ביקורת סידור של תפילות

ביקורת סידור של תפילות
עלי לחשוף את ההכבדה ביחס להלכה, לא רק כדי לתקן עוול אלא כי שוב גם בנושא זה רבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה
גם אפרסם את התיקון, לשם השוואה, עבור מי שרוצה לברך כי הברכות עבור מי שרוצה לפי המורשת ההלכתית, לא כמו חובה או חיוב שמחייב כולם יש הבדל בין האיסור לא לחנות במקום של נכים כדי שנכה יכול לחנות רכב או האיסור לא לחנות במקום של תחנה אוטובוס כי אז קשה לציבור להשתמש באוטובוס, לבין הלכות ברכות וההבדל החשוב בהלכה הוא: שהאיסור חנייה הנזכר עבור כולם אומנם לפי מורשת ההלכתית "מי שרוצה להיות חסיד היינו לא לכולם כי האמת דבר חשוב לא כול אחד רוצה להיות חסיד ולא חייב בברכות למשל ברכות של שמונה עשרה בעמידה ושעם שמע שמברכים כול בוקר, רק כי לא בדקו, כול בוקר כולל שבת עם אריכות בברכה שלפני שמע,
כאילו חובה היא אך כנזכר נחשפת הנוכלות, כי לא לכולם ואין צריך לומר ברכות אחרות שרבי יהודה הנשיא החליט לא לכלול במשנה כמו הרשימה של "פוקח עורים" וכן מזמורי הלל למרות שיש משנה בחג סוכה אבל עדיין לא בראש חודש ולא בפסח בימי חג המצות אף לא בליל פסח כאשר יתבאר למטה וכן ברכות של ברכת התורה שהדתי אומר בחר בנו בבוקר אין מקור במשנה בדורות של רב עקיבה ורב גמליאל, וכן שעם קריאה ממגילת ספר תורה מהסיבה שיתבאר בהמשך וכן עצם הקריאה בראש חודש או בימי שני וכדומה מאותה סיבה כאשר אבאר שאין הלכה כרב מאיר היינו יש סיבה לפי המורשת שלא הולכים כדברי רב מאיר
א---א
לשם השוואה אילו רבני היהדות ייצגו בנאמנות את המסורת, כיצד ייראה סידור של תפילה? יתברר שבעניין של סידור "סידרו אותנו" ביטוי לתרמית מוצלחת, שהתלמידים הם הקורבן, אם לא בדקו ולכן עלי לחשוף את הנוכלות כדי לתקן עוול ולפרסם למען להשוות בדיקה של השוואה
עמוד ראשון __א
הוראות תפילה לפי ההלכה במורשת ההלכתית: ___פריט א' מי שרוצה להיות חסיד יברך [מקור תלמוד בבלי בבא קמא זה שונה "מי שרוצה לברך" לא אמרו כך, אלא אמרו מי שרוצה להיות חסיד היינו מעבר לחוקי דת] אחרי שמע כאשר יתברר, אבל לא כול אחד רוצה להיות חסיד כי ההלכה לא מחייבת כולם לברך כי אמרו בפרט מי שרוצה להיות חסיד. אומנם מי שרוצה להיות חסיד ובסיבה זו מברך עדיין עדיף לפי ההלכה, שלא להקדים שום ברכה ולא שום קריאה קודם שמע כי בכך גורם איחור שמאחר שמע אבל לפי ההלכה כבוד המורשת גורם זריזים מקדימים למיצוות למשל מיצווה לקרוא שמע שלפי רב משה רמבם מיצווה מן התורה אבל לפי בעלי תוספות מדרבנן לכן אין להקדים ברכה ולא מזמור קודם מיצוות שמע
פריט ב' כמה יקרא מ-שמע
למרות שיש משנה לקרוא שלוש פרשיות לפי סדר המופיע במשנה, עדיין אפילו מי שרוצה להיות חסיד לא יקרא כן כי מנהיגי ההלכה קבעו שאין הולכים כדעה של רב מאיר כי יש סיבה ששמרו בתלמוד בבלי עירובין פרק ראשון והמשנה של "שמע עם והיה" היא בלי שם הינו מסוג סתם ולכן ידוע סתם משנה של רב מאיר לפי המסורת במסכת גיטין [ובסיבה זו טעות היא לברך עם שמע לפניה ולאחריה ולקרוא ממגילת ספר תורה בימי שני וחמישי וללמד הרבה מלאכות שבת ולקרוא הלל בימי סוכות, ואין צריך לומר שטעות לקרוא בימים אחרים כי אין הולכים כרב מאיר כנזכר] ובנוסף כדי לא להוציא לעז על הנשיא כי רב יהודה הנשיא עשה מספיק כאשר קרא רק שש מילים כאשר שמרו במסורת "קריאה של רב יהודה הנשיא" שלא חזר לגמור אפילו פרשת שמע, ואין להוציא לעז על רב יהודה
הנשיא כאילו לא עשה מספיק כי אם תקראו יותר ממנו, המעשה מראה שהוא עצלן שלא עשה מספיק ולא שבח של "כול המרבה משובח" כאילו אנחנו קדושים יותר, זה במצב אחר כי ההלכה אוסרת לעשות יותר מהנשיא בגלל לעז כי במעשה נדמה שהנשיא עצלן שלא עשה מספיק ואסור להוציא לעז במעשה שמחמיר בקריאה ראו בספר שדי חמד ערך לעז ולכן אסור לקרוא יותר וכמו כן שיקל זה מונע מהמאוחרים לאסור יותר מדורות המשנה
פריט ג'---אחרי שמע
אחרי שמע ההלכה לא מחייבת לברך כי דברים של ברכה לפי ההלכה עבור מי שרוצה להיות חסיד ולא כול אחד רוצה להיות חסיד, ולא כולם יברכו. אותם שרוצים להיות תחסיד יקראו ברכות כמו רב עקיבה כאשר אדגים כאן לשם השוואה. ראוי להגדיל את חלק הקריאה יותר מהוראות. אנסה.

____
חלק לקריאה
שמע ישראל י' א' י' אחד
הוראות תפילה: אחרי שקרא כרבי יהודה הנשיא וכנזכר עדיף לא לקרוא יותר, אז מי שרוצה להיות חסיד יברך אחרי שמע כרב עקיבה: "מעין שמונה עשרה" כי הלכה כרב עקיבה היינו שמנהיגי ההלכה קבעו שהולכים כדברי רב עיקבה אפילו כשיש רבי אחר עם דעה שונה ופירשו היינו הביננו, אבל הביננו רק חלק של 18 אומנם אמר מעין 18 לכן עלי לתקן ולפרסם מהו מעין 18 כי של התלמוד פחות משמונה עשרה אומנם אמר רב עקיבה מעין שמונה עשרה
ועלי לקתן את הניסוח למען חריזה של קול חולם באות ו' ולמען חריזה של

אות ך וראו בהמשך, בנוסף לתקן טעות של המילה רשעים שנוגד את המסורת בתלמוד בבלי מסכת ברכות כדי להתאים למסורת. בנושא קריאת אות כף ך, חשוב לא לשכוח שכרצונו/ה שני סוגי הקראיה מתאימים למורשת מאחר "וכול אות בתורה מדוייקת" בסיבה זו המילה שאמר משה "אם ככה את עושה לי" מלמדת שמתאים לקרוא להקדוש ברוך הוא כמו קול שמדברים לאישה, או אם רוצה כמו רגיל לשמוע קול של זכר למשל בין לקרוא "דרכך" בקול צירי ושווא בסוף כמו אישה כי כול אות בתורה מדוייקת, או דרכך כרגיל הרבה בתורה לזכר כ' ראשון סגול ושנייה כקול פתח כאשר שמר רב שלמה רשי האשכנזי במילה אמן למרות שהסימן שונה מפתח ואין כאן המקום להאריך בזה.

