Maimonides deals with a conflict between Obadiah and his Rabbi over whether or not Muslims, whom he calls Ishmaelites, are idolaters. Obadiah argues that Muslims are monotheists, but his rabbi considers them idolaters on the grounds of his understanding of their rituals of worship in Mecca. Maimonides sides with Obadiah arguing that Islam is a monotheistic religion. Because Obadiah’s rabbi shamed and belittled him in the course of this disagreement, Maimonides introduces a discussion on the status and treatment of converts in Judaism
שו"ת הרמב"ם סימן תמח
דע שחובה שחייבתנו התורה על הגרים גדולה היא. ...על הגרים ציוונו באהבה רבה המסורה ללב "ואהבתם את הגר" (דברים י, ג) כמו שציונו לאהוב את שמו "ואהבת את ה' אלוקיך" (דברים ו, ה). והקב"ה בכבודו אוהב גר, שנאמר: "ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה" (דברים י, יח). וזה שקרא לך כסיל, תמה גדול הוא. אדם שהניח אביו ומולדתו ומלכות עמו וידם הנטויה, והבין בעין לבו ובא ונדבק באומה זו שהיא היום למתעב גוי עבד מושלים, והכיר וידע שדתם דת אמת וצדק, והבין דרכי ישראל וידע שכל הדתות גנובות מדתם, זה מוסיף וזה גורע, זה משנה וזה מכזב, ומחפה על ה' דברים אשר לא כן, זה הורס יסודות וזה מדבר תהפוכות, והכיר הכל ורדף אחר ה' ועבר בדרך הקדש ונכנס תחת כנפי השכינה ונתאבק בעפר רגלי משה רבינו רבן של כל הנביאים ע"ה וחפץ במצותיו ונשאו לבו לקרבה לאור באור החיים ולהעלות במעלת המלאכים ולשמוח ולהתענג בשמחת הצדיקים והשליך העולם הזה מלבו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב, מי שזו מעלתו כסיל יקרא? חלילה לך, לא כסיל קרא ה' שמך, אלא משכיל ומבין ופקח והולך נכוחות, תלמידו של אברהם אבינו שהניח אבותיו ומולדתו ונטה אחרי ה'. ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו בעולם הזה ולעולם הבא, הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה במשפטי ה' לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל הנחמות העתידות לישראל, והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל. משה ב"ר מימון זצ"ל.
Maimonides responsa 448
47 Know that the obligation which the Torah imposes on us concerning converts is a weighty one. We have been commanded to honor and fear mothers and fathers, and to heed the prophets, but it is possible to honor, fear and heed someone whom one does not love. However, we have been commanded to love converts, a matter which is entrusted to the heart48: “You shall love the stranger,”49 etc., just as He commanded us to love His name: “You shall love the Lord your God.”41 The Holy One, blessed be He, himself loves the convert, as it is said: “He loves the stranger, providing him with food and clothing.”50 It is astounding that he called you a fool. You are a person who has left his father, homeland, his nation’s kingdom, and their outstretched hand. You have achieved understanding through your own reason and have joined yourself to a nation which today is “the abhorred nation, the slave of rulers.”43 You recognized that their religion is a religion of truth and righteousness and have understood Israel’s ways. You came to know that all religions are stolen from their religion – this one adding, that one subtracting, this one changing, that one falsifying, this one fabricating matters about the Lord which are not true, that one destroying foundations [of the faith] and another speaking perversities. But you recognized all of this, pursued the Lord, took the holy path, and entered under the wings of the Shekhinah. You sat amidst the dust of the feet of Moses our master, the master of all the prophets, peace be upon him, desiring his commandments. Your heart bore you close to God, illumined by the light of life, to rise to the level of angels and to rejoice and exult in the happiness of the righteous. You hurled this world from your heart, “turning not to the arrogant or to the followers of falsehood.”51 Can someone like this be called a fool? Heaven forbid! The Lord calls you wise, understanding, intelligent, a righteous person – not a fool. You are a student of Abraham our father who left his ancestors and his homeland and turned to God. He who blessed Abraham your master gave him reward in this world and in the next. He will bless you and give you the reward you deserve in this world and the next, and lengthen your days until you teach the laws of God to all of his congregation. He will make you worthy to see all the future consolations for Israel. And “we will extend to you the same bounty that the Lord grants us”52 “for the Lord has promised to be generous to Israel.”53
(16) And Ruth said: ‘Entreat me not to leave thee, and to return from following after thee; for whither thou goest, I will go; and where thou lodgest, I will lodge; thy people shall be my people, and thy God my God;
(כב) ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך מהו אל תפגעי בי? אמרה לה: לא תחטא עלי, לא תסבין פגעיך מני לעזבך לשוב מאחריך. מכל מקום דעתי להתגייר. אלא מוטב על ידך ולא על ידי אחרת. כיון ששמעה נעמי כך, התחילה סודרת לה הלכות גרים. אמרה לה: בתי אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות שלהם. אמרה לה: אל אשר תלכי אלך. אמרה לה: בתי אין דרכן של ישראל לדור בבית שאין שם מזוזה. אמרה לה: באשר תליני אלין. עמך עמי אלו עונשין ואזהרות. ואלהיך אלהי שאר מצות.
