אגדות לחג סוכות

אגדות לחג סוכות
בחג הסוכות יש זמן בחופש לעסוק באגדה יפה
אומנם היה חשוב להקדים לכתוב ביקורת על יום כיפור, למרות שיבש ושמשעמם לדקדק, יש חשיבות וצורך לתקן עוול וכן עוד נושאים ועניינים אשר הקדמתי לכתוב עליהם בעבר תחילה, אבל עכשיו סופסוף משהו מעניין.
עכשיו בישראל הם חוגגים חג הסכות. בתמימות קנו, בהרבה כסף, מוצרים לבנות סוכה וקנו ענף במחיר הרבה יותר יקר ממחיר של ענף, ופרי במחיר הרבה יותר יקר מקילו פירות, בכלל אפילו קילו אפרסק, אבל הקונה בחר, האם בוחרים
??
עושים כי הרבי מלמד "שמוכרחים לקנות בגלל צו של בורא עולם את היקר והמהודר" ולא רק שלא בחרו, אפילו לא הכירו שיש שני צדדים בדת עצמה אם לקחת או לא לקחת לולב ואתרוג, אין במה ללמד שיש צד שני בתוך דת עצמה שלא באמת מוכרחים לקנות, ולא לקחת, כאשר כבר פירסמתי והסברי במאמר קודם. לכן רק בקצרה כי כתוב "ולקחתם לכם" ללמד המילה הנוספת לכם כאשר הסברתי במאמר קודם, שפירסמתי בזמן הנכון היינו צאת השנה, קודם ראש השנה, אבל לא עכשיו כי עכשיו הבטחתי אגדות.
__
בחג הסוכה יש אגדה
סוכה שהם יושבים ואוכלים בו, על שום מה? מסמלת שישבו בסוכות ביציאת מצרים כי באמת יש אגדה של החג שכתובה בקצרה בספר ויקרא ראו בעצמכם פרק כג' או להציל זמנכם אצטט "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ביציאת מצרים" שימו לב "ביציאה" נאמר.
אומנם ניכר תקלה כי לא הזמן בשנה, של מועד של יצאית מצרים
__
א זמן וחודש
כתוב שישבו בסוכות כשיצאו ועכשיו לא הזמן בשנה, של מועד של היציאה. נתבונן אם השנה 12 חודש אז המרחק הגדול ביותר הוא חצי שנה, האם זה הזמן בשביל סוכה של יציאת מצרים
??
נדמה שיש כאן תקלה, לא רק בחודש אחר, אלא גרוע עוד יותר המרחק הגדול ביותר, שאפשרי... הממ... עד שמשלימים את התמונה
!!!
בספר שמות פרק כג' 23 מפורט שחג הסוכות בצאת השנה כי ככה במקור ויתבאר שזה קרוב בזמן. נבדוק כאן את המקור: כידוע שם נוסף לחג הוא חג האסיף וכתוב בענין שלוש רגלים לעלות לרגל לירושלים: חַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאׇסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה
and the Feast of Ingathering at the end of the year" EXODUS 23:16
נבדוק כי בדור משה ספרו חודשים וגם שנה מיציאת מצרים ככתוב בשנת ארבעים לצאת" ועוד מקורות בתורה
לא רק חודשים גם ספרו שנה מיציאת מצרים ובסיבה זו צאת השנה צמודה לניסן ולא רחוק מיציאת מצרים, ואז לא רק שאין תקלה, אלא בזה רמז ללוח שנה המקורי, ושבאמת "מתאים" חג סוכה עבור סוכה של יציאת מצרים כי לא רחוק, כי בצאת השנה, למשל בחודש אדר, אז צאת השנה קודם תחילת השנה של יציאת מצרים בניסן.

__
ב 12 חודשים או לא
יש אפשרות אחרת רק בקצרה שלא מתוך 12 חודשים אלא חודש השביעי הוא צאת השנה ואחריו הראשון, אבל אם נפרש אדר יהיה יותר קרוב ולא אאריך בזה כי הבטחתי אגדות, למרותת שיש רמזים שחודש שביעי הוא סוף השנה ושאחריו חודש הראשון לא השמיני אבל הבטחתי אגדות.
