שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז אמר אחד מהם אני אקניטנו אותו היום ע"ש היה והלל חפף את ראשו הלך ועבר על פתח ביתו אמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שאין להם חיות פקחות הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות אמר לו בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין החולות הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו א"ל בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין בצעי המים אמר לו שאלות הרבה יש לי לשאול ומתירא אני שמא תכעוס נתעטף וישב לפניו א"ל כל שאלות שיש לך לשאול שאל א"ל אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל א"ל הן א"ל אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל א"ל בני מפני מה א"ל מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז א"ל הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד: ת"ר מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו כמה תורות יש לכם אמר לו שתים תורה שבכתב ותורה שבעל פה א"ל שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך גיירני ע"מ שתלמדני תורה שבכתב גער בו והוציאו בנזיפה בא לפני הלל גייריה יומא קמא א"ל א"ב ג"ד למחר אפיך ליה א"ל והא אתמול לא אמרת לי הכי א"ל לאו עלי דידי קא סמכת דעל פה נמי סמוך עלי: שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור. שוב מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש ושמע קול סופר שהיה אומר (שמות כח, ד) ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד אמר הללו למי אמרו לו לכהן גדול אמר אותו נכרי בעצמו אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול בא לפני שמאי אמר ליה גיירני על מנת שתשימני כהן גדול דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה א"ל כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות לך למוד טכסיסי מלכות הלך וקרא כיון שהגיע (במדבר א, נא) והזר הקרב יומת אמר ליה מקרא זה על מי נאמר א"ל אפי' על דוד מלך ישראל נשא אותו גר קל וחומר בעצמו ומה ישראל שנקראו בנים למקום ומתוך אהבה שאהבם קרא להם (שמות ד, כב) בני בכורי ישראל כתיב עליהם והזר הקרב יומת גר הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה בא לפני שמאי א"ל כלום ראוי אני להיות כהן גדול והלא כתיב בתורה והזר הקרב יומת בא לפני הלל א"ל ענוותן הלל ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד אמרו קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה: אמר ר"ל מאי דכתיב (ישעיהו לג, ו) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפ"ה (ישעיהו לג, ו) יראת ה' היא אוצרו אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפו"ר צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר ואפ"ה אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעלייה הלך והעלה לו א"ל עירבת לי בהן קב חומטון א"ל לאו א"ל מוטב אם לא העליתה תנא דבי ר"י מערב אדם קב חומטון בכור של תבואה ואינו חושש: אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בו
Who bet with each other and said, "Anyone who can go and make Hillel annoyed, he may take four hundred zuzim." One of them said, "I shall annoy him." That very day was the eve of the Sabbath, and Hillel was bathing his head. He went and passed by the opening of his home and said, "Is Hillel here? Is Hillel here?" He wrapped himself [in a towel] and exited to meet him. He said to him, "My son, what is your request?" He said to him, "I have a question to ask." He said to him, "Ask, my son, ask." [He asked,] "What is the reason that the Babylonians heads are wide?" He said to him, "My son, you are asking a great question. It is because they do not have intelligent midwives [and so the heads do not come out correctly]." He went and waited an hour. He came back and said, "Is Hillel here? Is Hillel here?" He wrapped himself [in a towel] and went out to greet him. He said to him, "My son, what is your request?" He said to him, "I have a question to ask." He said to him, "Ask, my son, ask." [He asked,] "What is the reason that the Ethiopians' eyes are bleary?" He said to him, "My son, a big question you have asked. It is because the live surrounded by sand [which reflects sun into their eyes]." He went and waited an hour. He returned and said, "Is Hillel here? Is Hillel here?" He wrapped himself [in a towel] and went out to meet him. He said to him, "My son, what is your request?" He said to him, "I have a question to ask." He said to him, "Ask, my son, ask." [He asked,] "What is the reason that the Africans have wide feet?" He said to him, "My son, a big question you have asked. It is because the live between the bays." He said to him, "I have many questions to ask, but I will forgo them, so that you may not get mad." He wrapped himself up and sat before him. He said to him, "All the questions that you have to ask, ask." He said to him, "Are you the Hillel that they call the prince of Israel?" He said to him, "Yes." He said to him, "If you are him, then I wish that there will not be many in Israel like you!" He said to him, "My son, for what reason?" He said to him, "For because of you, I lost four-hundred zuz!" He said to him, "Be careful with your spirit like Hillel, whom you lost because of him four-hundred zuz, because even for four-hundred zuz, Hillel will not get angry." It was taught in a baraita that a non-Jew came before Shammai and asked him, "How many Torahs do you have?" Shammai responded, "Two, the Written Torah and the Oral Torah." The non-Jew said, "I believe in the Written Torah, but not in the Oral Torah. Convert me and teach me only the Written Torah." Shammai berated the non-Jew and chased him out The non-Jew came before Hillel and Hillel converted him. One day Hillel taught him the alef-bet, and the next day he switched the names of the letters. He said to Hillel, "Didn't you teach me the opposite