מהדורה מתוקנת ספר ויקרא, פרקים א' עד סוף פרק חמישי, לתקן טעות והכפלה.
מבוא: מי שלא בדק ספר ירמיה, עלול לטעות בגלל ספר ויקרא ש-הקדוש ברוך הוא ציוה זבח או ציוה לא לאכול קרבן עולה וזה נחשב טעות כי ירמיה "מנביאים טובים" שהביא "דברי אמת, דבריהם הנאמרים באמת" לפי התפילה, שטרח הקדוש ברוך הוא לתקן את הטעות ולהודיע שבאמת "לא ציוה על דבר עולה וזבח" אלא את עולותיכם תאכלו.
למרות הרצון שלי לטהר את ספר דברים אשר התחלתי, מהסיבות לא רק לאפשר נגישות לסיפורים בקלות [כמו של המרגלים בלי כול המילים הנדירות שקשה להבין והגורמות איחור לסיפור] אלא בעיקר לבטא את "הפירוש של תורה שבעל פה" לפרש אלה המיצוות שהמילה "אלה מיעוט" לפי חז"ל אילו רבני היהדות הפסיקו לזלזל בחזל היו מלמדים שאמרו חזל "רק אלה מיצוות ולא מעתה" כאשר אמרו בתורה שבעל פה "מעתה" היינו סוף ספר ויקרא אין רשות אפילו לנביא לחדש דבר, מקור תלמוד שבת, ובסיבה זו לטעון שיש דבר או צו נוסף אפילו נביא בנבואה נחשב טעות, כי באמת רק אלה המיצוות ולא מעתה ובסיבה זו נחשב טעות לטעון שיש בספר דברים מאתיים 200 מיצוות ואפילו אחת אחרי אלה אין, עדיין השינוי ניכר יותר בספר ויקרא וגם לבטא שלמרות שלפי אותו פירוש יש מיצוות לפני "מעתה" עדיין ספר ויקרא "לא מקור אמין" שראוי להאמין כי באמת "עולותיכם איכלו כי לא צויתי עולה וזבח" כאשר טרח הקדוש ברוך הוא להודיע בפי ירמיה שנחשב בתפילה "מהנביאים הטובים" ולא טעה בפרט זה שלא ציוה "דבר עולה וזבח" אלא תאכלו עולות ולכן עלי לטהר גם ספר ויקרא כי יכול לגרום טעות שציוה יותר ממנחת סולת וזה נחשב טעות כנזכר וכן לתקן טעות שעונש משפט צדק להמית כאשר אינו "מידה במידה" שנחשב טעות לפי חזל במשנה סוטה במידה שמודד בה בה מודדין לו היינו רק במידה ולא לשרוף או להמית כאשר לא המית החוטא וספר ויקרא שאינו מקור אמין יכול לגרום טעות שציוה זבח כנזכר או להמית כאשר לפי ערכי התורה של מידה במידה כנזכר נחשב טעות כי לא מידה במידה ובכך ניכר שאפילו ספר ויקרא לא מקור אמין עבור מיצוות.
עלי לתקן ולטהר את הספר וגם לקים את השיטה בחינוך של המורשת "לעולם ללמד קצר להסיר כפל כדי ללמד קצר למשל 21/267 מילים כולל הכפלה, ובשילוב פרקים א+ב 173/500 מילים. וכן ללמד קצר ולטהר פרק ג' 4/268 מילים, וכן פרק ד' 1/575 מילים שנכפל בפרק אחר וכן פרק ה' לטהר שנשארו 239/457 מילים וכדי למנוע טעות כנזכר.
