דף קי"ח

Byגילעד בן-צור

עמוד א

קושייה א

שבת קי״ז ב:י״א-קי״ח א:א׳

משנה: כֵּיצַד? נָפְלָה דְּלֵיקָה כּוּ׳.

גמרא:

1. תָּנוּ רַבָּנַן: כַּמָּה סְעוּדוֹת חַיָּיב אָדָם לֶאֱכוֹל בַּשַּׁבָּת — שָׁלֹשׁ (דברי תנא קמא). רַבִּי חִידְקָא אוֹמֵר: אַרְבַּע.

2. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּשְׁנֵיהֶם (תנא קמא ורבי חידקא) מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳ הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה״.

3. מהו טעמם?

3א. רַבִּי חִידְקָא סָבַר: כתוב בפסוק הָנֵי תְּלָתָא שלוש פעמים ״הַיּוֹם״
(המרמז לשלוש סעודות) לְבַר מֵאוּרְתָּא אך שלושת הסעודות אינן כוללות את סעודת ליל שבת ^{(כיוון שמשה אמר את הדברים האלה בבוקר של שבת לאחר סעודת הלילה)},

3ב. וְרַבָּנַן סָבְרִי: בַּהֲדֵי דְּאוּרְתָּא ששלושת הסעודות כוללות את סעודת הלילה.

4. תְּנַן:

4א. נָפְלָה דְּלֵיקָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת ומכאן הוכחה לכאורה לדברי תנא קמא שאומר ששלוש סעודות אוכלים בשבת, מַאי לָאו האם לא נגיד — דְּלָא אֲכַל! שהשריפה פרצה לפני ארוחת הלילה ולכן מצילים שלושה סעודות ^{(בשביל הלילה והבוקר והמנחה)}

4ב. עונים: לָא, דַּאֲכַל המשנה מדברת באופן שכבר אכל את ארוחת ליל השבת ועתה עדיין נותר לו להציל שלושה סעודות ^{(בוקר, מנחה והסעודה הנוספת שרבי חידקא מדבר עליה)}.

4ג. שַׁחֲרִית מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת, מַאי לָאו — דְּלָא אֲכַל? לָא, דַּאֲכַל.

4ד. בְּמִנְחָה מַצִּילִין מְזוֹן סְעוּדָה אַחַת, מַאי לָאו — דְּלָא אֲכַל? לָא, דַּאֲכַל! שלדעת רבי חידקא נשארת עוד סעודה אחת לאחר המנחה!

Shabbat 117b:11-118a:1

We learned in the mishna that one may rescue food for three meals on Shabbat. How so? If a fire ignited before the meal on Shabbat evening, one rescues food for three meals; if a fire ignited Shabbat morning, he rescues food for two meals; if a fire ignited in the afternoon, he rescues food for one meal. With regard to meals on Shabbat, the Sages taught in a baraita: How many meals is a person obligated to eat on Shabbat? Three. Rabbi Ḥidka says: Four. Rabbi Yoḥanan said: And both of them derived their opinions from one verse: “And Moses said: Eat it today, for today is Shabbat for God, today you will not find it in the field” (Exodus 16:25). Rabbi Ḥidka holds: These three mentions of the word today allude to the number of meals on Shabbat besides the evening meal, as Moses spoke on Shabbat morning. And the Rabbis hold that these three mentions include the evening meal. We learned in the mishna: If a fire ignited on Shabbat evening, one rescues food for three meals. What, is this not referring to a situation where he has not yet eaten any meals? Apparently, one is obligated to eat only three meals on Shabbat. The Gemara rejects this: No, it is referring to a situation where one already ate one meal. Three meals still remain, in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka, who requires four meals. The Gemara challenges this from the continuation of the mishna: If a fire ignited in the morning, one may only rescue food for two meals. What, is it not referring to a situation where one has not yet eaten one’s morning meal and the obligation is to eat only three meals, one at night and two during the day? The Gemara rejects this: No, it is referring to a situation where one has already eaten the morning meal. The Gemara challenges this from the continuation of the mishna: If a fire ignited in the afternoon, one may rescue food for one meal. What, is it not referring to a situation where one has not yet eaten the afternoon meal and the obligation is to eat only three meals? The Gemara rejects this: No, it is referring to a situation where one has already eaten.

עם זאת, שנו בברייתא:

שבת קי״ח א:ו׳

1. תָּנוּ רַבָּנַן:

1א. קְעָרוֹת שֶׁאָכַל בָּהֶן בסעודת עַרְבִית⁽¹⁾ של שבת — מַדִּיחָן מנקה אותן בכדי לֶאֱכוֹל בָּהֶן בסעודת שַׁחֲרִית.

1ב. שַׁחֲרִית⁽²⁾ — מַדִּיחָן לֶאֱכוֹל בָּהֶן בַּצׇּהֳרַיִם.

1ג. בַּצׇּהֳרַיִם⁽³⁾ — מַדִּיחָן לֶאֱכוֹל בָּהֶן בַּמִּנְחָה.

1ד. מִן הַמִּנְחָה⁽⁴⁾ וְאֵילָךְ — שׁוּב אֵינוֹ מַדִּיחַ.

...

Shabbat 118a:6

The Sages taught in a baraita: With regard to bowls from which one ate in the evening on Shabbat, he may rinse them in order to eat from them in the morning. Bowls from which one ate in the morning, he may rinse them to eat from them in the afternoon. Bowls from which one ate in the afternoon, he may rinse them to eat from them in the afternoon. However, from the afternoon onward, one may no longer rinse them because there is no further need for these bowls on Shabbat, and it is prohibited to make preparations on Shabbat for a weekday. However, with regard to cups, and ladles, and flasks, which are vessels used for drinking, one rinses them all day long because there is no fixed time for drinking, and one does not know when he will drink again.

משמע שמדברי ברייתא זו, חכמים סוברים שיש ארבע סעודות בשבת, בסדר הזה: ערבית-שחרית-צהריים-מנחה

קשה לתנא קמא וקשה לרבי חידקיא!

לתנא קמא שטוען שאוכלים שלושה סעודות בשבת בלבד, וכאן בברייתא אומרים חכמים שאוכלים ארבע.

לרבי חידקיא שטוען שאוכלים את הארוחה הנוספת לאחר מנחה, וכאן בברייתא היא לפני המנחה.

קושייה ב

שבת קי״ח א:ו׳

ועוד דבר: תָּנוּ רַבָּנַן: קְעָרוֹת שֶׁאָכַל בָּהֶן עַרְבִית ... שׁוּב אֵינוֹ מַדִּיחַ.

1. אֲבָל כּוֹסוֹת וְקִיתוֹנִיּוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת — מַדִּיחַ וְהוֹלֵךְ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, לְפִי שֶׁאֵין קֶבַע לִשְׁתִיָּה. ויכול לשתות בכל זמן במהלך השבת לכן ניתן לנקותם לאחר שימוש.

Shabbat 118a:6

ומה הדין בכלים המיועדים רק לשתיית יין? גם אותם מותר לנקות?

אם תגיד שמותר- הרי שבדעתו לשתות עוד מן היין במהלך השבת, ונאמר:

ישעיהו כ״ח:ז׳

וְגַם־אֵ֙לֶּה֙ בַּיַּ֣יִן שָׁג֔וּ וּבַשֵּׁכָ֖ר תָּע֑וּ כֹּהֵ֣ן וְנָבִיא֩ שָׁג֨וּ בַשֵּׁכָ֜ר נִבְלְע֣וּ מִן־הַיַּ֗יִן תָּעוּ֙ מִן־הַשֵּׁכָ֔ר שָׁגוּ֙ בָּרֹאֶ֔ה פָּק֖וּ פְּלִילִיָּֽה׃ משמע ששתייה בהפרזה הוא דבר רע.

Isaiah 28:7

But these are also muddled by wine
And dazed by liquor:
Priest and prophet
Are muddled by liquor;
They are confused by wine,
They are dazed by liquor;
They are muddled in their visions,
They stumble in judgment.

אז איך מתירים לנקות הכלי ע"מ שישתכר ויעבור על איסור?

ומצד שני, אם תגיד שאסור- הרי כבר נאמר בברייתא: "כוסות" והמשמעות היא לכל סוגי הכלים, כי לא כתוב באופן ספציפי.

