Agriculture and Food Justice

(כב) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

Leviticus 23:22

(22) And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corner of thy field, neither shalt thou gather the gleaning of thy harvest; thou shalt leave them for the poor, and for the stranger: I am the LORD your God.

דברים כ״ד:י״ט-כ״ב

(יט) כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. (כ) כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. (כא) כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. (כב) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

Deuteronomy 24:19-22

(19) When thou reapest thy harvest in thy field, and hast forgot a sheaf in the field, thou shalt not go back to fetch it; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow; that the LORD thy God may bless thee in all the work of thy hands. (20) When thou beatest thine olive-tree, thou shalt not go over the boughs again; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow. (21) When thou gatherest the grapes of thy vineyard, thou shalt not glean it after thee; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow. (22) And thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt; therefore I command thee to do this thing.

משנה פאה א׳:א׳-ב׳

(א) אלו דברים שאין להם שעור. הפאה , והבכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. אלו דברים שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא. כבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כלם. (ב) אין פוחתין לפאה מששים. ואף על פי שאמרו אין לפאה שעור, הכל לפי גודל השדה ולפי רוב העניים ולפי רוב הענוה.

Mishnah Peah 1:1-2

(1) These are the things that have no measure: The Peah [corner of the field that must be given to the poor], the Bikurim [first-fruits that must be given to the Kohen], the appearance-sacrifice [at the Temple in Jerusalem on Pilgrimage Festivals], acts of kindness, and the study of the Torah. These are things the fruits of which a man enjoys in this world, while the principal remains for him in the World to Come: Honoring father and mother, acts of kindness, and bringing peace between a man and his fellow. But the study of Torah is equal to them all. (2) One should not make the Peah less than one-sixtieth [of the entire crop]. And although they [the Rabbis] say that there is no definite amount given for Peah, it is all based upon the size of the field and upon the number of poor [who will be collecting it] and upon the abundance of the crop.

רש"י על ויקרא כ״ג:כ״ב:ב׳

(ב) "תעזב" - (פאה פ"ד) הנח לפניהם והם ילקטו ואין לך לסייע לאחד מהם

Rashi on Leviticus 23:22:2

"And you shall leave it" - Leave it before them and they will gather it and you should not help them.

רות ב׳:י״ד-י״ז

(יד) וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקּוֹצְרִים וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר. (טו) וַתָּקָם לְלַקֵּט וַיְצַו בֹּעַז אֶת נְעָרָיו לֵאמֹר גַּם בֵּין הָעֳמָרִים תְּלַקֵּט וְלֹא תַכְלִימוּהָ. (טז) וְגַם שֹׁל תָּשֹׁלּוּ לָהּ מִן הַצְּבָתִים וַעֲזַבְתֶּם וְלִקְּטָה וְלֹא תִגְעֲרוּ בָהּ. (יז) וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה עַד הָעָרֶב וַתַּחְבֹּט אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָה וַיְהִי כְּאֵיפָה שְׂעֹרִים.

Ruth 2:14-17

(14) And Boaz said unto her at meal-time: ‘Come hither, and eat of the bread, and dip thy morsel in the vinegar.’ And she sat beside the reapers; and they reached her parched corn, and she did eat and was satisfied, and left thereof. (15) And when she was risen up to glean, Boaz commanded his young men, saying: ‘Let her glean even among the sheaves, and put her not to shame. (16) And also pull out some for her of purpose from the bundles, and leave it, and let her glean, and rebuke her not.’ (17) So she gleaned in the field until even; and she beat out that which she had gleaned, and it was about an ephah of barley.