Can a Sinner Be Restored to a Position of Leadership
וחוזר לשררה שהיה בה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה:

And [upon release, the murderers] would return to their positions that they had held [prior to exile]. These are the words of Rebbi Meir. Rebbi Yehuda says, [The murderers] would not return to their previous positions.

חוזר לשררה שהיה בה כו': תנו רבנן (ויקרא כה, מא) ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב למשפחתו הוא שב ואינו שב למה שהחזיקו אבותיו דברי ר"י ר"מ אומר אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו אל אחוזת אבותיו כאבותיו וכן בגולה כשהוא אומר ישוב לרבות את הרוצח מאי וכן בגולה כדתניא (במדבר לה, כח) ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו לארץ אחוזתו הוא שב ואינו שב למה שהחזיקו אבותיו דברי רבי יהודה ר"מ אומר אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו גמר שיבה שיבה מהתם:
He returns to the position that he had previously occupied etc.: The Rabbis taught [in a baraisa regarding a freed Jewish slave], (Leviticus 25,41) "And he shall return to his family and to his ancestral holdings he shall return" [this implies that] to his family he returns but that he does not return to his ancestral positions. These are the words of Rebbi Yehuda. Rebbi Meir says, He even returns to the positions of his ancestors [as the Torah says] "to his ancestral holdings" [which implies] like his ancestors. And similarly by an exile [because] when [the Torah] said [a second time] "he shall return" it was to include the murderer. What do we mean "and similarly by an exile"? Like we learned in a baraisa, (Numbers 35,28) "The murderer shall return to his family and to his ancestral land" [this implies that] to his ancestral lands he returns but that he does not return to his ancestral positions. These are the words of Rebbi Yehuda. Rebbi Meir says, He even returns to the positions of his ancestors. [Rebbi Meir] learns [a gezaira shava of] שיבה שיבה from there [the Jewish slave].

חידושי הריטב"א מסכת מכות דף יג עמוד א

ואגב אורחין שמעינן משמעתין דכל שהוחזקו אבותיו בשום מינוי ושררה והוא ראוי לכך שהוא קם תחת אבותיו, שלא נחלקו כאן אלא לאלו לפי שהורעו בעבודות אלו, ואין צריך לומר דכל שמינוהו סתם בשום מינוי בלא קביעות זמן שאין מסלקין אותו מאותו מינוי אלא בטענה, וכן ראיתי בתשובה לרבינו מאיר הלוי ז"ל על ענין שליח צבור, ומורי הר"מ ז"ל היה אומר בשם רבו רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל דנפקא לן מדכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל כל משימות שהם בישראל יהיו לו ולבניו, וכן הוא בירושלמי דמסכת הוריות (פ"ג ה"ב), מפי רבינו ז"ל.

(כב) אָדָם שֶׁהוּא רָגִיל בְּשׁוּם מִצְוָה, כְּגוֹן גְּלִילָה, וְאֵרְעוֹ אֹנֶס אוֹ עֹנִי, וְנָתְנוּ הַקָּהָל הַמִּצְוָה לְאַחֵר, וְאַחַר כָּךְ הֶעֱשִׁיר וְרָצָה שֶׁיַּחֲזִירוּ לוֹ הַמִּצְוָה, אִם בְּשָׁעָה שֶׁנָּתְנוּ הַקָּהָל הַמִּצְוָה לַשֵּׁנִי הָיָה סִפּוּק בְּיַד הָרִאשׁוֹן לָתֵת מַה שֶּׁהָיָה נוֹתֵן בְּכָל שָׁנָה וְלֹא חָפַץ בָּהּ, וְנִתְרַצָּה הוּא עִם שְׁאָר הַקָּהָל לָתֵת לְאַחֵר, אִבֵּד זְכוּתוֹ; אֲבָל אִם כְּשֶׁנְּתָנוּהָ לַשֵּׁנִי לֹא הָיָה בְּיַד הָרִאשׁוֹן סִפֵּק לָתֵת מַה שֶּׁהָיָה נוֹתֵן, וְעַתָּה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ רוֹצֶה לִזְכּוֹת בְּמִצְוָתוֹ וְלַחֲזֹר וְלִתֵּן מַה שֶּׁהָיָה נוֹתֵן תְּחִלָּה, חוֹזֵר לְמִצְוָתוֹ.

מגן אברהם סימן קנג

ומשמע במרדכי פרק חזקת הבתים דאם עבר משררותו מחמת עבירה שעשה אפי' בשוגג אינו חוזר לשררותו כדאשכחן ברוצח וכמ"ש הרמב"ם פ"ז מהלכות רוצח:

(יד) אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּפֵּר לוֹ אֵינוֹ חוֹזֵר לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ לְעוֹלָם. אֶלָּא הֲרֵי הוּא מוּרָד מִגְּדֻלָּתוֹ כָּל יָמָיו הוֹאִיל וּבָאָה תַּקָּלָה זוֹ הַגְּדוֹלָה עַל יָדוֹ: