https://search.orhasulam.org/#!&tree=browse
קצח) פקודא תניינא, דא איהי פקודא, דפקודא דיראה אתאחדת בה, ולא נפקא מינה לעלמין, ואיהי אהבה, למרחם בר נש למאריה רחימו שלים. ומאן איהו רחימו שלים, דא אהבה רבה, דכתיב התהלך לפני והיה תמים, שלים ברחימותא. ודא הוא דכתיב ויאמר אלהים יהי אור, דא רחימו שלימותא דאקרי אהבה רבה, והכא איהו פקודא, למרחם בר נש למאריה כדקא יאות.
פירוש הסולם
קצח) פקודא תניינא וכו': המצוה השניה, זו היא מצוה שמצות היראה מתאחזת בה ואינה יוצאת ממנה לעולם, והיא אהבה, שיאהב אדם את אדונו אהבה שלמה. ומה היא אהבה שלמה. זו היא אהבה רבה, שכתוב, התהלך לפני והיה תמים, תמים, פירושו שלם באהבה. וזהו שכתוב, ויאמר אלקים יהי אור, זו היא אהבה שלמה הנקראת אהבה רבה. וכאן היא מצוה, שיאהב אדם את אדונו כראוי.
ביאור הדברים, כי יש אהבה התלויה בדבר, דהיינו שבאה מרוב טובה שהשפיע לו השי"ת, שעי"ז נתדבק בו ית' בלב ונפש. והנה אע"פ שדבוק בו ית' בתכלית השלימות מ"מ נחשבת לאהבה בלתי שלימה. וזה שדרשו רז"ל (ב"ר פ"ל) על הפסוק את האלהים התהלך נח, אשר נח היה צריך סעד לתמכו, כי היה נסעד ברוב טובה שהשפיע לו השי"ת. אמנם אברהם לא היה צריך סעד לתמכו, כמ"ש התהלך לפני והיה תמים. כי התהלך לפני, פירושו בלי סעד, אלא לפני, ואע"פ שלא תדע אם אבא אחריך לסעדך. וז"ש רחימו שלים, דא אהבה רבה, דכתיב התהלך לפני והיה תמים, דהיינו שלא יהיה נצרך שום סעד לתמכו, כמו שנאמר אצל אברהם התהלך לפני, והיה תמים שלים ברחימותא, שאע"פ שאיני נותן לך כלום, מ"מ תהיה אהבתך שלימה להדבק בי בכל לב ונפש.
קצט) אמר ר' אלעזר, אבא, רחימתא בשלימו אנא שמענא ביה. אמר ליה, אימא ברי קמי דרבי פינחס, דהא איהו בהאי דרגא קאים. א"ר אלעזר, אהבה רבה היינו אהבה שלימתא בשלימו דתרין סטרין, ואי לא אתכליל בתרין סטרין, לאו איהו אהבה כדקא יאות בשלימו.
פירוש הסולם
קצט) אמר רבי אלעזר וכו': אר"א: אבי, אהבה בשלמות אני שמעתי פירושה. אמר לו: אמור בני לפני רבי פנחס, כי הוא נמצא באותה המדרגה. אמר רבי אלעזר, אהבה רבה,היינו אהבה שלמה שהיא בשלמות משני הצדדים, ואם לא נתכללה בשני הצדדים, אין היא אהבה בשלמות כראוי.
פירוש. שאמר לו לפרש בחינת אהבה רבה קמיה דרבי פנחס משום שהוא כבר השיג מדת אהבה רבה כהלכתה, ויבין היטב מה שיאמר.
וז"ש, אהבה שלימתא בשלימו דתרין סטרין: כמ"ש להלן, בין בדינא ובין בטיבו, ואפילו הוא נוטל את נשמתך תהיה אהבתך בו ית' בשלמות הגמורה, כמו בעת שנותן לך כל טוב שבעולם.
ר) ועל דא תנינן, בתרין סטרין אתפרש אהבה רחימו דקב"ה: אית מאן דרחים ליה מגו דאית ליה עותרא, אורכא דיומין, בנין סחרניה, שליט על שנאוי, ארחוי מתתקנן ליה, ומגו כך רחים ליה. ואי להאי יהא בהפוכא ויהדר עליה קב"ה גלגולא דדינא קשיא, יהא שניא ליה, ולא ירחם ליה כלל. ובג"כ רחימא דא, לאו איהו אהבה דאית ליה עקרא.
