(ב) וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
(2) And when they were departed from Rephidim, and were come to the wilderness of Sinai, they encamped in the wilderness; and there Israel encamped before the mount.
(ב) ויחן שם ישראל. כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, אֲבָל שְׁאָר כָּל הַחֲנִיּוֹת בְּתַרְעוּמוֹת וּבְמַחֲלוֹקֶת:
(2) ויחן שם ישראל AND THERE ISRAEL ENCAMPED as one man and with one heart — but all their other encampments were made in a murmuring spirit and in a spirit of dissension (Mekhilta).
(ב) ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר. ונראה שכל זה ראיה שלא היו ישראל ראוין לקבלת התורה עד אשר יהיה שלום ביניהם...והתורה כל נתיבותיה שלום, כי מתוך פירוד הלבבות זה אוסר וזה מתיר ונמצא התורה כשתי תורות.
אבימי מסכתא איתעקרא איתעקר ליה ואתא קמיה דרב חסדא לאדכורי גמריה ולישלח ליה וליתי לגביה סבר הכי מסתייעא מילתא טפי
רבי פרידא הוה ליה ההוא תלמידא דהוה תני ליה ארבע מאה זימני וגמר יומא חד בעיוה למלתא דמצוה תנא ליה ולא גמר א"ל האידנא מאי שנא א"ל מדההיא שעתא דא"ל למר איכא מילתא דמצוה אסחאי לדעתאי וכל שעתא אמינא השתא קאי מר השתא קאי מר א"ל הב דעתיך ואתני ליך הדר תנא ליה ד' מאה זימני [אחריני] נפקא בת קלא וא"ל ניחא ליך דליספו לך ד' מאה שני או דתיזכו את ודרך לעלמא דאתי אמר דניזכו אנא ודריי לעלמא דאתי אמר להן הקב"ה תנו לו זו וזו
R. Pereda had a pupil whom he taught his lesson four hundred times before the latter could master it. On a certain day having been requested to attend to a religious matter he taught him as usual but the pupil could not master the subject. ‘What’, the Master asked: ‘is the matter to-day?’ — ‘From the moment’, the other replied. ‘the Master was told that there was a religious matter to be attended to I could not concentrate my thoughts, for at every moment I imagined, now the Master will get up or now the Master will get up’. ‘Give me your attention’, the Master said, ‘and I will teach you again’, and so he taught him another four hundred times. A bath kol issued forth asking him, ‘Do you prefer that four hundred years shall be added to your life or that you and your generation shall be privileged to have a share in the world to come?’ — ‘That’, he replied. ‘I and my generation shall be privileged to have a share in the world to come’. ‘Give him both’, said the Holy One, blessed be He.
ואמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו
Hezekiah further stated in the name of R. Yirmiyah who said it in the name of R. Shimon b. Yohai: I am able to exempt the whole world from judgement from the day that I was born until now, and Eliezer, my son, were to be with me [we could exempt it] from the day of the creation of the world to the present time, and were Yotam the son of Uzziah with us, [we could exempt it] from the creation of the world to its final end.
יותם בן עוזיהו - צדיק היה ועניו יותר משאר מלכים וזכה בכיבוד אביו ועליו נאמר בן יכבד אב (מלאכי א) שכל הימים שהיה אביו מצורע והוא היה שופט עם הארץ כדכתיב (מלכים ב טו) ויותם (בנו) שופט וגו' לא נטל עליו כתר מלכות בחייו וכל דינין שהיה דן אומרן בשם אביו:
ת"ר מה ראתה אסתר שזימנה את המן...ר"ש בן מנסיא אומר אולי ירגיש המקום ויעשה לנו נס
Our Rabbis taught: What did Esther see that she invited Haman? ... R. Shimon b. Menassiah said: [She said], Perhaps God will notice and perform a miracle for us
ירגיש הקב"ה - אי נמי ירגיש שאני צריכה להחניף רשע זה ולזלזל בכבודי: