(כד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'
כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ
מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ.
(24) How great/many are Your works, O God!
In wisdom/chochmah You have made them all;
The earth is full of Your creatures.
(א) יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן. וְהוּא מַמְצִיא כָּל נִמְצָא. וְכָל הַנִּמְצָאִים מִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ וּמַה שֶּׁבֵּינֵיהֶם לֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא מֵאֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ:
(1) The foundation of foundations and firmest pillar of all wisdom is, To know that there is a First Being, that He caused all beings to be, and that all beings from heaven and earth, and from between them, could not be save for the truth of His Own Being.
(16) The heavens are the heavens of the Eternal; But the earth God has given to the children of Adam.
(ב) וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהילים מב ג) "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵל חָי". וּכְשֶׁמְּחַשֵּׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַצְמָן מִיָּד הוּא נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו וִיפַחֵד וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה שְׁפָלָה אֲפֵלָה עוֹמֶדֶת בְּדַעַת קַלָּה מְעוּטָה לִפְנֵי תְּמִים דֵּעוֹת. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהילים ח ד) "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ" (תהילים ח ה) "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ". וּלְפִי הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲנִי מְבָאֵר כְּלָלִים גְּדוֹלִים מִמַּעֲשֵׂה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פֶּתַח לַמֵּבִין לֶאֱהֹב אֶת הַשֵּׁם. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּעִנְיַן אַהֲבָה שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם:
(2) But how may one discover the way to love and fear Him? When man will reflect concerning His works, and His great and wonderful creatures,1But he must make thorough study. C. and will behold through them His wonderful, matchless and infinite wisdom, he will spontaneously be filled with love, praise and exaltation and become possessed of a great longing to know the Great Name, even as David said: "My soul thirsts for God, for the living God," (Ps. 42,2); and when he will think of all these matters,2Sifre, Deut. 6.5; Shabbat, 30–31. G. he will be taken aback in a moment and stricken with awe, and realize that he is an infinitesimal creature, humble and dark, standing with an insignificant and slight knowledge in the presence of the All Wise, as David said: "For when I see Thy heavens, the wonderful works of Thy fingers, of what use is man that Thou mayest remember him?" (Ibid. 8,4). And, in harmony with these matters, I elucidate great, general principles of the works of the Lord of the universe, so that they might serve as an opening for one who understands by which to love the Name, as some sages said on the subject of love: "Out of it thou wilt recognize the One who spoke, and the universe was called into existence."
(יב) בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ וּמַכִּיר כָּל הַבְּרוּאִים מִמַּלְאָךְ וְגַלְגַּל וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְיִרְאֶה חָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הַיְצוּרִים וְכָל הַבְּרוּאִים. מוֹסִיף אַהֲבָה לַמָּקוֹם וְתִצְמָא נַפְשׁוֹ וְיִכְמַהּ בְּשָׂרוֹ לֶאֱהֹב הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְיִירָא וְיִפְחַד מִשִּׁפְלוּתוֹ וְדַלּוּתוֹ וְקַלּוּתוֹ כְּשֶׁיַּעֲרִיךְ עַצְמוֹ לְאֶחָד מֵהַגּוּפוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַגְּדוֹלִים. וְכָל שֶׁכֵּן לְאַחַת מֵהַצּוּרוֹת הַטְּהוֹרוֹת הַנִּפְרָדוֹת מִן הַגְּלָמִים שֶׁלֹּא נִתְחַבְּרוּ בַּגּלֶם כְּלָל. וְיִמְצָא עַצְמוֹ שֶׁהוּא כִּכְלִי מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה רֵיק וְחָסֵר:
(12) When man contemplates concerning these things, and perceives all creatures, whether angel, sphere, or man the likeness of himself, and discovers the wisdom of the Holy One, blessed is He! in all beings of form and in all creatures, his love for the Omnipresent increases and his soul and body thirst and yearn to love Him, blessed is He! and, fear and terror, because of his own insignificance, shortcomings and levity seize him when comparing himself to one of the great and holy bodies, verily so to one of the pure forms, separated from bodies of clay, which never joined a body of clay. He then will find himself likened to a vessel full of shame and disgrace, empty and wanting.2Shabbat, 31b. G.
Stephen Hawking / A Brief History of Time (1988)
The whole history of science has been the gradual realization that events do not happen in an arbitrary manner, but that they reflect a certain underlying order, which may or may not be divinely inspired.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל / אורות, עמ' קיט, זרעונים א
צריך להראות את הדרך איך נכנסים אל הטרקלין - דרך השער. השער הוא האלוקות המתגלה בעולם בכל יופיו והדרו, בכל חי ורחש, בכל צמח ופרח, בכל גוי וממלכה, בים וגליו, בשפרירי שחק ובהדרת המאורות, בכשרונות כל שיח, ברעיונות כל סופר, בדמיונות כל משורר ובהגיונות כל חושב, בהרגשת כל מרגיש ובסערת גבורה של כל גיבור.
Rav Kuk
It is necessary to show how one may enter the palace: by the way of the gate. The gate is the divine dimension disclosed
in the world, in all its phenomena of beauty and grandeur, as manifested in every living thing, in every insect, in every
blooming plant and flower, in every nation and state, in the sea wits its turbulent waves, in the panorama of the skies, in
the talents of all creatures, in the thoughts of writers, the imagination of poets and the ideas of thinkers, in the feelings
of every sensitive spirit and in the heroic deeds of every person of valor.
בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך.
(1) At the time that the Holy One created the first man, He introduced him to every tree in the Garden of Eden, and said to him, ‘See how wonderful and pleasant these trees are. And all of this I have created for you; therefore take great care that you do not damage and destroy My world, for if you do there is no one else to put right what you have destroyed.’
הלא תראה - כי האלוק יתברך כשרצה להשלימנו ולתקן עניני המונינו בתורותיו המעשיות - אשר לא יתכן זה אלא אחר דעות שכליות תחלתם - השגתו ית' כפי יכלתנו - אשר לא יתכן זה אלא בחכמת האלוהות - ולא תגיע החכמה האלוקית ההיא אלא אחר חכמת הטבע, כי מדע הטבע תוחם את המדע האלוקי, וקודם לו בזמן הלימוד, כמו שהתבאר למי שעין בזה - ולזה שם פתיחת ספרו ית' ב'מעשה בראשית' אשר הוא חכמת הטבע כמו שבארנו
We must first form a conception of the Existence of the Creator according to our capabilities; that is, we must have a knowledge of Metaphysics. But this discipline can only be approached after the study of Physics: for the science of Physics borders on Metaphysics, and must even precede it in the course of our studies, as is clear to all who are familiar with these questions. Therefore the Almighty commenced Holy Writ with the description of the Creation, that is, with Physical Science; the subject being on the one hand most weighty and important, and on the other hand our means of fully comprehending those great problems being limited.
ולא יאבדו אפילו גרגיר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם מדיני המצוה.
[Tzaddikim] will not destroy even a mustard seed in the world and they are distressed at every ruination and spoilage they see; and if they are able to do any rescuing, they will save anything from destruction, with all their power.
יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא אמר ליה האי עד כמה שנין טעין אמר ליה עד שבעין שנין אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין אמר ליה האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי
One day, he was walking along the road when he saw a certain man planting a carob tree. Ḥoni said to him: This tree, after how many years will it bear fruit? The man said to him: It will not produce fruit until seventy years have passed. Ḥoni said to him: Is it obvious to you that you will live seventy years, that you expect to benefit from this tree? He said to him: That man himself found a world full of carob trees. Just as my ancestors planted for me, I too am planting for my descendants.
