Like this? Login or create an account to build your own source sheet. אוהבים? התחברו או הרשמו כדי ליצור דף מקורות משלכם.
בס"ד
Source Sheet by ELI Talks
More info מידע נוסף
Created September 1, 2016 · 1315 Views נוצר 1 September, 2016 · 1315 צפיות
Based on a sheet by Alec Sarche מבוסס על דף מקורות מאת Alec Sarche

  1. (א) וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהוָֽה׃ (ב) וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃ (ג) וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ (ד) וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃ (ה) וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃ (ו) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃ (ז) הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ׃ (ח) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃ (ט) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃ (י) וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה׃
    (1) Now the man knew his wife Eve, and she conceived and bore Cain, saying, “I have gained a male child with the help of the LORD.” (2) She then bore his brother Abel. Abel became a keeper of sheep, and Cain became a tiller of the soil. (3) In the course of time, Cain brought an offering to the LORD from the fruit of the soil; (4) and Abel, for his part, brought the choicest of the firstlings of his flock. The LORD paid heed to Abel and his offering, (5) but to Cain and his offering He paid no heed. Cain was much distressed and his face fell. (6) And the LORD said to Cain, “Why are you distressed, And why is your face fallen? (7) Surely, if you do right, There is uplift. But if you do not do right Sin couches at the door; Its urge is toward you, Yet you can be its master.” (8) Cain said to his brother Abel … and when they were in the field, Cain set upon his brother Abel and killed him. (9) The LORD said to Cain, “Where is your brother Abel?” And he said, “I do not know. Am I my brother’s keeper?” (10) Then He said, “What have you done? Hark, your brother’s blood cries out to Me from the ground!
  2. (ג) וראה אמרו ב'בני האלוקים' 'להתיצב על יי' - בפעם ראשונה ושניה; אבל ה'שטן' - ואף על פי שבא בכללם ובתוכם בפעם ראשונה ושניה לא אמר בו בראשונה 'להתיצב' ובשניה אמר 'ויבוא גם השטן בתוכם להתיצב על יי'. והבן זה הענין והסתכל מה מאד נפלא וראה איך עלו בידי אלו הענינים כדמות נבואה והוא שענין 'להתיצב על יי' מורה על היותם נמצאים מוכרחים במצותו לעשות מה שירצהו - תבין זה ממאמר זכריה ב'ארבע מרכבות יוצאות' - אמר "ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ"; ומבואר הוא שאין יחס 'בני האלוקים' ויחס ה'שטן' במציאות יחס אחד אבל 'בני האלוקים' יותר קימים ויותר מתמידים והוא גם כן יש לו חלק אחד במציאות למטה מהם: ומנפלאות זה המשל גם כן - שהוא כאשר זכר שוט ה'שטן' בארץ בלבד ועשותו המעשים ההם באר שהוא נמנע מלשלוט על הנפש ושניתן לו שלטון על אלו הדברים הארציים כולם ונבדל בינו ובין הנפש - והוא אמרו "אך את נפשו שמור". וכבר בארתי לך שיתוף שם 'נפש' בלשוננו ושהוא נופל על הדבר הנשאר מן האדם אחר המות - והוא הדבר אשר אין ל'שטן' שלטון עליו: ואחר זכרי מה שזכרתי - שמע זה המאמר המועיל אשר זכרוהו ה'חכמים' שראויים להקרא 'חכמים' באמת אשר באר כל מסופק וגילה כל מכוסה והראה רוב 'סתרי תורה' - והוא אמרם ב'תלמוד' "אמר רבי שמעון בן לקיש הוא שטן - הוא יצר הרע - הוא מלאך המות" - כבר באר כל מה שזכרנוהו באור שלא יסופק על בעל שכל. וכבר התבאר לך שענין אחד בעצמו יכונה בשלושת השמות האלה ושכל הפעולות המיוחסות לכל אחד מאלו השלושה הם כולם פועל דבר אחד. וכן אעוד אמרו 'חכמי המשנה' הקדמונים "תנא יורד ומתעה עולה ומשטין נוטל רשות ונוטל נשמה". הנה כבר התבאר לך שאשר ראה דוד 'במראה הנבואה' בעת המגפה "וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים" - לא הראהו זה אלא להורות על ענין הענין ההוא בעצמו הוא הנאמר עליו גם כן 'במראה הנבואה' בחק מרי בני יהושע 'הכהן הגדול' "והשטן עומד על ימינו לשטנו" ואחר כן באר רחקו מאתו ית' באמרו "יגער יי בך השטן ויגער יי בך הבוחר בירושלים"; והוא אשר ראה בלעם גם כן 'במראה הנבואה' 'בדרך' באמרו לו "הנה אנוכי יצאתי לשטן": ודע ש'שטן' נגזר מגזרת "שטה מעליו ועבור" - רצוני לומר שהוא מענין הנטיה וסור מן הדבר - ומפני שהוא המטה מדרך האמת בלא ספק ויורנו בדרך הטעות והשגיגה - ועל הענין ההוא בעצמו גם כן נאמר "כי יצר לב האדם רע מנעוריו". וכבר ידעת פרסום זה הדעת בתורתנו - רצוני לומר 'יצר טוב ויצר רע' ואמרם "בשני יצריך". וכבר אמרו ש'יצר הרע' יתחדש בבן אדם בעת לדתו "לפתח חטאת רובץ" וכמו שאמרה התורה "מנעוריו" וש'יצר טוב' אמנם ימצא לו אחר שלמות שכלו - ולזה אמרו נקרא 'יצר הרע' - 'מלך גדול' ונקרא 'יצר טוב' - 'ילד מסכן וחכם' במשל הנשוא לגוף בן האדם והתחלף כוחותיו באמרו "עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו'". כל אלו הדברים נמצאים כתובים להם 'ז"ל' מפורסמים. - ואחר שבארו לנו ש'יצר הרע' הוא ה'שטן' והוא 'מלאך' בלא ספק - רצוני לומר שהוא גם כן יקרא 'מלאך' מפני שהוא בתוך 'בני האלוקים' - יהיה גם כן 'יצר טוב' 'מלאך' באמת; אם כן זה הענין המפורסם בדברי ה'חכמים ז"ל' שכל אדם נלוו אליו 'שני מלאכים' - אחד מימינו ואחד משמאלו - הם 'יצר טוב' ו'יצר רע'; ובבאור אמרו 'ז"ל' ב'גמרא שבת' בשני המלאכים האלה - אמרו "אחד טוב ואחד רע". וראה כמה גילה לנו זה המאמר מפליאות וכמה הסיר מדמיונות בלתי אמיתיות:

    (3) Now consider that the phrase, "to present themselves before the Lord," is used in reference to the sons of God, both the first and the second times, but in reference to the adversary, who appeared on either occasion among them and in their number, this phrase is not used the first time, whilst in his second appearance "the adversary also came among them to present himself before the Lord." Consider this, and see how very extraordinary it is!--These ideas presented themselves like an inspiration to me.--The phrase, "to present themselves before the Lord," implies that they are beings who are forced by God's command to do what He desires. This may be inferred from the words of the prophet Zechariah concerning the four chariots that came forth. He says: "And the angel answered and said to me, These four winds of the heavens come forth from presenting themselves before the Lord of the whole earth" (Zech. 6:5). It is clear that the relation of the sons of God to the Universe is not the same as that of the adversary. The relation of the sons of God is more constant and more permanent. The adversary has also some relation to the Universe, but it is inferior to that of the sons of God. It is also remarkable in this account that in the description of the adversary's wandering about on the earth, and his performing certain actions, it is distinctly stated that he has no power over the soul: whilst power has been given to him over all earthly affairs, there is a partition between him and the soul; he has not received power over the soul. This is expressed in the words, "But keep away from his soul" (Job. 2:6). I have already shown you the homonymous use of the term "soul" (nefesh) in Hebrew (Part I., chap. xli.). It designates that element in man that survives him; it is this Portion over which the adversary has no power.--After these remarks of mine listen to the following useful instruction given by our Sages, who in truth deserve the title of "wise men"; it makes clear that which appears doubtful, and reveals that which has been hidden, and discloses most of the mysteries of the Law. They said in the Talmud as follows: R. Simeon, son of Lakish, says: "The adversary (satan), evil inclination (yeẓer ha-ra’), and the angel of death, are one and the same being." Here we find all that has been mentioned by us in such a clear manner that no intelligent person will be in doubt about it. It has thus been shown to you that one and the same thing is designated by these three different terms, and that actions ascribed to these three are in reality the actions of one and the same agent. Again, the ancient doctors of the Talmud said: "The adversary goes about and misleads, then he goes up and accuses, obtains permission, and takes the soul." You have already been told that when David at the time of the plague was shown the angel "with the sword drawn in his hand stretched out over Jerusalem" (2 Sam. 24:17), it was done for the purpose of conveying a certain idea to him. The same idea was also expressed in the vision concerning the sins of the sons of Joshua, the high priest, by the words, "And the adversary stood on his right hand to accuse him" (Zech. 3:1). The vision then reveals that [the adversary] is far from God, and continues thus: "The Lord will rebuke thee, O adversary, the Lord who hath chosen Jerusalem win rebuke thee" (ibid. ver. 2). Balaam saw prophetically the same vision in his journey, addressing him with the words, "Behold I have come forth to be a hindrance to thee" (Num. 22:32). The Hebrew, satan, is derived from the same root as séteh, "turn away" (Prov. 4:15); it implies the notion of turning and moving away from a thing; he undoubtedly turns us away from the way of truth, and leads us astray in the way of error. The same idea is contained in the passage, "And the imagination of the heart of man is evil from his youth" (Gen. 8:21). The theory of the good and the evil inclinations (yeẓer ha-tob, ve-yeẓer ha-ra’) is frequently referred to in our religion. Our Sages also say, "Serve God with your good and your evil inclinations." (B. T. Ber. 57a.) They also say that the evil inclination we receive at our birth: for "at the door sin croucheth" (Gen. 4:7), as is distinctly said in the Law, "And the imagination of the heart of man is evil from his youth" (ibid. 8:21). The good inclination, however, comes when the mini is developed. In explaining the allegory representing the body of man and his different faculties, our Sages (B. T. Ned. 32b) said: "The evil inclination is called a great king, whilst the good inclination is a child, poor, though wise" (Eccles. 9:14). All these sayings of our Sages are contained in their writings, and are well known. According to our Sages the evil inclination, the adversary (satan), and the angel [of death], are undoubtedly identical; and the adversary being called "angel, "because he is among the sons of God, and the good inclination being in reality an angel, it is to the good and the evil inclinations that they refer in their well-known words, "Every person is accompanied by two angels, one being on his right side, one on his left." In the Babylonian Gemara (Shabbath 119b), they say distinctly of the two angels that one is good and one bad. See what extraordinary ideas this passage discloses, and how many false ideas it removes.

  3. Loading Media...
Made with the Sefaria Source Sheet Builder
www.sefaria.org/sheets
Add Highlight הוספת צבע להדגשה
Create New
Save שמירה