אגרות משה או''ח א סימן מז
בדבר ביהכ"נ רעים אהובים אשר הוא מקום מקדש מעט הנשאר לנו בזה"ז כראוי וכהגון זה הרבה שנים ערך ל"ה שנה במתפללים יראי יי והרבה לומדי תורה וגם גדולי תורה ולומדים שם שעורים קבועים וגם הרבה יחידים שקבעו שם למודם וראוי שיקבע לעתיד בבוא הגואל במהרה בא"י.
ועתה נמכר הבית הסמוך לה במזרחה לבית תיפלה לעו"א ורק כותל החוצץ הוא המפסיק ביניהם ורוצים מע"כ לידע דעתי הקלושה אם יש איזה חשש מלהתפלל וללמוד שם.
(ג) בַּיִת שֶׁבְּנָאוֹ מִתְּחִלָּה שֶׁיְּהֵא הַבַּיִת עַצְמוֹ נֶעֱבָד, וְכֵן הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבַיִת בָּנוּי, הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָאָה. הָיָה בָּנוּי .... הִכְנִיס עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לְתוֹךְ הַבַּיִת, כָּל זְמַן שֶׁהוּא שָׁם, הַבַּיִת אָסוּר בַּהֲנָאָה. הוֹצִיאָהּ, הֻתַּר הַבַּיִת. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁלֹּא הֻקְצָה הַבַּיִת לְכָךְ, אֲבָל הֻקְצָה לְכָךְ אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא אִם כֵּן הוֹצִיאָהּ מִשָּׁם דֶּרֶךְ בִּטּוּל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס עוֹד שָׁם (טוּר בְּשֵׁם רַשִׁ''י). וּבְיִשְׂרָאֵל לֹא מְהָנֵי בִּטּוּל, כְּדִלְעֵיל סִימָן קל''ט.
מתני׳ מי שהיה ביתו סמוך לעבודת כוכבים ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה
שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה אבניו עציו ועפרו מטמאין כשרץ שנאמר. . .
אגרות משה או''ח א סימן מז
דכיון שהיה הכותל של הע"ז משועבד לשמש לכותל גם לבית הישראל קודם שנעבד כדאיתא בר"ן בשם הירושלמי אין בידם לאסור זכותו של הישראל דאין אוסר דבר שאינו שלו אף בזכות תשמיש לבד . . . וכ"ש שהיה מותר לדור שם בסתם כותל שבינתים שהוי מחצה למחצה עצם הכותל שמתחלה נבנה משל שניהם שזהו דין הסיפא שלו ושל עכו"ם שבאופן זה לא נאסר כלל המחצה שסמוך לביתו שאין בזה ענין איסור כלל
חידושי תלמידי רבינו יונה
מתניתין מי שהיה כותלו סמוד לע״ז. כגון שבנו ע"ז סמוך לכותל ביתו אע״פ שעובדין לכותל מותר, שאינם אוסרין דבר שאינו שלהם
(יא) נֵרוֹת שַׁעֲוָה שֶׁנְּתָנָם עַכּוּ''ם לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים, וְכִבָּן שַׁמָּשָן וּנְתָנָם אוֹ מְכָרָן לְיִשְׂרָאֵל, אָסוּר לְהַדְלִיקָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הַגָּה: אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּרִים לְהֶדְיוֹט. וְעַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סי' קל''ט מֵדִינִים אֵלּוּ. מוּמָר עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁנָּתַן שַׁעֲוָה אוֹ נֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אָסוּר לְהַדְלִיקוֹ (פִּסְקֵי מהרי''ו סי' ס''ו וְעַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סי' רנ''ד)
(יג) נֵרוֹת וְשַׁעֲוָה שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֲסוּרִים לְנֵר מִצְוָה דְּשַׁבָּת וְדַחֲנֻכָּה וּדְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְכֵן תַּכְשִׁיטֵי הַכֹּהֲנִים כְּגוֹן הַמְּעִילִים שֶׁלּוֹבְשִׁים כֹּהֲנֵיהֶם לֹא יְתַקֵּן מֵהֶם טַלִּיתוֹת וְלֹא שׁוּם דְּבַר מִצְוָה, מִשּׁוּם דִּמְאִיסֵי. וְעַיֵּן בְּאֹרַח חַיִּים סִימָן קנ''ד.
אגרות משה או''ח א סימן מז
אבל בשלו ושל ע"ז שהמחצה שלצד ביהכ"נ אינו שייך להע"ז ליכא גם טעם ב' דמאוס למצוה אף אם גורם חזוק לכותל ביהכ"נ שהוא רק המחצה שלצד ביהכ"נ כיון שהמצוה עצמה לא נעשה בו רק שגורם בעלמא להמצוה שזה אין להחשיב מאוס להמצוה.
