לתקן עוול בנושא מיצוות עשה

לתקן עוול בנושא מיצוות עשה
יש כמה נוכלויות שהצלחתי לחשוף, מבין הנוכליות המרובות שרבני היהדות מטעים בהן את התלמידים, וכדי לתקן עוול ולהציל זמנכם אעזור לכם לחזור
למסורת היהודית שאתם מבקשים אבל רבני היהדות מונעים ממך, פעם לטעון טענה שקרית או באופן מטעה ציטט אמיתי בניגוד לאמת לדוגמה: באמת "אין
מוקדם ומאוחר בתורה" אבל יגידו את זה גם כאשר יש מספר ימים שביום רביעי עשה מאור הגדול כי אז כופר בתורה שטרח לפרט שהיה ביום רביעי, ובנכלות יגידו אין מוקדם ומאחר בתורה לגרום להתעלם ממספר ימים שבגלוי בתורה, להרחיק אותך מהתורה להעדיף ספר חיצוני ככה רבני היהדות נוכלים ומאוד חשוב לא לעשות את העצה
***
שאומרים הרבה פעמים ללכת "תשאל רב אורטודוקסי" כי יש סיכון שיטעה אותך בנוכלויות כאשר הצליח להטעות אותי עד שחשפתי את הנוכלויות והנה
כמה שהצלחתי לחשוף
---
להציל זמנכם, אני מדגיש את המקורות עם הפנייה למקור השייך לנושא
באמת לפי תורה שבעל פה "תפסת מועט תפסת" אבל "תפסת מרובה לא תפסת וככה נחשף הנוכלות של ספר החינוך שטען בחלק מהמיצוות "לכול זמן"
נגד תורה שבעל פה כי נוגד השיטה "תפסת מרובה לא תפסת" והוא תפס הרבה, אבל התופס הרבה לא תפס, אלא באמת תפסת מועט ומה הפירוש של מועט?
כאשר אביא ממקורות אבל נחשף שתוכן ספר החינוך פסול כאשר רק נכון לפי הדת אם תפסת מועט לפי המסורת ההלכתית.
וגם יש שיטה בהלכה שפסק רב יצחק ריף "שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים" ולכן אם שי שני פרטים שבהן נאמר "לדורות" בלשון רבים אין מלמדים על אחרים אלא רק השנים ואז מי שמלמד "הרבה דורות יעשו מיצוות שבהן לא כתוב לדורות" לדוגמה בעשרת הדברות פרטי שבת, גם נגד ההלכה
של שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים למשל נאמר ביום כיפור מערב עד ערב ונאמר בחג המצות מערב עד ערב זה שני כתובים הבאים כאחד היינו שניהם דומים ואין מלמדים על אחרים שהם מערב עד ערב רק אותם כי הם שנים כאחד, אבל השאר כמו שבת לא מערב כי אין מלמדים... אוי זה כואב נכון?

אבל אתם מבקשים את המסורת שמסרו לנו ורבני היהדות מונעים ממכם ומלמדים מערב וזה נחשב טעות כי השיטה היא שהם לא מלמדים היינו לא מלמדים על פרטים אחרים כנזכר
וכדי להטעות את התלמידים משקרים המלמדים שקר הנוגד את המורשת
וכן אם יש שני מיצוות או פרטים שבם נאמר לדורות אז רק אותם שנאמר בהם אבל "אין מלמדים" לשאר מיצוות כי השיטה בתורה שבעל פה כנזכר אין
מלמדים כי ככה כבר קבע מנהיג ההלכתי רב יצחק ריף כי פסק את הפסק דין בהלכה שנים אין מלמדים במסכת קידושין, כי ככה המסורת שרבני היהדות מונעים ממכם ואתם מבקשים את המסורת היהודית והם לא מדגישים
פרטים אלה אלא מלמדים ההיפך מהשיטות הרבה פעמים
לדוגמה נניח רק לרגע שיש מיצווה לזכור יום השבת או לא לעשות מלאכה בשבת אז כמה זמן
??
לפי ההלכה ,שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים" לכן אין ללמד על שבת שהיא חוק לדורות. אפשרי לבדוק בספר שמות בעשרת הדברות. גם יש נוכלות זה ברית לדורות אפילו אם נניח שזה ברית לדורות עדיין לא חוק לדורות, ובסיבה זו מי "שיעשה יותר מדור משה" נגד ההלכה של שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים כי אז עושה כאילו גם שבת חוק לדורות ולא ניכר ההבדל שהמסורת הבדילה.
בפרט של לא לעשות מלאכה או בפרט של זכירת שבת אבל אתם רוצים את המסורת אבל רבני היהדות מרחיקם אותך מהמסורת ואני נאלץ לברוח ולפרסם את
האמת מאחורי מסך שלא יעשו רע לאותם שאני אוהב אבל אם תבדקו בעצמכם באמת אין מלמדים ולכן רק אותם חוק לדורות כי יש שנים ולא כטעות בספר
רב משה רמבם להביא "דוגמה" כתוב לדורות ומזה רצה ללמד שהרבה מיצוות יותר מדור אחד כי כתוב באחד לדורת זה נגד ההלכה של ריף שכת באין מלמדים
!!
אין ללמד מאותם לפרטים האחרים לפי ההלכה אבל בפרט זה רב משה רמבם נגד המסורת של ההלכה
ואפילו אם נניח שיש מיצוות שהן לדורות יותר מדור אחד עדיין הוא כתב ללמד על פרטים אחרים בניגוד להלכה שנמסרה ברב יצחק ריף שני כתובים אם באים
כאחד אין מלמדים ומדגים את זה במסכת קידושין ככה השיטה לפי תורה שבעל פה ואין ללמד לפרטים אחרים שגם הם לדורות אלא לאותו דור אחד של משה
אומנם רבני היהדות לא מבדילים ורב משה רמבם עצמו לא הבדיל וספר החינוך כתב, בגלל דברי הרמבם שכנזכר נגד המסורת ההלכתית, הרבה פעמים את השקר שנחשב טעות כי לפי ההלכה שני כתובים הבאים כאחד באמת אין מלמדים לפרטים אחרים כנזכר
--
עכשיו דוגמה לשיטה של תפסת מועט תפסת כדי לתקן עוול ולחשוף נוכלות נוספת שרגילים להטעות בה את התלמידים
בספר שמות יש פעולות של עשיית ארון ושולחן וכתב ספר רב משה רמבם שהוא לא סופר במנין אותן הפעולות כי הם "פעם אחת" לעשות ארון עץ וזהב
ולעשות שולחן וכבר עשו ככתוב "ויעשו" והפירוש במקרא שאות ו' הופך את העתיד לעבר היינו שכבר עשו. אומנם בפרט זה מתאים למורשת כנזכר כי
תפסת מועט תפסת כי ככה באמת בכול המיצות של התורה פעם אחת
ובכך נחשף הנוכלות של רבני היהדות לשקר "כשאתה קורא הפעולות של התורה אל הקורא אליך שאתה תזכור את יום השבת" ונחשף פרט זה כי לא עבור
הקורא כי פעם אחת לדור משה שעשו ארון ושולחן אבל לא עבור הקורא כי באמת תוכן התורה רק לימוד ולא עבור הקורא כאשר כתב אפילו רב משה רמבם
כנזכר ובפרט זה כמו המסורת כנזכר לעומת הפרט הקודם שנגד את המסורת וככה אפשרי לבדוק ולתקן עוול ולחשוף את הנוכלות ולהזהיר שרבני היהדות
רגילים לדבר נוכלויות להטעות את התלמידים ולהרחיק את מבקשי המסורת מאותה מסורת שהתלמיד מבקש כי הם באמת בשירות השטן מקצתם בידיעה
ובזדוניות ומקצתם כי לא בודקים ועלי להזהיר אתכם כי אתם מבקשים ורוצים הת המסורת היהדות אבל רבני היהדות לא מלמדים פרים אלה אלא כנזכר
מדברים נגד פרטים אלה
אם נניח רק לרגע שיש צו לקרוא שמע בשכבך האם זה פעם אחת בשכבך או הרבה פעמים "בשעה שבני אדם שוכבים" הרבה פעמים? יש תורה שבעל פה
שמסרו במסורת ההלכתית שיטה ללמד "תפסת מרובה לא תפסת" זה לא הרבה פעמים ולא כול פעם שאתה שוכב כי זה נגד בית הלל שאמר "בשעה שבני אדם
שוכבים" לא שאתה שוכב והיינו פעם אחת בעת ההיא כי תפסת מועט תפסת ולא כול פעם שמגיע העת כי הטוען כך נוגד תורה שבעל פה ובדרך כלל מי