(22) "And Ruth said, 'Do not urge me to leave you, to turn and not follow after you'(Ruth 1:16)." What does it mean, 'do not urge me'? She said to her, "Do not sin against me, do not turn your misfortunes from me." "To turn and follow after you(ibid)." It has been my intention in every instance to convert, but it is better at your hands than at the hands of another. When Naomi heard this she began to expound to her the laws of converts. She said to her, "My daughter, it is not the custom of daughters of Israel to go to their theaters and their circuses. She replied to her, "Where you go, I will go (ibid." She said to her, "My daughter, it is not the custom of Israel to dwell in a house that does not have a mezuzah." She replied to her, "Where you lodge I will lodge.(ibid)." "Your people will be my people (ibid)," these are the punishments and the warnings. "And Your God will be my God (ibid)," the other commandments.
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מז עמודים א-ב
תנו רבנן: גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים, דחופים, סחופים ומטורפין, ויסורין באין עליהם?
אם אומר: יודע אני ואיני כדאי, מקבלין אותו מיד.
ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות,
ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני. ומודיעין אותו ענשן של מצות,
אומרים לו: הוי יודע, שעד שלא באת למדה זו, אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה ענוש סקילה, ועכשיו, אכלת חלב ענוש כרת, חללת שבת ענוש סקילה.
וכשם שמודיעין אותו ענשן של מצות, כך מודיעין אותו מתן שכרן,
אומרים לו: הוי יודע, שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים, וישראל בזמן הזה - אינם יכולים לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות.
ואין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו. קיבל, מלין אותו מיד.
נשתיירו בו ציצין המעכבין את המילה, חוזרים ומלין אותו שניה.
נתרפא, מטבילין אותו מיד; ושני תלמידי חכמים עומדים על גביו, ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות; טבל ועלה - הרי הוא כישראל לכל דבריו.
אשה, נשים מושיבות אותה במים עד צוארה, ושני תלמידי חכמים עומדים לה מבחוץ, ומודיעין אותה מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות.
אמר מר: גר שבא להתגייר, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר?
ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות.
מאי טעמא? דאי פריש נפרוש,
דאמר רבי חלבו: "קשים גרים לישראל כספחת", דכתיב: (ישעיהו, יד', א') ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב. ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני.
מאי טעמא? אמר רבי חייא בר אבא אאמר רבי יוחנן: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה, ולא ניתן להשבון.
(ומודיעים אותו עון שכחה ופאה). ואין מרבים עליו, ואין מדקדקים עליו.
אמר רבי אלעזר: מאי קראה?
דכתיב: "ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה"(רות, א', יח'),
אמרה לה: אסיר לן תחום שבת!
באשר תלכי אלך.
אסיר לן יחוד!
באשר תליני אלין.
מפקדינן שש מאות וי"ג מצות!
"עמך עמי".
אסיר לן עבודת כוכבים!
"ואלהיך אלהי".
ארבע מיתות נמסרו לבית דין!
"באשר תמותי אמות.".
ב' קברים נמסרו לבית דין!
"ושם אקבר".
מיד, ותרא כי מתאמצת היא וגו'.
קיבל - מלין אותו מיד. מאי טעמא? שהויי מצוה לא משהינן.
Bavli Yevamot 48 A-B
Our Rabbis taught: If at the present time a man desires42 to become a proselyte, he is to be addressed as follows: 'What reason have you for desiring43 to become a proselyte; do you not know that Israel at the present time are persecuted and oppressed, despised, harassed and overcome by afflictions'? If he replies, 'I know and yet am unworthy',44 he is accepted forthwith, and is given instruction in some of the minor and some of the major commandments. He is informed of the sin [of the neglect of the commandments of] Gleanings,45 the Forgotten Sheaf,46 the Corner47 and the Poor Man's Tithe.48 He is also told of the punishment for the transgression of the commandments. Furthermore, he is addressed thus: 'Be it known to you that before you came to this condition, if you had eaten suet49 you would not have been punishable with kareth, if you had profaned the Sabbath you would not have been punishable with stoning; but now were you to eat suet49 you would be punished with kareth; were you to profane the Sabbath you would be punished with stoning'. And as he is informed of the punishment for the transgression of the commandments, so is he informed of the reward granted for their fulfilment. He is told, 'Be it known to you that the world to come was made only for the righteous, and that Israel at the present time are unable to bear
Yebamoth 47b
either too much prosperity. or too much suffering'. He is not, however, to be persuaded or dissuaded too much.1 If he accepted,2 he is circumcised forthwith. Should any shreds3 which render the circumcision invalid remain, he is to be circumcised a second time. As soon as he is healed arrangements are made for his immediate ablution, when two learned men must stand by his side and acquaint him with some of the minor commandments and with some of the major ones.4 When he comes up after his ablution he is deemed to be an Israelite in all respects.
