מה באמת מחזק את הרשע

מה באמת מחזק את הרשע

אחרי שמנהיגי ההלכה פירסמו והזהירו אותנו לא ללכת כדברי רב מאיר מי שיעשה כמו רב מאיר חמור מאוד כי מחזק את הרשע

למשל מי שיברך ברכות עם שמע אפילו שלוש ברכות שעם שמע שכתב סעדיה כי משנה סתם היינו בלי שם של רב מאיר לפי המסורת בתלמוד גיטין ומנהיגי ההלכה קבעו שאין ללכת כרב מאיר כי יש סיבה בפרק ראושן של תלמוד עירובין

הכוח של הברכה ויש כוח הולך לצד של הרשע ומחזק את הרשע שלא יגיד איזה יופי אמרתי ברכה שיבחת את השם שם אדוני כי הכוח ההוא הול לכיוון הרשע חלילה כי עושה כרב מאיר בניגוד למנהיגי ההלכה

זה שונה משיקול חילוני "כול החוקים משעמם וקשים" זה כדי לא לחזק את הרשע ואפילו אם ניח שיש פרט במסכת ברכות יש פרט משהו שלא מוגדר שמתאים עבור "מי שרוצה להיות חסיד" לקיים עדיין הברכות שעם שמע שתים לפני שמע ואחת לאחריה וכן ארבע בערב זה של רב מאיר וחמור מאוד לברך אותם והמלמדים לברך אותם מגבירים את הרשע חלילה כי זה לא האופן הנכון לברך וכן ברכות על פירות זה משנה מסוג סתם בלי שם ולכן ידוע של רב מאיר כנזכר וכבוד המורשת גורם לשים לב שהכוח של הברכות האלה בפי הדתיים אלפי דתיים מאות פעמים ביום מזין ומחזק ומגביר חלילה את הרשע כי לא הזמן הנכון ולא האופן הנכון

מי שעוזה מיצווה שלא בזמנה נחשב חטא דתי בתלמוד ראש השנה זה לא קדוש כי עוש היותר יגיד על עצמו ראו שאני קדוש כי אני לא רק עושה מיצווה בזמנה גם אני עושה יותר לאכול מצה לשם מצה ביום אחר הכוח הולך לרשע ונקרא בקבלה סטרא אחרא ומניין לנו מה מזין את הרשע הכלל ההלכתי לא ללכת כמו רב מאיר

כאשר מתבונים בעוצמה ובהצלחה לש הנאצים מי נתן להם את הכוח והסמכות להצליח ולכבוש ואפילו לרצוח מיליונים בלי מעצר אלה הברכות על הפירות ושעם שמע שהכוח הלך לכיוון הרשע בניגוד למנהיגי ההלכה

אפילו אם נניח שיש פרט במסכת ברכות שמתאים עבור מישרוצה להיות חסיד פרט לא מוגדר עדין לברך כמו רב מאיר בין בשמו כמו שלא עשני גוי או אשה ובין בלי שמו כי סתם של רב מאיר כנזכר הכוח מזין ומגביר חלילה את הרשע

ויותר רחוק מזה הברכות כמו ברוך אתה השם מלך מהולל בתשבחות שרבני המשנה לא הצריכו זה בדיוק החטא של ברכה שאינה צריכ הזה לא יותר קדוש בגלל שמברך יותר אלא מזין ומגביר את הרשע חלילה כמו מיצווה שלא בזמנה כמו העושה סוכה ביום של הרבנים בתשרי בניגוד לתורה שקבעה שסוכות הוא חג האסיף בצאת השנה ההיפך מראשית השנה הכוח הולך לרשע

חשוב להבין את הנזזק שרבני היהדות האורטודוקסים והחרדים עושים כי מניין לנו מה מטמא ומה מחזק את הרשע רק מנהיגגי ההלכה שאמרו שאין ללכת כרב מאיר וגם פירטו להודיע שמנה בלי שם היינו סתם של רב מאיר וזה מה שחמור מאוד לברך מה שהדתיים רגלילים לעשות וללמד נזק גדול לאור המורת של המורשת ואחרי בדיקה שאין לנו מקור שראוי להאמין בו לא מלמדים שראוי להאמין בהם ולא יכולים לעורר בנו אמון ואין לנו ספרים שראוי להאמין בהם כי לא מתקנים את המשנה לכן מאוד חשוב שב ואל תעשה עדיף זה כלל הלכתי לא עלשות טקס דתי כי עדיף במילה עדיף שב ואל תעשה

ואם יש ספק אם משהו אסור שונה מדים שב ואל תעשה עדיף כי מספק תפסת מועט תפסת כמו שאמרו חזל בתלמוד חגילה על ימי החג לא שחג מן התורה ולכן ספק דאוריתא לחומרא כי אפילו בלי מעשה תפבת מרובה לא תפסת יש חשש מיצווה שלא בזמנה אם יש יותר ימים