שמצטט מהמקרא צועקים "אתה כופר בתורה שבעל פה" כי זה דבר רע או לועגים "מה אתה קראי" כאילו אסור להביא הוכחה מהמקרא כי קראים כפרו בתורה
שבעל פה והנה נחשף שרבני היהדות בדור שלנו הם בעצמם הכופרים בתורה שבעל פה שמסרה לנו שיטה לתפוס רק המועט
ועוד דוגמה לתקן עוול כי ספר כסף משנה הביא בשם הרמבן אם יש מיצווה להתפלל היא פעם אחת וזה מתאים לתןרה שבעל פה שבמסורת תפסת מועט אבל
הטוען הרבהפעמים תתפלל זה נגד המורשת של תורה שבעל פה כי תפסת מרובה לא תפסת רק תפסת מועט תפסת ובאמת הצו רק פעם אחת
אומנם לא באותם פרטים כי לפי תורה שבעל אפילו אם יבוא נביא לטעון "דבר חדש" הקדוש ברוך הוא כבר קבע גבול "מעתה אין נביא רשאי לחדש" בסוף
ספר ויקרא במילה אלה שלפי תורה שבעל פה אלה ממעט מעכשיו היינו קו גבול אין נביא רשאי לחדש דבר ומאחר וזה באמת במסורת ההלכתית כבוד
המסורת גורם לפרש כול פעולה שאחרי המילה אלה שאינו מיצווה ולא דבר חדש כי רק אלה המיצוות ולא מעכשיו וככה כבוד המסורת גורם שהפעולות של
קריאת שמע ופתיל תכלת וחוטי ציצית ובפרט "תפילה" שעליו כתב כסף משנה בשם רמבן את הפרט המתאים פעם אחת באמת לא מיצווה כי לפי תורה שבעל
יש קו גבול וכפירה בתורה שבעל פה להתנגד לפירוש הזה במילה אלה ובאמת הם כופרים במה שטוענים שיש מיצווה אחרי המילה אלה אבל
***
אתם עוסקים בתורה כי אתם מכבדים את המסורת היהודית וכבוד המסורת גורם לפרש "מעכשיו" היינו מהמילה אלה אין נביא רשאי היינו אין רשות אפילו
לנביא לטעון ששמע נבואה כי יש גבול ולא באמת מיצווה ולא דבר כי רק אלה המיצוות היינו עד אז כנזכר והמילה אלה ממעט מעכשיו לפי תורה שבעל פה
אין מיצווה ולכן אין באמת מיצווה להתפלל אפילו פעם אחת אלא נעביד את הרעיון הנכון הנזכר של פעם אחת בספר כסף משנה, לפרט שלפני הגבול
נניח רק לרגע שיש מיצווה "לזכור את יום השבת" אז כמה הזמן של המיצווה האם הרבה זמן או מעט? יש תורה שבעל פה לתפוס מועט כי תפסת מועט תפסת. ולכן מי שטוען הרבה זמן או הרבה פעמים כפר בתורה שבעל פה חלילה ונחשף שאותם הלועגים וצועקים "אל תהיה קראי, מה אתה קראי? אתה כופר בתורה שבעל פה" הם בעצמם בפרט זה בעצם ובעצמם הכופרים בתורה שבעל פה כי מלמדים נגד השיטה כי לפי השיטה תפסת מרובה לא תפסת, והם מלמדים לזכור כול יום "היום שני בשבת או ששי בשבת" לזכור הרבה פעמים לעשות תפילין הרבה פעמים ובכלל זה נגד השיטה של תפסת מועט ובפרט זה יותר מדי. יכלו ללמד את האמת אבל נחשבים כופרים בתורה שבעל פה עד שילמדו "באמת
לתפוס מועט" כי במסורת תפסת מועט תפסת למשל לזכור פעם אחת את יום השביעי כדברי כסף משנה בשם רמבן ולהעביר דבריו לפרט הזה של זכירת יום
השבת בספר שמות שלפני הגבול ואז אסור לעשות יותר מפעם אחת למשל כל שבת ושבת או בכול יום לזכור את השבת כי זמן המיצווה מוגבל לפעם אחת, כדברי הרב הנזכר רק להעביר מתפילה שבאמת לא מיצווה, כי מעכשיו כנזכר, אל פרט שלפני הגבול כנזכר. אבל לא לעשות הרבה פעמים כי אז לא ניכר שנכון פעם אחת.