In the case of a woman proselyte, women make her sit in the water up to her neck, while two learned men stand outside and give her instruction in some of the minor commandments and some of the major ones.
The same law5 applies to a proselyte and to an emancipated slave; and only where a menstruant may perform her ablution6 may a proselyte and an emancipated slave perform this ablution;7 and whatever is deemed an interception in ritual bathing8 is also deemed to be an interception in the ablutions of a proselyte, an emancipated slave and a menstruant.9
The Master said, 'If a man desires to become a proselyte … he is to be addressed as follows: "What reason have you for desiring to become a proselyte …" and he is made acquainted with some of the minor, and with some of the major commandments'. What is the reason? — In order that if he desire to withdraw let him do so;10 for R. Helbo said: Proselytes are as hard for Israel [to endure] as a sore,11 because it is written in Scripture. And the proselyte12 shall join himself with them, and they shall cleave13 to the house of Jacob.14
'He is informed of the sin [of the neglect of the commandment of] Gleanings, the Forgotten Sheaf, the Corner and the Poor Man's Tithe'. What is the reason? — R. Hiyya b. Abba replied in the name of R. Johanan: Because a Noahide15 would rather be killed than spend so much as a perutah16 which is not returnable.17
'He18 is not, however, to be persuaded, or dissuaded too much'. R. Eleazar said: What is the Scriptural proof? — It is written, And when she saw that she was steadfastly minded to go with her, she left off speaking unto her.19 'We are forbidden', she20 told her,21 '[to move on the Sabbath beyond the] Sabbath boundaries'!22 — 'Whither thou goest' [the other replied] 'I will go'.23
'We are forbidden private meeting between man and woman'!24 — 'Where thou lodgest. I will lodge'23
'We have been commanded six hundred and thirteen commandments'! — 'Thy people shall be my people'.23
'We are forbidden idolatry'! — 'And thy God my God'.23
'Four modes of death25 were entrusted to Beth din'!26 — 'Where thou diest, will I die'.27
'Two graveyards28 were placed at the disposal of the Beth din'! — 'And there will I be buried'.27 Presently she saw that she was steadfastly minded etc.19
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד ב
אמר רבה בר רב הונא: זו מעלה יתירה יש בין ישראל לגרים,
דאילו בישראל כתיב בהו: "וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם" (יחזקאלו, לז', כז')
ואילו בגרים כתיב: "מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם ה' וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים" (ירמיהו, ל', כא'-כב')
אמר רבי חלבו: קשים גרים לישראל כספחת,
שנאמר: "וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב" (ישעיהו, יד', א')
כתיב הכא ונספחו, וכתיב התם: "וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת" (יויקרא, יד', נו')
רש"י:
בישראל כתיב - והייתי להם לאלהים אע"פ שאינם לי לעם ומתוך שאני מקרבן הם יהיו לי לעם אבל גרים אין מקרבין אותן מן השמים אלא אם כן הן מקרבין עצמם תחילה להיות טובים.
קשין גרים - שאינם זהירים במצות והרגילים אצלם נמשכים אצלם ולומדים מן מעשיהם.
תוספות
קשים גרים - פירש בקונטרס: לפי שאינם בקיאים במצות ומביאים פורענות ועוד שמלמדים את ישראל ממעשיהם וכו'
ויש מפרשים, לפי שכל ישראל ערבין זה בזה. ולאו מילתא היא - דהא לא נתערבו בשביל הגרים כשקבלו התורה כדאמרינן בסוטה (דף לז:) נמצא לכל אחד מישראל שש מאות אלף וג' אלפים [ותק"ן בריתות] שכולן נתערבו זה בזה, אלמא לא נתערבו מן הגרים שהרי הרבה ערב רב עלה אתם.
ויש מפרשים דקשין גרים לישראל כספחת לפי שהזהיר הקב"ה עליהם בכ"ד מקומות שלא להונות אותם ואי אפשר שלא יצערום.
ויש מפרשים לפי שעל ידי הגרים ישראל בגלות. כדאמר (פסחים דף פז:) מפני מה ישראל מפוזרים בכל ארצות? דאמר מר: קשין גרים לישראל כספחת - אלמא דבתר שיתגיירו קשים הם.
