Judaism for the Accidental Tourist
(כא) וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃
(21) And if you remain hostile toward Me and refuse to obey Me, I will go on smiting you sevenfold for your sins.

ואם תלכו עמי קרי. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ עֲרַאי, בְּמִקְרֶה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לִפְרָקִים, כֵּן תֵּלְכוּ עֲרַאי בְּמִצְווֹת:

ואם תלכו עמי קרי — Our Rabbis said (Sifra, Bechukotai, Chapter 5 5): this word signifies “irregularly”, “by chance” (מקרה), which is a thing that happens only occasionally; thus this means: if you will follow the commandments irregularly.

(5) 5) (Vayikra 26:21) ("And if you walk with Me laxly and do not desire to listen to Me, then I shall smite you even more, seven-fold according to your sins.") "And if you walk with Me laxly and do not desire to listen to Me": You made My Torah "incidental" in the world — I, too, will make you "incidental" in the world. "then I shall smite you, even more, seven-fold according to your sins": You transgressed seven transgressions — come and accept seven calamities.

According to Samson Raphael Hirsch “keri” means “accident”.

“keri” derived from karah (see Commentary, Bereshis 24:12) – denotes anything that happens without intention or beyond our reckoning. Accordingly, it is a purely relative concept. Something in it self can be intentional and premeditated, yet we did not intend it or plan it; it just happened to us and came to us by chance….
Your going with Me is only keri. Your acting in accordance with My Will is not your only intention and is not the result of a decision on your part. Your foremost resolve is not to obey ME, not to do only My Will. You no longer are opposed to My Will as a matter of principle, but My Will is not important to you. Other considerations determine you way of life, and you leave it to chance whether this brings you into conflict or accord with Me. The troubles that befell Israel accomplished at least one thing; their defection ceased to be extreme opposition, directed – as a matter of principle – against God and His Torah. But heeding God is still not their first and only aim. The illusory interests of prosperity and power remain their primary concerns. Their walking with God remains incidental: they keep God’s commandments only if these happen to coincide with their own interests.

Baruch A. Levine writes in his commentary to Leviticus that the correct translation of “keri” is hostility. “Hebrew keri, “hostility” and the idiom halakh ‘im … be-keri, “to walk with … in hostility,” are unique to this chapter. Targum Onkelos translates be-kashyu, “with hardness, obstinacy” deriving keri from the root k-r-r, “to be cold.” Compare the noun form karah, “cold wave,” in Nahum 3:17, and mekerah, “cool chamber” in Judges 3:24

Shmuel David Luzzatto in his commentary to this verse, wonders why there is so much conjecture on the part of the commentators as to what keri means since, after all, Onkelos preceded them all and not only gives an obvious translation, but also clearly follows the translation that was accepted on the street, at the time. [I’m no expert in ShaDL, but he seems to take real offence at the mistranslation… he calls it a “perversion” עיוות )

