Viduy (Confession)- Why is it so pertinent? Teshuva is enough!

(א) כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַּעֲשֶׂה אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה-ו) "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ" וְגוֹ' (במדבר ה-ז) "וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" זֶה וִדּוּי דְּבָרִים.

וִדּוּי זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה. כֵּיצַד מִתְוַדִּין. אוֹמֵר אָנָּא הַשֵּׁם חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ וַהֲרֵי נִחַמְתִּי וּבֹשְׁתִּי בְּמַעֲשַׂי וּלְעוֹלָם אֵינִי חוֹזֵר לְדָבָר זֶה. וְזֶהוּ עִקָּרוֹ שֶׁל וִדּוּי. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְהִתְוַדּוֹת וּמַאֲרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְכֵן בַּעֲלֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת בְּעֵת שֶׁמְּבִיאִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן עַל שִׁגְגָתָן אוֹ עַל זְדוֹנָן אֵין מִתְכַּפֵּר לָהֶן בְּקָרְבָּנָם עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְיִתְוַדּוּ וִדּוּי דְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה-ה) "וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ". וְכֵן כָּל מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין וּמְחֻיְּבֵי מַלְקוֹת אֵין מִתְכַּפֵּר לָהֶן בְּמִיתָתָן אוֹ בִּלְקִיָּתָן עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְיִתְוַדּוּ. וְכֵן הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ וְהַמַּזִּיק מָמוֹנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁלֵּם לוֹ מַה שֶּׁהוּא חַיָּב לוֹ אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר עַד שֶׁיִּתְוַדֶּה וְיָשׁוּב מִלַּעֲשׂוֹת כָּזֶה לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה-ו) "מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם":

Mishneh Torah, Repentance 1:1

(1) All of the commandments in the Torah: whether they be the positive commandments, or the negative commandments; if a person transgressed any of them, whether he did so intentionally, whether he did so unintentionally, when he repents and returns from his sin - he is obligated to confess before God, blessed be He, as it says (Numbers 5:6-7), When a man or a women does any of the sins of man...and he shall confess his sin that he committed... - this refers to a verbal confession. And confession, that is a positive commandment. How does he confess? He says, "Please God, I have sinned, I have erred, I have [willfully but unrebelliously] transgressed, I have done such-and-such [specific sins], I am regretful, and ashamed for my actions, and I will never again return to my old ways." This is the essence of the confession, and anyone who wants to lengthen [his confession], this is praiseworthy.And it is the same for those who are liable for sin [hattat] and guilt [asham] sacrifices: at the time when they bring sacrifices for their unintentional or intentional sins, [the sacrifices] do not atone for them until they repent [do teshuvah] and confess verbally [do vidui], as it says, he shall confess the matter in which he sinned (Leviticus 5:5). So too for those who are liable for capital punishment or lashes: their death or lashing does not atone for them until they repent [do teshuvah] and confess verbally [do vidui]. And also someone who has injured his fellow or damaged his property, even though he has repaid what he owes him, he has not atoned until he confesses and turns away from similar actions forever, as it says, From any of the sins of man (Numbers 5:6).

רבי יוסף אלבו

והדברים המונעים והמעכבים את התשובה הם שלושה שהם:

א) העלמת החטא
ב) וההתנצלות
ג) ואהבת הממון והכבוד.

[1. העלמת החטא]

ואולם העלמת החטא, שמי שלא יכיר או ידע שחטא לעולם לא יתחרט ולא ישוב בתשובה.
כמו שהחולה כל זמן שלא ירגיש או ידע שהוא חולה, אי אפשר לו שיתרפא, לפי שלא יבקש לעולם רפואה.
וכן החוטא אם לא ידע שחטא, לעולם לא ישוב בתשובה.

ולזה היה השי"ת מאשים לישראל כשלא היו מכירים עונותיהן, שזה היה סיבה אל מה שלא ישובו בתשובה לפניו.

Rabbi Yosef Albo (1380-1444 Monreal, Spain)

There are three reasons that prevent or deter the Teshuva.

1) Ignorance of the Sin

2) Apology

3) Loving money and prestige

1. Ignorance of Sin

And however, the ignorance of sin, that one who does not recognize or know the sin, will never regret or perform Teshuva.