___
אומנם בעיני רבני היהדות אגדה זו היא יבשה מדי, וכבר הוסיפו שעננים "הקיפו אותם להגן מהצדדים" עננים שעשו נפלאות שלא יתקרב עקרב מסוכן במדבר, ככה לימדו אותנו בבית ספר חרדי והילד מאמין כי מלמדים בבית ספר כמו שמלמדים שם מדע
__
ג' תקלה בשם
אומנם הוסיפו פרטים שהם לא רק בעייתי בגלל שלא במקור, הענן במקור הלך לפניהם, שונה מענן מקיף
כמגן. רק הוסיפו למען להפוך את האגדה למעניין, אלא גרוע עוד יותר כי אומנם התוספת בניגוד
למילה "סוכה" עצמה, ונוגדת לשם החג, סוכה שמשמעותה ועניין המילה הכיסוי כאשר דקדק רב שלמה רשי לכתוב בתחילת מסכת סוכה ששונה מ-"היקף" של ענני פלא שלימדו אותנו
__ ד' נגד ספר תורה
ובנוסף אם להגן אז זה נגד ספר התורה עצמו
!!
כי אם זוכרים את המקורות עמלק בא לתקוף... אופס! נשענו על התלמידים לא לזכור ולא לבדוק ולא לשאול. אם תלמיד נדיר ישאל, נגיד "לא להפריע
דווקא מלמדים ומספרים לילדים, צעירים כשצעיר עדיין לא למדו סיפור מלחמת עמלק, עד חג פורים, והרבה חודשים ביניהים לא יזכרו, לא ישימו לב ששיקרנו.
מסיפור עמלק ניכר שלא היו עננים להגן, להקיף. בוודאות שיקרו על היקף עננים לא רק שיקול חילוני של סקפטי היינו כי קשה להאמין נפלאות, אלא בגלל טענה דתית כי נוגד את המקורות של מסורת היהודית לפי ספר שמות עמלק תקף ונלחמו, כ-ב-ו-ד המורשת, כבוד המורשת גורם להאמין מלחמת עמלק ובסיבה זו לא היו ענני להגן
נחשף השקר
וכן בספר דברים בגלוי מתאר מדבר מסוכן "ארץ עקרב ונחש" ניכר בלי ענן להגן בכלל ולהגן מסכנות אלה בפרט.
אז יגידו תירוץ זה רק אחרי שמת אהרון למרות שבמקרא אין הבדל, ועדיין הטענה הקודמת חושפת, כי מלחמת עמלק קודם שמת אהרן.
נחשפת הנוכלות.
אז נשאר רק אגדה שלפי הרבנים נחשב יבש, כי כנזכר "נאלצו וניסו לייפות" אותה אך נחשף התקלות, ונשאר רק כיסוי משמש במקום מדברי בלי צל יער, לפי הסיפור, אבל יש יותר מזה כי אפשרי להשוות לאגדה של חג בתרבות אחרת שגם בתקופה זו של סוף עונת קיץ, וגם בירח המלא כמו חג סוכה "פעם היה גיבור שראה מצוקה של עמו כי היו הרבה שמש+ות שהציקו לעם [אולי הכוונה חם מדי או רמז למשהו אחר יש לי פירושים אבל לא עכשיו כי עכשיו האגדה] הגיבור ירה בתשע מהשמש+ות ושבר אותן. בכך הרוויח שיקוי שיכול להפוך אותו לאל שיחיה לעולם+ועד
הגיבור לא רצה להיות אל בשמים אלא העדיף להמשיך לגור עם אשתו שאהב [וכנראה לא הציקה לו כמו נשים בדור שלנו כי אז היה מתנתק ממנה כשיש לו אפשרות], לכן לא שתה. כשיצא לעסקיו מסר את השיקוי לאשתו לשמור וכשיצא הגיע רשע לגנוב את השיקוי ובחרב איים עליה "אשאיר אותך בחיים אם תמסרי לי את השיקוי אבל אם לא תמסרי אהרוג אותך ואקח את השיקוי
היא שתתה את השיקוי כדי שלא יגיע ליד ולפה של רשע מסוג זה
היא קיבלה כוח לחיות לעולם+ועד ועלתה לשמים עם האלים בשמים אבל התגעגעה לזוג שלה לכן בחרה להיות על הירח גם בשמים אבל גם קרוב לזוג שלה [עד שהוא מת אבל מאז] היא אל של הירח
סוף האגדה
בהשוואה וואו זה הרבה יותר "חלקי סיפור" של איכות סיפור באופן אובייקטיבי אפילו מסיפור ענני הגנה
