(מג) וְרָאָ֨ה אֹת֜וֹ הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה שְׂאֵת־הַנֶּ֙גַע֙ לְבָנָ֣ה אֲדַמְדֶּ֔מֶת בְּקָרַחְתּ֖וֹ א֣וֹ בְגַבַּחְתּ֑וֹ כְּמַרְאֵ֥ה צָרַ֖עַת ע֥וֹר בָּשָֽׂר׃ (מד) אִישׁ־צָר֥וּעַ ה֖וּא טָמֵ֣א ה֑וּא טַמֵּ֧א יְטַמְּאֶ֛נּוּ הַכֹּהֵ֖ן בְּרֹאשׁ֥וֹ נִגְעֽוֹ׃ (מה) וְהַצָּר֜וּעַ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ הַנֶּ֗גַע בְּגָדָ֞יו יִהְי֤וּ פְרֻמִים֙ וְרֹאשׁוֹ֙ יִהְיֶ֣ה פָר֔וּעַ וְעַל־שָׂפָ֖ם יַעְטֶ֑ה וְטָמֵ֥א ׀ טָמֵ֖א יִקְרָֽא׃ (מו) כָּל־יְמֵ֞י אֲשֶׁ֨ר הַנֶּ֥גַע בּ֛וֹ יִטְמָ֖א טָמֵ֣א ה֑וּא בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה מוֹשָׁבֽוֹ׃ (ס)
(43) The priest shall examine him: if the swollen affection on the bald part in the front or at the back of his head is white streaked with red, like the leprosy of body skin in appearance, (44) the man is leprous; he is unclean. The priest shall pronounce him unclean; he has the affection on his head. (45) As for the person with a leprous affection, his clothes shall be rent, his head shall be left bare, and he shall cover over his upper lip; and he shall call out, “Unclean! Unclean!” (46) He shall be unclean as long as the disease is on him. Being unclean, he shall dwell apart; his dwelling shall be outside the camp.
וטמא טמא יקרא. מַשְׁמִיעַ שֶׁהוּא טָמֵא וְיִפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ (ספרא, מועד קטן ה'):
וטמא טמא יקרא AND HE SHALL CALL OUT, UNCLEAN, UNCLEAN — he must proclaim aloud that he is unclean, so that people may keep away from him (Sifra, Tazria Parashat Nega'im, Chapter 13 7; Moed Katan 5a).
ויפרשו ממנו. לא שיקרא את אחרים טמאים כפי המובן מן המקרא:
[So that people] will keep away from him. Not that he should call others impure as what seems to be understood from Scripture.
וטמא. פעמים שיאמר כן תמיד בעברו במסלה שיש שם ישוב שישמרו בני אדם ולא יגעו בו:
AND…UNCLEAN. The word unclean is repeated. When the leper passes on a road in an inhabited area he shall continually announce72The repetition of the word unclean indicates consistency. It does not mean he should announce twice that he is unclean. that he is unclean so that people will be on guard and not touch him.
והצרוע. אכולהו קאי, ינהג מנהג אבלות, שהוא כמנודה לשמים, שפרשו מעל[יו אשתו ו]בניו, וטמא טמא יקרא, שירחיקו ממנו. ואמרו רבותינו שצריך להודיע צערו לרבים, ורבים יבקשו עליו רחמים:
והצרוע אשר בו הנגע וגו'. מה ת"ל אשר בו הנגע פשיטא כי אם אין בו הנגע אינו צרוע, ומכאן ראיה שצרעת שם המכה כמבואר למעלה וכן יתבאר בסמוך פר' מצורע ונגע כנוי על העון כי החוטא נוגע בכבוד שמים או בכבוד הבריות וזה דעת המדרש האומר כנגע נראה לי בבית זה ע"ז כו' (ילקו"ש מצורע יד תקסג) ע"כ אמר כאן על הצרוע שנלקה בצרעת על שספר לשה"ר לפגום הבריות וקבלת רז"ל שכל הפוסל במומו פוסל (קידושין ע.) לכך נאמר אשר בו הנגע, כי בו נמצא בעצם וראשונה כל נגע וקלון שרצה לפגום בו את חבירו. ראשו יהיה פרוע, לכפר על גסות רוחו שרצה להיות לראש על כל אדם. ובגדיו יהיו פרומים, לכפר על צרות העין כי כל צר עין מסתמא גם בגדיו קרועים ומטולאים. ועל שפם יעטה, לכפר על חטא הלשון שבשפתיו. וטמא טמא יקרא, כי המטמא בניב שפתיו אחרים אז טמא יקרא גם הוא כי ודאי במומו פוסל. וכל ימי אשר הנגע בו, דהיינו העון אז יטמא לפי שטמא הוא מצד מעשיו.
His hair shall be grown long. This is to atone for haughtiness of spirit, for he wanted to be the head over everyone else. His garments shall have a tear in them to atone for stinginess, because miserly people generally have torn and patched clothing. He must cover his head down to his upper lip to atone for the sin of the speech he spoke with his lips. He shall call out, “unclean, unclean,” for someone who besmirches others with his speech shall be called unclean as well, for [the reason he besmirched them is that] he certainly found his own faults in them.