(א) בָּרֲכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־ה' ה' אֱ֭לֹקַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד ה֭וֹד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ׃ (ב) עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה׃ (ג) הַ֥מְקָרֶֽה בַמַּ֗יִם עֲֽלִיּ֫וֹתָ֥יו הַשָּׂם־עָבִ֥ים רְכוּב֑וֹ הַֽ֝מְהַלֵּ֗ךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ (ד) עֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּח֑וֹת מְ֝שָׁרְתָ֗יו אֵ֣שׁ לֹהֵֽט׃ (ה) יָֽסַד־אֶ֭רֶץ עַל־מְכוֹנֶ֑יהָ בַּל־תִּ֝מּ֗וֹט עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ (ו) תְּ֭הוֹם כַּלְּב֣וּשׁ כִּסִּית֑וֹ עַל־הָ֝רִ֗ים יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם׃ (ז) מִן־גַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְנוּס֑וּן מִן־ק֥וֹל רַֽ֝עַמְךָ֗ יֵחָפֵזֽוּן׃ (ח) יַעֲל֣וּ הָ֭רִים יֵרְד֣וּ בְקָע֑וֹת אֶל־מְ֝ק֗וֹם זֶ֤ה ׀ יָסַ֬דְתָּ לָהֶֽם׃ (ט) גְּֽבוּל־שַׂ֭מְתָּ בַּל־יַֽעֲבֹר֑וּן בַּל־יְ֝שׁוּב֗וּן לְכַסּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ (י) הַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַ֭עְיָנִים בַּנְּחָלִ֑ים בֵּ֥ין הָ֝רִ֗ים יְהַלֵּכֽוּן׃ (יא) יַ֭שְׁקוּ כָּל־חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י יִשְׁבְּר֖וּ פְרָאִ֣ים צְמָאָֽם׃ (יב) עֲ֭לֵיהֶם עוֹף־הַשָּׁמַ֣יִם יִשְׁכּ֑וֹן מִבֵּ֥ין עֳ֝פָאיִ֗ם יִתְּנוּ־קֽוֹל׃ (יג) מַשְׁקֶ֣ה הָ֭רִים מֵעֲלִיּוֹתָ֑יו מִפְּרִ֥י מַ֝עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ׃ (יד) מַצְמִ֤יחַ חָצִ֨יר ׀ לַבְּהֵמָ֗ה וְ֭עֵשֶׂב לַעֲבֹדַ֣ת הָאָדָ֑ם לְה֥וֹצִיא לֶ֝֗חֶם מִן־הָאָֽרֶץ׃ (טו) וְיַ֤יִן ׀ יְשַׂמַּ֬ח לְֽבַב־אֱנ֗וֹשׁ לְהַצְהִ֣יל פָּנִ֣ים מִשָּׁ֑מֶן וְ֝לֶ֗חֶם לְֽבַב־אֱנ֥וֹשׁ יִסְעָֽד׃ (טז) יִ֭שְׂבְּעוּ עֲצֵ֣י ה' אַֽרְזֵ֥י לְ֝בָנ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע׃ (יז) אֲשֶׁר־שָׁ֭ם צִפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ חֲ֝סִידָ֗ה בְּרוֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ׃ (יח) הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃ (יט) עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמוֹעֲדִ֑ים שֶׁ֝֗מֶשׁ יָדַ֥ע מְבוֹאֽוֹ׃ (כ) תָּֽשֶׁת־חֹ֭שֶׁךְ וִ֣יהִי לָ֑יְלָה בּֽוֹ־תִ֝רְמֹ֗שׂ כָּל־חַיְתוֹ־יָֽעַר׃ (כא) הַ֭כְּפִירִים שֹׁאֲגִ֣ים לַטָּ֑רֶף וּלְבַקֵּ֖שׁ מֵאֵ֣ל אָכְלָֽם׃ (כב) תִּזְרַ֣ח הַ֭שֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפ֑וּן וְאֶל־מְ֝עוֹנֹתָ֗ם יִרְבָּצֽוּן׃ (כג) יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפָעֳל֑וֹ וְֽלַעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי־עָֽרֶב׃ (כד) מָֽה־רַבּ֬וּ מַעֲשֶׂ֨יךָ ׀ ה' כֻּ֭לָּם בְּחָכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃ (כה) זֶ֤ה ׀ הַיָּ֥ם גָּדוֹל֮ וּרְחַ֪ב יָ֫דָ֥יִם שָֽׁם־רֶ֭מֶשׂ וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר חַיּ֥וֹת קְ֝טַנּ֗וֹת עִם־גְּדֹלֽוֹת׃ (כו) שָׁ֭ם אֳנִיּ֣וֹת יְהַלֵּכ֑וּן לִ֝וְיָתָ֗ן זֶֽה־יָצַ֥רְתָּ לְשַֽׂחֶק־בּֽוֹ׃ (כז) כֻּ֭לָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן לָתֵ֖ת אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ (כח) תִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם יִלְקֹט֑וּן תִּפְתַּ֥ח יָֽ֝דְךָ֗ יִשְׂבְּע֥וּן טֽוֹב׃ (כט) תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן וְֽאֶל־עֲפָרָ֥ם יְשׁוּבֽוּן׃ (ל) תְּשַׁלַּ֣ח ר֭וּחֲךָ יִבָּרֵא֑וּן וּ֝תְחַדֵּ֗שׁ פְּנֵ֣י אֲדָמָֽה׃ (לא) יְהִ֤י כְב֣וֹד ה' לְעוֹלָ֑ם יִשְׂמַ֖ח ה' בְּמַעֲשָֽׂיו׃ (לב) הַמַּבִּ֣יט לָ֭אָרֶץ וַתִּרְעָ֑ד יִגַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃ (לג) אָשִׁ֣ירָה לַה' בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵאלֹקַ֣י בְּעוֹדִֽי׃ (לד) יֶעֱרַ֣ב עָלָ֣יו שִׂיחִ֑י אָ֝נֹכִ֗י אֶשְׂמַ֥ח בַּה' (לה) יִתַּ֤מּוּ חַטָּאִ֨ים ׀ מִן־הָאָ֡רֶץ וּרְשָׁעִ֤ים ׀ ע֤וֹד אֵינָ֗ם בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־ה' הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