והרב רבי אברהם גר פירש: לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו,
וכהאי גוונא מצינו גבי הצרפית שאמרה: "מַה לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי " (מלכים א, יז', יח'), שמתוך שהוא צדיק גמור, היה נראה לה שמזכיר השם עוונה.
ור"י פירש דלפיכך קשים שנטמעו בישראל ואין השכינה שורה אלא על משפחה מיוחסת
Bavli. Kidushin. 70:B
Rabbah son of R. Huna said: This is the extra advantage which Israel possesses over proselytes.29 For in respect to Israel it is written, and I will be their God, and they shall be my people;30 whereas of proselytes it is written, for who is he that hath boldness to approach unto me? Saith the Lord. And ye shall be my people’, and I will be your God.31 R. Helbo said: Proselytes are as injurious to Israel as a scab, for it is said: And the stranger shall join himself with them, and they shall cleave [we-nispehu] to the house of Jacob.32 Here it is written: ‘wenispehu’; whilst elsewhere it is written. [This is the law for all manner of plague of leprosy . . .] and for a rising, or for a scab [sappahath].33
(28) The limitation must exclude those of questionable birth.
(29) Lit., ‘which is between Israel and proselytes.’
(30) Ezek. XXXVII, 27; i.e., God calls them first, and they accept the call.
(31) Jer. XXX, 21f; i.e., they must first call upon God, Who willingly accepts them. There is no spirit of exclusiveness in this: God first appeared unto Israel; thereafter, He is ready to accept all who call upon Him.
(32) Isa. XIV, 1.
(33) Lev. XIV, 55. We-nispehu is thus connected with sappahath, and the former verse is translated: and they shall be as a scab to the house of Jacob. — Rashi states: because their lax observance of precepts sets a bad example to true born Jews. Tosaf. suggests the reverse: proselytes are more observant, and expose the laxity of other Jews! Cf. infra p. 387.
TOSFOS DH KASHIM GERIM
(Summary: Tosfos presents a number of reasons for this.)
(a) Reason #1: Rashi - because they are not conversant with the Mitzvos and therefore bring punishment on the people.
(b) Reason #2: Moreover, Yisrael learn from their deeds.
(c) Reason #3: Others explain attribute it to the principle “All Yisrael are responsible for one another’ (Sanhedrin, 27b).
(d) Refutation: This is not correct however, since they did not accept responsibility for the Geirim who accepted the Torah ...
1. Source: As the Gemara concludes in Sotah (Daf 37b) ‘It transpires that each person in Yisrael has six hundred and three thousand, five hundred and fifty covenants - seeing as they are all responsible for one another ...
2. Source (cont.): So we see that that they did not accept responsibility for Geirim, since a large amount of Eirecv Rav went out with them. Until here are the words of Rashi - (See Hagahos ve’Tziyunim, 20).
(e) Reason #4: Others explain ‘Kashin Geirim le’Yisrael ke’Sapachas’ because Hakadosh-Baruch-Hu warns against hurting them in twenty-four places, and it is impossible to avoid doing so ...
(a) Reason #5: Some commentaries explain that it is on account of the Geirim that Yisrael are in Galus ...
1. Source: As the Gemara says in Pesachim (Daf 87b) ‘Why are Yisrael scattered throughout the lands more than other nations? So that Geirim will join their ranks’.
(b) Refutation: But this is not correct, since the Gemara says in Yevamos (Daf 47a) ‘When a Nochri comes to convert, we say to him “What made you decide to convert?” ... A proof (that it’s not worthwhile) is that Yisrael are rejected and pushed aside?’
1. Refutation (cont.): And the Gemara explains there that this is to encourage him to desist - since Mar said ‘Kashin Geirim le’Yisrael ke’Sapachas’ ...
2. Refutation (concl.): So we see that it is after they convert that they are ‘hard’.
(c) Reason #6: Rav Avraham the Ger explains that it is because Geirim are conversant with the Mitzvos and are meticulous in their practice , that they are hard on Yisrael like a plague (See Hagahos ha’Bach) ...
1. Reason #6 (cont.): Because, on account of that Hakadosh-Baruch-Hu remembers the sins of Yisrael when they do not do His will.
2. Precedent: Much in the same as by the Tzorfis (in Melachim 1, 17) who said to Eliyahu “What do you have against me, man of G-d, that you came to me to mention my sins?” - because since he was a perfect Tzadik, it seemed to her that he was reminding Hash-m of her sins.
(d) Reason #7: Whereas according to the Ri, they are hard because they married into Yisrael, and ‘the Shechinah only rests on a family that is Meyuchas’.
