life after death

Don't miss an episode! Subscribe to the Madlik podcast: Spotify | Apple Podcasts | Google Podcasts

and Join Madlik on Clubhouse this Thursday at 1:00pm Eastern so you can participate in our weekly live discussion of the Parsha

(א) וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו׃ (ב) כִּ֚י אִם־לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ וּלְבִתּ֖וֹ וּלְאָחִֽיו׃ (ג) וְלַאֲחֹת֤וֹ הַבְּתוּלָה֙ הַקְּרוֹבָ֣ה אֵלָ֔יו אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָיְתָ֖ה לְאִ֑ישׁ לָ֖הּ יִטַּמָּֽא׃ (ד) לֹ֥א יִטַּמָּ֖א בַּ֣עַל בְּעַמָּ֑יו לְהֵ֖חַלּֽוֹ׃ (ה) לֹֽא־[יִקְרְח֤וּ] (יקרחה) קׇרְחָה֙ בְּרֹאשָׁ֔ם וּפְאַ֥ת זְקָנָ֖ם לֹ֣א יְגַלֵּ֑חוּ וּבִ֨בְשָׂרָ֔ם לֹ֥א יִשְׂרְט֖וּ שָׂרָֽטֶת׃ (ו) קְדֹשִׁ֤ים יִהְיוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ שֵׁ֖ם אֱלֹהֵיהֶ֑ם כִּי֩ אֶת־אִשֵּׁ֨י ה' לֶ֧חֶם אֱלֹהֵיהֶ֛ם הֵ֥ם מַקְרִיבִ֖ם וְהָ֥יוּ קֹֽדֶשׁ׃ (ז) אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי־קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לֵאלֹקָֽיו׃ (ח) וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹקֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י ה' מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ (ט) וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת־אָבִ֙יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ {ס} (י) וְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵאֶחָ֜יו אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ וּמִלֵּ֣א אֶת־יָד֔וֹ לִלְבֹּ֖שׁ אֶת־הַבְּגָדִ֑ים אֶת־רֹאשׁוֹ֙ לֹ֣א יִפְרָ֔ע וּבְגָדָ֖יו לֹ֥א יִפְרֹֽם׃ (יא) וְעַ֛ל כׇּל־נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא׃ (יב) וּמִן־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א יֵצֵ֔א וְלֹ֣א יְחַלֵּ֔ל אֵ֖ת מִקְדַּ֣שׁ אֱלֹקָ֑יו כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת אֱלֹקָ֛יו עָלָ֖יו אֲנִ֥י ה'׃ (יג) וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח׃ (יד) אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם־בְּתוּלָ֥ה מֵעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה׃ (טו) וְלֹֽא־יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י ה' מְקַדְּשֽׁוֹ׃ {ס}

(1) God said to Moses: Speak to the priests, the sons of Aaron, and say to them: None shall defile himself for any [dead] person among his kin, (2) except for the relatives that are closest to him: his mother, his father, his son, his daughter, and his brother; (3) also for a virgin sister, close to him because she has not become someone’s [wife], for her he may defile himself. (4) But he shall not defile himself as a kinsman by marriage, and so profane himself. (5) They shall not shave smooth any part of their heads, or cut the side-growth of their beards, or make gashes in their flesh. (6) They shall be holy to their God and not profane the name of their God; for they offer God’s offerings by fire, the food of their God, and so must be holy. (7) They shall not take [into their household as their wife] a woman defiled by harlotry, nor shall they take one divorced from her husband. For they are holy to their God (8) and you must treat them as holy, since they offer the food of your God; they shall be holy to you, for I ה' who sanctify you am holy. (9) When the daughter of a priest defiles herself through harlotry, it is her father whom she defiles; she shall be put to the fire. (10) The priest who is exalted above his fellows, on whose head the anointing oil has been poured and who has been ordained to wear the vestments, shall not bare his head or rend his vestments. (11) He shall not go in where there is any dead body; he shall not defile himself even for his father or mother. (12) He shall not go outside the sanctuary and profane the sanctuary of his God, for upon him is the distinction of the anointing oil of his God, Mine יהוה’s. (13) He may take [into his household as his wife] only a woman who is a virgin. (14) A widow, or a divorced woman, or one who is degraded by harlotry—such he may not take. Only a virgin of his own kin may he take as his wife— (15) that he may not profane his offspring among his kin, for I ה' have sanctified him.

(כז) וְאִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּֽי־יִהְיֶ֨ה בָהֶ֥ם א֛וֹב א֥וֹ יִדְּעֹנִ֖י מ֣וֹת יוּמָ֑תוּ בָּאֶ֛בֶן יִרְגְּמ֥וּ אֹתָ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ {פ}

(27) A man or a woman who has a ghost or a familiar spirit shall be put to death; they shall be pelted with stones—and they shall retain the bloodguilt.

אמור אל הכהנים. מה כתיב למעלה מן הענין, ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני וגו' (ויקרא כ כז), זש"ה וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים (ישעיה ח יט), אמר הקב"ה לישראל אם יאמרו אליכם דרשו אל האובות, והניחו אלקים שבשמים, אמרו להם הלא עם [אל]אלהיו ידרוש (שם), כשם שאמר אליהו לאחזיהוהמבלי אין אלקים בישראל וגו' (מ"ב א ג), למה לנו להניח לחי העולמים, וה' אלקים אמת [הוא אלקים חיים ומלך עולם] (ירמיה י י), וכתיב ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים (דברים ד ד), לפיכך נדרוש באלקים חיים, אבל [אלוה] אומות העולם מתים, כמוהם יהיו עושיהם (תהלים קטו ח), מה כתיב אחריו לתורה ולתעודה [אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר] (ישעיה ח כ), ר' יוחנן ור' לקיש, ר' יוחנן אמר אמר הקב"ה אם לא יאמרו כדבר הזה לאומות העולם אשר אין להם שחר, [ור' לקיש אומר אשר אין לו שחר] האובות והידעונים על עצמם אינן מעלים את השחר, שהם נתונין באופל, וכל שכן על אומות העולם, ואם תאמר ממי נדרוש, הרי הוא אומר, ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט וגו' על פי התורה אשר יורוך (דברים יז ט יא).

Another interpretation (of Lev. 21:1): SPEAK UNTO THE PRIESTS. What is written above of the matter (in Lev. 20:27)? WHEN A MAN OR A WOMAN HAS A GHOST OR A FAMILIAR SPIRIT…. This text is related (to Is. 8:19): AND WHEN THEY SAY UNTO YOU: INQUIRE OF GHOSTS AND FAMILIAR SPIRITS. The Holy One said to Israel: If they say unto you: INQUIRE OF GHOSTS, and forsake the God who is in the heavens, say to them (ibid. cont.): SHOULD NOT A PEOPLE INQUIRE OF ITS GOD? Just as Elijah said to Ahaziah (in II Kings 1:3): IS IT FOR LACK OF A GOD IN ISRAEL < THAT YOU ARE SENDING TO INQUIRE OF BAAL-ZEBUB >…? Why should we forsake the everlasting God? (Jer. 10:10:) BUT THE LORD IS A TRUE GOD; [HE IS A LIVING GOD AND AN EVERLASTING KING]. It is also written (in Deut. 4:4): BUT YOU WHO CLUNG TO THE LORD YOUR GOD ARE < ALL > ALIVE < TODAY >. We therefore seek a living God; however, [the god< s > of] the nations of the world are dead, < and > (according to Ps. 115:8:) THOSE WHO MAKE THEM SHALL BE LIKE THEM. What is written after < Is. 8:19 >, (in vs. 20)? FOR INSTRUCTION (Torah) AND FOR TESTIMONY: [IF THEY DO NOT SPEAK ACCORDING TO THIS WORD, SUCH A ONE SHALL HAVE NO DAWN]. R. Johanan and R. Laqish differed. R. Johanan said: The Holy One said: IF THEY DO NOT SPEAK ACCORDING TO THIS WORD to the nations of the world THEY (sic) HAVE NO LIGHT; [but R. Laqish says: IT (i.e., the word of a necromancer) HAS NO LIGHT.] The ghosts and the familiar spirits do not enlighten (literally: raise up the dawn) on their own, since they are < themselves > set in darkness; and all the more does this < principle > hold true for the nations of the world. So if you should say: Of whom shall we inquire? see, it says (in Deut. 17:9–11): AND YOU SHALL COME UNTO THE LEVITICAL PRIESTS AND UNTO THE JUDGE…. < YOU SHALL ACT > ACCORDING TO THE TORAH WHICH THEY SHALL TEACH YOU.

אין טומאה לצדיקים ולא לחכמים, ו......

וכשבאו אמר אליהו לר' יהושע הגרסי לך אמור לחכמים שילמדו לתלמידיהם כי אין טומאה לצדיקים, ועל זה משה רבינו הזהיר לכהנים לנפש לא יטמא בעמיו, אבל למת מצוה ולצדיקים ולחכמים אין להם טומאה:

there is no ritual impurity is present upon the righteous, and the scholars

(כב) רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם׃
(22) Only the land of the priests he did not take over, for the priests had an allotment from Pharaoh, and they lived off the allotment which Pharaoh had made to them; therefore they did not sell their land.
(כו) וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃
(26) And Joseph made it into a land law in Egypt, which is still valid, that a fifth should be Pharaoh’s; only the land of the priests did not become Pharaoh’s.

Concerning the Egyptian priests we read, "Only the land of the priests he did not purchase, for there was a portion for the priests from Par'o, and they would eat their portion which Par'o gave them, and therefore they did not sell their land ... And Yosef made it a law until this day over the land of Egypt that a fifth part belong to Par'o; only the land of the priests did not belong to Par'o" (47:22, 26).

This Egyptian law is striking, for it is the exact opposite of Jewish law concerning kohanim: according to the Torah, the entire nation has a portion in the land EXCEPT for the tribe of the priesthood, which has no portion! What is the meaning of this difference between the priests of Egypt, who have a permanent inheritance, in contrast to the rest of the nation which is uprooted from its land, and the Jewish kohanim, who are "wanderers" among the nation, while the other tribes do inherit land?

The Priests of Egypt and the Kohanim of Israel Prof. Yonatan Grossman

ויצו את עבדיו. מודיע גדולתו שהיו לו רופאים מיוחדים שהיו עבדיו, וענין החניטה שהיה נהוג למצרים ידוע מן המומייאן, שהם גופים הנחנטים שנתקיימו כמה אלפים שנה ולא שלט בהם הבלוי והרקבון, אולם יפלא אם נהגו כן מצריים לפי אמונתם בעת ההיא, איך נהג בו יוסף בגוף הקדוש של אביו. דע כי הקבורה היא לצורך מת שיתבלה הגוף בעפר, מפני שהגם שהנשמה האלהית אשר באדם תתפרד מן הגוף תיכף אחר המות ותשוב אל שרשה, הנה נפשו ההיולאנית הנקראת בשם רוח היא לא תתפרד תיכף, כי האדם בימי חייו יעשה בה מלאכת האלכימיאה להפכה אל עצם רוחני נבדל ע"י העיון והמעשה, שעל ידם יותכו מחלקים החומריים מן הרוחניים, והרוחני יקנה ג"כ הנצחיית, אולם לא כל אדם יצליח לעשות מלאכה זו בשלמות, כי הנפש הזאת שנולדה עם החומר והתערבה עמו תמיד לא תפרד מחברתו בקל, כי גם העיון והמעשה נתערבו בהם ענינים חומריים, העיון הוא באמצעות המדמה והחושים, והמעשה יתערבו בם פניות רבות חומריות, עד שעל ידם תופסד המלאכה האלכימיית הזאת והצירוף והזיקוק לא יעלה כראוי, וע"כ גם אחרי המות חלקים אלה הרוחניים עדן לא נפרדו מן הבשר עד ישוב העפר על הארץ כשהיה, כי אז גם הרוח תשוב לרוחניותה, וכמ"ש בפי' שה"ש בפסוק אחות לנו קטנה, וע"כ המת מטמא מצד חלקים אלה המשוטטים בבשר המת קודם שיתבלה, אבל השלמים והקדושים כיעקב שעשו מלאכה זו בחייהם בשלמות, אז תיכף במותם נפרד גם הרוח מן הבשר ואין טומאה עוד להגוף, וע"כ צדיקים אין מטמאין וא"צ שיתבלה הגוף בעפר להתיך חלקי הנפש שנתערבו עמו, כי כלם נפרדו וכד ניחא נפשיה אמר טהור טהור. ולפ"ז החניטה להמצריים היה מפני שנפשם נעשה חומר ובשר ואין טעם לקבורה להפריד הנפש והרוח, כי אם הרוח נעשה בשר ואין מטמא עוד כמו שאין טומאה לבהמה, ואצל יעקב היה בהפך מפני שנפרדו כל חלקי הרוח בחייו ונשאר הגוף טהור, לכן חנט אותו שישאר קים כלבוש טהור שהתלבשה בו הנפש האדירה הזאת שנקרא בשם ישראל, כי שרה עם אלקים ועם אנשים, ונפרד בחייו מן גופו כמ"ש בפ' וישלח. ועז"א ויחנטו הרפאים את ישראל, שחניטה זו היתה מצד שנקרא ישראל:

Commanded his slaves. Acknowledging his (Joseph's) greatness, that he had special doctors who were his slaves, and the matter of embalming that was customary for Egypt is known from the Momian, which are the embalmed bodies that existed for several thousand years and did decompose. but it would be wonder if they acted according to their beliefs at the time, how Joseph treated his father's holy body in a simlar fashion. Know that the burial is for the purpose of the dead that the body will worm in the dirt, for even though the divine soul in man will separate from the body soon after death and return to its source, here is his Hiloan soul called the Spirit it will not be separated immediately, for man in his lifetime will do the work of alchemy to become a spiritual object distinguished by the reference and deed, by which they will be fused from the material parts of the spiritual, And the spiritual will buy eternal GK, but not every person will be able to do this work in its entirety, for this soul that was born with matter and intervened with it will always not part with his company in Kel, for both the reference and the act have intervened in them material matters, the reference is through the simulator and the senses, and the act will intervene in them many material turns, until by them this alchemical work will be destroyed and the combination and the distillation will not rise properly, Hence even after death, these spiritual parts of Eden did not part with the flesh until the dirt settled on the earth when it was, for then the spirit would return to its spirituality, too...

(ו) וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּי֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
(6) [God] buried him in the valley in the land of Moab, near Beth-peor; and no one knows his burial place to this day.
ויקבור אותו בגאי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה. זה עניין נפלא מצד כי התורה ביארה מקום הקבר לפי מה שאפשר ועם זה סבב השם יתעלה שלא יהיה מקום קבורתו נודע לאחד מהאנשים והנה עשה זה השם יתעלה כי אולי אם נודע מקום טעו יעטו הדורות הבאים ויעשו ממנו אלוק מצד מה שנתפרסם מהנפלאות שעשה הלא תראה כי גם בנחש הנחשת שעשה משה טעו בו קצת ישראל מצד מעלת מי שעשאו ולזה עשה השם יתעלה שקבר אותו על דרך מופת לא נגע בקבורתו אחד מהאנשים והנה העניין קבורתו שלא יתכן שיודע לאחד מהאנשים והנה בזה עוד מהתועלת להישיר אל שכבר הגיע משה למדרגה מהחיים הנצחיים אחר הפרדו מהגו שלא יתכן שתושג לאחד מהאנשים ולזה עשה השם יתע' שגם מקום גוו לא נודע להעיר על זה הענין:
תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲבִירִין אֶת הַמֵּת מִלִּפְנֵי כַלָּה וְזֶה וָזֶה מִלִּפְנֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ עָלָיו עַל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ שֶׁעָבַר מִלִּפְנֵי כַּלָּה וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים
§ The Sages taught: One reroutes the funeral procession for burial of a corpse to yield before the wedding procession of a bride. And both this, the funeral procession, and that, the wedding procession, yield before a king of Israel. They said about King Agrippa [Agrippas] that although he was not required to do so, he rerouted his entourage before the wedding procession of a bride, and the Sages praised him for doing so.

וְהָתַנְיָא כְּשֶׁחָלָה רַבִּי נִכְנַס רַבִּי חִיָּיא אֶצְלוֹ וּמְצָאוֹ שֶׁהוּא בּוֹכֶה אָמַר לוֹ רַבִּי מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה וְהָתַנְיָא מֵת מִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק סִימָן יָפֶה לוֹ מִתּוֹךְ הַבֶּכִי סִימָן רַע לוֹ ....

אֲמַר לֵיהּ אֲנָא אַתּוֹרָה וּמִצְוֹת קָא בָכֵינָא

The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita: When Rabbi Yehuda HaNasi fell ill, Rabbi Ḥiyya entered to be with him and found him crying. He said to him: My teacher, for what reason are you crying? Isn’t it taught in a baraita:
If one dies while laughing, it is a good sign for him; while crying, it is a bad sign for him. ....

Rabbi Yehuda HaNasi said to him: I am crying for the Torah and the mitzvot that I will be unable to fulfill after I die.

(יז) לֹ֣א הַ֭מֵּתִים יְהַֽלְלוּ־יָ֑הּ וְ֝לֹ֗א כׇּל־יֹרְדֵ֥י דוּמָֽה׃
(17) The dead cannot praise the LORD,
nor any who go down into silence.
(יז) לֹא־אָמ֥וּת כִּֽי־אֶחְיֶ֑ה וַ֝אֲסַפֵּ֗ר מַעֲשֵׂ֥י יָֽהּ׃ (יח) יַסֹּ֣ר יִסְּרַ֣נִּי יָּ֑הּ וְ֝לַמָּ֗וֶת לֹ֣א נְתָנָֽנִי׃
(17) I shall not die but live
and proclaim the works of the LORD.
(18) The LORD punished me severely,
but did not hand me over to death.

וְהָתַנְיָא: לֹא יְהַלֵּךְ אָדָם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וּתְפִילִּין בְּרֹאשׁוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ וְקוֹרֵא. וְאִם עוֹשֶׂה כֵּן — עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לוֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עוֹשֵׂהוּ״.

One may not walk in a cemetery with phylacteries on his head and a Torah scroll in his arm and read from it? If one does so he commits a transgression due to the verse: “He who mocks the poor blasphemes his Creator” (Proverbs 17:5). As the deceased is incapable of fulfilling mitzvot, fulfilling a mitzva in his presence is seen as mocking him.

(א) לועג לרש - שנראה כמחרף שאינם יכולים לקיים את המצות:
"Mocking the poor" - For it appears as if he is shaming [the dead], for they are not able to fulfill the Mitzvot.

(ג) הם מכוסים - כגון שמחביא את הציצית של הט"ג תחת כנפי כסותו ומה"ט גם בט"ק שלובשו תחת למדיו אין בו משום לועג לרש כיון שהוא מכוסה אם לא שהולך בלי לבוש העליון גם בהם אסור עד שיתחבם בהכנפות [ומפמ"ג משמע דיש להחמיר בט"ג אף מכוסה כיון שהוא מיוחד לתפלה אכן בב"י לא משמע כן וגם בדה"ח סתם וכתב דמכוסה מותר]:

Covered up - For example, if he hid (ie. tucked in) the ציצית of his Tallit Gadol under the edges of his garment. And for the same reason, also the Tallit Kattan that he wears underneath, it does not have the [prohibition] of "mocking the poor" since it's covered up... unless he is walking without his outermost garment [in which case] that too would be prohibited until he hides/tucks them under his garment. [And from the Pri Megadim it seems that one should be strict with a Tallit Gadol even if it's covered up since it's designated [to be used only] for prayers. However, in the Beit Yosef it does not seem that way. And in Derech Hachaim(?) [he was] closed/silent (ie. he did not comment on this point) and [simply] wrote that if it's covered then it is permitted].

תנא לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין או ספר תורה בזרועו וקורא ועובר משום לועג לרש חרף עושהו, וקיי"ל מת תופס ארבע אמות, אבל חוץ לארבע אמות שרי לאנוחי תפילין וליצלויי. פי' לועג לרש, כיון דאינהו לא מצי לעסוקי במצות, דכתיב לא המתים יהללו יה (תהלים קטו יז), חלשא דעתייהו, והמחליש דעתם כאלו חרף לעושהו. ודבר ברור הוא שהקבורה מן התורה, שנאמר כי עפר אתה ואל עפר תשוב (בראשית ג יט).