יום כיפור מחקר סטטיסטי משנה
__
אחרי תיקון של שיקולי המסורת היהודית, נשארו
בערך 130 מילים כאשר יתבאר ואם לא רחץ פניו לתענוג קיים את ההלכה של יום כיפור אולי קיים חמיצוות עשה של ועניתם כאשר יתבאר ואפרט למען שקיפות ולמען לתקן עוול ולמען כבוד המורשת היהודית כי רק אני יכול לפרסם אבל רבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המורשת היהודית כאשר תראו בעצמכם
__
ניסוח משנה [מסכת יומא] אחרי תיקון
אמרו חכמים אפילו מלך וכלה אסורים [דף עג' עמוד ב'] לרחוץ פניהם לתענוג ביום כיפור, ואפילו חיה לא תנעול סנדל. אומר נועם לכן תנעל גרביים ונעליים. רבי מתיא בן חרש [דף פג' עמוד א'] אמר מי שנשכו כלב שוטה, מאכילין אותו מחצר כבד של הכלב ועוד אמר רבי מתיה בן חרש, החושש בפיו, מטילין לתוכו סם בשבת מפני שהוא ספק נפשות וכן כול ספק נפשות דוחה איסור. ב' דרש רבי אלעזר בן עזריה, [דף פה' עמוד ב'] "מכול חטאותיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא טז,ל) עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, שבינו לבין חברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבה, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמיים שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם" (יחזקאל לו,כה), ואומר "מקוה ישראל ה'" (ירמיהו יז,יג) מה המקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל אפילו מבינו לבין חבירו אבל לא מחטא של כרת
__
בסיבה זו שראוי לשמור רק 130 מילים כאשר אסביר כאן בהמשך, נכון לשמור פרטים אלה במסכת פסחים כי לפי המשנה אין מועד בין פסח ליום כיפור כי כאשר שינו ראש השנה מיציאת מצרים לתשרי ביחד העבירו צאת השנה לחודש אלול כאשר לימדו בבית ספר חרדי וכן רגילים להדפיס אפילו ע בדור שלנו יום כיפור שקרוב למועד סוכות בצאת השנה ובסיבה זו אחרי צאת השנה אז ראש השנה וכן מדפיסים מסכת ראש השנה אחרי מסת סוכה וביצה כי העבירו ראש השנה מניסן לתשרי ובשינוי ההוא גם שינו יום כיפור לא בצאת השנה שלפני ניסן באדר אלא שינו ראש השנה לתשרי ולפני תחילת שנה חדשה אז צאת השנה באלול ואחרי אלול ראש השנה באחד בתשרי וכדי לא לסיים בעונש כרת גם לחבר אליו מסכת סוכה וכאשר אסביר בחלק שיקולי המחקר
___
שיקולי מחקר: מסרו לנו משנה יומא שבה הרבה פרקים
והרבה מילים בערך 2900 שני אלפים תשע מאות מילים ואומנם רב יצחק ריף במעשה קיצר כי החליט שהיה נכון לקצר את החלק של המקדש אחרי שנחרב כדי להתחיל ולהקדים פרטים שהם לדעתו מעשיים תחילה בלי הפרטים של מקדש כמות
יותר מאלפיים חמש מאות 2500 מילים שלפי רב יצחק ריף נכון לקצר, אחרי שכבר חרב המקדש וכן קבע שהיה נכון לקצר את הדיונים שעל המשנה מסוג שנכון לקצר, ולא טרח ללקט מהחלק ההוא אלא התחיל אחרי חלק של המקדש כדי לקצר כאשר אסביר. שיטה שלו גם נכונה בכול הדומה לדוגמה לקצר חלקי המקדש של מסכת פסחים סוכה וכן סדר זבחים וכן סדר טהרות כי טהרה שייכת למקדש וכמו שעשה במעשה רב יצחק ריף להתחיל אחרי חלק זבח ולקצר כן נכון בכול