___
חלק הקריאה, ניסוח מתוקן
בריך רחמנא מגן אבות בדברו, מחיה מתים במאמרו, האל הקדוש
הביננו לדעת דרכך, ומול את לבבנו ליראתך
ותן סליחתך, ומצרות גאולתך
תן רפואתך, ודשננו מארצך
קבצנו לארצך, ויישפטו תועים מדרכך
על אויבינו תניף ידך, ישמחו צדיקים, תבנה עירך
תצמח קרן משיחך, תן כתקוותינו ברחמך
לפניו נעבוד, ונודה לשמו כי הוא, משים שלום
___
הוראות תפילה: ובכך מקיים את ההלכה כרב עקיבה מעין 18 ולא לקרוא מעין 13 בין שלימות, כאשר שמעתי אלא כדבריו מעין 18 וגם לא הבדל רב עקיבה "רק כשאין זמן לשלימות" כמו דת זרה של הרבנים אלא השיב במקום שלימות מעין והלכה כרב עקיבה שלפי ההלכה מספיק ודי כי הלכה כרב עקיבה שאמר מעין שמונה עשרה ולא טעה רב עקיבה שדשננו בארצך כולל גשם אבל רק בעתו
בנוסף ניכר שהשלמות שהדפיסו מכבידות משל סעדיה כאילו סעדיה עצלן שלא עשה מספיק זהו לעז להדפיס יותר מסעדיה כאשר אדגים וחשוב לאור האמור לשמור מרחק מבתי כנסת של הדתיים כי שם לא מייצגים בנאמנות את המורשת היהודית, אפילו ביחס לסעדיה, וגם מוציאים במעשים לעז על רבנים כנזכר ולשמור מרחק מספרי תפילה שדתיים מדפיסים כי ניכר בהשוואה לא כאשר מדפיסים וקוראים בבית כנסת כי "מעין" מלקט משלימות אך ברכה ראשונה שהיא בסעדיה שלושים ושמונה מילים, שאין לקרוא כנזכר כי הלכה כרב עקיבה, וסעדיה שמר של היריב, ועדיין בכך ניכר הכבדה ביחס לסעדיה שסעדיה כתב פחות ממה שמדפיסים, בספר סידור של דתיים בהכבדה ביחס לסעדיה
לזכור אפילו לעשות כמו רב עקיבה בגלל ברכה "מי שרוצה" אבל לא כולם יברכו כנזכר
וגם בברכה שנייה הדפיסו יותר מסעדיה אומנם הניסוח המקורי שלושים ושבע מילים, ורק לדעה שפסלו מנהיגי ההלכה בגלל שהלכה כרב עקיבה כנזכר לא היה נכון לסעדיה לכתוב יותר מרב עקיבה כנזכר אמנם אפילו מי שרוצה להיות חסיד לא לברך של סעדיה ולא של הדתיים כי כרב עקיבה מעין שמונה עשרה כנזכר כי הלכה כרב עקיבה ולא כאשר מדפיסים הרבה ברכות ואילו רבני היהדות כיבדו את המורשת היהודית היו מלמדים ומדפיסים כמו רב עקיבה, ולהתאים למסכת מגילה ולא כאשר מלמדים שונה ממסכת מגילה, כי לפי ההלכה "הולכים כמו רב עקיבה" לפי המורשת ההלכתית וזה שונה ממה שהדפיסו ורב עקיבה לא הבדיל בזמן ולכן אין הבדל זמן גשם או זמן אחר כי השיטה במסכת בבא קמא "קא פסיק ותני לא שנא" היינו אין שוני בין אם יש זמן לקרוא שלימות או הזמן דחוק ובין עונת גשם או לא
שאלה ותשובה
מאחר והתפילה באמת קצרה ולא הכבידו, במה ימלא את הזמן
??
ההלכה עצמה הדגישה חשיבות לעבוד כדי להתפרנס למשל היו מלמדים "גדול יגיע כפיים מירא שמים" לפי תורה שבעל פה של הרבנים של זרם ההלכה, במורשת בתלמוד בבלי אפילו של הרבנים, לכן ימהר לעבודה "לאסוף פירות מעצים" דוגמה במשנה לעבודות ושאר עבודות עבור פרנסה כי יש חשש לפי ההלכה "העוני יגרום
חטא" לא רק לגזול אלא במכירה ובשכירות כסף סכום שלא מתאים למוצר או לבית למשל למכור ולהשכיר בכסף שלא מתאים למוצר בניגוד ליושרה ולא רק העוני שכתב ספר ארבעה טורים גם הרצון הרע לאסוף נכסים, בספר קהלת, יגרום את זה וכן העוני, אם לא יעבוד כנזכר אפיללו אם יושב לומד ספרי דת כול היום עדיין נוגד הלכה שמלמדת לעבוד כנזכר, כי העוני יגרום לעשות עסקים של משא ומתן בכסף שלא מתאים חלילה אלא צריך להיות ישר