תשובה: אין לחשוש לכך משום שיכול אדם לשתות בכלי המיועד לשתית יין גם משקאות אחרים, ולשתיה אין שעות קבועות.

קושייה ג

שבת קי״ח א:ז׳

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: כָּל הַמְקַיֵּים שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בְּשַׁבָּת נִיצּוֹל מִשָּׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת: מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, וּמִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. ...

הלא מלחמת גוג ומגוג היא חלק מחבלו של משיח? מדוע הוצרך להזכירה?

Shabbat 118a:7

Rabbi Shimon ben Pazi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said in the name of bar Kappara: Anyone who fulfills the obligation to eat three meals on Shabbat is rescued from three punishments: From the pangs of the Messiah, i.e., the suffering that precedes the advent of Messiah, and from the judgment of Gehenna, and from the war of Gog and Magog. The Gemara derives that one is rescued from the pangs of Messiah by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day: “Eat it today” (Exodus 16:25). And it is written there, with regard to Messiah, day: “Behold, I am sending you Elijah the prophet before the coming of the great and awesome day of God” (Malachi 3:23). The Gemara derives that one is rescued from the judgment of Gehenna by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day, as cited above. And it is written there, day: “That day will be a day of wrath, a day of trouble and distress, a day of destruction and desolation, a day of darkness and blackness, a day of cloud and thick fog” (Zephaniah 1:15), which is interpreted as referring to the punishment of Gehenna. The Gemara derives that one is rescued from the war of Gog and Magog by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day. And it is written there, with regard to the War of Gog and Magog, day: “And it shall be on that day, on the day that Gog arrives on the land of Israel” (Ezekiel 38:18).

תשובה: חבלו של משיח ו גוג ומגוג - אינם אותו הדבר.

עמוד ב

קושייה ד

שבת קי״ח ב:ד׳

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִלְמָלֵי שָׁמְרוּ עם יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה לֹא הייתה שָׁלְטָה שולטת בָּהֶן אוּמָּה וְלָשׁוֹן לעולם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקוֹט״ שחיללו שבת ראשונה, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ לאחר מכן: ״וַיָּבֹא עֲמָלֵק״ וילחם עם ישראל. ...

Shabbat 118b:4

Rav Yehuda said that Rav said: Had the Jewish people properly observed the first Shabbat that was commanded them, no nation or tongue would have ever ruled them, as it is stated: “And it happened on the seventh day, some people went out from the nation to collect and they did not find” (Exodus 16:27). And it is written after they went out to collect manna: “And Amalek came and fought with Israel in Refidim” (Exodus 17:8). Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: If only the Jewish people would keep two Shabbatot in accordance with their halakhot, they would be immediately redeemed, as it is stated: “So said God to the eunuchs who will keep My Shabbatot” (Isaiah 56:4), and it is written after that: “And I will bring them to My holy mountain and will let them rejoice in My house of prayer” (Isaiah 56:7).

שמות י״ז:ח׳

כאן הפסוק: וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃

Exodus 17:8

Amalek came and fought with Israel at Rephidim.

בכורות ה׳ ב:ד׳

חז"ל דרשו את משמעות המילה "רְפִידִֽם": ועוד שאלתיו את רבי אליעזר מאי לשון רפידים? ואמר לי רפידים שמה זהו שם המקום.

ומעירים: זוהי מחלוקת כתנאי תנאים:

1. ר' אליעזר אומר רפידים שמה

2. ר' יהושע אומר שריפו עצמן מדברי תורה וכן הוא אומר (ירמיהו מז, ג) לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים

Bekhorot 5b:4

Rabbi Ḥanina continues: And furthermore, I also asked Rabbi Eliezer: What is the meaning of the term: “Rephidim,” in the verse: “Then came Amalek, and fought with Israel in Rephidim” (Exodus 17:8)? And he said to me that Rephidim was its name, i.e., of the location. The Gemara comments that this answer is like one side of a dispute between tanna’im: Rabbi Eliezer says that its actual name was Rephidim. Rabbi Yehoshua says: This moniker is an allusion to the fact that the Jewish people became lax [rippu] with regard to the statements of the Torah in Rephidim, and so it says: “The fathers look not back to their children because of feebleness [rifyon] of hands” (Jeremiah 47:3).

הרי שהתנא רבי יהושע אומר לנו שהסיבה שעמלק נלחמו בישראל היא בגלל שהרפו עצמם מדברי תורה. וקשה על רב שאומר שהסיבה לאותה מלחמה שישראל לא שמרו שבת ראשונה!

ואם תגיד שרב סבור כרבי אליעזר, אפשר לתרץ: מדוע הוצרך ללמד על עונשם של ישראל כל כך מאוחר? הרי מיד לאחר שחטאו כתיב:

שמות י״ז:א׳

וַ֠יִּסְע֠וּ כׇּל־עֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר־סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם׃ ואפשר להגיד שנענשו בצימאון ולא במלחמה עם עמלק!

Exodus 17:1

From the wilderness of Sin the whole Israelite community continued by stages as the LORD would command. They encamped at Rephidim, and there was no water for the people to drink.

תשובה: עונשם של ישראל שריפו עצמם מדבר תורה - היה המחסור במים ב"מסה ומריבה".

עונשם של ישראל שחיללו שבת - המלחמה בעמלק (מהרש"א).

קושייה ה

שבת קי״ח ב:ד׳

... אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: אִלְמָלֵי מְשַׁמְּרִין יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן — מִיָּד נִגְאָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹה אָמַר ה׳ לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי (=שני שבתות)״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְגוֹ׳״.

Shabbat 118b:4

ישעיהו נ״ו:ו׳

הלא נאמר: " וּבְנֵ֣י הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוִ֤ים עַל־יְהֹוָה֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּֽלְאַהֲבָה֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה לִֽהְי֥וֹת ל֖וֹ לַעֲבָדִ֑ים כׇּל־שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃ " כתיב "שבת". כלומר נגאלים ע"י שמירת שבת אחת ולא שתיים!

Isaiah 56:6

As for the foreigners
Who attach themselves to the LORD,
To minister to Him,
And to love the name of the LORD,
To be His servants—
All who keep the sabbath and do not profane it,
And who hold fast to My covenant—

ישעיהו נ״ו:ז׳

ולאחר מכן נאמר: "וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י בֵּית־תְּפִלָּ֥ה יִקָּרֵ֖א לְכׇל־הָעַמִּֽים׃ "

Isaiah 56:7

I will bring them to My sacred mount
And let them rejoice in My house of prayer.
Their burnt offerings and sacrifices
Shall be welcome on My altar;
For My House shall be called
A house of prayer for all peoples.”

אלא אפשר לתרץ ולהגיד שכל גרי הצדק נגאלים ע"י שמירת שבת אחת, והאנשים מזרע ישראל נגאלים ע"י שתיים. שכתוב:

ישעיהו נ״ו:ד׳-ה׳

כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לַסָּֽרִיסִים֙ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְרוּ֙ אֶת־שַׁבְּתוֹתַ֔י וּבָחֲר֖וּ בַּאֲשֶׁ֣ר חָפָ֑צְתִּי וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃ וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם בְּבֵיתִ֤י וּבְחֽוֹמֹתַי֙ יָ֣ד וָשֵׁ֔ם ט֖וֹב מִבָּנִ֣ים וּמִבָּנ֑וֹת שֵׁ֤ם עוֹלָם֙ אֶתֶּן־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ {ס}

Isaiah 56:4-5

For thus said the LORD:
“As for the eunuchs who keep My sabbaths,
Who have chosen what I desire
And hold fast to My covenant— I will give them, in My House
And within My walls,
A monument and a name
Better than sons or daughters.
I will give them an everlasting name
Which shall not perish.