ככה דוגמה לכול המיצוות כי זמנם פעם אחת כאשר הדגמתי כבר מספר של רמבם בפרט שלא נגד אלא התאים למסורת, אבל הטוען כול זמן כמו ספר החינוך נגד תורה שבעל פה כנזכר כי הוא תופס הרבה פעמים, או המלמדל לעשות הרבה פעמים זה באמת יותר מדי נגד השיטה תפסת מועט תפסת אבל תפסת מרובה אל תפסת אבל אם תפוס פעם אחת אז מתאים למסורת שאתם רוצים אבל רבני היהדות מונעים ממכם בשקרים ובנוכליות
למשל הם משקרים "אתה קורא בתורה זה בשבילך זכור את יום השבת אז אתה הקורא תזכור את השבת כול בוקר"
מלבד שזה נגד השיטה של תורה שבעל פה כנכזכר
זה גם נוכלות שאשרי לחשוף כי כנזכר פעולות של עשיית ארון ושולחן בוודאי לא עבור הקורא כאשר כתב רב משה רמבם בספר המיצות כנזכר כי הבאתי
דבריו למעלה ופרט זה נכון לפי המסורת ההלכתית כי מתאים למורשת כנזכר, כי תפסת מרובה לא תפסת וכן כול פעולה בתורה לא עבור הקורא אלא נאמר לדור משה
ובסיכום ראינו שני פרטים של שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים היינו לא ללמד על שבת שגם מערב כמו חג המצות ויום כיפור
וגם לא ללמד על פרטים אחרים שהם לדורות בלשון רבים אלא אין ללמד מהם ומאחר ורבני היהדות ומנהיגי היהדות עדיין "לא הסכימו למיין" אין עליכם
להפריד בין החבילה אלא על מנהיגי הדת לבדוק ולהסכים על הפרדה ועד אז כבוד המסורת גורם לשמור מרחק מהחבילה כי כנזכר הם רבני היהדות לא
מבדילים וגרמים לתלמידים להיותר רחוקים מהמסורת היהודית כאשר הדגמתי אלא נשאר השיטה האחרת במסורת שבואל תעשה עדיף במילה עדיף נחשב
עדיף בלי מעשה ובכול הנוגע למיצוות עשה מאחר וחשפתי חלק מהנוכולויות אז כול מה שטוענים מיצוות עשה באמת עדיף שב ואל תעשה היינו בלי מעשה
של מיצוות עשה במעשים ופעולות ונשאר רק לימוד בלי מעשה וכאר מלמד להדגיש "זה לא עבור הקורא לעשות" כאשר אפילו רב משה רמבם כתב בפרט
של ארון ושולחן כנזכר כי פרט ההוא מתאים למסורת כנזכר אבל לא הפרטים האחרים שכתב רמבם כי צריך לבדוק אם מתאים למסורת ומאחר וקשה לבדוק אז
אני בדקתי ומגלה לכם את המקורות השייכים כדי לא לעשות את "החבילה שמלמדים" אלא ללמוד וללמד שלימוד תורה מוכרח להיות "לא כדי לעשות" כי
כמו הפרט של ארון ושולחן כנזכר מהסיבות שהזכרתי למעלה
ופרט אחרון העושה מיצווה שלא בזמנה נחשב חטא דתי בתלמוד ראש השנה לכן צריך לדעת זמני המיצוות וכנזכר ספר החינוך מטעה בעניין זמני המיצוה כי
כתב בכול זמן לתפוס הרבה זמן בניגוד למסורת ההלכתית תפסת מרובה לא תפסת כנזכר
ודוגמה אחרונה טקס לולב כי לפי תורה שבעל פה "דבר למד מעניינו" ואין היקש למחצה ואין משיבים על ההיקש ולכן הטקס של לולב נלמד מעניינו של זבח
כי נכתב ביחד להקיש ואין משיבים על ההיקש שזמן הפעולה כזמן זבח אבל לא כשאין זבח ואם חלילה תעשה טקס לולב כשאין זבח זה בדיוק החטא של
מיצווה שלא בזמנה כי הזמן נלמד מעניינו של זבח כי ע כורחן היינו מוכרח להשות כי על כורחן הקישן גם אם אתה לא רוצה להשות כדי לעשות יותר עדין
מוכרח כמילה כורחן להשות שזמן לולב ככתוב כפת תמרים כדין זבח ועל כורחן הקישן ואין היקש למחצה לכן זמן המיצווה כדין זבח אבל לא כשאין זבח
וכנזכר נחשב חטא דתי אם תעשה מיצווה שלא בזמנה לדוגמה לולב שלא בזמן זבח וכן פרטים אחרים ונשאר שב ואל תעשה עדיף כי כבוד המורשת גורם
להתנהג לפי השיטה שב ואל תעשה עדיף כדי לא לעשות מיצווה שלא בזמנה כאשר רבני היהדות גורים חטא שנה אחרי שנה למאות תלמידים שלא בודקים
אבל אתם רוצים את המסורת היהודית אבל רבני היהדות כנזכר מונעים ממכם ומרחיקים אתכם וגורמים לכם הרבה חטאים כנזכר והפיתורן בכול מה שנחשב
מיצוות עשה שב ואל תעשה עדיף לא לעשות טקס לולב וכן שאר הפרטים כי עדיף שב ואל תעשה לפי המסורת בעצמה.