Just like the sick person, as long as he does not feel or know that he is sick, it is impossible for him to become healed, because he will never request a medicine.

So too the sinner, if he does not know that he sinned, he will never perform teshuva.

To this effect, Hashem found Israel guilty when they did not recognize their sins, that this was the reason that they did not perform teshuva in front of Him.

הושע ה׳:י״ג-ט״ו

(יג) וַיַּ֨רְא אֶפְרַ֜יִם אֶת־חָלְי֗וֹ וִֽיהוּדָה֙ אֶת־מְזֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ אֶפְרַ֙יִם֙ אֶל־אַשּׁ֔וּר וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־מֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב וְה֗וּא לֹ֤א יוּכַל֙ לִרְפֹּ֣א לָכֶ֔ם וְלֹֽא־יִגְהֶ֥ה מִכֶּ֖ם מָזֽוֹר׃ (יד) כִּ֣י אָנֹכִ֤י כַשַּׁ֙חַל֙ לְאֶפְרַ֔יִם וְכַכְּפִ֖יר לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲנִ֨י אֲנִ֤י אֶטְרֹף֙ וְאֵלֵ֔ךְ אֶשָּׂ֖א וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃ (טו) אֵלֵ֤ךְ אָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־מְקוֹמִ֔י עַ֥ד אֲשֶֽׁר־יֶאְשְׁמ֖וּ וּבִקְשׁ֣וּ פָנָ֑י בַּצַּ֥ר לָהֶ֖ם יְשַׁחֲרֻֽנְנִי׃

Hosea 5:13-15

(13) Yet when Ephraim became aware of his sickness, Judah of his sores, Ephraim repaired to Assyria— He sent envoys to a patron king! He will never be able to cure you, Will not heal you of your sores. (14) No, I will be like a lion to Ephraim, Like a great beast to the House of Judah; I, I will attack and stride away, Carrying the prey that no one can rescue; (15) And I will return to My abode— Till they realize their guilt. In their distress, they will seek Me And beg for My favor.

[2. התנצלות]

וההתנצלות גם כן מבואר מעניינו שהוא מונע התשובה. שאם יחשוב החוטא שיועיל ההתנצלות במה שחטא, לעולם לא יתחרט ולא יתוודה עליו.
וזה נקרא מכסה פשעיו, שעליו אמר שלמה: מכסה פשעיו לא יצליח (משלי כ"ח). שכיסוי החטא הוא כשאדם תולה חטאו בדבר אחר.
אמר איוב:אם כסיתי כאדם פשעי וגו' (איוב ל"א).

2. Apologizing

And the apology is also explained that it prevents the teshuva. If the sinner thinks that his apology will work, he will never regret or confess about it.

This is called "one who covers his rebellious sins." where Shelomo declared: One who covers his rebellious sins, will not succeed. The covering up of the sin is when he hangs his sin on some other circumstance.

בראשית ג׳:ט׳-י״ב

(ט) וַיִּקְרָ֛א ה' אֱלֹקים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה׃ (י) וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃ (יא) וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃ (יב) וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃

Genesis 3:9-12

(9) The LORD God called out to the man and said to him, “Where are you?” (10) He replied, “I heard the sound of You in the garden, and I was afraid because I was naked, so I hid.” (11) Then He asked, “Who told you that you were naked? Did you eat of the tree from which I had forbidden you to eat?” (12) The man said, “The woman You put at my side—she gave me of the tree, and I ate.”