וכתוב בספר דניאל על הגאולה:

דניאל ב׳:מ״ד

וּֽבְיוֹמֵיה֞וֹן דִּ֧י מַלְכַיָּ֣א אִנּ֗וּן בימי מלכויות הללו יְקִים֩ אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֤א הקב"ה מַלְכוּ֙ דִּ֤י לְעָלְמִין֙ לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל מלכות אשר לעולם לא תתבטל וּמַ֨לְכוּתָ֔ה לְעַ֥ם אָחֳרָ֖ן לָ֣א תִשְׁתְּבִ֑ק ואת המלכות לא יקבל עם אחר לעולם (אלא רק עם ישראל) תַּדִּ֤ק וְתָסֵיף֙ כָּל־אִלֵּ֣ין מַלְכְוָתָ֔א המלכות הזו תכתוש ותכלה את כל מלכויות הגויים וְהִ֖יא תְּק֥וּם לְעָלְמַיָּֽא ומלכות עם ישראל תעמוד לעולם׃

Daniel 2:44

And in the time of those kings, the God of Heaven will establish a kingdom that shall never be destroyed, a kingdom that shall not be transferred to another people. It will crush and wipe out all these kingdoms, but shall itself last forever—

קושייה ו

שבת קי״ח ב:ט׳

1. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חָמֵשׁ בְּעִילוֹת בָּעַלְתִּי, וְנָטַעְתִּי חֲמִשָּׁה אֲרָזִים בְּיִשְׂרָאֵל.

2. וּמַאן אִינּוּן ומי הם בניו? —

2א. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי,

2ב. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי,

2ג. וְרַבִּי חֲלַפְתָּא בְּרַבִּי יוֹסֵי,

2ד. וְרַבִּי אַבְטִילָס בְּרַבִּי יוֹסֵי,

2ה. וְרַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי. ...

3. ומקשים על אמירה זו: לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יוֹסֵי מִצְוַת עוֹנָה לֹא קִיֵּים?! שצריך לעשות המצווה כל פעם שיזדמן לו, וחמישה פעמים לא מספיק.

4. משיבים: אֶלָּא אֵימָא אפשר להגיד: חָמֵשׁ בְּעִילוֹת בָּעַלְתִּי וְשָׁנִיתִי שעל ידי כך נולדים רק זכרים.

Shabbat 118b:9

Furthermore, Rabbi Yosei said: I engaged in relations five times, and I planted five cedars in Eretz Yisrael. And who are these cedars? The sons of Rabbi Yosei, who were great Sages of Israel: Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, and Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, and Rabbi Ḥalafta, son of Rabbi Yosei, and Rabbi Avtilas, son of Rabbi Yosei, and Rabbi Menaḥem, son of Rabbi Yosei. The Gemara asks: Isn’t there Vardimas, who was also Rabbi Yosei’s son? The Gemara answers: Vardimas is the same as Menaḥem. And why did they call him Vardimas? Because his face was as beautiful as a rose [vered]. The Gemara asks: Is that to say based on this statement that Rabbi Yosei did not fulfill the mitzva of his wife’s conjugal rights, but only had relations with her five times? Rather, say it this way: I engaged in relations five times and I did so again, and the Sages said that one who seeks to father male offspring should engage in relations and do so again.

ואפשר להקשות ולהגיד מדוע רבי יוסי "בעל ושינה"? הרי ידע שייולדו לו רק זכרים, וכתוב:

משנה יבמות ו׳:ו׳

לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ לוֹ בָנִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁנֵי זְכָרִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית ה) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם.

והלכה כבית הלל שצריך זכר ונקבה. והנגיד שרבי יוסי לא קיים מצוות פרייה ורבייה ביודעין?

Mishnah Yevamot 6:6

A man may not neglect the mitzva to be fruitful and multiply unless he already has children. Beit Shammai say: One fulfills this mitzva with two males, and Beit Hillel say: A male and a female, as it is stated: “Male and female He created them” (Genesis 5:2). If a man married a woman and stayed with her for ten years and she did not give birth, he is no longer permitted to neglect the mitzva to be fruitful and multiply. Consequently, he must either divorce her and marry someone else, or take another wife while still married to her. If he divorced her she is permitted to marry another man, as it is not necessarily on her account that she and her first husband did not have children, and the second husband is permitted to stay with her for ten years. And if she had a miscarriage, he counts the ten years from the time of the miscarriage. A man is commanded with regard to the mitzva to be fruitful and multiply, but not a woman. Rabbi Yoḥanan ben Beroka says that a woman is also commanded, as the verse states with regard to both of them: “And God blessed them, and God said to them: Be fruitful and multiply” (Genesis 1:28).