התוכן של סדר זבחים למשל המסכת שמתחילה "הכול שוחטין" כי המסקנה של התלמוד פרש שמדבר על טמא במוקדשין היינו קדש של מקדש ולא כשם שמלמדים הנוכלים "חולין" כי בכך רבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה כי המסקנה באמת כנזכר קדש וכן כול התוכן של סדר טהרות כנזכר כי טהרה שייכת למקדש ככתוב "אל המקדש לא תבוא למשל באות כ' "כימי נידת דותה תטמא" ושם "אל המקדש לא תבוא" המלמד שלידה ונידה הם טמא ששיך למקדש, וכבוד המורשת לא להתעלם מתורה שבעל פה שדבר למד מעניינו שהפרט שייך למקדש ולכן כשיטת רב יצחק ריף נכון לקצר פרקים בעניין מקדש כדי להתחיל במה שלא מקדש ובהחלטה של רב יצחק ריף לא רק החסיר הרבה פרקים והתחיל בלי פרקי המקדש כנזכר אלא כלול בהחלטה שלו שקריאה היינו החלק שקראו במקדש לא מחייב שיקראו כיום בלי מקדש ובכך טעה רב יוםף ריק להגיד לקרוא מה שקראו במקדש אך הריף לא כלל פרט ההוא בהלכות יום כיפור
__ שיקול נוסף בהלכה
בנוסף כבוד המורשת גורם לקצר גם דברי רב מאיר למשל לפי רב מאיר יום כיפור "אסור" בחמישה דברים כול החמישה לדעתו וידוע ש-אלה דברי רב מאיר כי פירסמו במורשת סתם היינו משנה בלי שם הנקראת סתם היא של רב מאיר ובסיבה זו אין הולכים לפי דעות מסוג סתם כי כבר פירסמו שקבעו מנהיגי ההלכה שיש סיבה שאין הולכים כדברי רב מאיר ונשמר בפרק ראשון של מסכת עירובין וכדי למוע טעות נכון לקצר כמו שקיצר במעשה רב יצחק ריף את הפרקים של מקד ללמד שלא עושים כן בלי מקדש ככה אין עושים דברי רב מאיר לפי מנהיגי ההלכה בתלמוד כנזכר וכדי לתקן עוול ולמנוע טעות שמלמדים שאסור בחמישה עלי לתקן ולפרסם שמנהיגי הלכה קבעו שאין הולכים כדברי רב מאיר כי יש סיבה שאין הלכה כרב מאיר למשל משנה מסוג סתם שכבר פירסמו בתלמוד סתם של רב מאיר כנזכר
ומה האפשרות השניה איזה צו ועיניתם יש אם לא בחמישה דברים
אפשרי שראו מנהיגי ההלכה שבכול חג בנפרד יש הפסק במילים ובמרווח בכתיבה שנכת בהרבה חגים דבר אל בני ישראל גם בחג מצות וגם ביום זכרון תרועה אבל לא ביום כיפור ללמד שהמועד למשה ולבניו לדורות היינו שני דורות כי לפי תורה שבעל פה תפסת מועט פסת אבל אם תפסת מרובה לטעון הרבה דורות נחשב טעות לפי ההלכה כי לא תפסת, לפי ההלכה עצמה אבל מי אמר שהצו יותר ממשה כי כתוב משה ולדורות משה ואין מקור שצו יום כיפור עבור העם
ויש אפשרות נוספת שעינוי מתאים לשמן בתלמוד ואז אם "לא סך לתענוג" בכך קיים מיצות עשה של עינוי ואחרי שקים כשיכול לסוך שמן כמו במשנה מסכת מכות בא הדבר לידו "עשה" את מיצוות עשה של ועניתם וכמו מיצוות לולב שאינה לקחת לולב ולהחזיקו ביד כול היום ברצף ככה אין מיצוות עשה זו כול היום ברצף לאוסר סיכה שמן לתענוג כול היום רק כמו לנענע לולב פעם אחת ביום ורק אם רוצה ככתוב ולקחתם לכם בנוסף למילה לקח שהיא צו בצורת צו לעומת פעולות אחרות שאינן צו לדוגמה כבד את אביך ואת אמך לא צו ושונה מצו אילו כיבדו רבי היהדות את מסורת הקריאה היו מלמדים ששונה מצו כאשר טרח רב דוד רקד לפרט וכן הרבה ממה שכתבו רב משה רמבם וכן סעדיה לא צו והגורע לא גרע מצו כי שונה מצורת צו של לקחתם ושל שמע ועדיין התורה הוסיפה בללב המילה לכם ללמד כמו שלחל לך אם תרצה וכאשר רב שלמה רשי טרח לפרט אינה מיצווה וכן לולכ שנוסף מילה לכם ללמד כמו שלח לך
ואחרי שקיים את הצו כשהיה יכול לסוף שמן תעוג כי בא הדבר לידו נחשב שעשה מיצוות עשה ואחרי זה לא צריך לענות לא בעינוי אחר למשל אוכל ושותה ואפילו סך שמן לתענוג אחרי שקיים פעם אחת כמו אם לקח לולב פעם אחת כי אין הצו להחזיק לולב עשר שעות ברצף אלא לעשות פעם אחת ולהנח ככה אם מקיים מיצוות עשה של ועניתים בעינוי של סיכת שמן לתענוג כבר עשה מיצוות עשה ואין צו נוסף גם עינוי מלאכול ולפי ההלכה עצמה אוכל אחרי שקיים עיניתם כנזכר כי כבר פירסמו שקבעו אין הלכה כרב מאיר שאמר חמישה איסורים או מקיים במה שלא רוחץ לתענוג רק לניקיון וכאשר בא לידו כמו במסכת מכות היינו שיכול לרחוץ בכך קיים מיצוות עשה ואחרי זה אוכל ואפילו רוחץ לתעוג וסך שמן לתענוג כי עשה מיצוות עשה אבל עדיף מפירוש זה שצו ועננים למשה ככתוב בגלוי אל משה אבל הטוען לכול העם אין מקור ביום כיפור במועדי ספר ויקרא שצו יום כיפור לבני ישראל מלבד זבח אשר טרח הקדוש ברוך הוא כבק לשלוח ירמיה לתקן את הטעות שחשבו יש צו לזבוח ולשרוף כבשים אומנם השם הקדוש ברוך הוא שלח ירמיה ללמד שבאמת לא ציויתי זבח ואז נדע שספר ויקרא לא מאלוהי ישראל כדי לתקן את הטעות שחשבו לקבל ספר ויקרא ואז אין מקור לזבוח ביום כיפור ולמועדים ואחרי ספר ויקרא "מעתה" אין דבר חדש ואין מיצווה לפי ההלכה כי ככה פירשו כבר בתורה שבעל פה וכבוד המורשת גורם לא להתעלם מהמילה מעתה שמסוף ספר ויקרא אין צו ואין דבר חדש להוסף שיום כיפור עבור בני ישראל וכן שאר הפרטים של רב מאיר וממשנה מסוג סתם כי של רב מאיר כנזכר וכון לקצר לא רק כדי למנוע טעות אלא כמו שעשה במעשה רב יצחק ריף ללמד לקצר ולקיים את השיטה בחינוך במסכת פסחים לעולם לללמד קצר וכבוד המורשת גורם לקצר אך רבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המידע שנמסר במסורת של היהדות
___
מספר המילם
292+261+504+356+524+377+284+338=2900
וכן דיוני התלמוד לפרש את המשנה בעניין המקדש נכון לקצר כנזכר כמו שעשה רב יצחק ריף לקצר במשנה ותלמוד כי התחיל בסוף התלמוד ושיטתו לקצר נכונה גם עבור שאר פרטים כדי לקיים לעולם ללמד קצר כאשר אדגים גם לקצר במשנה לדוגמה משנה מסוג סתם היינו בלי שם כי פירסמו של רב מאיר וכנזכר וכן דיונים שעל משנה מסוג זה
ונשארות רק כמאה שלושים מילים אחרי תיקון לקצר את מה שמנהיגי ההלכה קבעו שלא הולכים לפי רב מאיר וכדי להגיע מהר לדברי רבי אלעזר בן עזריה בסוף פרק שמיני נכון לקצר כמו שעשה רב יצחק ריף במעשה אבל גם לקצר לפי המסורת כנזכר כי קבעו ופרסמו כבר שאין הולכים כדברי רב מאיר כי יש סיבה ושנכון לעולם ללמד קצר ולכן לקצר משנה של רב מאיר ומסוג סתם היינו בלי שם כי סתם של רב מאיר פי המסורת כדי להגיע לדברי רב אלעזר בן עזריה ורב עקיבה ולא בסוף אחרי 2500 מילים וכול הדיון של משנה אשר נכון לקצר כנזכר.