(1) Bless the LORD, O my soul; O LORD, my God, You are very great; You are clothed in glory and majesty, (2) wrapped in a robe of light; You spread the heavens like a tent cloth. (3) He sets the rafters of His lofts in the waters, makes the clouds His chariot, moves on the wings of the wind. (4) He makes the winds His messengers, fiery flames His servants. (5) He established the earth on its foundations, so that it shall never totter. (6) You made the deep cover it as a garment; the waters stood above the mountains. (7) They fled at Your blast, rushed away at the sound of Your thunder, (8) —mountains rising, valleys sinking— to the place You established for them. (9) You set bounds they must not pass so that they never again cover the earth. (10) You make springs gush forth in torrents; they make their way between the hills, (11) giving drink to all the wild beasts; the wild asses slake their thirst. (12) The birds of the sky dwell beside them and sing among the foliage. (13) You water the mountains from Your lofts; the earth is sated from the fruit of Your work. (14) You make the grass grow for the cattle, and herbage for man’s labor that he may get food out of the earth— (15) wine that cheers the hearts of men oil that makes the face shine, and bread that sustains man’s life. (16) The trees of the LORD drink their fill, the cedars of Lebanon, His own planting, (17) where birds make their nests; the stork has her home in the junipers. (18) The high mountains are for wild goats; the crags are a refuge for rock-badgers. (19) He made the moon to mark the seasons; the sun knows when to set. (20) You bring on darkness and it is night, when all the beasts of the forests stir. (21) The lions roar for prey, seeking their food from God. (22) When the sun rises, they come home and couch in their dens. (23) Man then goes out to his work, to his labor until the evening. (24) How many are the things You have made, O LORD; You have made them all with wisdom; the earth is full of Your creations. (25) There is the sea, vast and wide, with its creatures beyond number, living things, small and great. (26) There go the ships, and Leviathan that You formed to sport with. (27) All of them look to You to give them their food when it is due. (28) Give it to them, they gather it up; open Your hand, they are well satisfied; (29) hide Your face, they are terrified; take away their breath, they perish and turn again into dust; (30) send back Your breath, they are created, and You renew the face of the earth. (31) May the glory of the LORD endure forever; may the LORD rejoice in His works! (32) He looks at the earth and it trembles; He touches the mountains and they smoke. (33) I will sing to the LORD as long as I live; all my life I will chant hymns to my God. (34) May my prayer be pleasing to Him; I will rejoice in the LORD. (35) May sinners disappear from the earth, and the wicked be no more. Bless the LORD, O my soul. Hallelujah.
