הקדמה לפירוש המשנה, מפורטת

מאוד חשוב להקדים שכמעט כול הפרטים במשנה הם "מדרבנן" היינו מרבנים מחשבות אדם אבל לא חוכמה של אלוהים למשל בדיקת חמץ מפורט שמדרבנן וכן השאר כאשר אבאר. חשוב להדגיש לעומת הנוכלים "לא חכמתו ולא רצונו של הקדוש ברוך הוא שנמסר מסיני" מדור לדור ואפילו דתי "שיודע לא לעשות" בזדוניות כותבים ומשדברים שקר זדוני הזה שעלי לחשוף ולתקן, וכן כשיש 2 דעות במשנה אין אלוהים בספק מתלבט זה לא ספק זה שתי דעות ממחשבת אדם, כמו בדיקת חמץ, רק מרבנים לדוגמה בדיקת חמץ מדרבנן גלוי בגמרא וכן כמעט הכול. מלבד אם אמרו בתלמוד בגמרא "מנא הני מילי והביאו פסוק לפרש" אז פעמים לא מדרבנן ואפילו מאלה, הרבה לא הצליחו למשל במסכת ר"ה כי גם מסוג זה מדרבנן מרבנים ויש עוד שהצליחו להביא פסוק ועדיין באמת "אסמכתא" שגם מדרבנן.
בנוסף חשוב להקדים שלפי המסורת גנות של מבלי עולם, אם מלמד הלכה ממשנה כי לא חוכמתו של הקדוש ברוך הוא והרוב של רב מאיר כאשר אבאר.
ששה סדרים
רב משה רמבם כתב הקדמה, ובמקום להכין את הלומד לתוכן, לתאר את תוכן ששה סדרי משנה, כתב הרבה דעות, ומאחר ולא היה מפרש משנה, אין מקור להוספות שהוסיף בהקדמה הכללית וכן למסכתות ולפרקים, וחשוב להכיר שלא ראוי להאמין להקדמה של רמבם ועלי להעניק הקדמה של הנושאים.
בתמונה הגדולה: בדור שכתב משנה, כמעט הכול כבר אז לא היה מעשי, ולא רק יכלו לקצר אלא שיטה במסורת היהודית לעולם ללמד קצר הן בלימוד והן בדפוס ונכון לקצר שלושה 3 מסדרי משנה, זרעים קדשים טהרות בסיבה שהם לא מעשי כנזכר ולימות המשיח המשיח ילמד ונכון לקצר מהספר כנזכר.
זקט' בששה סדרי משנה מסרו לנו 63 מסכתות ובשלושה סדרים אלה 34 ונכון לקצר 34 מתוך 63 יותר מחצי מסכתות ועוד שמונה שדומות לאלה כאשר אבאר 42/63 לקצר בלימוד ובדפוס.

בנושא טמא מסרו 13 מסכתות שכבר בדור שכתב משנה לא היה מעשי כמו שכתב אפילו ספר החינוך כתב אפילו ספר החינוך "לא נוהג" וכן החליט הנשיא למקם עימהם מסכת נידה שגם נושא טומאה כי שווה ולא מעשי. בנוסף לפי ספר ויקרא "אפשרי לשכב עימה" ואז "הוא טמא בלי עונש" כי לא באמת חטא ואין לקבל חבילה של טהרת משפחה של דתיים אלא לקצר 13 מסכתות וסדר טהרות.
גם מסכת חולין באמת הנושא "טמא במוקדשים" היינו שבנושא זבח לפי המסקנה בגמרא ונכון מיקמו עם זבחים כמו שאר 12 של סדר קדשים וכן מסכת נזיר שנכון לקצר כי כבר בדור שכתב המשנה לא היה מעשי כמו שכתב אפילו ספר החינוך ובסיבה זו יכלו לקצר ונכון לקצר לעום כשאפשרי הן בדפוס כדי ללמד קצר והן בלימוד ללמד קצר.
וכן 4 מסדר מועד "פשיס" נכללו במסכת פרטים עם זבח כי דינם שווה רמז להיקש כי לפי תורה שבעל פה דבר למד מעניינו ואין היקש למחצה ואין משיבים על היקש ועל כורחן היינו מוכרח להקיש ולהשוות ולכן בזמן שעשו זבח אבל לא כשאין זבח כנזכר לא זמן זבח אפילו לפי ספר החינוך שנחשב להם טוב. וכן חגיגה כאשר אבאר כמו סדר קדשים. וכן פאה וכמעט כול סדר זרעים כתב אפילו ספר החינוך שלא מעשי וכמו הקודמים נכון היה לקצר. נשאר מ40 לפרש ברכות אומנם פירטו בתלמוד בבא קמא "מי שרוצה" לכן נכון להקדים לפני ברכות מסכת שבת וכן אעשה עכשיו. וזה התמונה הגדולה של ששה סדרי משנה עם שיקולים ונימוקים מהמסורת.
מועד
מסכת שבת, מתי זמן חוקי שבת? אם יש ספק האם דור אחד או הרבה? יש שיטה בהלכה "תפסת מועט" זמן מועט אין לי אלא אותו הדור היינו של משה אבל לתפוס הרבה זמן או הרבה דורות לא תפסת לפי השיטה במסורת ולכן גם לא מעשי אחרי דור משה, רק מפרש את הזמן לפני שפג תוקף. למשל אם נניח שאסור להדליק אש "אז בזמן ההוא, גם אסור אז להדליק בחלב בין מבושל או אינו מבושל" שלא יהיה דומה להדלקה וזה רק בזמן שאסור להדליק כנזכר, זמן מועט כי תפסת מועט תפסת אבל לא לתפוס הרבה זמן כנזכר. רק לדור משה כדי לתפס מועט וכן עירוב שייך לשבת, לפני שעבר הזמן וכן מסכת יום טוב המתחילה במילה ביצה עבר זמנה, כי המועדים עם זבח ודבר למד מעניינו כנזכר ולכן כמו תינוק שמפסיק יניקת חלב מאם מאז לא יעשה יניקה ואין לחזור ליניקה כי דומה ליניקה שפסקה, כן כתב אפילו רמבם שחזר בו מספרו יד החזקה משנה תורה וכן כול מה שהזמן מוגבל ועבר הזמן כמו חלב ישן שיגרום מחלה אם ישתה אחרי זמנו.
אחרי עירובין 4 של זבח "פשיס" זבח היקש נכון לקצר כי כללו הפרטים עם זבח בספר להשוות ולכן אחרי שלא עושים זבח נכון לקצר גם אלה. נשאר לפרש מסכת ר"ה ש-"אף להם" היינו לדתיים ידוע כמעט הכול לא מעשי ר בזדוניות משקרים שההלכה "כמו סתם משנה" בזדוניות כי יודעים שאין הולכים כמו משנה במסכת ראש השנה מסוג זה ועוד. כי יודעים לא חכמתו ולא רצונו של אלוהים רק משקרים ככה בזדוניות למתחילים שלא יודעים עדיין. כשיודיעם שאפילו דתיים וחרדים לא עושים בדיקת ירח כול חודש וחודש.
בנוסף כמעט כול תוכן המסכת ורוב סדר מועד של רב מאיר, וכבר קבעו מנהיגי ההלכה לא הולכים כרב מאיר כמעט כול רה תענית מגילה עד מק של רב מאיר ולכן נכון לקצר כי השיטה לעולם ללמד קצר כשיכלו ויכלו כי של רב מאיר. נשאר לפרש מ"ק אם אאריך ימים. אבל נמשיך את התמונה הגדולה בסדר נשים:
נשים יבמות
לפי התלמוד עצמו אין יבום מעשי נשאר חליצה שבה אבל לפי תורה שבעל פה בתלמוד שבת, הפירוש של אלה מלמד שאלה "חליצה קידושין וגיטין" ועוד באמת לא מיצוות כי רק אלה מיצוות ולא מעתה מסוף ספר ויקרא וכן כול מה שאחרי ספר ויקרא נדרים ונזיר וסוטה ועוד דווקא לפי תורה שבעל פה אלה וכן סוטה ונדרים נשאר לפרש כתובות אם אאריך ימים אבל נכון לקצר "יננסגק" שש מסדר זה.
נזיקין

אפשרי שסנהדרין טעהף לא כמו שמשקרים "רוח הקודש מונע טעות מרבנים" כניכר במסכת הוריות במשנה נקרא טעות "טעו בית דין" כי אפשרי וברור אחרי ירידת הדורות של דור שלנו יותר טועים. ותוכן מסכת הוריות זבח כמו סדר קדשים ולכן נכון לקצר אומנם הסנהדרין בטל ויכלו לקצר מסכת סנהדרין ומכות ולכן לעולם ללמד קצר כנזכר.
אפילו בבא קמא והשאר כמעט הכול של רב מאיר, וכבר קבעו מנהיגי ההלכה שיש סיבה שאין ללכת כדבריו ולכן נכון לקצר ומה נשאר? מסדר נזיקין דיני עבודה זרה. ואחרי זה הסוף כי כבר הסברנו לקצר סדר קדשים וטהרות כנזכר.
מכול ששה סדרי משנה נשאר מעט ממסכת ר"ה ומ"ק, כתובות, ומסכת ע"ז בערך חמשה מסכתות מתוך 63 ובסוף סדר נזיקין לקבוע הסוף כנזכר כי נכון לקצר ואין לעסוק כי אפילו בלימוד לעולם ללמד קצר וכן בדפוס הספרים לקצר כנזכר והסטטיסטיקה ז11, מ12, נ7 נ10
ק11,ט12 הם 63 אולי נשאר חלק מארבעה מסכתות כנזכר ואותם לפרש והשאר לקצר עד שלא נשאר. וזה מתאר את התוכן של ששה סדרי משנה ועדיף ומחליף ההקדמה של הרמבם שניצל לרע להוסיף דעות של עצמו בלי מקור ובלי לפרש ושבעצמו חזר בו מכמה פרטים לכן עדיף ההקדמה הזאת.