דף קכ"ג

Byגילעד בן-צור

עמוד א

קושייה א

שבת קכ״ג א:א׳-ג׳

אמר רבה: דָּבָר כלי (אף על פי) שֶׁעיקר מְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר, אם מטלטל לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ לעשות מלאכה המותרת בשבת בעזרתו — מוּתָּר לטלטלו.

אֵיתִיבֵיהּ מקשה אַבָּיֵי לְרַבָּה מברייתא:

1. מְדוֹכָה מכתשת, אִם יֵשׁ בָּהּ שׁוּם — מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ, וְאִם לָאו — אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ.

2. אֲמַר לֵיהּ רבה לאביי: הָא מַנִּי מי שנה ברייתא זו? — רַבִּי נְחֶמְיָה הִיא, דְּאָמַר: אֵין כְּלִי נִיטָּל אֶלָּא לְצוֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ.

Shabbat 123a:1-3

Using an object whose primary function is for a prohibited use, for the purpose of utilizing the object itself to perform a permitted action, is permitted. Abaye raised an objection to the opinion of Rabba from the Tosefta: A mortar, if it still has garlic in it, one may move it on Shabbat, and if not, one may not move it. Apparently, under no circumstances may a mortar be used, even for an action that is generally permitted on Shabbat, because the mortar’s primary function is prohibited. Rabba said to him: In accordance with whose opinion is this baraita? It is the opinion of Rabbi Neḥemya, who says: A vessel may not be moved on Shabbat except for the purpose of its designated use.

לא מובן תירוצו של רבה. ניתן לשנות את הברייתא⁽¹⁾ כך:

א. "אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו המותר בשבת"

או כך:

ב. "אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו בין מותר ובין אסור בשבת"

והייתי מקשה כך:

א. הרי לנו המדוכה, שכל שימוש אפשרי עימה הוא מלאכה אסורה ורבי נחמיה בכל זאת מתיר לטלטלה בשבת!

ב. הייתי אומר שאני מטלטל המדוכה ללא שום בתוכה, בכדי שאוכל לשים בתוכה שום בכדי שלא יתקלקל בחוץ.

ב1. והנה סוף סוף נטלתי הכלי לצורך תשמישו (השום במקרה שלנו).ֿ

שמותר ע"פ רבי נחמיה

ב2. אך בכל זאת עברתי על הברייתא: "אִם יֵשׁ בָּהּ שׁוּם — מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ, וְאִם לָאו — אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ". שאסור ע"פ הברייתא

לכן בכל זאת לא מובן לי כיצד אומר רבה שרבי נחמיה אמר הברייתא.

קושייה ב

שבת קכ״ג א:ד׳

בהמשך לקושייה הקודמת, המשיך אביי להקשות על רבה.

אֵיתִיבֵיהּ: שנאמר במשנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי (כף מעץ עב שחותכים איתו את הבשר) לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר בשבת. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. ונאמר בגמרא: וְכולם מסכימים שָׁוִין שֶׁאִם קִצֵּב עָלָיו בָּשָׂר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ!

Shabbat 123a:4

Abaye raised another objection to Rabba’s opinion. We learned in a mishna that Beit Shammai say: One may not take a large pestle from a mortar, which is typically used for a prohibited action, in order to cut meat on it for the purpose of a Festival. And Beit Hillel permit doing so due to the mitzva of rejoicing on the Festival. And everyone agrees that if one cut meat on it for the purpose of the Festival, that it is then prohibited to move it because there is no further need for it on the Festival. Apparently, it is prohibited to use an object whose primary function is for a prohibited use, even to perform a permitted action.

ומכאן הוכחה, לכאורה, שכלי שמלאכתו לאיסור (העלי במקרה שלנו), אסור לטלטלו גם עבור מלאכת היתר. ולא כדברי רבה הטוען שכלי שמלאכתו לאיסור, אם מטלטלו למאכת היתר - מותר.

ביצה י״א א:ח׳-י׳

המקור לזה נמצא במסכת ביצה:

1. תְנִי׳ משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹטְלִים אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. ...

2. גְּמָ׳ גמרא: תָּנָא: וְשָׁוִין שֶׁאִם קִצֵּב עָלָיו בָּשָׂר — שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ.

