פרשת תזריע

ByGrowTorah Education

GrowTorah Parsha Garden Lessons

GrowTorah Core Value: Incubating Emunah

The skin affliction, tzaraat, is a punishment for lashon harah and slander. But tzaraat can also infect people's clothing and houses. How do the Rabbis explain this phenomenon? In what ways are our clothing, property, house and surroundings a reflection of our personal values?

Lesson Title: A Plague on Both Your Houses

ויקרא י״ג:ב׳

אָדָ֗ם כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אֽוֹ־סַפַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת וְהָיָ֥ה בְעוֹר־בְּשָׂר֖וֹ לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַת וְהוּבָא֙ אֶל־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן א֛וֹ אֶל־אַחַ֥ד מִבָּנָ֖יו הַכֹּהֲנִֽים׃

Leviticus 13:2

When a person has on the skin of his body a swelling, a rash, or a discoloration, and it develops into a scaly affection on the skin of his body, it shall be reported to Aaron the priest or to one of his sons, the priests.

מדרש תנחומא, מצורע ד׳:א׳

(א) זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, עַל כַּמָּה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִים עַל הָאָדָם. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, עַל אַחַת עֶשְׂרֵה דְּבָרִים הַנְּגָעִים בָּאִים עַל הָאָדָם. עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל הַגְּנֵבוֹת, וְעַל לָשׁוֹן הָרַע, וְעַל הַמֵּעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, וְעַל הַדַּיָּן הַמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין, וְעַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְעַל הַנִּכְנָס בִּתְחוּם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְעַל הַחוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, וְעַל הַמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף עַל עַיִן רָעָה.

Midrash Tanchuma, Metzora 4:1

(1) (Lev. 14:2:) “This shall be the law of the leper.” Let our master instruct us: For how many things does leprosy come? Thus have our masters taught: The affliction comes [upon one] for eleven things: (1) For idolatry, (2) for desecration of the name [of God], (3) for unchastity, (4) for theft, (5) for slander, (6) for false witness, (7) upon the judge who perverts justice, (8) for swearing in vain, (9) upon one who enters a domain which is not his, (10) upon one who thinks false thoughts, and (11) upon one who instigates quarrels among brothers. And some also say, “for the evil eye (i.e., for being miserly).”

ערכין ט״ו ב:ז׳-ט׳

ואמר ר' יוסי בן זימרא כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו שנאמר (תהלים קא, ה) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית וכתיב התם {ויקרא כה } לצמיתות ומתרגמינן לחלוטין ותנן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה אמר ריש לקיש מאי דכתיב (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע

Arakhin 15b:7-9

And Rabbi Yosei ben Zimra says: Anyone who speaks malicious speech will be afflicted by leprous marks coming upon him, as it is stated: “Whoever defames his neighbor in secret, I will destroy him [atzmit]; whoever is haughty of eye and proud of heart, I will not suffer him” (Psalms 101:5). And it is written there: “And the land shall not be sold in perpetuity [letzmitut]; for the land is Mine; for you are strangers and settlers with Me” (Leviticus 25:23). And we translate this term letzmitut as laḥalutin, in perpetuity or confirmed. Rabbi Yosei ben Zimra continues: And we learned in a mishna (Megilla 8b): The only difference between a quarantined leper, i.e., one examined by a priest who found his symptoms inconclusive and is quarantined, and a confirmed [muḥlat] leper, one whose symptoms were conclusive and the priest declared him a definite leper, is with regard to letting the hair on one’s head grow wild and rending one’s garments. A confirmed leper is obligated to let the hair on his head grow wild and rend his garments; a quarantined leper is not. The similarity in the terms teaches that one who speaks malicious speech will be afflicted with leprous marks. Reish Lakish says: What is the meaning of that which is written: “This shall be the law of the leper [metzora] in the day of his cleansing: He shall be brought to the priest” (Leviticus 14:2)? This means that this shall be the law of a defamer [motzi shem ra].

GUIDING QUESTIONS:

What is tzaraat?

A scaly skin affliction, a discoloration

What explanations do the Rabbis provide for tzaraat's origins?

Personal sins, sins of speech – lashon harah

ויקרא י״ג:מ״ז

וְהַבֶּ֕גֶד כִּֽי־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת בְּבֶ֣גֶד צֶ֔מֶר א֖וֹ בְּבֶ֥גֶד פִּשְׁתִּֽים׃

Leviticus 13:47

When an eruptive affection occurs in a cloth of wool or linen fabric,

ויקרא י״ד:ל״ד-ל״ח

(לד) כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לַאֲחֻזָּ֑ה וְנָתַתִּי֙ נֶ֣גַע צָרַ֔עַת בְּבֵ֖ית אֶ֥רֶץ אֲחֻזַּתְכֶֽם׃ (לה) וּבָא֙ אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַבַּ֔יִת וְהִגִּ֥יד לַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹ֑ר כְּנֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖י בַּבָּֽיִת׃ (לו) וְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְא֣וֹת אֶת־הַנֶּ֔גַע וְלֹ֥א יִטְמָ֖א כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בַּבָּ֑יִת וְאַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַכֹּהֵ֖ן לִרְא֥וֹת אֶת־הַבָּֽיִת׃ (לז) וְרָאָ֣ה אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בְּקִירֹ֣ת הַבַּ֔יִת שְׁקַֽעֲרוּרֹת֙ יְרַקְרַקֹּ֔ת א֖וֹ אֲדַמְדַּמֹּ֑ת וּמַרְאֵיהֶ֥ן שָׁפָ֖ל מִן־הַקִּֽיר׃ (לח) וְיָצָ֧א הַכֹּהֵ֛ן מִן־הַבַּ֖יִת אֶל־פֶּ֣תַח הַבָּ֑יִת וְהִסְגִּ֥יר אֶת־הַבַּ֖יִת שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

Leviticus 14:34-38

(34) When you enter the land of Canaan that I give you as a possession, and I inflict an eruptive plague upon a house in the land you possess, (35) the owner of the house shall come and tell the priest, saying, “Something like a plague has appeared upon my house.” (36) The priest shall order the house cleared before the priest enters to examine the plague, so that nothing in the house may become unclean; after that the priest shall enter to examine the house. (37) If, when he examines the plague, the plague in the walls of the house is found to consist of greenish or reddish streaks that appear to go deep into the wall, (38) the priest shall come out of the house to the entrance of the house, and close up the house for seven days.

רמב"ן על ויקרא י״ג:מ״ז:א׳

והבגד כי יהיה בו נגע צרעת זה איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם וכן נגעי הבתים אבל בהיות ישראל שלמים לה' יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועון יתהוה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו להראות כי השם סר מעליו ולכך אמר הכתוב (ויקרא י״ד:ל״ד) ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם כי היא מכת השם בבית ההוא והנה איננו נוהג אלא בארץ שהיא נחלת ה' כמו שאמר (שם) כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ואין הדבר מפני היותו חובת קרקע אבל מפני שלא יבא הענין ההוא אלא בארץ הנבחרת אשר השם הנכבד שוכן בתוכה ובתורת כהנים (מצורע פרשה ה ג) דרשו עוד שאין הבית מטמא אלא אחר כבוש וחלוק ושיהא כל אחד ואחד מכיר את שלו והטעם כי אז נתישבה דעתם עליהם לדעת את ה' ותשרה שכינה בתוכם וכן אני חושב בנגעי הבגדים שלא ינהגו אלא בארץ ולא הוצרך למעט מהן חוצה לארץ כי לא יארעו שם לעולם ומפני זה עוד אינם נוהגים אלא בבגדים לבנים לא בצבועים כי אולי הצבע הוציא הכיעור ההוא במקום ההוא כטבעו ולא אצבע אלהים היא ולפיכך הצבועים בידי שמים מטמאין כדברי רבי שמעון (נגעים פי"א מ"ג) ועל דרך הפשט מפני זה יחזירו הכתוב בכל פסוק ופסוק "הבגד או העור או השתי והערב" כי הדבר נס ולרבותינו בהם מדרשים וכולם בתורת כהנים:

Ramban on Leviticus 13:47:1

AND WHEN THE PLAGUE OF LEPROSY IS IN A GARMENT. This is not in the natural order of things, nor does it ever happen in the world [outside Israel], and similarly leprosy of houses [is not a natural phenomenon]. But when Israel is wholly devoted to G-d, then His spirit is upon them always, to maintain their bodies, clothes and houses in a good appearance. Thus as soon as one of them commits a sin or transgression, a deformity appears in his flesh, or on his garment, or in his house, revealing that G-d has turned aside from him. It is for this reason that Scripture states, And I shall put the plague of leprosy in a house of the Land of your possession, meaning that it is G-d’s punishment upon that house. Thus [the law of leprosy of houses] applies only in the Land which is the inheritance of the Eternal even as He said, When ye are come into the land of Canaan, which I give to you for a possession. Now the reason [why this law does not apply outside the Land of Israel] is not because it is a duty which attaches to the ground, but the reason is because this matter [of Divine indication of sins] occurs only in the Chosen Land, wherein the Glorious Name dwells. And in the Torath Kohanim the Sages further interpreted that a house does not contract impurity until after the conquest and division [of the Land by Israel], and until after each and every individual clearly knows his portion. The reason for this law is that only then do they have the ease of mind to know the Eternal, and the Divine Glory dwells among them. I think similarly with reference to the law of leprosy in garments, that it applies only in the Land [of Israel], it being unnecessary to exclude [the application of this law] in places outside the Land, since they never occur there. For this reason also the law of leprosy in garments applies only to white garments, not to colored ones, because the color might perhaps have extracted this unclean phenomenon [i.e., the leprosy] in that place [in the garment] in a natural way, and it will then not be regarded as a finger of G-d. Therefore garments colored by Heaven can contract impurity, according to the words of Rabbi Shimon. And by way of the simple meaning of Scripture, the reason why it repeats in every verse the expression “the garment, or the skin, or the wrap and the woof,” is because the matter is miraculous. Our Rabbis have interpretations for them [i.e., these repetitions], and all of them are found in the Torath Kohanim.

GUIDING QUESTIONS:

Where can tzaraat occur?

On the skin obviously, but also clothes and houses

How does Sforno explanation of tzaraat on clothing and houses add to our understanding of tzaraat?

These forms are not naturally occurring, so they are all the more so evidence of Hashem's miraculous care. Devotion to Hashem is reflected in a spotless appearance, and the appearance of tzaraat shows a turn from virtue.

Living the Lesson

ספורנו על ויקרא י״ג:מ״ז:א׳

והבגד כי יהיה בו נגע צרעת ממה שאין ספק בו שלא יהיה זה בטבע בשום פנים, כי בבגד לא יקרו אלה המראות המשונות אם לא מצד מלאכה תשימם בו בצבעים שונים בכונה או שלא בכונה וזה מצד איזה חטא שיקרה בסמים הצובעים או במלאכת האומן או בהתפעלות הבגד הצבוע. ... . וזה כי אמנם המין האנושי הוא התכלית המכוון במציאות בפרט במציאות הנפסדים, כי הוא לבדו מוכן מכולם להיות דומה לבורא במושכלות ובמעשיות, כאשר העיד הוא יתברך באמרו בצלמנו כדמותנו ויצדק זה בכל אחד מאישי האדם כשכלו האישיי הנקרא ''צלם אלהים'' ובכחו הבחיריי הנקרא ''דמות אלהים'' כי האדם לבדו בנבראים הוא בעל בחירה וכאשר יתעורר להתבונן מציאות בוראו וגדלו וטובו אשר בו הוא רב חסד ואמת ובהם עושה צדקה ומשפט, ואחר שהתבונן והכיר זה ילך בדרכיו לעשות רצונו כרצונו הנה זה בלי ספק דומה לבוראו יותר מכל שאר הנבראים והוא התכלית המכוון מאת הבורא הממציא כאמרו וצדיק יסוד עולם.

Sforno on Leviticus 13:47:1

והבגד כי יהיה בו נגע צרעת, when it is quite clear that this is not the kind of stain familiar to science and responsive to removing by chemical detergents. Discolouration of a garment in colours other than the ones that are work related due to the vocation of the wearer, are usually caused deliberately by the owner. What occurred here is due to some sin the owner was guilty of.

Seeing that the gentiles as a rule do not have life in the hereafter to look forward to, G’d is not at such pains to warn them not to risk losing something they doe not to look forward to in any event. When a Jew is in danger of losing his claim to eternal life this is a far more serious matter, and G’d goes out of His way to afford the person potentially endangering his claim to eternal life an opportunity to repent and change his lifestyle before it is too late. In referring to this concept, Solomon in Proverbs 10,25 describes the צדיק, the Just, as the foundation of the universe. The whole idea of man having been created in G’d’s image, and G’d’s desire for man to become as much like Him as it is possible for a creature to become, lies at the source of this concern by G’d not to let man waste his opportunity to live up to his destiny.

GUIDING QUESTIONS:

Even though tzaraat no longer serves as a symbol of our transgressions, how can our clothes and houses still connect to our virtue or sin? How can we still look for Hashem's signs to guide us?