ההלכה עצמה מכוונת שאין חשש עונש בדת

ההלכה עצמה מכוונת כול מכבדי מורשת לחירות מהלכה, אם רוצים לחלל שבת כאשר אסביר ובמילים ברורות להתנהג במצב ספק, שאין חשש.
ישנן שיטות בהלכה באופן להתנהג ולעשות במקרה של ספק. והשיטה, אילו רבני יהדות כיבדו את המורשת, היו מלמדים, ש היא "ספק ספקא לא
חוששים" היינו אפילו ספק
בדבר של תורה למשל לחרוש בשבת, שבגלל הספק אסור, עדיין בספק נוסף ההלכה קבעה לא לחשוש ויש דוגמאות במסכת כתובות.
ובנושא זה, יש ספק אם אלוהים בנמצא כמו הספר או שאין אפשרות לבדוק אם תוכן הספר נכון כי באמת לא בנמצא או במציאות. ולא רק ספק אחד אלא נוסף אפילו אם אלוהים בנמצא עדיין ספק אם יש גהנום של התלמוד או אין, ובסיבה זו רוב הצדדים והאפשרויות שאין חשש, כי רק המיעוט שיש גם אלוהים וגם עונש גהנום, אומנם שלושה צירופים שאין חשש, היינו ספק אפשרי אין אלוהים בנמצא ואז בין אם אין גהנום ואפילו אם יש, עדיין אין שופט לשלוח לגהנום 2
ורק צד אחד שיש שניהם אבל ספק נוסף שיש אלוהים אבל אין עונש גהנום ובסיבה זו ההלכה עצמה קבעה לפי הרוב שאין חשש לספק ספקא ובסיבב זו אין חשש עונש כנזכר כי ספק ספקא לפי ההלכה להתנהג מעשית שאין חשש לעונש כי אפילו אם יש גהנום ספק אין מעניש, כי לא ניתן לבדוק אם תוכן הספרים נכונים וההלכה עצמה קבעה שאין חשש בספק ספקא נמצא שכבוד בהלכה גורם להתנהג שאין חשש ולהפסיק ללמד לפחד מגהנום, כי ההלכה קבעה כנזכר אין לחשוש, שלחשוש נחשב טעות, ואם רוצה עושה חרישה בשבת כי דווקא לפי ההלכה עצמה אין חשש כנזכר ושוב נחשף שרבני היהדות לא מלמדים את המידע שבאמת נמסר במורשת. וכבוד ההלכה גורם ללמד שאין חשש עונש ולא כספר העיקרים שנוגד את ההלכה כנזכר כי לא רק שאין הרעיון והדעה מהעיקרים, אלא גם נוגדת את ההלכה במורשת כנזכר שאין חשש.
טבלה של צירופים
השם, עונש למשל גהנום
יש יש?
אין אין
אין יש
יש אין
ההלכה בשיטת רוב הכריעה רוב צדדים שאין חשש ולא כספר העיקרים שנוגד את ההלכה ורבני היהדות אשר מלמדים את המיעוט נגד ההלכה כנזכר.