Beitzah 11a:8-10

MISHNA: Beit Shammai say: One may not take a large pestle from a mortar, which is normally used for crushing wheat in the preparation of porridge, for any other purpose on a Festival, e.g., to cut meat on it; and Beit Hillel permit it. Likewise, Beit Shammai say: One may not place an unprocessed hide before those who will tread on it, as this constitutes the prohibited labor of tanning on a Festival. And one may not lift the hide from its place, as it is considered muktze, unless there is an olive-bulk of meat on it, in which case it may be carried on account of its meat; and Beit Hillel permit it in both cases. GEMARA: The Sage taught in a baraita: And Beit Shammai and Beit Hillel agree that if one already cut the meat he needs for the Festival on the pestle, it is prohibited to move the pestle farther on the Festival. The reason is that the vessel is muktze as a utensil whose primary function is a prohibited use, and therefore it is permitted to handle it only when one requires it. Abaye said: This dispute applies specifically in the case of a pestle; however, in the case of a wooden anvil used for breaking bones, everyone agrees that it is permitted. The Gemara asks: This is obvious; we learned in the mishna: A pestle. Why would one think that an object not even mentioned in the mishna is prohibited?

וכתבתי על זה קושייה לאביי:

אם היית אומר שהכל מודים שאסור לטלטל העלי (כלי שלמאכתו לאיסור) לצורך חיתוך הבשר (מלאכת היתר), הייתי מבין. אבל מאחר שמחלוקת תנאים היא, רבה היה יכול להגיד לך שדעתו סבורה כבית הלל.

ואם תשאל מדוע דברי הכל אוסרים לטלטל העלי לאחר חיתוך הבשר? רבה היה יכול לומר שנועד הכלי לצורך כתישת חטים (מלאכה האסורה בשבת) ולכן אסרו לטלטלו סתם (ללא כוונה לעשות מלאכת היתר), מחשש שמא יבוא לעשות מלאכת איסור.

קושייה ג

שבת קכ״ג א:ח׳

שנינו במשנה: וְאֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכֵּר כּוּ׳.

גמרא: תָּנוּ רַבָּנַן בברייתא: פָּגָה שֶׁטְּמָנָהּ בְּתֶבֶן וַחֲרָרָה שֶׁטְּמָנָהּ בְּגֶחָלִים, אִם מְגוּלָּה מִקְצָתָהּ — מוּתָּר לְטַלְטְלָהּ, וְאִם לָאו — אָסוּר לְטַלְטְלָהּ.

Shabbat 123a:8

And we learned in the mishna: one may move a reed or a shuttle [karkar] in order to stick it into food. The Sages taught in a baraita: With regard to an unripe fig that one buried in straw to accelerate its ripening, and likewise with regard to a cake that one buried in coals in order to heat it, if part of it is exposed, it is permitted to move it on Shabbat. And if not, and it was completely covered, it is prohibited to move it lest one come to carry straw or coals, which are set-aside, along with it. It is prohibited for one to move set-aside objects or to cause them to be moved.

רש"י על שבת קכ״ג א:ח׳:א׳

פגה - תאנה שלא בשלה כל צרכה וטומנין בתבן להתבשל ותבן מוקצה הוי לטיט:

Rashi on Shabbat 123a:8:1

...

ולדעתי כוונת הברייתא היא בפגה שנטמנה מבעוד יום. כיוון שלא תיתכן להתיר בישול מאכל בשבת שלא בושל כל צרכו. כמו שכתוב בגמרא:

שבת כ׳ א:ב׳

גְּמָ׳ וְכַמָּה? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַב: כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מִבְּעוֹד יוֹם כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל שֶׁהוּא כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם. תַּנְיָא חֲנַנְיָא אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהוּא כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי — מוּתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ עַל גַּבֵּי כִּירָה וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין גְּרוּפָה וּקְטוּמָה.