ואם תלכו עמי קרי: נפתלי וויזל פירש אם תלכו עמי קרי, שגם במקרה הרעה הזאת שקרה לכם תלכו עמי כמו שהלכתם עמי קודם לכן; ולפירושו העיקר חסר, שהרי שיעור הכתוב לפי פירוש זה הוא "אם גם עם המקרים והמכות האלה שהבאתי עליכם עדיין תלכו עמי" ומה טעם תלכו עמי, שהיא מליצה קרובה למליצת את האלקים התהלך נח? ורמבמ"ן פירש לשון התנגדות, מגזרת לקראת, תלכו נגד רצוני, תשימו מגמת פניכם לעשות הפך רצוני; אבל לא מצאנו מלת לקראת בענין התנגדות, ובהפך מצאנו ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, שענינו ולא הלך אחרי נחשים: ומלבד זה, הנה כשהגיע אצל והלכתי עמכם בחמת קרי לא מצא ידיו ורגליו, כי מה טעם בחמת התנגדות? וכל חמה היא התנגדות, והוצרך להפריד בין הדבקים, ולתרגם בחמת קרי כאילו כתוב בחמה בקרי, ואין זה פירוש אלא עיוות הכתוב. ומי יתן ואדע מה רבו כל החכמים האלה לפנות כה וכה למצוא להם דרכים צרים ודחוקים לפרש מלת בקרי, אחרי אשר קדמם המתרגם החשוב אנקלוס ע"ה, הראשון בזמן ובמעלה בקהל המפרשים, אשר על פי הקבלה שהיתה בידו תרגם מלת בקרי במלת בקשיו, ומלות בחמת קרי במלות בתקוף רגז, והוא פירוש המתישב על פשוטו של מקרא בלי שום דוחק כלל. ואם תאמר: מאין באה למלת קרי הוראת הקושי? - אחשוב שזה נמשך ממלת קורָה, ואולם יהיה איך שיהיה, אין ספק שהיתה המלה האת ידועה לקדמונינו בקבלה מקדמוניהם, והם ידעו שהוראתה על הקושי. (בה"ע תקפ"ט עמוד 89).

(יב) וַיֹּאמַ֓ר ׀ ה' אֱלֹקֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם׃

(12) And he said, “O LORD, God of my master Abraham, grant me good fortune this day, and deal graciously with my master Abraham:

“Nothing is farther from the Jewish concept of “MiKreh” than the idea of “chance”, with which it is usually taken to be associated.” Samson Raphael Hirsch on the verse

There is a clear bias against happenstance, serendipity, temporarily fealty, chance, accident, the unintentional, the unexpected, or as the King James translators put it in their notes as an alternative translation of “keri-contrary.” if ye walk at all adventures with me. (Leviticus 26: 21 King James Translators’ Notes)

(יא) וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא׃

(11) He came upon a certain place and stopped there for the night, for the sun had set. Taking one of the stones of that place, he put it under his head and lay down in that place.
ויפגע במקום קרה לו שהגיע אל מקום שלא כיון אליו וענין המקום הוא מקום ללון לאורחים שהי' מתוקן אז בכל עיר ועיר ברחוב העיר על הרוב ועל כל זה אמרו המלאכים ללוט כי ברחוב נלין וכן בענין פלגש בגבעה רק ברחוב אל תלן:
ויפגע במקום, it happened that he came to a place he had not intended to go to at all. The meaning of the word המקום is that it was a place designed to accommodate travelers overnight. Every town had such an inn in its public square. This is also why the angels who came to Lot said (19,20) כי ברחוב נלין, “we will sleep in (the inn) in the public square. The same expression is also used in connection with the פלגש בגבעה in Judges 19,20 where we read רק ברחוב אל תלין “only do not spend the night in the public inn.”

(יג) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ:

(13) Rabbi Shimon said: Be careful with the reading of Shema and the prayer, And when you pray, do not make your prayer something automatic, but a plea for compassion before God, for it is said: “for he is gracious and compassionate, slow to anger, abounding in kindness, and renouncing punishment” (Joel 2:13); And be not wicked in your own esteem.

מִקְרָא miqra: a convocation, convoking, reading


מִקְרֶה miqreh: accident, chance, fortune


(א) וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃
(1) The LORD called to Moses and spoke to him from the Tent of Meeting, saying:
(כא) וּקְרָאתֶ֞ם בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃
(21) On that same day you shall hold a celebration; it shall be a sacred occasion for you; you shall not work at your occupations. This is a law for all time in all your settlements, throughout the ages.
בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת ואמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי
When Rabbi Yehuda HaNasi heard this story of Elazar ben Durdayya, he wept and said: There is one who acquires his share in the World-to-Come only after many years of toil, and there is one who acquires his share in the World-to-Come in one moment. And Rabbi Yehuda HaNasi further says: Not only are penitents accepted, but they are even called: Rabbi, as the Divine Voice referred to Elazar ben Durdayya as Rabbi Elazar ben Durdayya.