(א) כֵּיצַד מְקַבְּלִין גֵּרֵי הַצֶּדֶק. כְּשֶׁיָּבוֹא אִחָד לִהִתְגַּיֵּר מִן הָעַכּוּ''ם וְיִבְדְּקוּ אַחֲרָיו וְלֹא יִמְצְאוּ עִלָּה. אוֹמְרִים לוֹ מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּיֵּר. אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה דְּווּיִים וּדְחוּפִים וּמְסֻחָפִין וּמְטֹרָפִין וְיִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶן. אִם אָמַר אֲנִי יוֹדֵעַ וְאֵינִי כְּדַאי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד:
(1) How do we accept righteous converts? When one comes to convert from being a Gentile and they examine him and they do not find any ulterior motive, they say to him: What did you see that made you want to convert? Don't you know that Israel in these times is rejected, swept away, disturbed, and afflictions come on them. If he says, "I know, and I am not worthy" they accept him immediately.
(ב) וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עִקְּרֵי הַדָּת שֶׁהוּא יִחוּד הַשֵּׁם וְאִסּוּר עַכּוּ''ם. וּמַאֲרִיכִין בַּדָּבָר הַזֶּה. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת. וְאֵין מַאֲרִיכִין בְּדָבָר זֶה. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עֲוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת. כֵּיצַד. אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָּאתָ לְדָת זוֹ אִם אָכַלְתָּ חֵלֶב אִי אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת. אִם חִלַּלְתָּ שַׁבָּת אִי אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה. וְעַכְשָׁיו אַחַר שֶׁתִּתְגַּיֵּר אִם אָכַלְתָּ חֵלֶב אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת. אִם חִלַּלְתָּ שַׁבָּת אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו. וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו. שֶׁמָּא יִגְרֹם לְטָרְדוֹ וּלְהַטּוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה. שֶׁבַּתְּחִלָּה אֵין מוֹשְׁכִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְּדִבְרֵי רָצוֹן וְרַכִּים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (הושע יא-ד) "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם" וְאַחַר כָּךְ (הושע יא-ד) "בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה":
(2) And they inform him of the main principles of the religion, which is the unification of God's name, and the prohibition of idol worship, and they dwell at length on this matter. And they inform him of some of the lenient commandments, and some of the stringent commandments. And they do not dwell at length on this. And they let him know the sin of “gatherings” “forgotten sheaves” “corners of the field” and “second tithe.” And they tell him of the punishments for not keeping the commandments. How so? They say to him: Know that before this point, if you ate forbidden fate, you would not be punished with karet, if you broke Shabbat, you would not be punished by being stoned. But now, after you have converted, if you eat forbidden fat you will be punished with karet, if you break Shabbat, you will be punished by being stoned. And they do not dwell at length on this, nor do they go into detail, lest this causes him to be troubled and turn away from the good path to the evil path. For at the beginning we do not draw a person except with words of appeasement and gentleness. I drew them with human ties, with cords of love.
(ג) וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת כָּךְ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁבַּעֲשִׂיַּת מִצְוֹת אֵלּוּ יִזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְשֶׁאֵין שׁוּם צַדִּיק גָּמוּר אֶלָּא בַּעַל הַחָכְמָה שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוֹת אֵלּוּ וְיוֹדְעָן:
(3) And just as they inform them of the punishment for keeping commandments so too they inform them of the reward of mitzvoth, and they inform them that by doing these mitzvoth they will earn the world to come, and that no one is perfectly righteous person except for one who is a master of wisdom, who performs these commandments and knows them.