שמואל א ט״ו:י״ט-כ״ד

(יט) וְלָ֥מָּה לֹא־שָׁמַ֖עְתָּ בְּק֣וֹל ה' וַתַּ֙עַט֙ אֶל־הַשָּׁלָ֔ל וַתַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י ה'׃ (ס) (כ) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֙עְתִּי֙ בְּק֣וֹל ה' וָאֵלֵ֕ךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֣נִי ה' וָאָבִ֗יא אֶת־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וְאֶת־עֲמָלֵ֖ק הֶחֱרַֽמְתִּי׃ (כא) וַיִּקַּ֨ח הָעָ֧ם מֵהַשָּׁלָ֛ל צֹ֥אן וּבָקָ֖ר רֵאשִׁ֣ית הַחֵ֑רֶם לִזְבֹּ֛חַ לַֽה' אֱלֹקיךָ בַּגִּלְגָּֽל׃ (כב) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַחֵ֤פֶץ לַֽה' בְּעֹל֣וֹת וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל ה' הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילִֽים׃ (כג) כִּ֤י חַטַּאת־קֶ֙סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן וּתְרָפִ֖ים הַפְצַ֑ר יַ֗עַן מָאַ֙סְתָּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר ה' וַיִּמְאָסְךָ֖ מִמֶּֽלֶךְ׃ (ס) (כד) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל־שְׁמוּאֵל֙ חָטָ֔אתִי כִּֽי־עָבַ֥רְתִּי אֶת־פִּֽי־ה' וְאֶת־דְּבָרֶ֑יךָ כִּ֤י יָרֵ֙אתִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וָאֶשְׁמַ֖ע בְּקוֹלָֽם׃

I Samuel 15:19-24

(19) Why did you disobey the LORD and swoop down on the spoil in defiance of the LORD’s will?” (20) Saul said to Samuel, “But I did obey the LORD! I performed the mission on which the LORD sent me: I captured King Agag of Amalek, and I proscribed Amalek, (21) and the troops took from the spoil some sheep and oxen—the best of what had been proscribed—to sacrifice to the LORD your God at Gilgal.” (22) But Samuel said: “Does the LORD delight in burnt offerings and sacrifices As much as in obedience to the LORD’s command? Surely, obedience is better than sacrifice, Compliance than the fat of rams. (23) For rebellion is like the sin of divination, Defiance, like the iniquity of teraphim. Because you rejected the LORD’s command, He has rejected you as king.” (24) Saul said to Samuel, “I did wrong to transgress the LORD’s command and your instructions; but I was afraid of the troops and I yielded to them.

שמואל ב י״ב:ז׳-י״ג

(ז) וַיֹּ֧אמֶר נָתָ֛ן אֶל־דָּוִ֖ד אַתָּ֣ה הָאִ֑ישׁ כֹּה־אָמַ֨ר ה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵ֗ל אָנֹכִ֞י מְשַׁחְתִּ֤יךָֽ לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֥י הִצַּלְתִּ֖יךָ מִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃ (ח) וָאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־בֵּ֣ית אֲדֹנֶ֗יךָ וְאֶת־נְשֵׁ֤י אֲדֹנֶ֙יךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וָאֶתְּנָ֣ה לְךָ֔ אֶת־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וִֽיהוּדָ֑ה וְאִ֨ם־מְעָ֔ט וְאֹסִ֥פָה לְּךָ֖ כָּהֵ֥נָּה וְכָהֵֽנָּה׃ (ט) מַדּ֜וּעַ בָּזִ֣יתָ ׀ אֶת־דְּבַ֣ר ה' לַעֲשׂ֣וֹת הָרַע֮ בעינו [בְּעֵינַי֒] אֵ֣ת אוּרִיָּ֤ה הַֽחִתִּי֙ הִכִּ֣יתָ בַחֶ֔רֶב וְאֶ֨ת־אִשְׁתּ֔וֹ לָקַ֥חְתָּ לְּךָ֖ לְאִשָּׁ֑ה וְאֹת֣וֹ הָרַ֔גְתָּ בְּחֶ֖רֶב בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ (י) וְעַתָּ֗ה לֹא־תָס֥וּר חֶ֛רֶב מִבֵּיתְךָ֖ עַד־עוֹלָ֑ם עֵ֚קֶב כִּ֣י בְזִתָ֔נִי וַתִּקַּ֗ח אֶת־אֵ֙שֶׁת֙ אוּרִיָּ֣ה הַחִתִּ֔י לִהְי֥וֹת לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ (ס) (יא) כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר ה' הִנְנִי֩ מֵקִ֨ים עָלֶ֤יךָ רָעָה֙ מִבֵּיתֶ֔ךָ וְלָקַחְתִּ֤י אֶת־נָשֶׁ֙יךָ֙ לְעֵינֶ֔יךָ וְנָתַתִּ֖י לְרֵעֶ֑יךָ וְשָׁכַב֙ עִם־נָשֶׁ֔יךָ לְעֵינֵ֖י הַשֶּׁ֥מֶשׁ הַזֹּֽאת׃ (יב) כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֣יתָ בַסָּ֑תֶר וַאֲנִ֗י אֶעֱשֶׂה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה נֶ֥גֶד כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וְנֶ֥גֶד הַשָּֽׁמֶשׁ׃ (ס) (יג) וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־נָתָ֔ן חָטָ֖אתִי לַֽה' (ס) וַיֹּ֨אמֶר נָתָ֜ן אֶל־דָּוִ֗ד גַּם־ה' הֶעֱבִ֥יר חַטָּאתְךָ֖ לֹ֥א תָמֽוּת׃

