The Ethics of the Mystics, Part II: Striving to be Average!

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ:

Rabbi Shimon said: Be careful with the rectitation of Shema and with daily prayer. And when you pray, do not make your prayer something rote and automatic, but a plea for compassion before God, for it is said: “for God is gracious and compassionate, slow to anger, abounding in kindness, and renouncing punishment” (Joel 2:13). And do not regard yourself as a wicked person (rasha).

(א) תניא [בסוף פרק ג' דנדה]: "משביעים אותו, תהי צדיק, ואל תהי רשע, ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע".

וצריך להבין, דהא: תנן [אבות פרק ב'] "ואל תהי רשע בפני עצמך"!

וגם, אם יהיה בעיניו כרשע, ירע לבבו ויהיה עצב, ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב! ואם לא ירע לבבו כלל מזה, יכול לבוא לידי קלות חס ושלום!

(ב) אך הענין, כי הנה מצינו בגמרא‏ ה' חלוקות: צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, רשע ורע לו, ובינוני.

(ג) ופירשו בגמרא: צדיק וטוב לו - צדיק גמור; צדיק ורע לו - צדיק שאינו גמור.

(ד) ובגמרא, סוף פרק ט' דברכות: "צדיקים יצר טוב שופטן כו', רשעים יצר הרע שופטן, בינונים זה וזה שופטן וכו'.

אמר רבה: "כגון אנא בינוני".

אמר ליה אביי: "לא שביק מר חיי לכל בריה" וכו'".

(ו) וגם להבין מהות מדרגת הבינוני, שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות, שאם כן: איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני, ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא‏, עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו, ואיך היה יכול לטעות במחצה עוונות חס ושלום?!

(י) והא דאמרינן בעלמא‏, דמחצה על מחצה מקרי בינוני, ורוב זכויות מקרי צדיק, הוא שם המושאל לענין שכר ועונש, לפי שנדון אחר רובו, ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין.

(יא) אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים, אמרו רז"ל: צדיקים יצר טוב שופטן...שאין לו יצר הרע כי הרגו...

(יב) אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו, אף שזכויותיו מרובים על עוונותיו, אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל.

(1) It is taught: [in the Talmud, Tractate Niddah, 30b]: "An oath is issued [to the soul before birth]: Be righteous (tzadik) , and be not wicked (rasha); but even if everyone in the world tells you "you are righteous," view yourself as wicked.'"

But this is difficult to understand. For have we not also learned [in Avot 2:13], "Do not regard yourself as a wicked person."?!

What's more, if one is wicked in one's own eyes, one will feel pain in one's heart and become depressed, and will be unable to serve God with joyful and a glad heart. But if one is not pained in one's heart by this, this could lead to irreverence, God forbid!

(2) So the matter is as follows: We find in the Talmud [in Tractate Berachot 7a] five different types of people. A righteous person [tzaddik] who has good, a righteous person [tzaddik] who has evil; a wicked person [rasha] who has good, a wicked person [rasha] who has evil; and an average person [beinoni].

(3) And the sages explained in the Talmud , that the 'righteous person who has good' is a completely righteous person, whereas the 'righteous person who has evil' is a person who is righteous, but not completely...

(4) And - later in the Talmud [60b]: "The righteous [tzadikim] are ruled by their good inclination etc., the wicked [rashaim] are ruled by their evil inclination, while the average person [beinoni] is judged by both inclinations etc.

"I, For example," Said Rabbah, "am a beinoni.'

But Abaye said to him, 'Our master makes it impossible for any other creature to live!'"

(6) So we also need to understand what is the true nature of the beinoni. For certainly it is not someone whose deeds are half good and half sinful, for if that were the case how could Rabbah mistake himself for a beinoni? For it is known that his lips never ceased reciting words of Torah, such that even the Angel of Death could not overwhelm him. So how would he make such a mistake to consider himself half sinful, God forbid?

(10) So when we say in a general way, that someone with half good deeds and half sins is called a beinoni, and someone with a majority of good deeds is called a tzadik, these are terms we borrow to help us think about reward and punishment. For a person is judged based on the majority, and so is called a tzadik, a righteous person, according to the law.

(11) But the real truth of these terms, and the real difference between a tzadik and a beinoni can be explained by what the sages said: "The righteous [tzadikim] are ruled by their good inclination"... for they have no evil desire at all, having completely extinguished it...

(12) So one who has not reached this level - even if they have more merits then sins - cannot be considered to have reached the level of a tzadik.