(ד) וְאוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ צָפוּן אֶלָּא לַצַּדִּיקִים וְהֵם יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁתִּרְאֶה יִשְׂרָאֵל בְּצַעַר בָּעוֹלָם הַזֶּה טוֹבָה הִיא צְפוּנָה לָהֶם שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל רֹב טוֹבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּאֻמּוֹת. שֶׁמָּא יָרוּם לִבָּם וְיִתְעוּ וְיַפְסִידוּ שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב-טו) "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט":
(ה) וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶן רֹב פֻּרְעָנוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ אֶלָּא כָּל הָעַכּוּ''ם כָּלִין וְהֵן עוֹמְדִין. וּמַאֲרִיכִין בַּדָּבָר הַזֶּה כְּדֵי לְחַבְּבָן. אִם חָזַר בּוֹ וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ. וְאִם קִבֵּל אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ אֶלָּא מָלִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְאִם הָיָה מָהוּל מַטִּיפִין מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית וּמַשְׁהִים אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא רְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּילִין אוֹתוֹ:
(ו) וּשְׁלֹשָׁה עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת פַּעַם שְׁנִיָּה וְהוּא עוֹמֵד בַּמַּיִם. וְאִם הָיְתָה אִשָּׁה נָשִׁים מוֹשִׁיבוֹת אוֹתָהּ בַּמַּיִם עַד צַוָּארָהּ וְהַדַּיָּנִין מִבַּחוּץ וּמוֹדִיעִין אוֹתָהּ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּמַּיִם וְאַחַר כָּךְ טוֹבֶלֶת בִּפְנֵיהֶם וְהֵן מַחְזִירִין פְּנֵיהֶן וְיוֹצְאִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁתַּעֲלֶה מִן הַמַּיִם:
(ז) אֵי זֶה הוּא גֵּר תּוֹשָׁב זֶה עַכּוּ''ם שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה עִם שְׁאָר הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ וְלֹא מָל וְלֹא טָבַל הֲרֵי זֶה מְקַבְּלִין אוֹתוֹ וְהוּא מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ תּוֹשָׁב לְפִי שֶׁמֻּתָּר לָנוּ לְהוֹשִׁיבוֹ בֵּינֵינוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת עַכּוּ''ם:
(ח) וְאֵין מְקַבְּלִין גֵּר תּוֹשָׁב אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג. אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה אֲפִלּוּ קִבֵּל עָלָיו כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ חוּץ מִדִּקְדּוּק אֶחָד אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ:
(4) And they say to him: Know that the world to come is hidden only for the righteous, and this is Israel. And the reason that Israel is in pain in this world, it is a good hidden for them for they cannot accept too much goodness in this world, like the other nations, lest they get haughty, and go astray and they lose the reward of the world to come, as it says, "So Jeshurun grew fat and kicked."
(5) And God does not bring on them an abundance of punishment so that they will not be lost. Rather, all of the nations of the world are finished off, and they will remain. And they go on at length about this matter, in order to endear it to them. If he retracts and does not want to accept, he can go on his way. And if he accepts, they do not delay him. Rather they circumcise him immediately. And if he was already circumcised they spill some covenantal blood, and they delay him until he fully heals, and then they immerse him.
Halacha 6
Three [judges] stand over him and inform him about some of the easy mitzvot and some of the more severe ones a second time while he stands in the water.16 If the convert was female,17 women position her in the water until her neck while the judges are outside. They inform her about some of the easy mitzvot and some of the more severe ones while she is sitting in the water. Then she immerses herself in their presence. Afterwards, they turn their faces away and depart so that they will not see her when she ascends from the water.
Halacha 7
What is meant by a resident alien? A gentile who makes a commitment not to worship false deities and to observe the other [six] universal laws commanded to Noah's descendants. He does not circumcise himself or immerse. We accept this commitment and he is considered one of the pious gentiles.
Why is he called a resident? Because we are permitted to allow him to dwell among us in Eretz Yisrael, as explained in Hilchot Avodah Zarah.18
Halacha 8
We accept resident aliens only during the era when the Jubilee year is observed.19 In the present era, even if a gentile makes a commitment to observe the entire Torah with the exception of one minor point,20 he is not accepted.21
(יז) גֵּר שֶׁלֹּא בָּדְקוּ אַחֲרָיו אוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוּהוּ הַמִּצְוֹת וְעָנְשָׁן וּמָל וְטָבַל בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת הֲרֵי זֶה גֵּר. אֲפִלּוּ נוֹדַע שֶׁבִּשְׁבִיל דָּבָר הוּא מִתְגַּיֵּר הוֹאִיל וּמָל וְטָבַל יָצָא מִכְּלַל הָעַכּוּ''ם וְחוֹשְׁשִׁין לוֹ עַד שֶׁיִּתְבָּאֵר צִדְקוּתוֹ. וַאֲפִלּוּ חָזַר וְעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל מוּמָר שֶׁקִּדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין. וּמִצְוָה לְהַחֲזִיר אֲבֵדָתוֹ מֵאַחַר שֶׁטָּבַל נַעֲשָׂה כְּיִשְׂרָאֵל. וּלְפִיכָךְ קִיְּמוּ שִׁמְשׁוֹן וּשְׁלֹמֹה נְשׁוֹתֵיהֶן וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּגְלָה סוֹדָן:
Halacha 17
When a court did not check a [potential] converts background and did not inform him of the mitzvot41 and the punishment for [the failure to observe] the mitzvot and he circumcised himself and immersed in the presence of three ordinary people, he is a convert. Even if it is discovered that he converted for an ulterior motive, since he circumcised himself and converted, he has departed from the category of gentiles and we view him with skepticism until his righteousness is revealed.
Even if afterwards, [the convert] worships false deities, he is like an apostate Jew. [If he] consecrates [a woman,] the consecration is valid,42 and it is a mitzvah to return his lost object.43 For since he immersed himself he became a Jew. For this reason,44Samson and Solomon maintained their wives even though their inner feelings45 were revealed.
(ז) גֵּר קָטָן מַטְבִּילִין אוֹתוֹ עַל דַּעַת בֵּית דִּין שֶׁזְּכוּת הִיא לוֹ. מְעֻבֶּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה וְטָבְלָה אֵין בְּנָהּ צָרִיךְ טְבִילָה. טָבַל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְנִתְגַּיֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וַאֲפִלּוּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אֵינוֹ גֵּר. בָּא וְאָמַר נִתְגַּיַּרְתִּי בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וְהִטְבִּילוּנִי אֵינוֹ נֶאֱמָן לָבֹא בַּקָּהָל עַד שֶׁיָּבִיא עֵדִים:
(7) A minor convert - is immersed upon the knowledge of Beit Din (counsel), because it is in his interest. A pregnant woman who converts and immerses - her child does not need immersion. If he immersed in front of only himself, and converted to himself, or even in front of two, he is not a convert. If he comes and say "I converted in the Beit Din of so and so and they immersed me" - he is not trusted to come into the community until he brings witnesses.
(טו) לְפִיכָךְ לֹא קִבְּלוּ בֵּית דִּין גֵּרִים כָּל יְמֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. בִּימֵי דָּוִד שֶׁמָּא מִן הַפַּחַד חָזְרוּ. וּבִימֵי שְׁלֹמֹה שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל הַמַּלְכוּת וְהַטּוֹבָה וְהַגְּדֻלָּה שֶׁהָיוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל חָזְרוּ. שֶׁכָּל הַחוֹזֵר מִן הָעַכּוּ''ם בִּשְׁבִיל דָּבָר מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם אֵינוֹ מִגֵּרֵי הַצֶּדֶק. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ גֵּרִים הַרְבֵּה מִתְגַּיְּרִים בִּימֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה בִּפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת. וְהָיוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל חוֹשְׁשִׁין לָהֶם לֹא דּוֹחִין אוֹתָן אַחַר שֶׁטָּבְלוּ מִכָּל מָקוֹם וְלֹא מְקָרְבִין אוֹתָן עַד שֶׁתֵּרָאֶה אַחֲרִיתָם:
Halacha 15
For this reason,37 the court did not accept converts throughout the reign ofDavid and Solomon. In David's time, [they feared] that they sought to convert because of fear and in Solomon's time, [they feared] that they were motivated by the sovereignty, prosperity, and eminence which Israel enjoyed. [They refrained from accepting such converts, because] a gentile who seeks to convert because of the vanities of this [material] world is not a righteous convert.
Nevertheless, there were many people who converted in the presence of ordinary people38 during the era of David and Solomon. The SupremeSanhedrin would view them with skepticism. Since they immersed themselves, they would not reject them, but they would not draw them close until they saw what the outcome would be.39
הרב שאול ישראלי, שו"ת חוות בנימין, חלק ב סימן סז
היסוד העיקרי המכריע בגירות הוא אפוא, הכניסה לכלל ישראל. משום זה הוא שצריך שלשה שהם בית דין שמקבלים אותו בהסכמתו. והפעולה מצדו אינה אלא תנאים הכרחיים לביטוי ההסכמה מצדו... כל תוכן הגירות היא הסתפחות לעם ישראל, אלא שלא תתכן הסתפחות זו, אם אינו מוכן לקיים תורה ומצוותיה; שכן במעמד הר סיני אמר כל העם יחדיו "נעשה ונשמע" (שמות כד, ז), ולא נשאר אף אחד מעם ישראל שלא היה בקבלת התורה. נתאחד עם ישראל במעמד זה והפך לאחדים עם התורה. על כן בהצטרף הנכרי מעמי הנכר לעם ישראל הוא נכלל בזה גופא למקבלי התורה במעמד הר סיני, כשם שילד יהודי מצווה ועומד מכוח מעמד זה. מה שנצטרך מהגר קבלת מצוות, אין זה אלא בחינת גילוי מילתא [גילוי דבר] שמסכים לתנאי שבו מותנית הצטרפותו לעם ישראל. על כן מספיק במה שמודיעים לו רק מקצת מן המצוות, מבלי שידע תוכנן של כל המצוות וקבלתו אותן במפורש. כי בהיותו אחד מישראל, הרי הוא חייב במצוות ככל אחד אחר. ונראה שזה מפורש בכתוב במגילת רות, שמשם אנו למדים כמה מפרטי סדר הגירות. וזה מה שאמרה: "עמך עמי ואלקיך אלקי" (רות א, טז). לאמור, שעל ידי שהופכת להיות חלק מעם ישראל, אלוקי ישראל הוא אלוקיה! זהו יסוד הגירות ואידך פירושא, זיל גמור!