פירוש הסולם
ר) ועל דא תנינן וכו': וע"כ למדנו, בשני צדדים מפורשת האהבה להקב"ה, יש מי שאוהב אותו בשביל שיש לו עושר, אריכות ימים, בנים סביב לו, מושל על שונאיו, דרכיו יכונו לו,ומתוך כך אוהב אותו. ואם יהיה לזה ההפך, והקב"ה יחזור עליו הגלגל בדין קשה, יהיה שונא אותו, ולא יאהב אותו כלל. ומשום זה אהבה זו אינה אהבה שיש לה יסוד.
פירוש. שמתוך ששורש אהבתו מיוסד על דבר משהו, נמצא, אם בטל הדבר, בטלה האהבה.
רא) רחימו דאקרי שלים, ההוא דהוי בתרין סטרין, בין בדינא בין בטיבו ותקונא דארחוי. דרחים ליה למאריה כמה דתנינן, אפילו הוא נטיל נשמתך מינך, דא איהו רחימו שלים, דהוי בתרין סטרין. וע"ד אור דמעשה בראשית, נפק ולבתר אגניז, כד אגניז, נפק דינא קשיא, ואתכלילו תרין סטרין כחדא, למהוי שלימו דא אהבה כדקא יאות.
פירוש הסולם
רא) רחימו דאקרי שלים וכו': האהבה שנקראת שלמה, היא, אותה האהבה שהיא בשני צדדים, בין בדין, בין בחסד והצלחת דרכיו. שיאהב את הקב"ה, כמו שלמדנו, אפילו הוא לוקח ממך את נשמתך, זו היא אהבה שלמה שהיא בשני צדדים, בחסד ובדין. ועל כן, האור של מעשה בראשית יצא, ואחר כך נגנז, וכשנגנז יצא דין הקשה, ונכללו ב' הצדדים, חסד ודין, יחד, שיהיו שלמות. זו היא אהבה כראוי.
פירוש. כי האור שנברא בששת ימי בראשית, דהיינו במאמר יהי אור, חזר ונגנז, כמ"ש (בראשית א' דף רפ"א אות שנ"ב). יהי אור לעוה"ז ויהי אור לעוה"ב כי נגנז האור מעוה"ז והוא מתגלה רק לצדיקים לעוה"ב, ולמה נגנז, והוא כד אגנז נפק דינא קשיא, שעם גניזת האור יצא דין קשה בעוה"ז, שעי"ז ואתכלילו תרין סטרין כחדא, למהוי שלימו, שניתן מקום להתכללות ב' הקצוות כאחת, כי עתה תצויר האפשרות לגלות שלימות אהבתו גם בשעה שנוטל את נפשו ממנו, וניתן מקום להשלמת האהבה. באופן שאם לא היה נגנז, והדין הקשה לא היה נגלה, היתה אהבה רבה זו חסרה מהצדיקים, ולא היתה לה שום אפשרות לבוא פעם לכלל גילוי.
רב) נטליה רבי שמעון ונשקיה. אתא רבי פנחס ונשקיה וברכיה, ואמר, בודאי קב"ה שדרני הכא, דא הוא נהירו דקיק, דאמרו לי דאתכליל בביתאי ולבתר נהיר כל עלמא. א"ר אלעזר, ודאי לא אצטריך לאתנשי יראה בכל פקודין, כ"ש בפקודא דא, אצטריך יראה לאתדבקא בהאי היך אתדבקת אהבה, איהי בסטרא חד טב, כמה דאתמר, דיהב עותרא וטב, אורכא דחיי, בני, מזוני, כדין אצטריך לאתערא יראה, ולמדחל דלא יגרום חובא. וע"ד כתיב אשרי אדם מפחד תמיד, בגין דהא כליל יראה באהבה.
פירוש הסולם
רב) נטליה ר' שמעון וכו': לקחו ר' שמעון ונשקו. בא רבי פנחס ונשקו וברכו. ואמר, בודאי הקב"ה שלחני כאן, זה הוא אור הדק שאמרו לי שנכלל בביתי, ולאחר כך יאיר כל העולם. (לעיל אות קפ"ו) א"ר אלעזר, ודאי, היראה אינה צריכה להשכח בכל המצות, כל שכן במצוה זו, האהבה, צריכה היראה להתדבק בה. ואיך היא מתדבקת. היינו, כי האהבה היא טוב מצד אחד, כאמור, בשעה שנותן לו עושר וטוב, אריכות ימים בנים ומזון, ואז צריכים לעורר היראה, ולירא שלא יגרום החטא, ויתהפך עליו הגלגל. ועל זה כתוב, אשרי אדם מפחד תמיד, כי היראה כלולה באהבה.
The meaning of the ladder
Katzach ) Pekuda Tanina , etc .: The second mitzvah, this is a mitzvah that the mitzvah of awe clings to and never leaves, and it is love , that a person may love his master with complete love. And what is complete love. This is great love, which is written, walked before me and was innocent, innocent, means whole in love. And this is what is written, and God saidAnd here is a mitzvah, that a man should love his master properly.Explanation of things, because there is a love that depends on the thing, that is, that comes from the abundance of goodness that the Shiite influenced him, that the Shiite will cling to it in the heart and soul. And here is the affection attached to Heath in the purpose of perfection mm is considered an imperfect love . And this is what Razal (B.R. P.L.) demanded of the verseNoah walked with God, who Noah needed relief to support, because he would be reassured by the majority of favor that the Shiite influenced him . Because he walked before me , means without relief, but before , and if you do not know if your father will follow you for your relief. Before, and was a complete innocence in mercy , that if I do not give you anything, mm will be your complete love to cling to me with all my heart and soul.
The meaning of the ladder
Katz) said Rabbi Elazar , etc .: Ara: My father, love in wholeness I heard its meaning. And if it is not included in both sides, it is not love in perfection properly .Commentary . Hereafter, whether in Dina or in his nature , and even he taking your soul will be your love in him Heath in perfect perfection, as when he gives you all the good in the world.
The meaning of the ladder
R) and on Da Taninan , etc .: And so we have learned, on both sides the love for Gd is explicit, there are those who love him for having wealth, longevity, sons around him, a ruler over his enemies, his ways will be prepared for him, and from that he will love him. And if it is the other way around, and Gd turns the wheel on him in a harsh judgment, he will hate him, and will not love him at all. And therefore this love is not love that has a foundation.Meaning. Love.
The meaning of the ladder
Ra) Mercy Dakri Shalim , etc .: The love called Solomon, is, the same love that is on two sides, whether in law, whether in grace and the success of his ways. May he love Gd, as we have learned, even he takes from you your soul, this is a complete love that is on both sides, in grace and judgment. Grace and justice, together, may there be wholeness. This is love properly .Commentary . Let there be light for the law and let there be light for the law because the light is hidden from the law and it is revealed only to the righteous to the law, and why is it hidden , Kahada, to the essence of his wholeness, That a place is given to the inclusion of both ends, because now the possibility will be revealed to discover the wholeness of his love even when he takes his soul from him, and a place will be given to the completion of love . In such a way that if it had not been shelved, and the hard judgment would not have been revealed, this great love would have been lacking from the righteous, and it would have had no possibility of ever coming to any revelation.
The meaning of the ladder
Rabbi) Natalia R. Shimon , etc .: R. Shimon took and kissed. Rabbi Pinchas came and kissed and blessed. And he said, Surely God has sent me here, this is the thin light that I was told was included in my house, and then the whole world will be enlightened. Love, fear must cling to it. And how it clings. We were, because love is good on the one hand, as stated, while giving it wealth and goodness, longevity boys and food, and then one should arouse awe, and fear that sin will not cause, and the wheel will turn on it. , Blessed is the man who always fears, because awe is contained in love.רג) והכי אצטריך בסטרא אחרא דדינא קשיא,להתערא ביה יראה כד חמי דדינא קשיא שריא עלוי,כדין יתער יראה,וידחל למאריה כדקא יאות ולא יקשה לביה. וע"ד כתיב, ומקשה לבו יפול ברעה, בההוא סטרא אחרא דאקרי רעה. אשתכח יראה דאתאחדת בתרין סטרין. ואתכלילת מנייהו, ודא איהו אהבה שלימתא כדקא יאות.