אפשרי להגיד סובייקטיבי ענן שמגן מעקרב יותר מעניין או ירח יותר מענין אבל אובייקטיבי חלקי הסיפור להרכיב סיפור איכותי, ניתן להשוות לבדוק השוואה בין סיפור עתיק של יהודים לבין סיפור עתיק של סין הבדל משמעותי באיכות הגרועה של סיפור "שלנו" במסורת היהודית חבל שאין לנו אגדות יפות כמו של סין והודו
בסין והודו פשוט שמרו "אירועים מענינים שהתרחשו" במציאות, לכן יש סיפור טוב ומפורט, לעומת סיפורי היהדות הם המצאות רדודות של מנהיגים יהודים שהמציאו במחשבה שלהם ולכן לא ממפורט וגרוע עוד יותר שלא חשבו מספיק
___
תפילה של חג
ובהזדמנות זו אדבר קצת גם על תפילות של סוכות למרות שנושא זה פחות חשוב מנושא פצע ומכאב של ברית מילה שעניינה הרבה יותר חשוב לא להתעלם מכאב של תנוק בברית מילה יש כאב
וכשכורת "במציאות חסר" מגופו, אפילו אם היה מקור בתורה, עדיין פעולה כזאת לא מוצדקת, ולמזלי חשפתי גם נוכלות זו כי בתורה עצמה אין צו "לכרות" שום דבר מגוף תינוק ולא מפורט באיזה בשר למול ומה למול
??
רק למול שמשמעותה בודאות לא לכרות כי נכתב בספר דברים גם למול לב
!!
בוודאות לא כורתים לב, לפי התורה עצמה לא לכרות אלא למול היינו משהו אחר, תהא מה שתהא לא לכרות ונחשב חטא "להוסיף צו לכרות" יהיה חטא דתי להוסיף נקרא חטא בל תוסיף שהוא יותר חשוב מחטא לא לגרוע לפי המשנה, ובמקרה של ניגוד בין להוסיף או לגרוע ההלכה עצמה כבר קבעה לא לפעול וכביטוי דומה "שב ואל תעשה עדיף היינו לא לעשות מעשה לכרות מגוף התינוק, לפי כללי ההלכה עצמה, ואין מקור לכרות מתינוק רק בספרי רבנים המאוחרים שהיו אכזריים מדי וכאשר טענו לכרות "בגלל ספר ויקרא" או בגלל אברהם, לא מתאים ואין באמת מקור כנזכר כי אין מקור לכרות והנאמר למול כנזכר משהו אחר
אבל מסיבה שאמת דבר חשוב, גם אגיד ביקורת על תפילה של סוכה
למרות שפחות חשוב מביקורת על תפילה של יום כיפור, שבגללה תופס הרבה שעות, יותר משל חג סוכה, ורוב השעות קוראים תפילה מוסף שעוסקת בזבח, בכלל ובמקדש בניגוד לדברי הקדוש ברוך הוא בפי נביאי
ישראל, שהשם טרח לשלוח מסרים לתקן טעות, ואמר לנביאים כמה פעמים לא צויתי זבח בלשון עבר ולא חפצתי דם בלשון עבר מסר של הסכמה גם בירמיה וגם בישיעה, נביאים מפי השם שנחשבים נביאים טובים כמו שהדתיים מברכים כול שבת וגם היום "אשר בחר בנביאים טובים ודבריהם אמת" מפי השם אז אילו בכנות היו מקבלים שבאמת לא ציוית זבח ולא חפצתי דם ואז ספר שטוען שציוה למשל ספר ויקרא והדומים, לא מהשם כי "שקר לא מאלוהים" לכן הספר שבו שקר או טעות לא מאלוהים ולא קדוש, ואז אין לקבל ספר ויקרא כי ספר שבו שקר לא מאלוהים ובגלל שבאמת לא ציוה זבח ולא היה חפץ בדם בלשון עבר, כול הרעיון של זבח יום כיפור ומוסף ותפילה שבה עוסקים בזבח מוסף ובטקס זבח בכלל וטקס דם בפרט ביום כיפור נוגדים דברי אלוהי ישראל בנביאים ישעיה וירמיה אשר כנזכר נביאים טובים שקוראים מהם, אפיללו הדתיים לא פסלו אותם אבל רק בתנאי שאפשרי לשנות את המסרים כאילו יש מילים נוספות שלא אמרו
רבני היהדות לא מייצגים בנאמנו את המסורת היהודית ואז קראים הרבה זמן ביום כיפור על טקס דם גניבוד לדברי אלוהי ישראל בפי ישעיה שלא חפצתי דם בלשון עבר גם בעבר לא ביקש דם ואז נדע לא לקבל ספר שטוען שביקש דם למשל ספר ויקרא וכדומה
ואותו מסר נתמך בגלוי בספר ירמיה שטרח השם להודיע בפי נביאים להגיב לטעות שהיו שורפים כבשים בשמו בגלל שקיבלו ספר ויקרא והשם טרח לתקן את הטעות ושלח גם ישעיה וגם ירמיה לתקן את הטעות כנזכר
ולמרות שזה יותר חשוב עדיין למען האמ אגיד ביקורת על תפילה של סוכה
ממלאים שעתיים או יותר לקרוא מזמורי תהילים שאין מקור במשנה סוכה שהזמן לקרוא אותם הוא בחג זה
יש ברכות כמו משנה מסכת ראש השנה למרות שבמשנה סוכה אין מקור הטוען לברך "אבות וגבורות" והשאר בלי מקור במשנה סוכה וגם אין מקור במשנה ביצה ששמה מסכת יום טוב ההלכה עצמה לא מחייבת להתפלל כלל בימים טובים ובמועדים
ומאחר ולא צריך נחשב "חטא של ברכה שאינה צריכה" כי ההלכה לא הצריכה וסוג זה הוא חטא דתי ומעשה פסול לא משובח להוסיף ברכה שאינה צריכה
זה כשעה וחצי כשאין מקור שהזמן הנכון לקרוא מזמורים אלה וחטא של ברכה שאינה צריכה כנזכר כי ההלכה לא הצריכה במועדים לא במסכת סוכה ולא במסכת יום טוב כנזכר רק ראש השנה אז לא חטא אבל שאר המועדים זה חטא דתי ולא משובח להוסיף ברכה כשאינה צריכה אלא מעשה פסול לפי הדת עצמה
ואם מתעלם מהלכה אז גם אין ברכת אבות של מסכת ראש השנה
אז הלך שעה וחצי בלי סיבה ועם חטא לפי ההלכה עצמה
אחרי קוראים מהתורה ולמרות שיש מקור בתלמוד המאוחר אין זו דת המקורית כי לא ציוה משה לקרוא שם דבר בחג זה להנחה שהחג מתאר בתורה אין צו לקרוא ואפילו לקחת כפת תמרים שנכתב בצורת צו עדיין יש מילה לכם ביחד ללמד כמו שלח לך אם רוצה לא צו כאשר טרח רב שלמה רשי לכתוב ולשמור ולרסם ואילו רבני היהדות כיבדו את המורשת היהודית היו מלמדים ועוד הבדלים אבל נחזור לתפילה
קוראים הלל ולזה יש מקור במשנה אבל יש תקלה, למרות שבמשנה אמרו: "ההלל והשמחה, שמונה."

(א) לוּלָב וַעֲרָבָה, שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה, שְׁמֹנָה. סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם, שִׁבְעָה. וְהֶחָלִיל, חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה:

(1) The lulav is taken and the altar is encircled together with the willow branch either six or seven days, depending on which day of the Festival occurs on Shabbat. The obligation to recite the full hallel and the mitzva of rejoicing, i.e., eating the meat of the peace-offering, is in effect for eight days, seven days of Sukkot and the Eighth Day of Assembly. The mitzva of sukka and the ritual of the water libation on the altar are in effect for seven days. The flute is played in the Temple for five or six days, depending on which day of the Festival occurs on Shabbat, to enhance the rejoicing on the Festival.

היינו שמונה ימים בפרק ד' אבל גם בזה יש תקלה ועלי לפרסם כדי לתקן עוול וכי האמת דבר חשוב כי במשנה הזאת הסתירו מי המדבר אבל יש מסורת משנה מסוג זה סתם היינו בלי שם של רב מאיר ואז ידוע של רב מאיר ואז מה
??
כבר קבעו מנהיגי ההלכה שיש סיבה לא הולכים כדברי רב מאיר כי יש סיבה ופירסמו כן במסכת עירובין בפרק ראשון כי יש סיבה, לא כמו דעת יחיד של רב יוחנן עם שם כי דעת יחיד, אלא כלל הלכתי ובסיבה זו כבוד המורשת כ-ב-ו-ד המורשת גורם לא ללכת כדברי רב מאיר ואז אין הלל בחג, ואילו רבני היהדות כיבדו את ההלכה ואת המסורת של היהדות היו מלמדים כי באמת בתלמוד, וכמו שאין הלל כנזכר כך לפי ההלכה עצמה אין חמשיה איסורים ביום כיפור למשל מלאכול ביום כיפור אלא כבוד המורשת הוא שביום כיפור אוכל ולא קורא הלל בימי סוכות
ולמרות שהלל זמן קצר יש עניין של כבוד המורשת לא ללכת כדברי רב מאיר
אז נפסיד כמה שירים כי נשמור מרחק מבתי כנסת של יהודים דתיים וחרדים כי שם הדעה של הרבנים שולטת וכנכר רבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת לש ההלכה
ומה לקרא בחג הסוכת
?
הם קוראים "על המועדים" כאשר המשימה לדעתם לקרוא בעניין היום, הוא סוכה, הם קוראים על הרבה מועדים אחרים שהם לא היום, רק הכבדה ויש להם תירוצים אבל זאת לא המשימה רק הכבדה אבל גורע עוד יותר מהכבדה שיקול דתי כי למרות שיש מקור במשנה מגילה לקרוא בחלק מועדים, עדיין גם המשנה ההיא מסוג סתם וכנזכר אילו רבני היהדות כיבדו את המסורת של ההלכה היו מלמדים שאין הולכים כדברי רב מאיר כי משנה מסוג סתם של רב מאיר לפי המוסרת
ובמשנה סוכה אין מקור לקרוא מהתורה כמו ביום כיפור שרק קראו במקדש ואת החלק ההוא החליט רב יצחק ריף לקצר, ובלי מקדש אין מקור במשנה יומא לקרוא מהתורה, ובסיבה זו הטוען לקרוא מהתורה לא רק בחג סוכה אלא גם ביום כיפור או ראש השנה שיש מסכת במשנה, הוא בלי מקור במשנה למשל אין מקור במשנה סוכה וכן השאר וכן שבת אין מקור לטענה לקרוא מהתורה בשבת כלל ולא הרבה להספיק את הכוול בשנה אחת רק רוע לב של רבני היהדות להכביד
ואחרי קראו בתורה טקס עם הרבה ברכות שוב ושוב בניגוד למשנה שהפותח והחותם בתורה ואז ניכר שהם יודעים שאין הלכה כמשנה מסוג סתם ורק בזדוניות מכבידים בפרטים אחרים שהם במשנה מאותו סוג סם כנזכר הרבה מלאכות שבת וחמישה איסורי יום כיפור והשאר כשבעצמם יודעים שאין הלכה כמו משנה מסוג סתם שהפותח והחותם אבל השאר ברכה שאינה צריכה שהיא חטא דתי כנזכר וכן קריאה של פסח הם יודעים שאין הלכה כמשנה מסוג סתם רק בזדוניו וברוע לב משקרים להכביד פרטים אחרים ברכות עם שמע והשאר
ואחרי שעסקו שעה וחצי בתפילה ועוד ארבעים דקות לקרוא חלק מהתורה שההלכה פירטה לא לקרוא כרבי מאיר
כבר יותר משעתיים קוראים תפילת מוסף לא פעם אחת אלא חוזרים עליו פעמיים
ולמען לתקן עוול אזכיר שוב את המסר בפי ישעיה ורמיה מאלוהי ישראל לא צויתי זבח בלשון עבר ולא חפצתי דם בלשון עבר מעולם לא ציוה וזאת האמת ספר שטוען שציוה לא מאלוהי ישראל כי שקר לא מאלוהים וטרח השם לתקן את הטעות לשלוח שני נביאים שנחשבים טובים לדתיים אבל בתנאי שמתעלמים ממה שכתוב בספר ולא מלמדים שלא ציוה זבח ושלא חפץ דם בלשון עבר לא רק מעכשיו אלא בעבר לא ציוה ולא חפצתי דם
וגם בספר תלמוד אין כפרה בלי דם טעו הרבנים נגד מסר שטרח השם להודיע שלא חפצתי דם
אבל עוד קצת זמן לתפילה מוסף ביחד כשלוש שעות כול השעות בלי מקור או בניגוד להלכה עצמה כאילו בשם ההלכה וכאילו לכבד את השם אך בניגוד למורשת ההלכתית כנזכר.