English
הרב שלמה זלמן אויערבך, שו"ת מנחת שלמה, חלק א סימן לה
בדבר הגירות הנעשה בזמננו... לאותו סוג גרים אשר קבלתם עול מצוות קרובה להיחשב כדברים שבלבו ובלב כל אדם, שלבם בל עמם, והננו כמעט בטוחים שאינם חושבים כלל לקיים ולשמור מצוות ד', בכגון זה נראה לעניות דעתי שכל המסייעים לגירות כזו, אף אם הם טועים לחשוב שהם גרים גמורים, אפילו הכי גם לשיטתם המגיירים אותם עוברים בלאו של "לפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא יט, יד). שהרי כל דבר הנעשה נגד רצון ה' קרוי מכשול... דמה שגר כזה חילל שבת ואכל נבלה לפני שהתגייר לא היה בכך שום עבירה ולא נעשה כלל שום מכשול, ואילו עכשו כשהוא ממשיך ללכת בדרך זו גם להבא, הרי כל מעשיו נהפכים לפוקה ומכשול (ע"פ שמואל א כה, לא), וכיון שכל זה נעשה רק מפני הגירות, נמצא שכל המגיירים והמסייעים לכך הוי ליה כגדול המחטיאו, ועוברים בלאו של "ולפני עור לא תתן מכשול"./*
22 See Teshuvot Minchat Shlomo 1:35 where Rav Shlomo Zalman Auerbach asserts that a Beit Din who converts someone who seems most likely not to observe Mitzvot violates Lifnei Iveir Lo Titein Michshol. Teshuvot Minchat Elazar (4:63), in justifying the practice of teaching Torah to conversion candidates despite the Talmudic prohibition (Chagiga 13a and Sanhedrin 59a) of teaching Torah to a non-Jew, argues that if a Beit Din were to convert someone without previously educating him in the proper observance of Mitzvot (he specifically references proficiency in the Siddur), the convert would, upon conversion, violate numerous prohibitions, and the Beit Din would have violated the prohibition of Lifnei Iveir.
הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי בשו"ת אחיעזר (חלק ג סימן כו) מחדש חידוש גדול, הנוגע מאד הלכה למעשה:
דין זה דנכרי שבא להתגייר ולקבל עליו כל המצות חוץ מדקדוק אחד מדברי סופרים דאין מקבלין אותו, היינו במתנה שלא לקבל ושיהיה מותר לו דבר זה מן הדין, בזה אין מקבלים אותו, דאין שיור ותנאי בגירות ואין גירות לחצאין. אבל במי שמקבל עליו כל המצות, רק שבדעתו לעבור לתיאבון, אין זה חסרון בדין קבלת המצות.
Ahiezer, vol. 3, no. 26, sec. 4.
“But in the case of one who accepts all the mitzvoth, while his intention is to transgress for his own pleasure [le-tei-avon], this is not a deficiency in the law of kabbalat hamitzvoth.”1
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל במשפטי עוזיאל: משפטי עוזיאל תניינא, חלק ב יורה דעה, סימן נח:
מעתה אסורה נא ואראה דברי האוסרים לקבל גרים כאלה. סומכים דבריהם על מה שכתב הרמב"ם ז"ל: "אבל בזמן הזה אפילו קבל עליו כל התורה כולה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין אותו" (הלכות איסורי ביאה פרק יד הלכה ח). מכאן למדו דכל שידוע שאינו משמר המצוות לאחר מילה וטבילה הוי כאילו אינו מקבל המצוות. ולעניות דעתי לא נראה כן, שאם כן בטלת מצות גרות, דאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ואם כן נאמר אפילו בישראל, כל שכן הוא בגר, שודאי יעבור במצווה או מצוות מן התורה אחרי המילה והטבילה, והרי זה כאלו אמרו חוץ מדבר אחד?!
אבל באמת זה אינו דלא אמרו חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין אותו אלא שאומר שאינו מקבל עליו עול מצוה זאת, אבל אם קבל כל התורה ושכרן ועונשן של מצות, אלא שהוא נמשך בדברים שהרגיל בהם בגיותו, הרי זה גר חוטא ואין נמנעים מלקבל אותו משום כך.
מכל האמור מתבררים הדברים כשמלה: גר שקבל עליו המצות ועונשן, אף על פי שידוע שלא יקיים אותם, מקבלים אותו אחרי שהודיעו לו מצות קלות וחמורות ענשן ושכרן. שגם אם יחטא ויענש, מכל מקום זכות היא לו לזכות באותן המצות שיקיים אותן.
Mishpetei Uziel, vol. 2, Y. D. 58.
“If a convert accepts the Torah and the rewards and punishments of the commandments but continues to behave in the way he was accustomed before conversion, he is a sinning convert, but we do not hesitate to accept him because of this.”1