פירוש הסולם
רג) והכי אצטריך בסטרא וכו': וכך צריך לעורר היראה בצד האחר של דין קשה. כי כשרואה שדין קשה שורה עליו, יעורר אז היראה ויירא מפני אדונו כראוי ולא יקשה לבו. ועל זה כתוב ומקשה לבו יפול ברעה. דהיינו שיפול בצד האחר ההוא שנקרא רעה. נמצאת היראה שנתאחזה בשני הצדדים, בצד הטוב והאהבה, ובצד דין הקשה, ונכללת מהם. ואם היראה נכללת בצד הטוב והאהבה, היא אהבה השלמה כראוי.
ביאור הדברים, כי היראה היא מצוה הכוללת כל המצות שבתורה להיותה השער לאמונתו ית', שלפי התעוררות יראתו כן שורה בו האמונה בהשגחתו ית' כנ"ל, וע"כ לא אצטריך לאתנשי יראה בכל פקודין, אין לשכוח היראה בכל מצוה ומצוה כל שכן בפקודא דא, וכ"ש במצות האהבה שצריכים לעורר עמה היראה, כי במצות האהבה, היראה מתיחדת בה ממש כנ"ל. וע"כ צריכין לעורר היראה בב' הסטרין של האהבה, הן באהבה בעת טיבו ותקונא דארחוי, והן בהאהבה בעת דינא קשיא, כמ"ש והולך.
וז"ש, אצטריך יראה לאתדבקא בהאי היך אתדבקת אהבה: מורה שלא נטעה בדבריו במה שאמר שאהבה שלים הוא בעת שנוטל נפשו, דהיינו בעת דינא קשיא, ונחשוב שהכוונה היא שלא לפחוד כלום מפני הדין הקשה, רק להתדבק באהבתו במסירות נפש בלי שום יראה. וזהו שמסיים דאצטריך יראה לאתדבקא בהאי היך אתדבקת אהבה, שגם את יראה צריך לעורר בעת ההיא כמו שמעורר את רחימו שלים.
והנה חוזר על ב' הסטרין של האהבה שמביא לעיל, דהיינו בין בדינא ובין בטיבו ותקונא דארחוי, ואומר שצריכים לעורר היראה בב' הסטרין של האהבה, שבעת הטיבו ותיקונא דארחוי, צריך לעורר יראה מפניו ית' שמא יגרום החטא ויתקרר מאהבתו ית', ונמצא בזה שכולל היראה באהבה. וכן בסטרא הב' של האהבה בעת דינא קשיא יעורר יראה ממנו ית', ולא יקשה לבו ויסיח דעתו מן הדין, ונמצא בזה, שגם כאן כולל היראה באהבה, ואם נוהג כן נמצא תמיד באהבה שלימה כראוי להיות. ועל התכללות היראה באהבה בסטרא דטיבו מביא הפסוק אשרי אדם מפחד תמיד, ודורש את המלה תמיד, שמשמע אפילו בעת שהשי"ת עושה טובות עמו צריך ג"כ לפחד ממנו, והיינו שמא יגרום החטא. ועל התכללות היראה באהבה בסטרא דדינא, מביא הכתוב מקשה לבו יפול ברעה, שהמשמעות היא שאין להקשות לבו בעת הדין משום טעם שבעולם, כי אז יפול לס"א דאקרי רעה. אלא שצריכים, אז לעורר ביותר את היראה לירא מפניו, ולכלול היראה באהבה שלים שלו שבעת ההיא. אמנם הן היראה הראשונה והן היראה השניה אינן ח"ו לתועלת עצמו, אלא רק מפחד שמא ימעט בעשית נ"ר ליוצרו והבן היטב.
