Episode 67 A Deeper Look At Kosher (The Thinking Jew Podcast)

Check out The Thinking Jew Podcast episode 67 for the accompanying audio to this source sheet.

You can find a link to it at linktr.ee/thethinkingjew or thethinkingjew.com

לְֽכׇל־הַבְּהֵמָ֡ה אֲשֶׁ֣ר הִוא֩ מַפְרֶ֨סֶת פַּרְסָ֜ה וְשֶׁ֣סַע ׀ אֵינֶ֣נָּה שֹׁסַ֗עַת וְגֵרָה֙ אֵינֶ֣נָּה מַעֲלָ֔ה טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִטְמָֽא׃
every animal that has true hoofs but without clefts through the hoofs, or that does not chew the cud. They are impure for you; whoever touches them shall be impure.
לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֣ין הַטָּהֹ֑ר וּבֵ֤ין הַֽחַיָּה֙ הַֽנֶּאֱכֶ֔לֶת וּבֵין֙ הַֽחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃ {פ}
for distinguishing between the impure and the pure, between the living things that may be eaten and the living things that may not be eaten.

...והביאו ראיה אחרת או מה איכפת לו בין אוכל טהורות והם המאכלים המותרים לאוכל טמאות והם המאכלים האסורים שאמרה בהם התורה (ויקרא יא כח) טמאים המה לכם...

...And then the Rabbis brought another proof: “Or what does it matter to Him if one eats clean things,” — that is, foods permissible to the eater — “or eats unclean things,” that is, forbidden food concerning which the Torah declared they are unclean unto you...

וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶ֒ךָ֒ וַיַּאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כׇּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְהֹוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃
[God] subjected you to the hardship of hunger and then gave you manna to eat, which neither you nor your ancestors had ever known, in order to teach you that a human being does not live on bread alone, but that one may live on anything that יהוה decrees.

...ועל זה כתיב (משלי ב ו): "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה". וזה כי כל הנמצאים מדיבורו של הקדוש ברוך הוא נעשו, כמו שכתוב (תהלים לג ו): "בדבר ה' שמים נעשו". נמצא, שהפה הזה הוא השורש לכל הנבראים, וזה עצמו מקיים אותם, והבל היוצא מן הפה הזה, רוצה לומר ההשפעה היוצאת אל כל הנבראים מן המקור שהוציא אותם. ועל כן נאמר (דברים ח ג): "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם", שהוא זה ההבל היוצא ומקיים, והוא המתלבש בדברים הנאכלים לזון האדם שכך צריך לו:

...שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'... מה שאין כן במאכלות אסורות וביאות אסורות, שהן משלוש קליפות הטמאות לגמרי, הם אסורים וקשורים בידי החיצונים לעולם, ואין עולים משם...

וגם אמר כאילו גוזל אביו ואמו כי האוכל בכוונת הברכה של ברכת הנהנין מתקן ניצוצי נשמתו...אשר זהו סוד כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה׳ וכו׳ שהיא סוד הברכה המוציא׳ מהטומא׳ להקדוש׳ ונברר׳ ע״י פי ה׳ בלעיס׳ ל״ב שיני׳ אשר המה לעומ׳ ל״ב פעמים אלהים הנאמרי׳ במעש׳ בראשי׳ כמו שביארנו בארוכה בתקון הסעודה בחלק הקודם ע״ש. ‏

ויענך, וזה הענין עצמו היה במן שתחלה ענה והרעיב אותך כי לא ניתן להם המן תיכף וסבלו רעב להכניע החומר, ואח"כ ויאכלך את המן שהיה לחם רוחני יורד מן השמים ר"ל שגבר בו ענין הרוחני על ענין הגשמי [כמ"ש בפ' והאספסף בארך] ועז"א אשר לאידעת ולא ידעון אבותיך, וזה היה להגביר כח הרוחני, בענין שתחת שבמזון הגשמי תחיה הנפש בגויה ע"י מזון הגוף, שהזך והרוחני הנפרש מן המזון באד הדק העולה מן הלב הוא משכן אל הנפש, היה בהפך בין שעקר המזון היה ענין רוחני כמ"ש לחם אבירים לחם שמה"ש אוכלים אותו, ועיקר המזון נעשה אל הנפש הרוחני וע"י חיות הנפש ירד הגשמי שבמזון והעכור שבו להיות מזון אל הגויה, ועז"א למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' ר"ל על המזון הרוחני שנעשה בדבר ה' ע"פ נס יחיה האדם, שהנשמה קבלה החיות בעצם וראשונה וממנה השתלשל אל הגוף וע"ז כפל יחיה האדם ר"ל האדם העיקר כמ"ש בכללים שהשם הנכפל מציין שם אחר חוץ מן הראשון:

Rav Moshe Shapiro z'tl would often say that tahor is connected to tzohar and that tamei is from atum or tamam. See one place quoted below in the footnotes on Sha'arei Orah.