שאלה האם נכון לקרוא מנביא בשבת
תשובה לפי ההלכה של היהדות שאותם המלמדים ללכת כרב מאיר אינם מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה כאשר יתבאר כי יש משנה במסכת מגילה שב-שבת מפטיר בנביא ומי אמר פרט זה? כי חשוב להגיד דבר בשם אומרו זה חשוב, אומנם המשנה מסוג סתם היינו בלי שם ולכן לפי המסורת הפרט הוא של רב מאיר כנשמר במסכת גיטין ומאחר ושיטת רב מאיר לקרוא ומנהיגי הלכה קבעו כבר, הם קבעו שאין הולכיםכרב מאיר כי יש סיבה בפרק ראשון של תלמוד עירובין, לכן כבוד המורשת גורם להתנהג כמו מנהיגי ההלכה שאין הולכים כרב מאיר אלא נכון להראות במעשה שאין הולכים כרב מאיר שאמר לקרוא מהנביא, אלא להקפיד לא לקרוא בציבור מנביא.
וזה מתאים לרעיון בדברי חזל שהנביאים ראו באספקלריא שאינה מאירה ולמרות שאין הכונה שטעו חלילה כי ירמיה לא טעה כאשר אמר בשם אלוהי ישראל לא ציויתי זבח, ירמיה פרק ז', כי לא טעה ירמיה בכך אלא דברי הנביאים כולל ירמיה "נאמרם באמת" כאשר אומרים בברכה ובאמת לא ציוה זבח אלא שבגלל שראו באספקלאיה שאינה מאירה לפי חזל בסיבה זו אין לקרוא בשבת כי אין הולכים כרב מאיר
ולכן אין חשש בצירוף האחר כאשר אבאר כי מתאים לרעיון במסורת ששאר הנביאים לא מאירה כנזכר לכן אין לקרוא בנביא בשבת
ועכשיו נבדוק את האפשרויות והצירופים
יש צירוף של רב מאיר במשנה להבדיל שבת מיום חול היינו רגיל בשבוע ויש עוד אפשרויות של צירופים
לקרוא בשבת ובחול
לא לקרא בשבת ולא בחול
רק לקרוא נביא בחול ולא בשבת כדי להראות שאין הלכה כרב מאיר
ולמרות בהלכה היבשה כבר קבעו מנהיגי ההלכה הם כבר קבעו שב ואל תעשה עדיף ולכן מי שיעשה מעשה לא מייצג בנאמנות את ההלכה שקבעה בספק עדיף במילה עדיף שעדיף לא לעשות היינו לא לקרוא מהתורה בציבור כרב מאיר לא בשבת ולא בשני וחמישי והשאר וכן לא לקרוא הפטרה לא בשבת כי אין הלכה כרב מאיר וכי הנביאים בשל לא מאירה כנזכר אבל מדוע לא לקרוא מהתורה וגם הסבר לזה כבר מרומז כי למרות שירמיה באספקלריה שאינה מאירה עדיין לא טעה ובאמת לא ציוה זבח ולכן ניכר שספר הגורם טעות שציוה הוא מנותק ממשה ומנבואה ומהקדוש ברוך הוא כי משה ידע שבאמת לא ציוה זבח כמו שאמר ירמיה ולכן ניכר שספר ויקרא לא ממשה שראה באספקלריה המאירה ואין צריך לומר שהכוב היה רחוק מאלוהי ישראל שבאמת לא ציוה זבח ולכן מתאים שאין הלכה כרב מאיר היינו שנכון לא ללכת כדברי לקרוא בשנבי וחמישי ובשת ושב ואל תעשה עדיף בצירופים כנזכר לפי ההלכה ואין רבני היהדות כיבדו את ההלכה היו מלמדים שב ואל תעשה עדיף כי בספק האם אין הולכים כרב מאיר במה שהדיל אבל יש לקרוא נביא גם בשבת וגם בחול ולא כרב מאיר שהבדיל אז זה נוגד את הרעיון של אספקלריה וגם נוגד את הככל הבלכה שב ואל תעשה עדיף ולא עדיף לקרוא אלא מה שעדיף הוא בלי מעשה היינו לא לקרוא כי שב ואל תעשה עדיף בהלכה ושב נחשף שרבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה ולא שמרו את הספר המקורי של משה רק שמרו שהגודל של מידת הספר כמו ספר קדרי הימים כדי לשמור שהחליפו והדבירו את הספר המקורי ושמרו את הגודל כדי להודיע שהספר המיוחס למשה לא באמת של משה וכן ניכר מהתוכן כי משה ידע באספקלריה המאירה כנזכר שלא ציוה זבח ולכן ספר ויקרא לא רק רחוק מהקדוש ברוך הוא וגורם דעה הנחשבת טעות אלא גם לא של משה כי משה ראה באספקלריה מאירה לפי המסורת כנזר ועדיין אין להתעלם מדברי ירמיה בתירוץ שראה באספקלריה שאינה מאירה כי כנזכר ירמיה לא טעה בכלל ובפרט שלא ציוה זבח ומי שיודע אמת זו לא יקבל ספר ויקרא וספרים שבהם פר הנחשב טעות הנוגדד את המסר של ירמיה כנזכר ולכן אין לקרוא מהספר החיצוני ששונה במידה ובגודת ובתוכן מספר משה שהדתיים לא שמרו אלא הדבירו והחליפו בספר אחר ואפילו מספר ירמהי האין לקרוא כנזכר כי שב ואל תעשה עדיף וזה מתאים לכלל בהלכה שאין הולכים כרב מאיר ומתאים למסורת שראה בשל אינה מאירה ודי בזה.