וטמא טמא יקרא: והלא מחוץ למחנה מושבו? מוהר"ר אברהם גריגו ז"ל אומר שהכוונה בשעה שהולך מביתו אל מחוץ למחנה; ונכון, ולפי' בגדיו יהיו פרומים כאבל, כי הוא מתרחק מחברת רעיו והולך לשבת בדד בבית כלא.
טמא טמא יקרא (ויקרא יג, מה). רומז למה שאמרו (קידושין ע, א) כל הפוסל במומו פוסל, כי הטמא קורא לחבירו טמא. וכן רומז בפרשת אמור (ויקרא כב, כ) כל אשר בו מום לא יקרב, כי הוא מקריב את מום עצמו:
טמא טמא יקרא . He shall call out (13,45) "Unclean! Unclean!" This is an allusion to the statement by our sages (Kidushin 70a) that כל הפוסל במומו פוסל, "When someone declares someone else as unfit, this usually reflects upon himself," i.e. that he suffers from a similar imperfection. When the Torah says in 21,18: כל איש אשר בו מום לא יקרב, "any person who is blemished must not draw near (the Tabernacle to perform sacrificial service)," this is because in principle the priest is to offer himself when he offers a sacrifice on someone else's behalf.
רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר, מֵהָכָא: ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״ — טוּמְאָה קוֹרְאָה לוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ ״פְּרוֹשׁ״. וְכֵן אָמַר רַבִּי עוּזִּיאֵל בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי עוּזִּיאֵל רַבָּה: טוּמְאָה קוֹרְאָהּ לוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ ״פְּרוֹשׁ״.
Rabbi Abbahu said: An allusion to the marking of graves may be derived from here: “And the leper in whom the plague is, his clothes shall be rent, and the hair of his head shall go loose, and he shall cover his upper lip, and shall cry: Impure, impure” (Leviticus 13:45). This verse teaches that impurity cries out to the passerby and tells him: Remove yourself. The leper must inform others of his status so that they know not to come into contact with him and thereby maintain their ritual purity. So too, in our case, graves must be marked so that others will know to avoid them and prevent contracting ritual impurity. And similarly, Rabbi Uzziel, grandson of Rabbi Uzziel the Great, said: Impurity cries out to the passerby and tells him: Remove yourself.
לָא תֵּימָא גְּנוּתוֹ, אֶלָּא אֵימָא צַעֲרוֹ. כִּדְתַנְיָא: ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״ — צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לָרַבִּים, וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים. וְכׇל מִי שֶׁאֵירַע בּוֹ דָּבָר צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָרַבִּים, וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים.
The Gemara corrects the previous statement: Do not say that one should say that which is to his discredit in a loud voice; rather, say that one should publicize his pain in a loud voice. As it is taught in a baraita: It is derived from the verse: “And will cry: Impure, impure” (Leviticus 13:45), that a leper must publicize the fact that he is ritually impure. He must announce his pain to the masses, and the masses will pray for mercy on his behalf. And similarly, anyone to whom a painful matter happens must announce it to the masses, and the masses will pray for mercy on his behalf.
איכא דאמר אמר לה תגלי לחברותיך כי היכי דתהוו עליך להך גיסא נתהוו עלך להך גיסא ואיכא דאמר אמר לה גלי לחברותיך כי היכי דלבעו עליך רחמים דתניא (ויקרא יג, מה) וטמא טמא יקרא צריך להודיע צערו לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים
Some say that Rabbi Yoḥanan said to her: Reveal this fact to your friends, so that those women who were against you on this side, and gossiped about you, will be with you on that side, and be kind to you. And some say that Rabbi Yoḥanan said to her: Reveal this fact to your friends, in order that they will pray for mercy for you, as it is taught in a baraita discussing the verse: “And the leper in whom the mark is, his clothes shall be ripped and the hair of his head shall grow long and he will put a covering upon his upper lip and will cry: Impure, impure” (Leviticus 13:45). The leper publicizes the fact that he is ritually impure, as he must announce his pain to the masses, and then the masses will pray for mercy on his behalf.
ההיא דאתאי לקמיה דרבי יוחנן דכל אימת דהות סלקא מטבילת מצוה הות קחזיא דמא א"ל שמא דימת עיריך עלתה ביך לכי והבעלי לו ע"ג הנהר
The Gemara relates another incident: There was a certain woman who came before Rabbi Yoḥanan and told him that every time she emerged from immersion in a ritual bath, after completing the mitzva of purifying herself for her husband, she would see blood before she engaged in intercourse with him. Rabbi Yoḥanan said to her: Perhaps the gossip of the women in your city, who are jealous of the love between you and your husband, has reached you, and this evil eye causes you to bleed before you engage in intercourse. Go and immerse in the river and engage in intercourse with your husband on the bank of the river, so that the other women will not see you leaving the ritual bath and gossip about you.