ככה הדגימו לנו מנהיגי ההלכה אפילו בדבר דאורייתא ולכן החוק הדתי לא משפיע הרבה לאסור הרבה אלא נשאר רשות כי תפסת מרובה לא תפסת אבל הכיוון שלהם כאילו כול המרבה משובח גורם לאסור בניגוד למורשת לא רק שרחוק מהיהדות אלא חמור עוד יותר כמו חטא מיצווה שלא בזמנה שנחשב חטא וכמו חטא ברכה שאינה צריכה כי רבני המשנה לא הצריכו ברכה לפני הברכות שעם שמע ואפילו שעם שמע של רב מאיר כנזכר וחמור מאוד הנזק שעושים ללמד לברך ולעשות טקסים כי כול הכוח הולך לצד הרשע ומתוך כבוד המורשת שבאמת מלמדת תפסת מרובה לא תפסת אין לתפוס הרבה אין לאפשר לדת להשפיע הרבה אלא מצב של רשות אפילו במעשה להראות שיש רשות כמו שעשה רב שהתפלל של שבת בערב שבת למרות שזה מפתיע כי לא הזמן אבל עשה כן להראות שיש רשות לעשות כן אם רוצה וכן להתפלל של צאת השבת בשבת וכתב רב אשר ראש אפילו לעשות מלאכה ולא כמו המעוותים שמנסים לשנות את דבריו אלא אם מתפלל של צאת השבת בשבת היינו בעת שנדמה שעדיין שבת עדיןי עבורו מותר במלאכה כמו שכתב רב אשר ראש ועשה כן במעשה להראות שאפרשי ושיש רשות וכן אנחנו כול החוקים של המשנה חשוב להראות במעשה שהם רשות כי אם נגיד ונתנהג שהדת אוסרת הרבה זה נגד המורשת עצמה ולא רק רחוק מהיהדות שהגדירה תפסת מרובה לא תפסת היינו לא לתפסו הרבה אלא גרוע עוד יותר שמזין ומגביר את הרשע חלילה וזה חמור מאוד ולכן חשוב למכבדי המורשת לשמור מרחק ולא להגיד חשבון נדמה לי שיותר קדוש כי מנהיגי ההלכה הזהירו לא ללכת כדברי רב מאיר וגם הודיעו שמשנה סתתם של רב מאיר ולכן חשוב לשמור מרחק מרבני ההידות שהולכים בכיוון רל ספר שולחן ערוך ומלמדים לברך על פירות ועם שמע וגרוע עור יותר אם מלמדים הרבה מלאכות אסור בשבת בניגוד להלכה שאין הלכה כרב מאיר ובסיבה זו זה לא רק רחוק מההלכה אלא גם נוגד את הפרט של תפסת מרובה לא תפסת שאין להשפיע ואין לגרום חיוב דתי על הרבהה כי יותר מדי כי יותר ממנהיגי ההלכ קבעו שאין הלכה כרב מאיר הינו אין ללכת כרב מאיר ומאחר והזהירו אותנו חמור מאוד ונכיר שלפי המורשת המעשה פסול ובסיבה זו הכוח לאן ילך? נדע לפי המורשת שהכוח של הברכה הולך לחזק את הרשע חלילה ונכיר בנזק הגדול שהדתיים עושים מאות פעמים ביום על ברכות כמו מזונות שבכול משנה ברכות אין ברכת מזונות ואפילעל פירות עדין של רב מאיר כנזכר והכוח לאן ילך

?

אין ספק שהכוח ילך לרשע כי הזהירו אותנו לא ללכת כמו רב מאיר וכנזכר

וכן בליל הסדר של פסח העושים כמו רב מאיר רחוקים מקדושים וכל המרבה לא משובח לא הכוח ילך לכיוון הרשע וכיצד נדע רק לפי הקביעה הנזכרת שאין הלכה כררב מאיר והמלמדים הלכה כסתם משנה מנהיגים לכיוון הטומאה כי סתם היינו בלי שם של רב מאיר וגן תאנ יחיד כמו שבמעשה מפטירים הודע את ירושלים כי יש רשות ללמד שאין לקבל דברי היחיד שאוסר וזה לא חומרה טובה להטיל חיוב נוסף אלא צריך להתנהג כמו הודע ולעשותת הודע כדי להראות שיש רשות כדי לא לטעות ללכת כמו דעת יחיד וכן כול דעת יחיד בשם לא רק של רב מאיר אפילו כשאין חולק כמו המנהג לקרוא הודע שכתב רב משה רמבם ללמד שאין הולכים כדעת יחיד אפילו כשאין חולק אלא עושים במעשה למרות השיטה שב ואל תעשה עדיף כי כאשר אוסרים אפלו בדאורייתא תפסת מרובה לא תפסת היינו שהדת לא משפיעה על הרבה ואין חובות מרובים בגלל דעת יחיד ולא רק של רב מאיר אלא כול דעת יחיד ולכן אפילו אם נניח שיש פרטים שההלכה אוסרת עדיין זה לא המדברים שרבני היהדות מלמדים ומי שיקפיד בהם יש בהחלטה שלו כוח והנזק גדול כי הכוח הולך לכיוון הרשע כי נכון להפטיר הודע כדי להראות שיש רשות ולא להחליט להתנהג כמו האומר שאין לקרוא וזה דוגמה לכול דעת יחיד אפילו לא של רב מאיר רק שבדרי רב מאיר יותר קל לזהות את הנזק לש המלמדים והעושים כדבריו שהכוח הולך להזין ולחזק ולהגביר את הרשע חלילה ולכן כבוד המורשת גורם לשמור מרחק מרבני היהדות ומבתי הכנסת שלהם ומספרי התפילה שלהם ומספרי הלכה שלהם כי אפילו אם נניח שיש פרט כולשהו לא מוגדר שאסור עדיין רחוק מאוד ממה ששהם מלמדים ויש נזק כי העושה מיצווה שלא בזמנה נחשב חטא זה לא שהועשה הרבה הוא יותר קדוש אלא הכוח הולך לרשע כנזכר

והכוח הזה נכפל מאות פעמים ביום כנזכר ברכת מזונות שלא במשנה ואיפלו ברכת פירות שבמשנה עדיין של רב מאיר כנזכר והכוח הולך לאן לפי המורשת הולך לרשע וכבוד המורשת גורם לא להתנהג כמו הדתיים והחרדים האורטוסקסים כנזכר.