נכון ויכלו לקצר 420/1800 עד שנשאר פחות מרבע 23% של האריכות אשר היא הכפלה וגם יכול לגרום טעות כנזכר. בנוסף עלי להעביר מפרק שביעי ופרק ששי להשלים נושא חסר של מנחה, וביחד סכום 2400 כולל חלות תודה 330 נכון לפי המורשת לקצר מעל 85% כאשר אדגים. תיקון נוסף עדיף מה-אות ו' בהתחלה עדיף "להתחיל באות א'" כי התחלה:
___
אֶל מֹשֶׁה קרא ולו דבר י' מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר דַּבֵּר [א,ב] לבנֵי יִשְׂרָאֵל, תאמַר להֶם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא במַעַל בי' בכִחֵשׁ [ה,כא] פִקָּדוֹן, אוֹ תְשׂוּמֶת יָד אוֹ גָזֵל, אוֹ עָשַׁק אוֹ מָצָא אֲבֵדָה ובה כִחֶשׁ אם נִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר עַל אַחַת מאלה. יָשיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא. ישׁלם אֹתוֹ ואם נשבע חֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו. עונו נסלח [ד,לה] אם עזב דרכי רשע [ישעיה פרק נה'. "ס" היינו שכאן מקום לרווח וכן כול רווח, נכון לשנות לסתומה היינו רווח באמצע שורה ולבטל פתוחות, למרות דברי רב משה רמבם כי לא חייבים פתוחות ודי בסתומה] נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא כי שָׁמְעָה הוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד ישָׂא עֲוֹנוֹ. אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהֵיטִיב כאר ידע ששכח. אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע [ה,ב] בְּכָל דָּבָר טָמֵא: בְנִבְלַת חַיָּה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה [ראו יא,לט] אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא אוֹ בְּטֻמְאַת אָדָם [פרט] לְכֹל [וכלל, בכפל זה יש צורך לפי המורשת] טֻמְאָתוֹ אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ אם שכח ואל המקדש בא. כי יזכור שאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה יתְוַדָּה חטאו ליהוה. אֶל מֹשֶׁה דיבר י', דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִשָּׁה כִּי תלד זָכָר, שִׁבְעַת יָמִים [יב,ב] הנוגע בה טמא עד הערב. בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל מילים. אל נועם דיבר י' כה תגיד לבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לא צויתי לכרות בעור או בשר של בן זכר. אל תוסיפו טקס לכרות כי לא צויתי [משנה זבחים] המכאיבים לתינוק כאב יוסף להם [משנה סוטה] בחייהם ואחרי מותם. גם ראוי למות כנדב ואביהו שהקריבו אש שלא ציוה. שְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, אֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא. [הערה: נכון לאסוף טמא עם טמא ולטהר את הספר כדי למנוע טעות בנושא נגע צרעת כי לפי הספר לא ציוה בגד והשאר. אחרי טהרת פרקים יב' ויג' נשארו 300/1100 מילים כי נכון לקצר עד 27% ולאסוף טמא עם טמא:] הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ: הַחֹלֶד [יא,כט] וְהָעַכְבָּר וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת וְהַצָּב לְמִינו. [ס ]. [לפי טעות בתורה שבעל פה הרעיון בתלמוד יומא "אין כפרה בסולת" ומכיוון שפרט זה נכון עלי לתקן טעות הנגרמת מחלק זה של פרק ה' ולטהר 40 מילים. בנוסף לתקן טעות שגם אין כפרה בדם כי באמת לא ציוה זבח "אומנם יש סליחה" אם יעזב דרך רשע כנזכר. אחרי תיקון אין סולת לחבר סולת נדבה לכן עדיף לשנות את הסדר להעביר שרץ טמא עם שרץ טמא. בכך יש 14 מילים מפרק ההוא כאן. ההפרש 26 מילים].
קָרְבָּן נפש [ב,א] אָדָם [א,ב וכן בספר במדבר, ולא להפריד 3+3 אלא 3] מִכֶּם לי' יִהְיֶה מִנְחָת סֹלֶת [ב,א כמה? שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים לכן לא עשירית האיפה אלא כרצון המקריב] אם מַאֲפֵה תַנּוּר [ב,ד] חַלּוֹת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְעָלֶיהָ לְבֹנָה. אִם עַל הַמַּחֲבַת סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן מַצָּה תִהְיֶה פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים תצק עָלֶהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִוא [ב,ו קול אות ו' היינו חיריק וכן תמיד מלבד קול חולם, נכון כמו יוד של היא למשל "נגע הוא" וכן נהגו מקצת חסידים וכן נכון תמיד בספר דת] אִם של מַרְחֶשֶׁת סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה. יבִיא מֵאֵלֶּה [ב,ח] אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים [ב,ב]. זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה [ו,ז] כהן יגִּישָׁהּ למִּזְבֵּחַ [ב,ח כהכפלת ו,ז] אַזְכָּרָתָהּ ירִים מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ [ב,ב] וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ לאש רֵיחַ נִיחֹחַ לַי'. הַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנה יֹאכל המקריב [ז,ט] מַצה בְּמָקוֹם קָדֹשׁ. קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי י' [ב,ג] לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ. כָּל מִּנְחָה מִכֶּם לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ [ב,יא] כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָה. קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ שְׂאֹר לי' וְלֹא עֲל מִּזְבֵּחַ. עַל כָל מִנְחָתְךָ מֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ. אִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיהוָה אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל. אַזְכָּרָתָהּ מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ וכָּל לְבֹנָתָהּ לאשּׁ. [ס ] זֹאת תּוֹרַת תּוֹדָת [ז,יב] סלת, חַלּוֹת מַצּוֹת ומבושלות בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ. יקְרִיב אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן תְּרוּמָה לַאש. הנותרת לַכֹּהֵן המקריב. כֹּל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ [ג,יז ופרק ז', לכן אחרי סולת אבל פרקים ד' וגם חמישי ראוי להקדים בתוך פרק א' לבטא חשיבות מסרם.]
הערה: הקדמת המסר החשוב של השבת גזילה [פרק ה'] והשלמת פרטי מנחה להביא למזבח ושם לקמוץ ושהמקריב אוכל מנחה מפרקים ו' וגם ז' לא ממלאות פרק מלא כי רק 365 מילים עבור שבעה פרקים אחרי טהרתם מפרטים שיכולים לגרום טעות ומהכפלה כנזכר כדי לקיים את השיטה בחינוך של המורשת לעולם ללמד קצר.
אופס! זכרתי פרט בתורה שבעל פה שאין כפרה בסולת. מכיוון שפרט זה אמת עלי לטהר 40 מילים שספרתי ונשאר 325 ועוד 14 סך 340 מילים ובסיבה זו עלי להכניס גם לפרק זה מפרקים מאוחרים אבל לא מפרק ח' שיכול ועלול לגרום טעות כי באמת לא ציוה זבח, כי לא טעה ירמיה בכך ובאמת לא ציוה פרשה שבה זבח או עולה, ומאותה סיבה גם לטהר פרק ט'. כאשר אדגים.
המשך פרק ראשון: "אֵשׁ יצאה [ט,כד] ועַל הַמִּזְבֵּחַ אכלה אֶת הָעצים [ראו סיפור זה ביוספוס] בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא מתו כי הקְרִיבוּ לי' קְטֹרֶת זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה. אֵשׁ יצאה מִיְהוָה ואוֹתָם אכלה. נשּׂאם [בן לוי] בְּכֻתֳּנֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה [י,ד]. בני אהרן לא יצאו מִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כִּי בגד יְהוָה עֲלֵיהם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה. [40/130 מפרק עשירי ועוד שבע מילים מפרק ט' 7/341 כארבע מאות מילים, עדיין רחוק מלמלא פרק ממוצע בעברית כחמש מאות מילים. לכן עלי להוסיף לפרק הראשון מפרק עשר שלהם בתוך הפרק הראשון כחמש מאות מילים כנזכר.
אומנם עכשיו שלם כול מה שנכון לשמור מפרק שביעי מתחילת הספר עד סוף פרק תשיעי. כי השלמתי גם מנחת מרחשת שהבטחתי].
הערה: כמה יכול לגרום טעות? כמעט כול התוכן בספר הזה מלבד מעל 2400 מילים נשארו קרוב ל-330 מילים מעל 2000 אלפיים מילים יכלו והיו צריכים לקצר כדי למנוע טעות כי יכולים לגרום טעות או בגלל הכפלה לכבד את השיטה לעולם ללמד קצר כמו אחוזים נשארו? לא כולל פרק שני שראוי לשמור חצי של 220 מיליםולהוסיף מפרק ששי ושביעי,
330/2400=15% לקצר מעל 80% אף 85% ולשם שקיפות: א 21/270, ב 219
ביחד כנזכר 500. ג 4/270, ד 1/580, ה 239/460, ו 27/330, ז 65/520, ח 0/600, ט 7/341 ותחילת פרק עשירי
סך 3400 מילים.
400/3400 WORDS
מילים 12% יכלו ונכון לקצר מעל 85% מפרקים אלה כדי לתקן טעות וכדי לקיים את השיטה לעולם ללמד קצר ולא לזלזל בחז"ל כאשר רבני היהדות מסרבים ללמד קצר.
remain around 12% words tradition directs to teach briefly and respect would be to remove repetition and sections that can cause errors remaining 12% until end of chapter NINE
400 מילים עדיין לא ממלא פרק ממוצע בעברית כחמש מאות מילים. לכן עלי להעביר מפרק יא' לתוך פרק ראשון עד שמלא. +14+33
המשך פרק א': אֶל מֹשֶׁה י' דיבר לדַּבְּר לבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה אֶת הַגָּמָל וְאֶת הַשָּׁפָן וְאֶת הָאַרְנב כִּי אֵינם מַפְרִיסי פַרְסָה. וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַחֲזִיר [יא,ז] כִּי גֵּרָה לֹא יִגָּר. בְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ. מִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם לֹא תֹאכלוּ כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם [יא,יב]. [יש עוד להשלים פעם הבאה כדי למלא פרק של 500 מילים אבל כמה נשאר? 447-26 שספרתי בטעות, נשארו שמונים למלא פרק 500 כשממוצע בערך 515 מילים]
___
שורה תחתונה: אם אהבתם את התוצאה אחרי טהרת החלק הזה, מתאים לטעום את המהדורה שלי של ארץ הפלאות לטפל באריכות המוגזמת בין האירועים עד פרק 4 הקישור:
rabbinoam.bloger.co.il/321589/
שם.