אין לקרוא הרבה קודם העבודה לפרנסה, ואין להתעלם מה-הלכה של עבודה לעבוד אחרי התפילה כמו שיש אותם שלומדים בישיבה הרבה שעות בניגוד לספר שולחן ערוך של רב קארו וספר ארבעה טורים הם עושים חטא דתי לפי ההלכה כנזכר, ומאחר שאין להם הלכה במעשה, הם כמו חילוני שמתעלם מההלכה ומבשל בשבת עדיף להם להפסיק הצגה ולהיות חילוני כי הם כבר בלי הלכה כנזכר
ואם יש זמן בין התפילה הנכונה כנזכר, לבין העבודה, אז נמצא שיש הצלחה כי "לא היה צריך למהר לקרוא מהר לפני העבודה" ובזמן אם יש קודם עבודה, יכול לקרוא כרצונו או מזמורי תהילים.... למרות שעדיף לשמור מרחק מספר תהילים כי הכותב הראה מיד במזמור הראשון ששונה מספר הקדוש קהלת. כידוע קהלת הא שקוריאם בבית כנסת כי בעיניהם נחשב קהלת ספר טוב ולעומתו תוכן ספר תהילים, כבר במזמור הראשון נוגד ספר קהלת כי הכותב כתב בהתחלה להראות ששונה, וכן הפרט במזמור 51 נא' שדוד נולד בעוון ובחטא ואם מדבר על חטא ההורים לא עשו ההורים חטא דתי, כי אז דוד ממזר, אלא להיפך מחטא אמו ואביו עשו מיצווה להוליד ילד לפי המסורת שזה ההיפך מחטא, וניכר בכך שכותב הספר האמין דוד ירש עוון ככתוב בעוון חוללתי לכן עשיתי אמר דוד את עוון של סיפור בת שבע המוזכר שם, כי ירש חטא אך דעה זו של כותב תהילים נוגד ספרים אחרים שאין ירושה לחטא ולעוון רק איש בחטאו ימות, לא בחטא של אחר כאילו ירש מאחר, לכן ניכר שספר תהילים ממקור אחר משאר ספרי היהדות ובסיבה זו לשמור מרחק מספר תהילים שהוא ספר חיצוני וכן מבתי כנסת שבהם קוראים מספר תפילה הנקרא סידור כנזכר ובמקום זה יקרא כרצונוו סיפור מעניין מספר רגיל או מספר ירמיה שקדוש
ב--ב
לפי סדר האריכות
יש שני חלקים מאוד ארוכים, בתפילה שהדפיסו ומסרו לנו, ואם יש טענה "תקרא כול מה שמודפס" חשוב לתקן עוול ולפרסם כדי לחשוף את הנוכלות שאין מקור בהלכה "לקרוא כול בוקר כול מה שהדפיסו" כי בזמן שמיועד לתפילה באמת לא הייבים, לפי ההלכה לקרוא את הדברים שהדפיסו, כי הטענה ההיא היא בלי מקור בהלכה עצמה, ואף לא היה ראוי להדפיס כאשר יתברר
החלק הראשון שארוך שראוי להקדים דיון בו בגלל אריכות של החלק, נקרא "פסוקי דזמרא" היינו הרבה מזמורים, ולמרות שלפי החסידות [שהתחילו ללמד כשלוש אלף שנה אחרי משה רבינו של התורה] נחשב חיוני לקרוא אותו כדי "לפתוח דרך" מלשון זומר היינו לכרות ענפים, כי אם לא כורת ענפים התפילה לא תעלה, האמת היא קל לחשוף אילו היה חיוני לקרוא אז סעדיה היה כולל בתפילת יחיד אבל סעדיה התחיל בברכת יוצר לכן אין להוסיף
קודם ברכת יוצר" בכלל ובפרט קודם שמע של מיצווה, לפי ההלכה זריזים מקדימים מיצוות אם יש מיצווה לקרוא שמע אז שמע תחילה היינו לא להקדים קודם שמע של מיצווה, שום קריאה ושום ברכה מתוך כבוד המסורת היהדוית אך שוב רבני היהדות מזלזלים במסורת היהודית, וגרוע עוד יותר שנחשף הנוכלות כי אילו רבני היהדות כיבדו את המסורת היו מלמדים שאין להקדים קודם שמע של מיצווה שום קריאה כי גורמים איחור גדול לאחר שמע אחרי עשרות עמודים וזמן, בניגוד להלכה שכנזכר נכון להקדים מיצוות