ולבד שמסתבר כן הנה יש ראיה מזה שלא נאסר הצמר של משתחוה לבהמה לעשות גם הבגד של ד' הכנפות אף שבלא הבגד ליכא מצות ציצית משום דאינו אלא גורם למצוה
(ב) יָשַׁב לוֹ קוֹץ בְּרַגְלוֹ בִּפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אוֹ נִתְפַּזְּרוּ לוֹ מָעוֹת לְפָנֶיהָ, לֹא יָשׁוּחַ לְהָסִיר הַקּוֹץ וְלִטֹּל הַמָּעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ, אֶלָּא יֵשֵׁב אוֹ יִפְנֶה אֲחוֹרָיו אוֹ צִדּוֹ לְצַד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל.
(א) שנראה. כתב הגהת פרישה ולפי מאי דקי''ל דכל דבר שאסור משום מראית עין אפי' בחדרי חדרים אסור ה"ה כאן אפי' אין שום אדם רואהו אסור ועיין מה שכתב באו''ח סי' ש''א סמ''ה וסי' ש''ה סי''א:
(מה) מִי שֶׁנִּשְׁרוּ כֵּלָיו בְּמַיִם, הוֹלֵךְ בָּהֶם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יָבֹא לִידֵי סְחִיטָה. וְלֹא יִשְׁטְחֵם לְנַגְּבָם, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁכִּבְּסָן בְּשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, שֶׁאֵין שָׁם רוֹאִים, אָסוּר. וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא לְשָׁטְחָן בְּשַׁבָּת, אֲבָל אִם שָׁטַח מֵעֶרֶב שַׁבָּת כֵּלִים הַמְכֻבָּסִים, אֵינוֹ חַיָּב לְסַלְּקָן בְּשַׁבָּת.
אגרות משה או''ח א סימן מז
פשוט שאין שייך זה כאן כיון שאדרבה ניכר לכל שמשתחוה ומתפלל להקב"ה כבכל בתי כנסיות שהרי רואין שהוא ביהכ"נ בהארון והספרים ובכל דבר,
ובכלל אין שייך לאסור אלא כשעכו"ם היו משתחוים במקום ההוא להע"ז, כהא דישב קוץ ונתפזרו מעותיו בפני ע"ז ששם הוא המקום שעובדיה משתחוים, אבל במקום שאין עובדיה משתחוים כגון בבית אחר אף לצד הע"ז לא אסרו משום דלא שייך מראית העין כיון שאינו במקום שמשתחוים העובדים, ולכן כיון שודאי העכו"ם לא יכנסו לביהכ"נ להתפלל להע"ז שלהם אף להצד של בית הע"ז כי רק בבית הע"ז פנימה הם מתפללים אין שייך לאסור מצד מראית העין
אגרות משה או''ח א סימן מח
ומה שחושב הדר"ג אולי בעת השתחואה יהרהר אחד מהמתפללים להשתו"ע אשר אחורי הכותל, ח"ו לחשוש זה על ישראל קדושים אשר יהרהרו בע"ז אשר הוא מאוס ומשוקץ בכל עת ובפרט בעת תפלתם להקב"ה. ולכן מסתבר שהביהכ"נ בקדושתו קאי ואין שום מקום לחוש לזה ואין לשנות אה"ק ממקומו. ול"ד כלל למה שאסרו איזה אחרונים להתפלל כנגד החלון כשרואין משם הע"ז ואדרבה משם ראיה דבלא כנגד החלון אף שהוא כנגד הע"ז ליכא איסור ואף שם לא ברור האיסור כ"כ
. . .
וידע הדר"ג שלבטל ביהכ"נ החשוב הזה לבד הוצאה המרובה לבנות ביהכ"נ אחר שיכול לעלות ערך מאה אלף דולר, הוא בכלל לא חומרא אלא קולא, וח"ו לן להקל בקדושת ביהכ"נ חשוב הזה ולבטלו למכרו לדירת הדיוט ואולי יבא עוד מזה להמכר ח"ו לבית תיפלה, לכן ברור שהחומרא בזה שלא כדין רק מצד יראת הוראה וענוה אתי לקולא יתירה בקדושת ביהכ"נ ולהפסד הרבים וגם להפסד ממון רב של ישראל בחנם שע"ז יש יותר להיות מיראי הוראה משום שיהיה קולא שלא כדין, וזהו הנראה לע"ד ברור למעשה. ידידו דוש"ת באהבה, משה פיינשטיין
Source Sheet by Daniel Mann