"מה רבו מעשיך ה' "! יש לך בריות גדלות בים ויש לך בריות גדלות ביבשה, שבים - אילמלי עולות ביבשה מיד מתות, שביבשה - אילמלי יורדות לים מיד מתות; יש לך בריות גדלות באור, ויש לך בריות גדלות באויר, שבאור - אילמלי עולות לאויר מיד מתות, שבאויר - אילמלי יורדות לאור מיד מתות; מה רבו מעשיך ה' "
יתברך וישתבח שמו של מלך מלכי המלכים שהוא מלך על כל מלכי הארץ, אדון ומושל על כל יושבי תבל, כסאו שמי השמים, והארץ הדום רגליו, שנאמר כה אמר ה׳ השמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיה ס״ו), מלכותו במרום וממשלתו בעומק, מעשה כל העולם גלוי לפניו ותעלומות כל גבר פרושים לנגדו, דרכי כל אדם הוא חוקר, ומצעדי כל חי הוא בוחן, וסתרי כליות הוא יודע, ורזי לבבות הוא מבין, וכל מחשבות חשובין לו, וכל נסתרות גלויות לפניו, אין תעלומות לפני כסאו ואין נסתר מנגד עיניו, כל רז ורז הוא סודר, וכל דבר ודבר מבין.
Rav Kuk / Orot HaKodesh (1981) 1: 405-6
All this sublime reality is in truth nothing but refractions of Hashsem’s being, sparks of divinity. Genuine science teaches us the unity of the world of body and soul, of imagination and reason of the lowly and the exalted. This truth far transcends the limited findings of the scholarly disciplines which man has designed to illuminate and clarify the world, we can not make any distinction between various levels of being there difference is merely that of degree. Kabalah teaches that the world of the senses is a shell while the real essence of things is the divine spark that dwells within everything. Ultimately man can grasp reality and perceive truth only through the non rational faculty of his inner vision and the power of his imagination. Every spark carries the seed of infinity. by being grounded in Hashem every thing or event even the most trivial mirrors Hashem. The first sin was caused by man attributing autonomy to himself this was connected to the snake saying lashon Harah about Hashem. REUNION WITH HASHEM IS MANS ULTIMATE GOAL. All creatures are fragments of the one world soul which is the source of all being and orders the world with wisdom.
Carl Sagan / The Demon-Haunted World: Science as a Candle in the Dark
Science is not only compatible with spirituality; it is a profound source of spirituality. When we recognize our place in an immensity of light‐years and in the passage of ages, when we grasp the intricacy, beauty, and subtlety of life, then that soaring feeling, that sense of elation and humility combined, is surely spiritual. So are our emotions in the presence of great art or music or literature, or acts of exemplary selfless courage such as those of Mohandas Gandhi or Martin Luther King, Jr. The notion that science and spirituality are somehow mutually exclusive does a disservice to both (The Demon-Haunted World: Science as a Candle in the Dark)
Abraham Joshua Heschel
Awe is more than an emotion; it is a way of understanding, insight into a meaning greater than ourselves. The beginning of awe is wonder, and the beginning of wisdom is awe. Awe is an intuition for the dignity of all things, a realization that things not only are what they are but also stand, however remotely, for something supreme. Awe is a sense for transcendence, for the reference everywhere to mystery beyond all things. It enables us to perceive in the world intimations of the divine, to sense in small things the beginning of infinite significance, to sense the ultimate in the common and the simple: to feel in the rush of the passing the stillness of the eternal. What we cannot comprehend by analysis, we become aware of in awe.