מד) בְּנֵ֣י אָשֵׁר֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַבְּרִיעִֽי׃ (מה) לִבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה לְחֶ֕בֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶבְרִ֑י לְמַ֨לְכִּיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַמַּלְכִּיאֵלִֽי׃ (מו) וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח׃ (מז) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־אָשֵׁ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃
(44) The descendants of Asher according to their families: of Imnah, the family of the Imnites; of Ishvi, the family of the Ishvites; of Beriah, the family of the Beriites. (45) Of the sons of Beriah: of Heber, the family of the Heberites; of Malchiel, the family of the Malchielites. (46) And the name of the daughter of Asher was Serah. (47) These are the families of the sons of Asher according to those that were numbered of them, fifty and three thousand and four hundred.
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יג עמוד א
ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור? אמרו: סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, הלך משה אצלה, אמר לה: כלום את יודעת היכן יוסף קבור? אמרה לו: ארון של מתכת עשו לו מצרים וקבעוהו בנילוס הנהר, כדי שיתברכו מימיו. הלך משה ועמד על שפת נילוס, אמר לו: יוסף, יוסף, הגיע העת שנשבע הקדוש ברוך הוא שאני גואל אתכם, והגיעה השבועה שהשבעת את ישראל, אם אתה מראה עצמך - מוטב, אם לאו - הרי אנו מנוקין משבועתך, מיד צף ארונו של יוסף.
Talmud Bavli, Sotah, 13a
How did Moshe know where Yosef was buried? They said: “Serach bat Asher remains from that generation.” Moshe went to her and said: “Do you know where Yosef is buried?” She said: “The Egyptians buried him in an iron casket and placed it in the Nile so that its waters become blessed.” Moshe went and stood at the banks of the Nile. He said: “Yosef, Yosef, the time has come that the Holy One, blessed be He, swore that He would redeem them. The time has also come for the oath that Israel swore (to bury Yosef in the land of Israel). If you show yourself, well and good. If not, we are free from your oath.” Immediately, Yosef’s casket floated to the surface.
(ג) מנין היה משה יודע היכן יוסף קבור אמרו סרח בת אשר [היתה באותו הדור הלכה ואמרה לו למשה בנילוס נהר] יוסף קבור שעשו לו מצרים שפודין של מתכת וחברום בבעץ [והלך] משה ועמד על נילוס נהר ואמר יוסף יוסף הגיעה [שעה] שהקב"ה גואל את ישראל הרי שכינה מעוכבת לך וישראל מתעכבין לך וענני כבוד מתעכבין לך אם אתה מגלה א"ע מוטב ואם לאו נקיים אנו משבועה שהשבעת את אבותינו מיד צף ארונו של יוסף לשפת ונטלו משה ובא לו ואל תתמה שהרי הוא אומר (מלכים ב ו) ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל וגו' ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל והלא דברים ק"ו ומה אלישע תלמידו של אליהו ואליהו תלמידו של משה [כך הציף הברזל] משה רבו של אליהו רבו של אלישע על אחת כמה וכמה יש אומרים בקברות מלכים יוסף [היה] קבור והלך משה ועמד על [קברות המלכים] ואמר יוסף יוסף הגיעה שעה שהקב"ה גואל את ישראל [הרי שכינה מעכבת לך וישראל מעוכבין לך וענני כבוד מעוכבין לך] אם אתה מגלה [את] עצמך מוטב ואם לאו נקיים [אנחנו משבועה אשר השבעת את אבותינו מיד הקיץ ארונו של יוסף ונטלו משה ובא לו] והיו שני ארונות מהלכין אחד ארון קודש [וארון] של מת והיו [כל] עוברין ושבין אומרין מה טיבן של שני ארונות הללו [אמרו להם] אחד ארון קודש ואחד של מת אמרו להם וכי אפשר לארון קודש להלוך עם ארונו של מת. א"ל מת שבארון זה קיים מה שכתוב ומונח בארון קודש זה.
(3) How did Moses know where Joseph had been buried? They said: Serakh daughter, of Asher was of the same generation, and she went and said to Moses: "In the Nile River, Joseph is buried. And the Egyptians made for him metal skewers and affixed them with wood." Moses went and stood at the Nile River and said, "Joseph, the time has come for the Holy Blessed One to redeem Israel. Behold, the Shekhina is delayed for you, and the Israelites are delayed for you, and the clouds of glory are delayed for you. If you reveal yourself, good (okay!), and if not, we are cleansed of the oath which you have sworn upon our fathers." Then the coffin of Joseph floated to the surface and Moses took hold of it and went.
שמות ד, כ"ח-ל"א
(כח) ויגד משה לאהרן את כל דברי ה' אשר שלחו ואת כל האותת אשר צוהו: (כט) וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל: (ל) ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו:
פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מז
וכשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם הלכו אצל סרח בת אשר אמרו לה בא אדם אחד אצלנו ועשה אותות לעינינו כך וכך, אמרה להם אין באותו ממש, אמרו לה והרי אמ' פקוד יפקוד אלהים אתכם, אמרה להם הוא האיש העתיד לגאול את ישראל ממצרים, שכן שמעתי מאבא פ"א פ"א פקוד יפקוד, מיד האמינו העם באלהיהם ובשלוחו,
שנ' ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את עמו (שמות ד,ל"א)
Shmot 4:28-31
(28) Moshe told Aharon over all the Lord's words with which He sent him, and of all the signs that He had instructed him [at mareh hasneh]. (29) Moshe and Aharon went and gathered all the elders of the children of Israel. (30) Aharon spoke all the words which the Lord had spoken to Moshe and performed the signs in the presence of the people. (31) The nation believed and listened because G-d remembered His people.
Pirkei D'Rabbi Eliezer (Higer) - "Horev" Ch. 47
And when Moshe and Aharon came to the Elders of Israel and made the signs before their eyes, they went to Serach bat Asher and said to her: "A man has come before us with these signs."
She said: "There is nothing to that man."
They said: "He said: G-d will remember you."
She said: "He is the the man who will bring Yisrael out of Egypt, for I heard from my father 'Peh Peh Pakod Yifkod' [are the magic words]."
They immediately believed in their G-d and His [sic] emissary as it says: "The nation believed and listened because G-d remembered His [sic] people." (Shmot 4:31)