II Samuel 12:7-13

(7) And Nathan said to David, “That man is you! Thus said the LORD, the God of Israel: ‘It was I who anointed you king over Israel and it was I who rescued you from the hand of Saul. (8) I gave you your master’s house and possession of your master’s wives; and I gave you the House of Israel and Judah; and if that were not enough, I would give you twice as much more. (9) Why then have you flouted the command of the LORD and done what displeases Him? You have put Uriah the Hittite to the sword; you took his wife and made her your wife and had him killed by the sword of the Ammonites. (10) Therefore the sword shall never depart from your House—because you spurned Me by taking the wife of Uriah the Hittite and making her your wife.’ (11) Thus said the LORD: ‘I will make a calamity rise against you from within your own house; I will take your wives and give them to another man before your very eyes and he shall sleep with your wives under this very sun. (12) You acted in secret, but I will make this happen in the sight of all Israel and in broad daylight.’” (13) David said to Nathan, “I stand guilty before the LORD!” And Nathan replied to David, “The LORD has remitted your sin; you shall not die.

תהילים ל״ב:א׳-י״א

(א) לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה׃ (ב) אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב ה' ל֣וֹ עָוֺ֑ן וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּה׃ (ג) כִּֽי־הֶ֭חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י בְּ֝שַׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם׃ (ד) כִּ֤י ׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮ תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה׃ (ה) חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡ וַעֲוֺ֘נִ֤י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי אָמַ֗רְתִּי אוֹדֶ֤ה עֲלֵ֣י פְ֭שָׁעַי לַיהוָ֑ה וְאַתָּ֨ה נָ֘שָׂ֤אתָ עֲוֺ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה׃ (ו) עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד ׀ אֵלֶיךָ֮ לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א רַ֗ק לְ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ׃ (ז) אַתָּ֤ה ׀ סֵ֥תֶר לִי֮ מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה׃ (ח) אַשְׂכִּֽילְךָ֨ ׀ וְֽאוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי׃ (ט) אַל־תִּֽהְי֤וּ ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֮ אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין בְּמֶֽתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם בַּ֝֗ל קְרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ׃ (י) רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּה' חֶ֝֗סֶד יְסוֹבְבֶֽנּוּ׃ (יא) שִׂמְח֬וּ בַֽה' וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃

Psalms 32:1-11

(1) Of David. A maskil. Happy is he whose transgression is forgiven, whose sin is covered over. (2) Happy the man whom the LORD does not hold guilty, and in whose spirit there is no deceit. (3) As long as I said nothing, my limbs wasted away from my anguished roaring all day long. (4) For night and day Your hand lay heavy on me; my vigor waned as in the summer drought.Selah. (5) Then I acknowledged my sin to You; I did not cover up my guilt; I resolved, “I will confess my transgressions to the LORD,” and You forgave the guilt of my sin.Selah. (6) Therefore let every faithful man pray to You upon discovering [his sin], that the rushing mighty waters not overtake him. (7) You are my shelter; You preserve me from distress; You surround me with the joyous shouts of deliverance.Selah. (8) Let me enlighten you and show you which way to go; let me offer counsel; my eye is on you. (9) Be not like a senseless horse or mule whose movement must be curbed by bit and bridle; far be it from you! (10) Many are the torments of the wicked, but he who trusts in the LORD shall be surrounded with favor. (11) Rejoice in the LORD and exult, O you righteous; shout for joy, all upright men!