נחשף שכול עשרות העמודים שהדפיסו קודם שמע של מיצווה שהיא הניכרת "שלוש פרשיות" לא היה נכון להדפיס כי כבוד המורשת גורם לא לאחר את שמע כי זריזים מקדימים למיצוות היינו "שעדיף לפי ההלכה" לא לקרוא שום דבר קודם שמע בכלל שום קרואה ובפרט לא החלקים שטעו להדפיס בניגוד להלכה
אין לטעות שהקוראים הרבה הם קדושים כי קוראים הרבה, כי בגלל שיקול לעז שונה ממצב "כול המרבה משובח" אלא הם רחוקים מה-הלכה כי עדיף לא להקדים שום קריאה קודם שמע
החלק השני שארוך הוא האוסף של ברכות בעמידה
מנהיגי ההלכה קבעו הלכה כרב עקיבה ולכן יכלו והיה נכון להדפיס כרב עקיבה, אך הם לא הדפיסו כרב עקיבה
וגם כאר פירסמו ניסוח הביננו ביקשו על רשעים בניגוד לתלמוד בבלי לכן עלי לתקן את הניסוח כי אחרים לא יתקנו ובכלל אמר מעין שמונה עשרה ומאחר ולפי ההלכה "לא צריך" לברך יותר משל רב עקיבה, אז יש חטא דתי של ברכה שאינה צריכה כי לפי ההלכה לא צריך כי הולכים כרב עקיבה והתנהגות הדתיים לא רק מיותר אלא הוא חטא דתי לברך הרבה ברכות בניגוד להלכה שקבעו כרב עקיבה שאמר מעין שמונה עשרה
ולמרות שפחות חשוב אחשוף את הנוכלות גם של הדברים שהם רק הכבדה בגלל שהרבה קצרים ביחד
ג--ג
לפי סדר שהדפיסו
כול מה שהדפיסו קודם ברכת יוצר אור כול העשרות עמודים עד ברכת יוצר לא חיוב כניכר בסעדיה שהתחיל בברכת יוצר אור ולא רק שמיותר אלא ההתנהגות נוגדת שיקול הלכתי של להקדים שמע בגלל זריזים מקדימים למיצוות ואם נניח שקריאת שמע שלוש פרשיות כדי לקרב עמדות אז אין לגרום איחור בכלל ובפרט אין לברך רשימה של ברכות פוקח עיורים שמקור ברייתא היינו חוץ וכי לא נכלל במשנה אלא בפרט בר היינו בחוץ
ולא ברכת בחר בנו שמדפיסים כי אין מקר במשנה ושאר הדברים שאין מקור במשנה ובפרט ברכה שאין מקור במשנה כמו בורא מיני מזונות שלא במשנה מאחר ולפי המשנה לא צריך לברך נחשב חטא דתי של ברכה שאינה צריכה מאחר ולא צריך
לחלק מהדברים יש מקור בספר שולחן ערוך אבל המקור שלו לא משנה ובוואי דברים שלא נזכרו בשולחן ערוך רחוק עוד יותר וטעות לקרוא כול בוקר ולא רק שמיותר אלא כנזכר עדיף להקדים שמע ולא הלקדים קודם שמע שום ברכה ושום מזמור
אפילו ברכת יצר שהדפיס סעדיה יכר בהשוואה שהכבידו כי די ניסוח קצר לא חייב יותר ארוך מניסוח סעדיה כאשר מלמדים ולא מייצגים בנאמנות את המסורת ועדיין יש שיקול אחר שמנהיגי הלכה קבעו שאין הולכים כרב מאיר כי יש סיבה כולל ברכות שעם שמע ובפרט לאחריה כי המשנה מסוג סתם היינו בלי ולפי המורשת סתם של רב מאיר וכנזכר אין הלכה כרב מאיר היינו לא הולכים כדברי רב מאיר כי יש סיבה כנזכר
ותפילת העמידה הלכה כרב עקיבה שאמר מעין שמונה עשרה כאשר הדגמתי
ואחרי תפילת עמידה הפרטים היחידים שיש מקור במשנה הם של רב מאיר כי משנה מסוג סתם של רב מאיר מנהיגי ההלכה פסלו דבריו כי יש סיבה בפרק ראשון של תלמוד בבלי עירובין
והשאר אין מקור במשנה והטענה לקרוא את החלקים הם בלי מקור במשנה של דורות רב עקיבה וגם אסור לעשות יותר בגלל לעז כאשר הסברתי.