Our Rabbis have taught: Four things require strength, viz. : Torah, good deeds, prayer and worldly occupation. Whence is it that Torah and good deeds [require effort] ? As it is said, "Only be strong and very courageous to observe to do according to all the law" (Josh. i. 7) — "be strong" in Torah, and "very courageous" in good deeds.
(ט) דָּבָר אַחֵר, מַהוּ הֵן, אָמַר רַבִּי סִימָא הַיּוֹם קוֹבֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵינִי זָז וְאֵינִי שׁוֹקֵעַ וּמשֶׁה קַיָּם. דָּבָר אַחֵר, רַבָּנָן אָמְרֵי כֵּיוָן שֶׁיָּדַע משֶׁה שֶׁהָיָה לוֹ לָמוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, מֶה עָשָׂה, אָמַר רַבִּי יַנַּאי כָּתַב שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה תּוֹרוֹת, שְׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְאַחַת הִנִּיחַ בָּאָרוֹן, שֶׁאִם יְבַקֵּשׁ לְזַיֵּף דָּבָר, שֶׁיִּהְיוּ מוֹצְאִים אוֹתָהּ שֶׁבָּאָרוֹן. אָמַר משֶׁה מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי עָסוּק בַּתּוֹרָה שֶׁכֻּלָּהּ חַיִּים, הַיּוֹם שׁוֹקֵעַ וְהַגְּזֵרָה בְּטֵלָה, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָמַז לַשֶּׁמֶשׁ וְהָיָה עוֹמֵד וּמִתְקַשֶּׁה כְּנֶגְדוֹ, אָמַר אֵינִי שׁוֹקֵעַ וּמשֶׁה קַיָּם בָּעוֹלָם, לְפִיכָךְ אִיּוֹב מְפָרְשָׁהּ (איוב ל, כה): אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם, שֶׁנִּתְקַשָּׁה הַיּוֹם כְּנֶגְדוֹ. הֵן, מַהוּ הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ פְּלוֹנִי קָבַל עָלֶיךָ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. (דברים לא, יד): קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִטֹּל יְהוֹשֻׁעַ אַרְכִי שֶׁלִּי וֶאֱהֵא חָי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֵׂה לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לָךְ, מִיָּד הִשְׁכִּים משֶׁה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, נִתְיָרֵא יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר משֶׁה רַבִּי בּוֹא אֶצְלִי, יָצְאוּ לַהֲלֹךְ, הָלַךְ משֶׁה לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, נִכְנְסוּ לְאֹהֶל מוֹעֵד, יָרַד עַמּוּד הֶעָנָן וְהִפְסִיק בֵּינֵיהֶם, מִשֶּׁנִּסְתַּלֵּק עַמּוּד הֶעָנָן הָלַךְ משֶׁה אֵצֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר מָה אָמַר לְךָ הַדִּבּוּר, אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָיָה הַדִּבּוּר נִגְלָה עָלֶיךָ יוֹדֵעַ הָיִיתִי מַה מְדַבֵּר עִמְּךָ, אוֹתָהּ שָׁעָה צָעַק משֶׁה וְאָמַר מֵאָה מִיתוֹת וְלֹא קִנְאָה אֶחָת, וּשְׁלֹמֹה מְפָרְשָׁהּ (שיר השירים ח, ו): כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, אַהֲבָה שֶׁאָהַב משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וּמַה שֶּׁקִּנֵּא משֶׁה בִּיהוֹשֻׁעַ. כֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לָמוּת, הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַיְסוֹ, אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה הִנְהַגְתָּ אֶת בָּנַי, אַף לֶעָתִיד לָבוֹא עַל יָדֶיךָ אֲנִי מַנְהִיג אוֹתָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יא): וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם משֶׁה עַמּוֹ.
Another opinion: The rabbis taught, when Moses knew that he was about to die on that day, what did he do? Rabbi Yannai said, he wrote thirteen Torah scrolls, twelve for the twelve tribes and one to leave in the ark, so that if someone forges a copy they will be able to check against the one in the ark. Moses said, because I am engaging with the Torah which is all life, when the day ends the decree will be annulled. What did God do, he hinted at the sun and it was stubborn and stood and did not set and said, "I will not set while Moses is alive". Thus Job explained, "Have I not wept at the difficulties of the day?" Because the day was stubborn to him. Thus, what is "For your days have come?" Like a person who says to his friend, accept it from the King. "Call Joshua" (Deuteronomy 31:14) Moses said to God, "Let Joshua take my authority while I am alive." God said to him, "He will do with you as you did with him." Immediately Moses got up and went to Joshua's house. Joshua was afraid but Moses said "Come with me." They went out and Moses walked to the left of Joshua. They went to the Tent of Meeting, the Cloud of Glory came down between them. When the Cloud was removed Moses went to Joshua and asked, "What did the Word of God say to you?" Joshua said, "When the Word was revealed to you, did I know what it said to you?" On that day Moses cried and said, "I would rather have one hundred deaths than one jealousy." And Solomon interpreted this "Love is as strong as death, jealously as hard as the grave." This is the love with which Moses loved Joshua and the jealousy that Moses had of Joshua.
