דף ק"ז

Byגילעד בן-צור

עמוד א

קושייה א

שבת צ״ג א:ה׳

בגמרא שבת דף צ"ב למדנו: אָמַר מָר חכם, בעניין הוצאה של חפץ מרשות לרשות על ידי 2 אנשים:

1. אם זֶה (אחד) יָכוֹל להוציא את החפץ לבדו וְזֶה והאדם השני אֵינוֹ יָכוֹל — דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב.

2. הֵי מִנַּיְיהוּ מִיחַיַּיב את מי מחייבים? את זה שיכול לבדו או זה שלא יכול?

3. אָמַר רַב חִסְדָּא: מחייבים את זֶה שֶׁיָּכוֹל, דְּאִי כיוון שזֶה האדם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל — מַאי קָא עָבֵיד איזה מאמץ הוא עושה כבר? הרי אין בו את הכוח!

4. אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא: זה שאינו יכול לבדו דְּקָא הוא מְסַיַּיע בַּהֲדֵיהּ!

אֲמַר לֵיהּ ענה לו רב חסדא: מְסַיֵּיעַ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.

Shabbat 93a:5

We learned earlier that the Master said: In a case where this person is capable, and this person is incapable, and they performed it together, everyone agrees that he is liable. The Gemara seeks to clarify: Which of them is liable? Rav Ḥisda said: The one who is capable of performing the act alone is liable, as if it was the one who is incapable of performing the act alone that was liable, what is he doing that would render him liable? His efforts are inadequate to perform the task. Rav Hamnuna said to Rav Ḥisda: He is doing quite a bit, as he is assisting him. He said to him: The assistance provided by one who assists another to perform a task that the other could have performed himself is insubstantial.

שבת צ״ג א:ז׳

בהמשך הגמרא מתקיים דיון: האם מסייע - יש בו ממש או מסייע - אין בו ממש. כלומר, האם במקרה שבו 2 מוציאים חפץ לרשות הרבים, כשאחד יכול להוציא לבדו והשני לא יכול, האם זה שאינו יכול מסייע באופן שתורם להוצאה או לא?

אָמַר רַב יְהוּדָה מִדִּיסְקַרְתָּא: לְעוֹלָם אֵימָא אומר לָךְ מְסַיֵּיעַ יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, ............................................ (כלומר, גם זה שאינו יכול להוציא - חייב)

Shabbat 93a:7

Rav Yehuda of Diskarta said: Actually, I will say to you that a person or an object that assists is substantial. However, it is different here, in this case, as the animal lifted its foot completely. The mishna is not discussing the case of an animal that could theoretically stand on three legs, but an actual situation where it completely lifted one of its feet and the fourth foot did not even assist in supporting the animal’s weight. The Gemara rejects the suggestion of Rav Yehuda of Diskarta. And since it sometimes lifts this foot and sometimes lifts that foot, it should have the legal status of a zav who turns over. Didn’t we learn in a mishna: With regard to a zav who was lying on five benches or on five money belts, if he was lying along their length, they are impure. At different times, his entire body was lying on each of the benches or on each of the money belts. If he was lying across their width, they are ritually pure because at no point was his entire weight supported by one of the benches or the money belts. However, if he slept across their width, there is uncertainty whether or not, while sleeping, he turned over on them. This raises the possibility that, at some point, he lay along their length, and his entire weight was supported by one of the benches. Therefore, all of the benches are impure. A zav who moves his weight from one place to another renders all of those places ritually impure. Similarly, the fact that the animal lifts different legs is not sufficient for each to be considered as not assisting to support the weight of the zav.

שבת צ״ג ב:ב׳

הגמרא ממשיכה בסדרה של דוגמאות שמסייע יש בו ממש ומסיימת: ................. לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן מְסַיֵּיעַ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ? שְׁמַע מִינַּהּ למד מכאן, שמסייע יש בו ממש.

לסיכום, הגמרא מסיקה את הכלל "מסייע - יש בו ממש", כלומר גם זה שיכול - חייב, וגם זה שאינו יכול (שהוא המסייע) - חייב.

Shabbat 93b:2

The Gemara asks: And why, if he would still be capable of standing on one foot, should it be valid? Don’t his legs assist each other? Isn’t the reason because we say: One who assists is insubstantial? Ravina said: We, too, also learned support for this in a different mishna. All service performed in the Temple must be performed with the right hand. If he received the blood in his right hand, and his left hand assisted his right hand, his service is valid. And why is his service valid? Aren’t his hands assisting each other? Isn’t the reason because we say: One who assists is insubstantial? The Gemara concludes: Indeed, learn from this that it is so.