והנה נתבארו היטב ב' הפקודין הראשונות שפקודא קדמאה היא היראה והיא כללא של כל התורה ומצות, והיא בראשית ומתבארת בפסוק הראשון. והיא בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. כלומר, שהיראה שהיא ראשית, ממנה יצאו השמים והארץ שהם זו"ן וענפיהם שהם בי"ע. והפסוק הב' הוא פירוש ענשה, שהם ד' מיתות: תהו הוא חנק, בהו סקילה, חושך שריפה ורוח הרג. ופקודא תנינא, היא אהבה, והיא מתבארת בכתוב ויאמר אלהים יהי אור וכו'. ויש בה ב' סטרין: סטרא א' היא, בעותרא, ובארכא דיומין וכו'. סטרא ב' היא בכל נפשך ובכל מאדך. דהיינו בעת שנוטל הנפש והמאד שלך תהיה האהבה שלימה, כמו בעת שנותן לך עותרא ואורכא דיומין וכו', אשר בכדי לגלות אהבה זו, נגנז האור דמעשה בראשית וכד אגניז נפק דינא קשיא כנ"ל, גם צריכין לאכללא היראה באהבה בב' הסטרין שלה: בסטרא א' צריכין לירא שלא יגרום החטא ותתמעט אהבתו, ובסטרא ב' צריכין לירא מפני הגניזו, שהוא הדין שהש"י דן אותו, וזהו לפי פשוטן של דברי הזוהר. אמנם כדי להמשיך בשאר הפקודין, צריכין לבאר הדברים בעמקות יתירה, בדרגין עלאין דאצילות.
ודע, כי ד' האותיות דשם הוי"ה שהן חו"ב תו"מ, נקראות בדברי הזהר בשם יראה, אהבה, תורה, ומצוה. הי' שהיא חכמה נקראת יראה, ה' ראשונה שהיא בינה נקראת אהבה. הו' נקראת תורה. ה' תתאה נקראת מצוה. (כמ"ש בזוהר בראשית בהשמטות דפו"י דף רס"ה ע"א ובזוהר נשא י' אות ל"ז).
וז"ש בראשית וכו' פקודא קדמאה וכו' פקודא דא יראת ה' דאקרי ראשית. פי' כי פרצוף א"א הוא הכלל דכל עולם האצילות המאיר לכל העולמות דרך הלבושין שלו, הנקראים או"א וישסו"ת וזו"ן. והוא נקרא ג"כ בשם חכמה סתימאה, משום שהחכמה שלו נסתמה בראשו עצמו, ואיני משפיע ממנה כלום לעולמות, ורק הבינה דא"א מאירה לעולמות, ולפיכך בינה זו נקראת ראשית, להיותה הראשית והשורש לכל העולמות, ונקראת יראת ה', דהיינו יראת הרוממות, בגין דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא וכו' וכלא קמיה כלא חשיבין. וממנה יצאו הזו"ן הנקראים שמים וארץ, וזה שעור הכתוב. בראשית, עם יראה, ברא אלהים שמים וארץ, שהם זו"ן.
וז"ש דכתיב ראשית חכמה יראת ה', יראת ה' ראשית דעת, בגין דמלה דא ראשית אקרי, כי המוחין הם חב"ד, אמנם החכמה של המוחין, אינה חכמה ממש דא"א, אלא רק בינה דא"א כנ"ל, כי הבינה דא"א כשעולה לראש דא"א, היא חוזרת שם להיות חכמה, ומשפעת חכמה לפרצופין. ונמצא שהבינה שהיא יראה היא ראשית אל החכמה, וז"ש, ראשית חכמה יראת ה'. וכן היא ראשית אל הדעת, כי הדעת ה"ס שורשי הזו"ן, שהם מעלים אותה לראש דא"א לקבל חכמה, וע"כ גם הזו"ן מקבלים חכמה ממנה. וז"ש יראת ה' ראשית דעת. ודברי הזוהר שמכאן ואילך, הם כמ"ש לעיל.