(ט) וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וגו', אָמַר רַבִּי אִילְפָא אִם לְעִנְיַן הַמְּאוֹרוֹת הֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר: אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, אֶלָּא אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן שׁוֹלְטִין בַּמֶּה שֶׁנִּבְרָא לְהָאִיר בַּיּוֹם, וּבַמֶּה שֶׁנִּבְרָא לְהָאִיר בַּלַּיְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע י, יג): וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר, מַאי סֵפֶר הַיָּשָׁר, סֵפֶר אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ סֵפֶר הַיָּשָׁר, דִּכְתִיב (במדבר כג, י): תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים. רַבִּי חֲלַפְתָּא מַיְיתֵי לֵיהּ מִן הָכָא וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. רַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל מַיְיתֵי לָהּ מִסֵּיפָא דְּסִפְרָא (בראשית מח, יט): וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְאֶפְשָׁר כֵּן, אֶלָא זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא עוֹמֵד מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מַעֲמִיד גַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה שֶׁהֵן שׁוֹלְטִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. רַבִּי חָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מַיְיתֵי לָהּ מִסֵּיפָא דְאוֹרָיְיתָא (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, אֶפְשָׁר כֵּן, אֶלָּא זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא עוֹמֵד מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מַעֲמִיד גַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁהֵן שׁוֹלְטִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה הָיָה סִגְנוֹן לִיהוֹשֻׁעַ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְסֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה בְּיָדוֹ, אָמַר לוֹ (יהושע א, ח): חֲזַק יְהוֹשֻׁעַ, אֱמָץ יְהוֹשֻׁעַ, לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וגו', נְטָלוֹ וְהֶרְאָה אוֹתוֹ לְגַלְגַּל חַמָּה, אָמַר לָהּ כְּשֵׁם שֶׁלֹא דּוֹמַמְתִּי מִזֶּה, אַף אַתָּה דּוֹם מִלְּפָנַי, מִיָּד (יהושע י, יג): וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר לוֹ עַבְדָא בִּישָׁא לָא זְבִינָא דְאַבָּא אַתְּ, לֹא כָּךְ רָאָה אוֹתְךָ אַבָּא בַּחֲלוֹם (בראשית לז, ט): וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וגו', מִיָּד וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וגו'.
AND TO RULE OVER THE DAY AND THE NIGHT (1: 8). R. Ililpa said: If that is [written] in respect of the luminaries, it has surely already been stated, The greater luminary to rule by day,' etc. Then what is taught by AND TO RULE OVER THE DAY AND THE NIGHT? It refers to the righteous, who have power over what was created to give light by day and what was created to give light by night, as it is written, And the sun stood still, and the moon stayed . . . Is not this written in the book of Jashar? (Josh 10:13). R. Simeon b. Yohai said: The Book of Deuteronomy was an ensign for Joshua. When the Holy One, blessed be He, revealed Himself to him, He found him sitting with the Book of Deuteronomy in his hand. Said He to him, 'Be strong, Joshua, be of good courage, Joshua, This book of the law shall not depart out of thy mouth' (Josh. 1:8). Thereupon he took it and showed it to the orb of the sun which he apostrophised thus: Even as I have not stood still from [studying] this, so do thou stand still before me! Straightway, And the sun stood still, etc. R. Isaac said: [He exclaimed to it], 'Thou evil servant, wert thou not indeed the chattel of my ancestor; did not my ancestor see thee thus in a dream: And, behold, the sun and the moon and eleven stars bowed down to me (Gen. 37:9) Straightaway, And the sun stood still etc
A person is jealous of everyone except a student and a child. We learn son from Solomon and student from either 'May I receive a double portion of your spirit' (2 Kings 2:9) or 'He placed his hands on him and commanded him' (Numbers 27:23).