שבת ק״ו ב:י״ב

כאן, במשנה שלנו אנו דנים על מלאכת "צד" בשבת: צבי נכנס מאליו לתוך בית, בא ויָשַׁב אדם (הָ)אֶחָד עַל הַפֶּתַח של הבית וְלֹא מִילְּאָהוּ (כלומר חסם את הפתח בצורה חלקית, והצבי מסוגל לברוח, לכן הוא לא נחשב "ניצוד"), יָשַׁב אדם (הַ)שֵּׁנִי וּמִילְּאָהוּ (את הפתח) — הַשֵּׁנִי חַיָּיב. ...........................

מדוע שרק השני יתחייב? הרי למדנו בגמרא שבת דף צב:, שהגמרא הסיקה שבמלאכה ש2 אנשים עושים, אחד יכול (וחייב) ואחד לא יכול (המסייע בו ממש, וחייב).

ולכן, במקרה שלנו האדם הראשון (שלא יכול) הוא נחשב גם כן מסייע שיש בו ממש - וחייב!

Shabbat 106b:12

MISHNA: If one person sat in the entrance of a courtyard in which there is a deer, but did not fill the entire doorway, and a second person sat and filled it, the second person is liable because he completed the labor of trapping. However, if the first person sat in the doorway and filled it, and a second person came and sat next to him, the first person is liable and the second is exempt even if the first person stood and went away, leaving the second one to secure the deer. The mishna explains: To what is this second person’s action similar? To one who locks his house to secure it, and it turns out a deer that was trapped before Shabbat is also secured inside it. In that case, he is exempt even though he enhances security on the deer, because he did not trap the animal.

קושייה ב

שבת ק״ז א:ה׳

שנינו במשנה:

1. מַתְנִי׳ שְׁמֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן - חַיָּיב,

2. וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר, הַצָּדָן לְצוֹרֶךְ (מלאכה שצריכה לגופה) — חַיָּיב, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ — פָּטוּר.

3. חַיָּה וָעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ, הַצָּדָן — פָּטוּר, וְהַחוֹבֵל בָּהֶן — חַיָּיב.

Shabbat 107a:5

MISHNA: With regard to any of the eight creeping animals mentioned in the Torah, one who traps them or wounds them on Shabbat is liable. The Torah states: “The following shall be impure for you among the creeping animals that swarm upon the earth: The weasel, and the mouse, and the dab lizard of every variety; and the gecko, and the land-crocodile, and the lizard, and the skink, and the chameleon” (Leviticus 11:29–30). With regard to other abominations and crawling things, one who wounds them is exempt. One who traps them for a specific need is liable; one who traps them for no specific need is exempt. With regard to animals or birds that are in his possession, i.e., an animal that is domesticated and under someone’s control, one who traps them is exempt; and, however, one who wounds them is liable.

א. בהנחה שמשנה זו היא כדעת רבי שמעון, מדוע מלאכה שאינה צריכה לגופה מתייחסת רק לשקצים ורמשים (2)?

הלא מצוי גם שאנשים צדים שרצים (1) שלא לגופם (כגון סילוקם מהבית).

מדוע רבי שמעון (שסבור שמלאכה שלא צריכה לגופה - פטור) מחייב בצידתם גם אם לא נעשו לגופם?

ב. חיה ועוף שברשותו, מדוע חייב? והרי אין צידה אחר צידה!

עמוד ב

קושייה ג

שבת ק״ז ב:י׳

למדנו הלכה שהַצָּד נָחָשׁ בְּשַׁבָּת,

1. אִם מִתְעַסֵּק בּוֹ (צד אותו) כדי שֶׁלֹּא יִשְּׁכֶנּוּ — פָּטוּר, (מלאכה שאינה צריכה לגופה)

2. אִם (צד אותו) לִרְפוּאָה — חַיָּיב. (מלאכה שצריכה לגופה)

3. מַאן תַּנָּא מי התנא ששונה זאת? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ פָּטוּר עָלֶיהָ.

Shabbat 107b:10

Some teach the statement of Rav as referring to this: With regard to one who traps a snake on Shabbat, if he engages in its trapping so it does not bite him, he is exempt; if he does so for medicinal purposes he is liable. The Gemara asks: Who is the tanna who holds this way? Rav Yehuda said that Rav said: It is Rabbi Shimon, who said that for a prohibited labor performed not for its own sake, one is exempt.

מלאכת "צידה" ומלאכת "נטילת נשמה" בשבת הן שני מלאכות שונות.

והרי הגיוני יותר שאם נחש בא לנשוך אותך, אתה תהרוג אותו ולא תצוד (תלכוד) אותו.

משמע מכאן שלצידתו של הנחש יש צורך!