Shabbat 20a:2

GEMARA: We learned in the mishna that one may only roast meat and other food items if there remains sufficient time so that they could be roasted while it is still day. The Gemara asks: And how much do they need to be roasted in order to be considered sufficient, so that it will be permitted to complete their cooking afterward? Rabbi Elazar said that Rav said: So that they will be roasted while it is still day like the food of ben Drosai, which was partially roasted. Ben Drosai was a robber and pursued by all. He could not wait for his food to roast completely, so he sufficed with a partial roasting. It was also stated by another of the Sages, as Rav Asi said that Rabbi Yoḥanan said: Anything that is already cooked like the food of ben Drosai by a Jew, no longer has a problem of the cooking of gentiles. If a gentile completed cooking this food, it is, nevertheless, permitted to eat, even though, as a rule, it is prohibited to eat food cooked by gentiles. It was taught in a baraita, Ḥananya says: With regard to anything that is already cooked like the food of ben Drosai, it is permitted to keep it on the stove on Shabbat and even though this stove is not swept of coals and the burning coals are not covered with ashes. Since the food was already cooked to that extent, there is no concern that he will come to stoke the coals.

קושייה ד

שבת קכ״ג א:י״א-י״ג

שנינו במשנה: חַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ כּוּ׳.

1. גמרא: שְׁלַח לֵיהּ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה שאלה לְרַב יוֹסֵף: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ, מַחַט שֶׁנִּיטַּל חֲרָרָהּ (מקום הנקב) אוֹ עוּקְצָהּ (החוד), מַהוּ מה דינו לעניין טלטול בשבת?

2. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ שניתם כבר את התשובה: שנאמר במשנה שמַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵיהּ מה זה משנה לַקּוֹץ בֵּין נְקוּבָה לְבֵין שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה? הרי סוף סוף יכול אדם להוציא את הקוץ מידו ולא צריך את מקום הנקב במחט!

3. אֵיתִיבֵיהּ ומקשים על רב יוסף מהמשנה: מַחַט שֶׁנִּיטַּל חֲרָרָהּ אוֹ עוּקְצָהּ — טְהוֹרָה. ואפשר להגיד שטהורה היא כיוון שבטל תורת כלי מעליה וגם אסורה בטלטול!

Shabbat 123a:11-13

We learned in the mishna: One is permitted to take an ordinary hand needle used for sewing clothes to extract a thorn with it. Rava, son of Rabba, sent the following question to Rav Yosef: Let our teacher teach us: With regard to a needle whose eye or point was removed, what is its legal status, i.e., is moving it on Shabbat permitted? Rav Yosef said to him: You already learned the answer to that question in the mishna: One is permitted to take an ordinary hand needle used for sewing clothes to extract a thorn with it. And what does the thorn that is stuck in his flesh care whether the needle has an eye or whether it does not have an eye? Since the needle is suited for that purpose, it is permitted to move it. Rava, son of Rabba, raised an objection to Rav Yosef from that which we learned in a mishna: A ritually impure needle whose eye or point was removed becomes ritually pure, because its status as a vessel is negated. Since it is no longer considered a vessel, why would it be permitted to move it?

הייתי אומר שני דברים.

האחד קושייה לרב יוסף שנשאל⁽²⁾ מה דין מחט שמקום הנקב או החוד שלה נשברו, וענה רק אם הנקב שלה נשבר.

השני תירוץ לקושייה על רב יוסף⁽³⁾, שנאמר בהמשך המשנה:

משנה כלים י״ג:ה׳

מַחַט שֶׁנִּטַּל חֲרִירָהּ אוֹ עֻקְצָהּ, טְהוֹרָה. אִם הִתְקִינָהּ לְמִתּוּחַ, טְמֵאָה (מקבלת טומאה).

Mishnah Kelim 13:5

A needle whose eye or point is missing is clean. If he adapted it to be a stretching-pin it is susceptible to impurity. A pack-needle whose eye was missing is still susceptible to impurity since one writes with it. If its point was missing it is clean. A stretching-pin is in either case susceptible to impurity. A needle that has become rusty: If this hinders it from sewing it is clean, But if not it remains susceptible to impurity. A hook that was straightened out is clean. If it is bent back it resumes its susceptibility to impurity.

ורב יוסף יכל לתרץ שכיוון שמעתה נשבר נקבה או חודה וגם נתקע הקוץ בידו, התקינה במחשבתו להוציא הקוץ וטמאה (מקבלת טומאה) היא!

קושייה ה