וז"ש, פקודא תניינא דא איהי פקודא, דפקודא דיראה אתאחדת בה, ולא נפקא מינה לעלמין, ואיהי אהבה, כי החכמה נקראת אהבה, כי הי' דהוי"ה ה"ס עצם הבינה, דהיינו ג"ר שבה, והן או"א עלאין, והן בחינת אוירא דכיא, ואור החכמה סתים בהן, כנ"ל אות ז' ד"ה וז"ש דהאי) ומקום גילוי אור החכמה הוא מז"ת דבינה. הנקראות ישסו"ת, שהם ה' ראשונה דהוי"ה, וע"כ הם נקראים אהבה, והוא פקודא תניינא בתר היראה, משום שחכמה זו אינה מקובלת מחכמה דא"א עצמה אלא מהבינה שהיא יראה כנ"ל. ואומר דיראה אתאחדת בה ולא נפקא מינה לעלמין, שהבינה מיוחדת תמיד בחכמה ואינה נפרדת ממנה לעולם. ובכל מקום שיש בינה נמצאת עמה בהכרח גם חכמה, כי חכמה ובינה דבוקות תמיד זו בזו, ולא תמצא לעולם חכמה בלי בינה או בינה בלי חכמה. ומשמיענו בזה, שאע"פ שאמר כי פקודא קדמאה היא יראה, דהיינו בינה, אל תטעה שהיא בינה בלי חכמה, וכן בפקודא תניינא שהיא אהבה, דהיינו חכמה, אל תטעה שהיא חכמה בלי בינה, אלא שיש חכמה גם בפקודא קדמאה, ויש בינה גם בפקודא תניינא, כי חו"ב כלולות ובאות יחד ואינן נפרדות לעולם אלא אנו מכנים אותן לפי השליטה, כי בפקודא קדמאה שהיא או"א עלאין, וג"ר דבינה, שהן עצם הבינה, הנה עיקר השליטה היא בינה, וע"כ קוראים לה יראה, וכאן בפקודא תניינא עיקר השליטה היא חכמה, ע"כ אנו קוראים לה אהבה. וזכור זה ואל תשכח.
וז"ש ומאן איהו רחימו שלים דא אהבה רבה וכו', ודא הוא דכתיב ויאמר אלהים יהי אור, פירוש, כי בראשית מאמר סתים איהי, ועיקר גילוי של בראשית מתחיל במאמר יהי אור, שה"ס עלית הבינה, שהוא ראשית, אל הראש דא"א, שחוזרת שם לבחינת חכמה כנ"ל. ואז נקראת חכמה בינה יחד בשם אהבה רבה, וז"ס המאמר יהי אור, כי הבינה עלתה לא"א ומשפעת אור אל כל העולמות, בסוד אהבה רבה, שהיא חכמה ובינה.
וז"ש בתרין סטרין אתפרש אהבה רחימו דקב"ה, אית מאן דרחים ליה מגו דאית ליה עותרא, אורכא דיומין וכו' דרחים ליה למאריה, כמה דתנינן, אפילו הוא נטיל נשמתך וכו' וע"ד אור דמעשה בראשית נפק ולבתר אגניז, כד אגניז נפק דינא קשיא, פירוש, כי אומר להלן (בראשית א' דף רפ"א אות שנ"ב). יהי אור לעולם הזה ויהי אור לעולם הבא, פירוש, כי ראה שאין העולם הזה כדאי להשתמש בו עמד וגנזו בעוה"ב, שהוא למעלה מפרסא מגו מעוהי דא"א, ששם הוא בחינת עולם הבא, דהיינו במקום עמידת או"א עלאין ג"ר דבינה, המסתיימות בחזה דא"א, ששם הפרסא המבדלת בין מים עליונים, שהם או"א עלאין, ובין מים תחתונים, שהם ישסו"ת וזו"ן. כי מחזה ולמטה דא"א נחשך האור ואינו מאיר עוד, וישסו"ת העומדים מחזה עד הטבור דא"א, שהם ז"ת דבינה כנ"ל, הנה האור גנוז שם ואינו מאיר בהם.
ונמצא שהבינה נחלקה לב' סטרין, כי ג"ר שבה, שהן או"א עלאין העומדים למעלה מחזה דא"א בסוד מים עליונים, הרי האור מגולה בהם, והזוכה למדרגת או"א עלאין נמצא שיש לו עושר ואריכות ימים, ובנים כשתילי זיתים מסבבים לשולחנו, ושולט על שונאיו, ואורחוי מתתקנן ליה, וכל אשר יעשה יצליח. אמנם ז"ת דבינה העומדות למטה מחזה דא"א בסוד מים תחתונים, כבר האור נגנז מהן, ואותם המקבלים מהן, צריכים לאהוב את השי"ת בבחינת, אפילו הוא נוטל את נפשך. וז"ס ב' סטרין דאהבה, שהן ג"ר וז"ת דבינה מבחינת הימין שבה דהיינו אהבה. וזה נעשה ע"י גניזת האור דמעשה בראשית. והזוכה להיות שלם באהבתו ית' הן בבחינת אהבה דאו"א עלאין והן בבחינת אהבה שבישסו"ת, דא אהבה כדקא יאות.
ואומר שצריך להכליל את היראה בב' סטרין הללו של אהבה, כי בסטרא דאו"א עלאין אצטריך לאתערא יראה ולמדחל, דלא יגרום חובא. ועד"ז בסטרא דאהבה דישסו"ת יתער יראה וידחל למאריה כדקא יאות ולא יקשה לביה, דהיינו כי חכמה ובינה שהן אהבה ויראה, דבוקות תדיר זו בזו, ולפיכך יש להכליל בחינת הבינה, שהיא יראה, הן בג"ר דבינה שהן או"א, והן בז"ת דבינה שהן ישסו"ת. ואז אשתכח יראה דאתאחדת בתרין סטרין ואתכלילת מנייהו, ודא איהו אהבה שלימתא כדקא יאות. ויש כאן שתים שהם ארבע, כי אין אהבה אלא בב' סטרין, שהם ג"ר וז"ת דבינה, ואין אהבה שלים בכל אחד מב' סטרין אלא אם יש בכל אחד מהם יראה. כי לא תצוייר כלל חכמה בלי בינה, שהיא אהבה בלי יראה.
The meaning of the ladder
Reg . _ For when he sees that a severe judgment is upon him, he will then arouse awe and fear of his master properly and will not harden his heart. And on it is written and hardens his heart will fall evil. That is, to fall on that other side called evil. There is awe that clings to both sides, the good side and the love side, and the hard side of justice, and is included in them. And if awe is included on the good side and love, it is properly completed love. Explanation, because awe is a mitzvah that includes all the mitzvosin the Torah to be the gateway to his faith Heath, which according to the awakening of awe is a line in which the faith in the providence of Heath is as above, In Pekuda Da , and as in the matzah of love that should arouse awe with it, Because in the matzah of love, awe is unique in it , just as above . Q, Asterich will show adherence to the island where I will adhere to love : a teacher who did not err in his words in saying that complete love is when he takes his soul, that is, when Dina Kashia , and we think the intention is not to fear anything from the hard law, only to adhere to his love with devotion without any reverence . And this is what ends .
.
And here he repeats the second stern of love that he brings above, that is, between Bedina and Tibu and Tikuna Darhoi , and says that one should arouse reverence in B. The stern of love , the seven Tibu and Tikuna Darhoi , one should arouse reverence from him, lest sin cause him to cool down from his love. Heath, and is found in that which includes the awe of love . And also in the second strata of love when Dina Kashia will arouse awe from him Heath, and will not harden his heart and distract himself from the judgment, and is found in this, which also here includes the awe of love , and if he does so is always in complete love properly to be. And on the generalization of aweIn love in the strata of nature the verse brings a man who is always afraid , and demands the word always , which means that even when the Shiite does favors with him, the GC should be afraid of him, and we were lest he should cause sin. And on the inclusion of the fear in love in Stra dina , the scripture brings that it hardens his heart to fall evil , which means that he should not harden his heart at the time of judgment for any reason in the world, because then he will fall to SA Dakri evil . The awe in his complete love at that time.
And here we have made it very clear in the first Pekudin that Pekuda Kedma is the reverence and is the rule of all the Torah and Matzah, and it is in the beginning and is explained in the first verse. and sheInIn the beginning God created the heavens and the earth . That is, let it be seen that it is first , from which came the heavens and the earth which are zon and their branches which are bi'a.InAnd the second verse is the meaning of punishment, which are four deaths: wonder is suffocation , there is stoning , darkness is burning and the spirit of killing . And Pekuda Tanina , she is love , and it is clarified in Scripture and God says let there be light , etc. And there is B. Strin in it: Stra A is, in Otra, and in Arka Dumin , etc. Straw B is in your whole soul and in your whole mind . That is, when you take your soul and your very being, there will be complete love , as when you give Otra and the length of Dumin , etc.In the same way, one should also not fear God in love in her B. Hastrin : in Str. . Although in order to continue with the rest of the Pekudin, we need to clarify things in too much depth, in Dargin Alain Datzilot.
Know that the four letters Dashem Hoyah , which are obligatory , are called in the words of the Zohar in the name of awe , love, Torah, and mitzvah . Torah . H. Theta is called a mitzvah. . _ _
_ _ _ _ _ _ _ P. that the face of the AA is the whole rule of the world of nobility that illuminates all the worlds through its garments, called OA and Vishasot and Zon. And he is called GC in the name of wisdom Satima, because his wisdom is clogged in his own head, and I do not influence anything from it to the worlds, and only the understanding DAA illuminates the worlds, and therefore this wisdom is called first , to be the main and root of all worlds, and is called the fear of God. , For the sake of a great Dayahu and the ruler of Akra and Sharsha , etc. and the prison of Kamya as not important . And out of this came " Real estate called heaven and earth , and this is the written lesson. In the beginning, With reverence , God created the heavens and the earth , which are Zon
. Really Da'a, but only Da'a understood as above, because Da'a understood that when she ascends to the top of Da'a, she returns there to be wise, and the influence of wisdom to the face. And it was found that she understood that she would fear is first to the wisdom, and Zash, first wisdom to the fear of God . Real estate gets smarter from it. And the words of the reverence of God are the beginning of knowledge . And Z.S.
Love , because the YH Hoy'a is the bone of understanding, that is, G.R. Dahai) and the place of the discovery of the light of wisdom is Mazat Devina. They are called Yeshasut , which are the first God D. Hoy, and so they are called love , and he commanded Tanina in the fear of God , because this wisdom is not accepted from the wisdom of the DA itself but from the understanding that it will be seen as above . In her and not Nafka Mina to the graveyard , whose understanding is always special in wisdom and never separates from it.See , that is, wisdom, do not be mistaken that she is wise without wisdom, and also in Pekuda Tanina she is love , that is, wisdom, do not be mistaken that she is wise without wisdom, but that there is wisdom also in Pekuda Kedma , and there is wisdom also in Pekuda Tanya Together and are never separate but we call them by control, because in Pekuda Kedma which is OA Alain, and Jr. Devina, who are the very intellect, here is the essence of control is wisdom, and so it is called awe , and here in Pekuda Tanina the essence of control is Wisdom, so we call it love . And remember this and do not forget.
Article Satim Ihi, and the main revelation of Genesis begins with the article Yehi Or , that the Supreme Elite understood, which is first , to the head DAA, who returns there for the examination of wisdom as above . Or , because the understanding ascended to the Almighty and the influence of light to all the worlds, in the secret of great love , which is wisdom and understanding . , How datninan, even he poured out your soul, etc. and ad Or Or Damasheh Bereishit Nefek and Betar Agniz, Kad Agniz Nafek Dina Kashia , commentary, that says below (Bereishit A. Daf Rafa letter Shenav). Let there be light for this world and let there be light for the next world
, Which means that he saw that this world is not worth using. Which is the name of the horseshoe that distinguishes between upper waters, which are OA Alayin, and lower waters, which are Yeshasut and Zon. For a spectacle and below the DA the light is darkened and no longer illuminates, and there are those who stand a spectacle up to the navel DAA, who are Zt Devina as above, here the light is hidden there and does not illuminate in
them ., For Jr. Shaba, who are OAA Alain standing above the DAA spectacle in the upper water, the light is revealed in them, and the winner of the OAA Alain rank is found to have wealth and longevity, and sons as olive seedlings turn to his table, and rule over his enemies, And his guest is standardizing for her, and whatever he does will succeed. Although Z.T. Devina who are standing below the play DAA in the secret of underwater, already the light has been shelved from them, and those who receive from them, should love the Shi'ah in the examination, even if it takes your soul . R. and Z.T. Devina in terms of the right where namely love . And this is done by the genizah of light from the deed of Genesis .
, Because in Stra Dao'a Alain Etztrich to Atara fear and defilement, Dalla will cause a debt . To generalize the examination of understanding, which she will see , both in Jr. Devina who are OA, and in Z.T. Devina who are Yeshasut . There is no love except in B. Strin , who are Jr. and Z. Devina, and there is no complete love in any of B. Strin unless there is awe in each of them .That she loved withoutWill see .