yesterday?" Hillel responded, "Just as you trust me in the instruction of letters, so to you must trust me in the instruction of the oral Torah." Another time a non-Jew came before Shammai and said, "I will convert if you can teach me the entire Torah while I stand on one foot." Shammai pushed the non-Jews aside with the ruler that was in his hand. The non-Jew came before Hillel and Hillel converted him saying, "What is hateful to you, do not do to your neighbor, that is the entire Torah, the rest is just commentary, now go and study." Another time a non-Jew was passing behind the Beit Midrash and hear the voice of the sofer who was saying, "These are the garments you shall make , a breastplate, and an ephod" (Exodus 28:4) The non-Jews asked, "Who are these garments for?" The sofer responded, "For the Cohen Gadol." The same non-Jews said to himself, "I will go and convert so that they will make me the Cohen Gadol." The non-Jew came before Shammai and said, "Convert me on the condition that you make me Cohen Gadol." Shammai pushed him aside with the ruler that was in his hand. The non-Jew came before Hillel, and Hillel converted him. Hillel said to him, "We cannot anoint someone unless they learn the ceremonies of kingship, go and learn the ceremonies of kingship." The new convert went and learned the ceremonies of kingship. When he arrived at the verse, "and the common man that draweth nigh shall be put to death" (Numbers 1:51), he asked, "Who is this verse speaking about?" Hillel answered him, "It's even relevant to David, King of Israel." The new convert made himself a "kal v'chomer": Israel are called Children of God, and out of God's love for them, they are called the first born children of God. If even in regards to them it is said, "and the common man that draweth nigh shall be put to death..." how much more so for me who comes to the Jewish people with his staff and bag. He came before Shammai and told him: "How could I have ever qualified to be a high priest? The Torah states: 'and the common man that draweth nigh shall be put to death'" He came before Hillel and told him: "You are humble Hillel, may blessings rest on your head for moving me under the wings of the divine presence." Eventually the three [converts] happened to meet somewhere and said: "Shammai's strictness would have killed us. Hillel's humility brought us under the wings of the divine presence." When a man is brought before the [heavenly] court he is asked: "Were you trustworthy in business? Did you set time for Torah [study]? Did you try to have kids? Did you hope for the Messiah? Did you argue intelligently? Did you understand things based on other things?" They taught in the study hall of Rabbi Yehuda: Said Rabba Bar Rav Huna:
There are three signs of this nation (The Jewish People) - [They are] merciful, bashful, and doers of kindness...
לאהוב כל אחד מישראל אהבת נפש, כלומר שנחמול על ישראל ועל ממונו כמו שאדם חומל על עצמו וממונו, שנאמר ]ויקרא י“ט, י“ח[ ואהבת לרעך כמוך
Sefer HaChinuch, Mitzvah 243
To love each member of Israel with a “soul love,” i.e. that one should have compassion for a Jew and his property just as one has compassion for himself and his own property. As the verse states, “And you shall love your fellow as you love yourself” (Vayikra 19:18).
ודיני מצוה זו כלולים הם בתוך המצוה, שכלל הכל הוא שיתנהג האדם עם חבירו כמו שיתנהג עם עצמו, לשמור ממונו ולהרחיק ממנו כל נזק, ואם יספר עליו דברים יספרם לשבח ויחוס על כבודו ולא יתכבד בקלונו, וכמו שאמרו זכרונם לברכה ]ירושלמי חגיגה פ“ב ה“א[ המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא. והמתנהג עם חבירו דרך אהבה ושלום ורעות ומבקש תועלתם ושמח בטובם, עליו הכתוב אומר ]ישעיהו מ“ט, ג‘[ ישראל אשר בך אתפאר:
Sefer HaChinuch, Mitzvah 243
The elements included in this mitzvah follow the general principle that one should treat another person in the way he would treat himself, e.g. protecting his property, preventing him from being harmed, speaking only well of him, respecting him, and certainly not glorifying oneself at his expense. The Sages have said regarding this last point, “One who glorifies himself at the expense of his fellow has no share in the World to Come.” Whereas, one who behaves with others in a loving and peaceful manner fulfills the verse, “Israel, by whom I am glorified.”
שורש המצוה ידוע, כי כמו שיעשה הוא בחבירו כן יעשה חבירו בו, ובזה יהיה שלום בין הבריות:
Sefer HaChinuch, Mitzvah 243
The basis for this mitzvah is well known, namely that a person will respond in kind to the way that he is treated. Fulfilling this mitzvah can bring peace to all living beings.
(ו) יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:
(6) Yehoshua ben Perachiah and Nitai of Arbel received from them. Yehoshua ben Perachia says, "Make for yourself a mentor, acquire for yourself a friend and judge every person as meritorious."
(ד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ. הִלֵּל אוֹמֵר, אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאִפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה:
(4) He was accustomed to say: Make His [God's] will like your will, so that He will make your will like His will. Nullify your will to His will, so that He will nullify the will of others to your will. Hillel says: Do not separate yourself from the congregation. Do not believe in yourself until the day of your death. Do not judge your fellow until you come to his place. Do not say something that cannot be heard, for in the end it will be heard. Do not say, "When I will be available I will study [Torah]," lest you never become available.